רק לפני פחות משנתיים, באפריל 2010, היה נדמה שהקריירה של אנדי מארי עולה על הכיוון הכי גרוע שהיא יכולה להיות בו. הבריטי מלא הכישרון, שדורג כבר רביעי בעולם, הובס תוך שעה 6:2, 6:1 על ידי פיליפ קולשרייבר הגרמני, שדורג אז במקום ה-33 בעולם, בסיבוב השני של טורניר מונטה קרלו. מארי נראה פשוט רע וספג קריאות בוז מקהל המיליונרים בנסיכות הצרפתית השלווה. "הייתי זבל ושיחקתי זבל של משחק. שיחקתי ממש ממש נורא", אמר לאחר מכן מארי שסגר תקופת הדחות מבישה, שהגיעה דווקא לאחר גמר אליפות אוסטרליה, בו הפסיד לרוג'ר פדרר, וכללה גם בקשות של מארגני טורניר דובאי לקנוס אותו בשל חוסר הרצינות שהפגין בהפסד לינקו טיפסרביץ'.
לכאורה, מארי לא התקדם מאז אותם ימים בכלל. לא רק שהוא נותר באותו המקום, אלא עדיין לא הצליח לזכות באף תואר גרנד סלאם ולהוציא אותו מהידיים של פדרר ונדאל, תוך שהוא רואה את נובאק דג'וקוביץ' פורץ ועושה את זה בצורה הכי מרשימה שיש. למרות זאת, הבריטי שיחק ב-2011 ובעיקר לקראת סופה את הטניס הכי טוב בקריירה שלו, זכה בחמישה טורנירים והגיע לגמר גרנד סלאם אחד (אוסטרליה) ושלושה חצאים נוספים.
גם את 2012 הוא פתח עם תואר בבריסביין, שהצטרף להצהרה משמעותית כשמינה למאמנו את אגדת העבר איבן לנדל. כרגע כל הסימנים מצביעים שאנדי מארי יכול סוף סוף לעשות את הצעד הקטן הזה קדימה, שייקח אותו לבמה של הגדולים ביותר ולתואר גרנד סלאם ראשון בקריירה בגיל 24. מה עוד שלפניו תקדים נובאק דג'וקוביץ', שהראה בשנה שעברה שאפשר לשבור את שליטת נדאל-פדרר. או כמו שמגדיר זאת סימון בריגס מטלגרף בשיחה עם וואלה! ספורט: "אני בהחלט מאמין שזו השנה בה אנדי יזכה בגרנד סלאם. ההחתמה של לנדל מוכיחה שהוא בשל לחצות את הקו הזה".
ההפתעה הראשונה כבר מאחוריו
אנדי מארי הדהים את עולם הטניס כשהודיע ב-31 בדצמבר על החתמתו של אגדת הטניס איבן לנדל למאמנו. הצ'כי שמחזיק בשמונה תארי גרנד סלאם מעולם לא שימש כמאמן, אך גם זה לא הדאיג את מארי שהסביר: "ההשפעה שהייתה לאיבן על המשחק היא בלתי ניתנת לערעור. הוא מביא איתו ניסיון וידע, שיש רק למעטים, במיוחד בטורנירי גרנד סלאם".
למעשה, לנדל הביא לסיומה של תקופה בה הסתובב מארי ללא מאמן בפועל לאחר שנפרד מאלכס קורצ'ה הספרדי באפריל 2011. למעשה, גם קורצ'ה לא היה נוסע עם הבריטי ברחבי העולם כך שבשנה וחצי האחרונות ומאז פיטוריו של מיילס מקלאגן בילה מארי עם פמליה שכוללת חברים ששיחקו איתו בנעורים ואת סוון גרונבלד ודארן קייהיל, שני מאמנים שמועסקים בסבב על ידי חברת אדידס ועובדים עם שחקנים שמיוצגים על ידי החברה, כשהחוק אוסר עליהם לחלק הוראות או לבוא במגע עם שחקן שמתאמן תחתם לפני מפגש מול שחקן נוסף שמיוצג על ידי אדידס.
לא רק שמארי מצא מאמן שהוא שחקן עבר גדול, אלא גם נדמה שהחיבור בין השניים לא יכול היה להיות מוצלח יותר. מארי בן ה-24 הפסיד עד כה בכל שלושת גמרי הגרנד סלאם בהם נטל חלק, אוסטרליה 2010 ו-2011 ואליפות ארצות הברית ב-2008, כשהוא אפילו לא מצליח לקחת מערכה אחת בשלושת המשחקים. גם לנדל עד גיל 24 לא זכה באף תואר גרנד סלאם, למרות ארבעה גמרים, ובעיקר בשל השמות הענקיים שבילו על המגרשים באותם ימים של תחילת שנות ה-80, כמו ביורן בורג, ג'ימי קונורס ומאטס וילאנדר.
גם לגבי לנדל עלו באותה תקופה תהיות, כשהביקורות טענו שהוא לא מספיק טוב על מנת לזכות בתואר גרנד סלאם. בסופו של דבר הוא זכה בשמונה כאלה. "בשבילי זה כמו יום חג", אמר לנדל אחרי המינוי והשווה בין המצב של מארי לזה שלו לפני 30 שנה: "אני הייתי פעם השחקן הזה שמארי עכשיו, שהיה זקוק למישהו שיעזור לו לעבור את המכשולים הקטנים ולמזלי שכרתי את טוני רוץ' ואחר כך לא הסתכלתי לאחור. אני מרגיש שזה חיבור מושלם".
גם רוץ' עצמו העלה זיכרונות כשאמר: "זה מצב דומה מאוד לזה שהיה לי עם איבן בעבר. אני סומך עליו ומשוכנע שאיבן יודע טוב יותר מכל אחד אחר מה צריך שחקן על מנת את הקפיצה הזו ולזכות בגרנד סלאמים. אנדי זקוק רק לעוד אחוז אחד קטן על מנת לעשות את הקפיצה ולזכות בתואר גרנד סלאם".
מי שעוד התייחס לחיבור בין מארי ללנדל הוא ג'ון מקנרו. האמריקני הקפריזי, שהיה צ'ילבה רצינית של הצ'כי הרגוע במהלך הקריירה של השניים וחולק איתו 171 תארים ומאזן 15:21 לזכות האחרון, הגיב למינוי המפתיע כשאמר: "אני שונא לתת קרדיט ללנדל, אבל מארי היה חייב לעשות משהו חריג במקום ללכת שוב לכיוון צפוי. ההחלטה למנות את לנדל הייתה, לפחות עבורי, ממש לא צפויה. לנדל לא זכה בגרנד סלאם עד שהיה בן 24 ונחשו מה? מארי בן 24. אני הולך לעקוב בשקיקה אחרי השידוך ביניהם".
מה חסר?
חשוב לציין ואף להדגיש שאת התוצאות מהשידוך המסקרן אי אפשר יהיה לראות כבר באליפות אוסטרליה בצורה ברורה, שכן השניים מתאמנים ביחד בקושי שבוע. סביר להניח גם שנשמע בימים הקרובים עוד הרבה שירי הלל לחיבור בין מארי ללנדל, אבל חשוב לזכור דבר אחד: מארי כבר הסתדר עם מאמנים מצוין והתקדם תחתם, אך בסופו של דבר לא החזיק מעמד לאורך זמן. המקרה הכי בולט היה עם בראד גילברט. המאמן האמריקני האגדי עבד עם מארי, לאחר שאיגוד הטניס הבריטי החליט לממן לסקוטי מאמן רציני כדי לפתח אותו.
מארי החליט לסיים את הקשר עם גילברט במחצית הדרך כדי לפנות לכיוונים שונים על פי הגדרתו, אבל מאחורי הקלעים הייתה מערכת יחסים רחוקה משלמות. הסקוטי נהג לצעוק לעבר מאמנו במהלך משחקים, למשל באליפות אוסטרליה 2007, כששיחק מול נדאל וסימן לגילברט תנועה צינית, תוך שהוא מסנן כמה קללות גסות מאוד לעברו, או בסינסינטי שם שיחרר מארי מטח של קללות אל עבר מאמנו, שנראה מובך ומכווץ בכסאו. לאחר הפרידה, הודה גילברט שחיבור גדול לא היה בינו לבין מארי, שבילה שבע שעות ביום מול משחקי וידאו, כשגם כוכב העבר טים הנמן נשמע לא מופתע ואמר: "שניהם בעלי אישיות חזקה ודומיננטית, כך שמההתחלה לא היה מדובר בגן של שושנים. כששחקן ומאמן מבלים כל כך הרבה זמן ביחד, הם עלולים לריב. בטח כשמדובר בשני אנשים כל כך דומיננטיים".
קשה לדעת אם גם החיבור עם לנדל יעלה על שרטון או שמארי באמת התבגר בחמש השנים שחלפו מאז. מה שבטוח הוא שלנדל, דמות דומיננטית וחזקה מאוד בפני עצמו, יהיה חייב ללמוד לספוג פה ושם את קיתונות הרותחין שמוציא הבריטי על התא שלו במהלך משחקים. גם דארן קייהיל, כאמור מאמנו של מארי עד מינויו של לנדל, יודע מה השניים צריכים: "אנדי היה חייב אדם איכותי כמו לנדל לצידו. עכשיו הם חייבים להכיר אחד את השני והם חייבים את המרווח שלהם. הייתי בפגישה הראשונה ביניהם ואני יודע שאנדי שואב השראה מלנדל. העובדה שהוא לא אימן לפני כן היא לא רלוונטית. מי יודע איך החיבור האישי ביניהם יהיה, אבל אני משוכנע שאחרי התקופה עם לנדל - בין אם זה יהיה חצי שנה או שש שנים - אנדי יהיה שחקן טוב יותר וגם אדם טוב יותר".
מה נשאר?
כשבוחנים את העניינים בצורה מקצועית, רואים שלאנדי מארי לא נותר הרבה מה לשפר. הבקהנד, הסרב, ההחזרות וחבטות ההעברה שלו הן מהטובות שיש בסבב אם לא הכי טובות, ונדמה שהשינוי הגדול שלנדל יצטרך לעשות אצל מארי נוגע בעיקר לראש יותר מאשר שיפור הפורהנד או הגישה לרשת. או כמו שהיטיב להגדיר זאת נובאק דג'וקוביץ' אחרי השנה המטורפת שלו ב-2011: "אני לא חושב שהשתפרתי מבחינת הטניס, כל השינוי אצלי היה בראש". אין ספק שהעבודה של לנדל תתרכז בעיקר בהפיכתו של מארי לשחקן שלם וחכם יותר, שיודע לקבל החלטות נכונות יותר ומשכלל את כל החבילה לכדי משהו שלם יותר.
"בינתיים, על פי האימונים, נראה שהחבטה עליה לנדל עובד יותר מכל דבר אחר עם מארי היא הפורהנרד", אומר סימון בריגס מה"טלגרף". וזאת, כיוון שהוא לא מצליח ליצור את אותה איכות כמו יריביו בחבטה הזו. כמובן שגם במישור המנטאלי הוא חייב להשתפר, כי הוא נוטה להתעצבן ולתת לתסכול לפגוע בו על המגרש כשהוא תחת לחץ כבד. לא רק שהוא פוגע בעצמו במצבים כאלה, אלא גם נותן ליריבים שלו דחיפה. "אנדי כבר אמר שלא נראה את תוצאות ההחתמה בטווח הקרוב, אבל אין ספק שהחתמה כל כך אמיצה תיתן לו דחיפה משמעותית בדרך לאליפות אוסטרליה, וזה יכול להיות משמעותי".
סטיב טינור מהמגזין "tennis.com" ניסה להצביע על השינוי המקצועי שלנדל יצטרך להכניס למשחק של מארי כשכתב: "הבעיה הטכנית הכי גדולה של מארי היא שאין לו קילר אינסטינקט בפורהנד ולנדל הוא האיש שהמציא את החבטה הזו. אם הוא לא יכול ללמד אותו אחיזות חדשות או סווינג אחר, הוא יכול וחייב ללמד אותו קו מחשבה אחר לחלוטין. לנדל ידע יותר טוב מכל אחד אחר שהבלטת הנשקים שלך היא הדרך הטובה ביותר לזכות בתארי גרנד סלאם.
"לנדל לא היה טיפוס קולני כשחקן, אלא אחד שקורע את התחת ועובד במשטר נוקשה כדי להתבדח על חשבון יריביו. בזמן שהיריב הכי מושבע שלו, מקנרו, ליווה כל החטאה בצרחות והוציא לעצמו שם של מי שלא ממצה את הפוטנציאל שלו, לנדל בדרכו החנונית, מתודית ומדעית עשה כל מה שהוא יכול כדי להשתפר. כמו מקנרו, גם אנדי מארי הוא חובב צרחות. קשה לי לראות את לנדל מחזיק מעמד עם זה לאורך זמן. אני לא רואה את הרומן ביניהם מחזיק מעמד הרבה זמן".
