האם דג'וקוביץ' מסוגל לשחזר את 2011?
אין ספק שמדובר בשאלת מיליון הדולר של שנת הטניס. על פניו, מפתה מאוד לומר שנובאק דג'וקוביץ' יכול ואפילו עשוי לשחזר את אחת השנים הבלתי נשכחות בהיסטוריה של הטניס. היכולת שם, הכושר הגופני, האתלטיות והגמישות בטוח בכמה דרגות מעל כל שאר הסבב. גם נולה עצמו יודע את זה ובראיון לקראת אליפות אוסטרליה אמר: "ברור שיהיה קשה לשחזר את מה שעשיתי בשנה שעברה, אבל כבר עשיתי את זה פעם אחת. למה שלא אעשה את זה שוב? אני מרגיש שאני בשיא של הקריירה שלי. אני מרגיש מצוין מבחינה פיזית, מנטאלית ויכול לשחק בכל מגרש כמו שהוכחתי בשנה שעברה". אין ספק שכרגע נובאק דג'וקוביץ' הוא בעל הבית של עולם הטניס ומי שרוצה לזכות בגרנד סלאם יהיה חייב לעבור דרכו.
מצד שני, קצת קשה שלא להתייחס לשני תנאים אובייקטיבים: הראשון הוא כמובן עייפות החומר. נובאק דג'וקוביץ' של טורניר גמר הסבב בשנה שעברה היה שבר כלי, מותש לגמרי מכל מה שעבר עליו בשנה המטורפת בחייו. גם בגלל המאבקים האדירים על המגרש, אבל גם מאור הזרקורים שסינוור אותו בכל העולם. נכון שהייתה לו סוג של פגרה והוא לא שיחק עדיין באף טורניר השנה, אבל יהיה מפתיע מאוד אם הג'וקר יצליח לשחזר את רמת האנרגיה, הטירוף והמוכנות שהביאו אותו לשלושה תארי גרנד סלאם. בטח כשמסביבו הרמה רק הולכת ומשתפרת. הדבר השני שעלול מעט לפגוע בסרבי המצוין הוא מעט חלודה שהצטברה אצלו מאז הטורניר האחרון ששיחק בשיא הדריכות והמוכנות, אי שם באליפות ארצות הברית בשנה שעברה. זו חלודה שיכולה לרדת רק ככל שהמשחקים יעברו. מה עוד שכל השנה דג'וקוביץ יצטרך לרדוף אחרי הנקודות מ-2011.
תשובה: כן. אין ספק שכרגע, וכשהוא לא פצוע (טפו טפו) או עד שלא קורה שום דבר דרמטי, נובאק דג'וקוביץ' מגיע כפייבוריט לכל משחק ולכל טורניר ובהחלט יכול לזכות גם השנה בשניים או שלושה תארי גרנד סלאם. לגבי שבירת רצף של 41 ניצחונות וזכייה ב-10 טורנירים? קשה להאמין שזה יקרה גם השנה.
האם נדאל, פדרר (או מארי) יכולים להשתלט מחדש על הסבב?
עם כל האקסטזה (המוצדקת) סביב נובאק דג'וקוביץ', כמעט שכחנו שגם לרפאל נדאל הייתה שנה די טובה, בה החזיק במאזן 15:69 (82 אחוזי הצלחה); שרוג'ר פדרר שיחק טניס נהדר לקראת סוף השנה (ולא, לא רק כיוון ששאר יריביו היו עייפים, גם הוא היה עייף) ואנדי מארי רשם את השנה הטובה בקריירה שלו עם גמר גרנד סלאם ושלושה חצאים.
כרגע, נראה שאם יש מישהו מבין השלושה שמסוגל לזכות ביותר מגרנד סלאם אחד השנה זה ללא ספק רפאל נדאל. אמנם הוא הודח כבר בחצי הגמר באליפות קטאר הפתוחה כשהובס 6:3, 6:4 על ידי גאל מונפיס, אבל הניסיון מוכיח שלא צריך להתייחס לטורנירי ההכנה בתחילת השנה כמשהו רציני מבחינת הטופ של הגברים. שחקנים כמו נדאל ופדרר רואים בטורנירים הללו מחויבות כלכלית ובעיקר ניסוי כלים וצבירת קילומטרז' על המגרש כדי לא להגיע חלודים למלבורן. ואכן, השור ממאיורקה לא הבריק במיוחד גם במשחקים בהם ניצח בדוחא, אבל המבחן האמיתי שלו יתחיל היום בלילה. נדאל חייב להיות אגרסיבי יותר, לקצר נקודות ולהתחיל לבקר ברשת קצת יותר. אם הוא עבד על האלמנטים האלה בקיץ, ודי בטוח שהוא עשה זאת, הוא בהחלט מסוגל לרשום שנה של שני תארים גדולים ומעלה. ודאי כשהרולאן גארוס פחות או יותר מונח בכיסו. מה עוד שאחרי אליפות אוסטרליה, הוא ייצא לחופש של כמה שבועות כדי לטפל בכתף שלו וזה בהחלט יוכל לתת לו אנרגיות להמשך השנה.
אצל RF קצת יותר קשה לראות את זה קורה. אמנם מבחינת טניס נטו הוא עדיין ברמה אחרת, אבל מבחינה פיזית קשה לו להתמודד מול השחקנים הצעירים והאתלטים יותר כמו מארי, דג'וקוביץ' ונדאל במותחנים של חמש מערכות. גם זכייה בתואר אחד תיחשב הישג משמעותי בשביל פדרר, במיוחד כשמבחינתו השנה יש חמישה טורנירי גרנד סלאם, כולל האולימפיאדה בקיץ. לגבי מארי, עושה רושם שהשנה זו בהחלט השנה בה הוא יכול לזכות בתואר הראשון בקריירה. קצת קשה לראות אותו עושה יותר מזה, בעיקר מבחינה מנטאלית.
התשובה: לא, אבל בהחלט אפשר וצריך לצפות פה להפתעות שאולי בכלל לא יגיעו מכיוונם של שלושה הדולקים אחרי דג'וקוביץ'.
אחרי שזכתה בווימבלדון ובגביע הפדרציה, קביטובה יכולה ללכת צעד נוסף קדימה?
אין ספק שכרגע פטרה קביטובה היא הטניסאית הכי טובה בעולם. אמנם זה עדיין לא בא לידי ביטוי בדירוג, כשבסך הכל היו חסרים לצ'כית המצוינת שני משחקים כדי לעשות את זה בסידני, אבל אם יש מישהי שיכולה ליטול את השלטון באופן סופי ורשמי מידי האחיות וויליאמס המדשדשות והנוטות לפציעות זו קביטובה.
הצעד הגדול של הצ'כית בת ה-21 צריך להיות בעיקר מנטאלי, כיוון שאת הטניס המצוין, האלגנטי והעוצמתי היא כבר הראתה שיש לה בשנה שעברה כשזכתה בשישה תארים, כולל ווימבלדון וטורניר גמר הסבב, והובילה את הנבחרת שלה לזכייה חלומית בגביע הפדרציה אחרי ניצחון חוץ על רוסיה בגמר. עם זאת, קביטובה תהיה חייבת להראות מעט יותר בגרות מזו שהראתה אשתקד, כשאחרי הזכייה בווימבלדון קרסה מבחינה מנטאלית ולא רשמה הצלחה משמעותית באף טורניר למשך למעלה מחודשיים, כולל הדחה מביכה בסיבוב הראשון של גמר אליפות ארה"ב, עד שהגיעה הזכייה בלינץ ששיחררה אצלה משהו.
כדי להיות שחקנית שמגיעה בכל טורניר לארבע האחרונות ואולי גם זוכה בשניים או שלושה תארי גרנד סלאם בשנה, קביטובה חייבת לעבור את ההתבגרות המנטאלית הזו. כדי להיות סרינה וויליאמס או כמו אלילת נעוריה של קביטובה, מרטינה נברטילובה, צריך לדעת לחזור ולנצח בבירא עמיקתא אחרי הפסגות והגבהים של איגרא רמא. כי מבחינת טניס היא יותר טובה מכל השאר כיום, גם מסרינה וויליאמס.
תשובה: כן. בסך הכל עושה רושם שמדובר בבחורה חזקה ובוגרת יחסית, שבהחלט בשלה ויכולה להתחיל לזלול תארי גרנד סלאם.
האם סרינה וויליאמס גמרה את הסוס?
כמה פעמים כבר הספדנו את האמריקנית הנהדרת הזו והיא שוב גרמה לנו לאכול את הכובע? אין גם מישהי שאוהבת יותר לצעוק לאנשים בפרצוף "אמרתי לך" מאשר סרינה. למרות זאת, נראה כי סרינה רחוקה משיאה, שהיה בסך הכל בווימבלדון לפני שנה וחצי, שם שיחקה אולי את הטניס הטוב בקריירה שלה. תמיד זה היה כך, אבל נראה שכרגע יש אינספור עניינים שהרבה יותר חשובים לה מטניס או מספורט בכלל, כפי שהעידה לפני כמה שבועות, ושהיא בטוחה שאם תבוא ותשחק את הטניס שלה היא צריכה לנצח כל מי שתעמוד מעבר לרשת כי היא הכי טובה בעולם.
המציאות היא קצת אחרת וסרינה תלמד מהר מאוד כמה קשוחות הפכו בחורות בסבב וכמה דם צריך לירוק כדי לנצח שחקניות כמו פטרה קביטובה, ויקטוריה אזרנקה או אפילו סמנתה סטוסור, שהביסה אותה בגמר אליפות ארצות הברית. אולי סוכנויות ההימורים עדיין מתייחסות אל סרינה וויליאמס כפייבוריטית שלהן לפני כל טורניר גרנד סלאם, ולמען האמת אלה גם הטורנירים היחידים שהיא באמת סופרת, אבל בגילה (30 וחצי) הגוף מתחיל לבגוד וכבר נותן את אותותיו בכל הנוגע לפציעות הרבות שהיא סובלת מהן וגם המחלה הקשה שהיא עברה לא הוסיפה לה יותר מדי.
תשובה: יכול להיות ש"גמרה את הסוס" זה קצת בוטה, אבל אין ספק שסרינה וויליאמס תתקשה מאוד בעולם החדש ואולי יותר מכך והכי חשוב, תתקשה לשמור על בריאות.
מי תהיה הטניסאית שתרשום זכיית בכורה השנה?
ויקטוריה אזרנקה היא כרגע הטניסאית החמה ביותר בסבב. הבלארוסית חובטת בכדור חזק יותר מכל אחת אחרת והולכת על כל הפינות וכל הקווים גם במצבי הלחץ הגדולים ביותר. המדורגת שלישית בעולם יועדה ונולדה כדי לזכות בתארי גרנד סלאם ואחרי שעשתה את הקפיצה המנטאלית הגדולה בשנה שעברה כשהגיעה לחצי הגמר בווימבלדון, אין ספק שהיא מגיעה כפייבוריטית להניף תואר גרנד סלאם ראשון בכל טורניר מעכשיו. אזרנקה בת ה-22 היא העתיד של הטניס וככל הנראה תישאר כאן הרבה שנים. עם מוסר העבודה והמקצוענות בהם היא מתנהלת, הגרנד סלאם הראשון הוא רק שאלה של זמן.
אגניישקה רדוואנסקה היא כנראה הטניסאית שהכי כיף לראות. מאז מרטינה הינגיס לא הייתה שחקנית כמו הפולניה, המדורגת במקום השמיני בעולם. מבחינת הטכניקה המיוחדת, הכישרון הנדיר ומגוון החבטות, רדוואנסקה מזכירה מאוד את השוויצרית האגדית. תמיד היא תחבוט את המכה הכי לא צפויה ברגע הכי לא צפוי. הפולניה בת ה-22 היא לא שחקנית שנבנית מאימונים ועבודה קשה, אלא בעיקר מכישרון עצום וחוכמת משחק, שאי אפשר ללמד. יחד עם זאת, "אגה" סובלת בינתיים מקצת לוזריות. יחסית כמובן, אבל עדיין לוזריות. קשה לרדוואנסקה מול התותחיות הכבדות והיא כמעט תמיד מוצאת את הדרך להפסיד לשחקניות העוצמתיות ביותר בסבב. לכן, נראה שנמשיך ליהנות מהפולניה המצוינת הזו כל הדרך לרבעי הגמר או חצאי גמר.
קרוליין ווזניאקי עדיין ראשונה בעולם, אבל מבחינת הטניס זה עדיין לא זה. הדנית לא הראתה גם בטורניר סידני שום רובד חדש במשחק שלה, שעדיין מבוסס בעיקר על חבטות החזרה מאחור, משחק הגנתי, מהירות גבוהה מאוד, עקביות ועוצמה מנטאלית. אמנם אביה הדומיננטי של ווזניאקי, פיוטר, הצהיר בשנה שעברה שהוא לוקח צעד אחורה ושלבתו יהיה בקרוב מאמן רציני. אבל כרגע זה עדיין לא יצא לפועל והמשחק של ווזניאקי אולי התקדם מעט מבחינת אגרסיביות, אבל זה לא מספיק. לא בשביל לזכות בתואר גרנד סלאם ולהוריד מהכתפיים שלה את המשקולת הכל כך כבדה שרובצת עליהם. ווזניאקי, במצבה הנוכחי, חייבת מאמן רציני שיעבוד איתה על כל החסרונות שלה. כך, היא לא תזכה בתואר גרנד סלאם.
תשובה: ויקטוריה אזרנקה. האינטנסיביות, העוצמות ובעיקר העובדה שהיא "לא רואה בעיניים" חייבת להביא לה תואר בכורה העונה.
