רימון הלם

השקר שהתפוצץ לטביב בפנים, הסיטואציה המוזרה של קשטן והצד האפל של תמוז. חמי אוזן סוגר מחזור בסימן המשבר של קבוצת המיליונרים של הפועל תל אביב

חמי אוזן

Like

אם קרית שמונה היא המרוויחה הגדולה של מחזור אמצע השבוע, מ.ס אשדוד צריכה להיות הנעלבת הראשית: גם אחרי תיקו מרשים, בטוח, אמיץ, במשחק הכי נמרץ של מכבי חיפה בתקופה האחרונה, כולם עדיין מדברים רק על קרית שמונה וסופרים את הפער שלה בצמרת רק מהפועל תל אביב. אשדוד עמדה במבחן אופי לא קטן, עם יום מנוחה אחד פחות וטונות של חוסר ניסיון במשחקים מאתגרים כאלה, ובכל זאת כל התהילה הולכת עדיין ליקירת הליגה. אפילו שהיא בסך הכל ניצחה את האחרונה בטבלה במה שנקרא בימים כתיקונם - קרב קצוות.

הגישה הלא נאיבית של אשדוד למשחק החוץ הקשה בחיפה צריכה להיות ההוכחה הראשונה שלה מתוך עוד מספר מבחנים שהיא אכן מועמדת לתואר הכי גדול העונה. מבחינת סגל שחקנים, לאשדוד יש אפילו יתרון קל על קרית שמונה, ובטח יותר עומק בספסל. השאלה היא יוסי מזרחי. השאלה היא האם יוסי מזרחי מסוגל להתעלות העונה על רן בן שמעון ביכולת לנהל מנטלית את השחקנים שלו בלחץ העצום והלא שגרתי שהם חווים. בן שמעון נקלע לשם במקרה הרבה לפני מזרחי, אבל מוכיח בכל מחזור קשר ברור בין המסרים השפויים שהוא מעביר לתקשורת לצורה שבה הקבוצה שלו משחקת על המגרש.

עבור יוסי מזרחי, זה בהחלט אתגר חייו. לאורך שנים, המאמן הירושלמי של אשדוד התלונן על הפערים התקציביים בליגה. כאשר נשאל מדוע לא השיג יותר, ההסבר ההגיוני תמיד היה הקבוצות שאותן אימן. העונה מזרחי, שבנה קבוצה נהדרת באשדוד, לא יכול לומר זאת יותר. גם כאשר מולו ניצב מאמן העתיד רן בן שמעון, מולו מזרחי ודאי לא מרגיש פחות טוב. זה מבחן שמזרחי יכול לעמוד בו. זה מבחן שמזרחי צריך לעמוד בו. הגורל, שלא כהרגלו, נתן לו הזדמנות נוספת להגדיר מחדש את קריירת האימון שלו.

עוד בוואלה! NEWS

"העסק של כולנו": פייסבוק למען העסקים הקטנים בישראל

לכתבה המלאה
הגורל נותן לו הזדמנות נדירה להגדיר מחדש את קריירת האימון שלו. יוסי מזרחי (צילום: קובי אליהו)

Share

הפועל תל אביב של השנה האחרונה באמת התחילה להאמין שלא משנה מה היא תעשה, הדברים איכשהו יסתדרו על המגרש. בעונה שעברה היא ממש רשמה פטנט על כך, כאשר תקריות בעלים שהיו מביישות גם קבוצה בליגה ג' הולידו באופן תמוה תוצאות נהדרות בליגה ובאירופה. בעונה שעברה להפועל תל אביב היו לפחות שחקנים שהיו הרבה יותר קשורים ומחויבים למועדון כדי להתגבר על כך, אבל גם העונה האדומים לא סטו מדרכם המיסטית. התוצאות של תחילת העונה רק חיזקו את אצלם את האמונה.

השקר הזה הסתיים. גם כי אותם שחקנים שרצו עם הפועל תל אביב במשך שנים רבות אינם עוד, אבל גם כי אף קבוצה, איכותית ככל שתהיה, לא יכולה לשקר לעצמה כל כך הרבה זמן: היחס המחפיר לאיגייבור, העימות עם שחקן נעים הליכות כמו פצ'אלקה, אטימות הלב כלפי אבוטבול, רימון הלם, כתובות נאצה, מחאות אוהדים, שחקנים שרוצים לעזוב בינואר לאירופה כאילו אין מאבק אליפות – מתישהו זה היה צריך להתפוצץ. מי שמאשים את דרור קשטן במצב רק משכלל את השקר הזה, אם כי קשה שלא לתהות מדוע מאמן ערכי כמוהו נראה יותר מדי קשור להתנהלות הזו שאיכשהו עוברת לו מעל הראש. אולי זה מדבק.

זו הנקודה שבה הפועל תל אביב צריכה להכריע האם היא רוצה סופסוף להתחיל להתנהל כמו קבוצת צמרת אמיתית. ללא שיפור דרסטי ביכולת הארגונית, הסטטיסטיקה תמשיך להתיישר להם מול העיניים והמועדון יתחיל לשלם את חובותיו הישנים לחברה כמו כל מועדון שכונתי.

עד עכשיו וואליד באדיר הצליח להנהיג את החברים על המגרש למרות הבעיות בחוץ. עכשיו, המועדון מתחיל לשלם את החובות על הבלגן הניהולי (צילום: ברני ארדוב)

Comment

מהסיבות שהוזכרו קודם, לדרור קשטן קשה יותר לשמש כשכפ"צ מול המועדון הטביבי מאשר אלי גוטמן בעונה שעברה. אלא שגם הוא צריך לחדד מספר חושים. התגובות הרגועות שלו העונה מדי משחק עד אתמול, כמעט מנותקות ממה שהתרחש קודם לכן על הדשא, לא רק מלמדות על כוח ועל ניסיון, אלא גם קצת על אדישות. ביטחון מעט מופרז. סוג של רפיון מנטאלי שאולי נובע מממשחק הפינג-פונג שהוא מנהל על כבודו מול התקשורת.

קשטן, אם ירשה טביב, יוכל להתאושש גם מזה, אבל אסור לשכוח דבר נוסף: קשטן נמצא העונה במצב שקצת מוזר לו – הוא מתמודד על האליפות לא מעמדת האנדרדוג. הרוב המוחלט של הקבוצות איתן קשטן זכה באליפות הגיעו מהעמדה הזו. מכבי תל אביב מול מכבי חיפה של רביבו וברקוביץ', בית"ר ירושלים כעולה חדשה מול האלופה מכבי תל אביב, הפועל כפר סבא הקטנה מול הפנטזיה של מכבי נתניה, הפועל תל אביב של התינוקות מול מכבי חיפה של בניון. לכולן המשמעת הקשטנית והרצון להוכיח של אלו שפחות סופרים אותם, יצרו קבוצה שפרצה קדימה מתוך עמדת האנדרדוג. קרב אליפות מול קרית שמונה זו משימה מנטלית שונה לגמרי, לה קשטן יצטרך למצוא פתרונות אחרים. כי נכון לעכשיו, הוא לא מצליח להצית את הקבוצה שלו מול האתגר שהיא מסרבת להתרגש ממנו.

משימה מנטלית שונה שהוא לא מצליח להתרגל אליה, רפיון שאולי נובע ממשחק הפינג פונג שהוא מנהל על כבודו מול התקשורת (צילום: ברני ארדוב)

המחזור הבא: הפועל תל אביב – הפועל עכו

לא פעם, קשה שלא לתהות האם לא קיימים בעצם שני טוטו תמוז: זה שמרים את עצמו ברגע הנכון ומנצל את האיכויות הכבירות שלו כדי להפוך לסקורר הכי עוצמתי בליגה, וזה שמרים את האף ולא מסוגל להביא את אותם כוחות כאשר הוא הופך לכוכב. בבית"ר ירושלים תמוז סבל מכך לא אחת: הוא שבע מהר מדי אחרי סדרת הישגים נדירה, ולא ידע להראות שהוא מסוגל להישאר אותו שחקן אחרי שהתדמית היא כבר לא אותה תדמית. ברגע שתמוז הגיע לשיא הוא גם נתקע שם: פתאום הראש שלו לא לגמרי מכוון מטרה והיכולת שלו להתאים את עצמו למעמד החדש היא די מאכזבת.

מה שקורה לתמוז בשבועות האחרונים, בהם הוא הופך פחות מסוכן, מעלה את החשש שבאמת יש דברים בגו. תמוז חייב להפריך זאת. כדי להיות שחקן גדול לא מספיק להיות סקורר גדול. כדי להיות שחקן גדול צריך לקחת קבוצה גדולה עד הסוף באמת, ולא רק בתחילת הדרך. לא רק שזו תכונה שעלולה לעכב את תמוז המוכשר לא אחת בהמשך הדרך שלו באירופה, זה סימן שאלה שלא מומלץ להתעלם ממנו. הכוכבים הקודמים שהיו להפועל תל אביב ודאי יספרו לתמוז שהתהילה שמחכה לו באירופה לא צפויה להסתיר כישלון של אובדן אליפות בעונה עם הזדמנות כזו. חבריו לשעבר אמנם סופרים כעת את היורו שהם מקבלים בגרמניה או איטליה, אבל להישגים יוצאי דופן הם עדיין לא הגיעו שם. יש להם רק יתרון אחד על תמוז – הם לקחו תואר גדול בארץ. הם הוכיחו שהם מסוגלים לפחות לעבור את הרף הזה ונכנסו בשערי ההיסטוריה מהדלת הזו. גם תמוז חייב לקחת בחשבון שאת רגעי התהילה שלו הוא צריך להשיג קודם כל כאן. בישראל הקטנה. אפילו מול הפועל עכו הזעירה.

כדי להיות שחקן גדול צריך לקחת קבוצה עד הסוף באמת, לא בתחילת הדרך. תמוז ברמת גן ביום רביעי (צילום: ברני ארדוב)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully