1. למה הייתם צריכים את האדריאטית?
הניצחון הגדול של מכבי תל אביב בפילזן ביום חמישי הראה לכל מי שהיה לו ספק שהקבוצה של דיוויד בלאט היא אחת הגדולות באירופה. מכבי העונה היא גם קבוצה עמוקה מאוד, עם או בלי ג'ורדן פארמר שיעזוב ועוד לפני שקית' לנגפורד בכלל הגיע למשחקים. מול קבוצה עם שני שחקני NBA מהטובים שהגיעו לאירופה, השליטה של מכבי תל אביב לא הוטלה בספק במחצית השנייה, ונראה כי הניצחון מונח בכיס בעיקר בזכות הבנייה של דיוויד בלאט. היינו צריכים את השבועות האחרונים, בהם מכבי התנהלה כמו קבוצה נורמלית שמשחקת שני משחקים בשבוע, כדי להבין מה היא יכולה לפספס בגלל הרפתקת האדריאטית. ושבלי אותה הרפתקה, מכבי בהחלט צועדת על המסלול שאמור להשלים את החסך מהעונה שעברה המדהימה: גביע אירופה.
יומיים לאחר מכן כבר אפשר היה להתחיל להבין מה יכול לעצור את הצהובים העונה הליגה האדריאטית. בשני משחקי הליגה בהם התקשו הצהובים, הם הגיעו אחרי משחקים ביורוליג ביום חמישי ובליגה האדריאטית בשבת, כשביום שני התגברו בקושי על האריות מנתניה ואשקלון. את שני הניצחונות הקלים שלהם בליגה על גלבוע/גליל ומכבי אשדוד השיגו הצהובים אחרי ששיחקו ביורוליג בלבד, וקיבלו שלושה ימים למנוחה והכנה.
בשבוע הבא תחווה מכבי תל אביב את שיאו של הלחץ - משחק ביורוליג ביום חמישי מול שרלואה, משחק באדריאטית בשבת מול לובליאנה ומשחק בליגה ביום ראשון מול הפועל ירושלים. כל אוהד של הצהובים יוכל להגיד לעצמו שאם הקבוצה תפסיד באחד המפגשים, עדיף שזה יקרה בשבת ולא ביורוליג, או, חס וחלילה, בהתמודדות עם היריבה השנואה מהבירה. אלא שבמציאות מכבי תגיע הכי עייפה לעימות עם ירושלים ותהיה פגיעה ביותר, במיוחד אחרי משחק נגד קבוצה טובה כמו לובליאנה.
כעת ניתן לשאול את ראשי הצהובים: למה באמת הייתם צריכים את הליגה האדריאטית? האם לא יכולתם לבנות קבוצה מעולה כמו בעונה שעברה גם בלי ההשתתפות במשחקים מול בודצ'נוסט, דומז'לה ולאשקו? מה כבר הליגה הזאת נותנת לכם מלבד עייפות ביום שני? האוהדים לא מתרגשים מהניצחונות בשלב הזה של העונה, הטלוויזיה משדרת בעייפות, והיריבות? הן מחכות לנפילה הראשונה. היא תגיע, אולי, כבר השבוע.
2. למה התקנה המוצעת של המנהלת מסוכנת?
לפני כשבועיים העליתי בסיכום המחזור את נושא קורטני פלס, הזרים שמשתוללים על כבישי ישראל ודרכי טיפול של מנהלת ליגת העל בנושא. במנהלת הליגה עדכנו אותי כבר באותו היום כי הם מודעים למצב ומתכננים לעשות משהו לגביו בעתיד, ובשבוע שעבר הוציאו הודעה על תקנה מוצעת שתעלה לדיון, לפיה כל שחקן שייתפס, יעוכב או ייעצר בהיותו נוהג בגילופין, יוטל עליו קנס בסכום של 40 אלף שקל.
הרעיון שעומד מאחורי ההצעה הוא נכון, אך הביצוע שלו רע מאוד. נניח ששחקן צעיר ממכבי אשדוד, שמרוויח 3,500 שקל בחודש בתור חייל, ייתפס נוהג בגילופין, האם גם הוא יצטרך לשלם את אותו הקנס כמו שחקן זר שמרוויח הרבה יותר מ-40 אלף שקל בחודש? ומה לגבי שחקן זר או ישראלי שייחשד באונס? האם מנהלת הליגה תתחיל לכמת בתקנון שלה חשד לאונס? ואולי ניסיון רצח? האם חברי הדירקטוריון הם שופטים בפועל?
התשובה הברורה היא שבמנהלת היו צריכים לחשוב לפני הביצוע. עד כה, על כל קנס קיזזה המנהלת את הסכום מהכסף השוטף שמקבלות הקבוצות מהליגה, ולעיתים הקבוצות ספגו קנסות על שחקנים שלא חשבו שצריכים לספוג קנס כבד. הפיתרון הקל כדי שהשחקן ייפגע והעונש לא יהיה תקדימי, הוא ועדת משמעת מוסכמת במקרים כאלה בין איגוד הכדורסל למנהלת הליגה, שתקבע לכמה משחקים השחקן יורחק, בדומה למה שקורה ב-NFL וב-NBA. תעזבו לשחקנים ולקבוצות את הכיס.
3. למה אוהדי חולון יורים לעצמם ברגל?
ההתקדמות של אוהדי הפועל חולון מאז אותו מקרה מצער במלחה לפני ארבע שנים צוינה רבות בעבר. גם על האווירה המחשמלת באולם הפחים, אולי אווירת הכדורסל הטובה ביותר במשחקי ליגת העל, נכתבו הרבה מחמאות. אלא שאוהדי הסגולים מתעקשים להוכיח בכל פעם שהם מקבלים מחמאה, כי ארוכה מאוד הדרך עד שיהפכו לאוהדי ספורט תרבותיים ונטולי אלימות לחלוטין.
כל קבוצה שמגיעה למשחק חוץ באולם הפחים חוששת. לא רק מהעידוד הסוחף שנותן לחולון יתרון, אלא מכך שלא ניתן לערוך משחק בצורה נורמלית. הריטואל הקבוע במשחקי הפועל חולון בכל פסק זמן הוא הצטופפות של עשרות אוהדים על ספסל היריבה, שכוללת קללות מביכות, או כפי שהיטיב לתאר זאת אחד משחקני אשקלון: "ילד בן 10 צועק שאני בן זונה ושאימא שלי תישרף. המבוגר לידו צועק: 'הוא צודק, אמא שלך זונה'. איזה מין דבר זה?"
כדי להעביר פסק זמן נורמלי, התרגלו הקבוצות בליגת העל לקחת את הספסל ופשוט להעבירו למרכז הפרקט ולהימנע מהאינטראקציה עם אותם "אוהדים". יו"ר מנהלת ליגת העל אבנר קופל חזה בנעשה, לא בפעם הראשונה, ואמר כי "זה באמת משהו שאנחנו צריכים לטפל בו". קדימה קופל, דברים קשים יותר כבר ביצעת בצורה טובה בעבר, תגרום לקבוצות החוץ לא להרגיש מאוימות ולספוג יריקות באולם הפחים.
4. למה אריק אלפסי מצליח עם אשקלון?
עירוני אשקלון חגגה את ניצחונה ה-100 בליגת העל ביום ראשון. לא פלא שהקבוצה הטובה ביותר ששיחקה בעיר מאז העלייה לליגת העל חתומה על ההישג הזה, ועוד במשחק מרתק ואיכותי כמו זה שהיה באולם הפחים ביום ראשון. הקבוצה של אריק אלפסי היא כרגע הקבוצה השנייה הכי טובה בישראל, עם כל הכבוד להתאוששות של הפועל ירושלים, והיא מוכיחה את זה שבוע אחרי שבוע, כשהפער בינה לבין האחרות אולי לא גדול, אבל קיים.
מי שחתום על ההישג הזה יותר מכל הוא אלפסי. נכון ששלושה מתוך ארבעת הזרים שלו הם שחקנים שהובילו קבוצות לפיינל פור, והזר הרביעי שיחק ברמה הגבוהה באירופה, נכון שרביב לימונד הוא אחד הישראלים האיכותיים בישראל בשנות ה-2000 ונכון שעל הספסל יושבים מחליפים ראויים כמו ניב ברקוביץ', יוני ניר ועמית שמחון. כל זה לא גורע מההישג של אלפסי.
החיבור שיש בתוך קבוצה כמו אשקלון הוא חיבור עדין. כמות האגו לא קטנה, אבל אלפסי מוכיח בפעם השנייה בשלוש שנים שהוא מסוגל להוציא לא מעט מחבורה מוכשרת של שחקנים. לפני שנתיים טוני וושהאם, דנילו פינוק ומרקו קילינגסוורת' שיגעו ביחד עם אלפסי את ליגת העל, והעונה, עם דווין מיטשל, קילינגסוורת', ריימר מורגן הפנטסטי וטוני סקין, הוא עושה בית ספר לכולם. לא בטוח שכל מאמן בליגת העל יהיה מסוגל להתמודד עם כמות גדולה כל כך של כישרון, אגו וסימני שאלה כפי שיש סביב עירוני אשקלון העונה, אבל בינתיים אלפסי מוכיח שהוא מסוגל, ועושה את זה בצורה הטובה ביותר.
5. למה גלבוע/גליל התאוששה פתאום?
ירון אוחיון, יו"ר גלבוע/גליל, מאמין שבליגה של ארבעה זרים, אתה לא יכול להצליח בלי להחזיק בסגל חמישה זרים לפחות. הקבוצה שלו משחקת בשתי מסגרות, ואין מצב ששחקן זר לא משחק במשך השבוע, אבל ההחלטה לצרף את הזר החמישי כריס תומאס התקבלה לאחר שרומיאו טראוויס נפצע ולא היה ברור כמה זמן הוא ייעדר. מצד שני, הגארד המצוין צ'ייסון אלן הראה סימנים של כניסה איטית לסגנון המשחק האירופי.
בגלבוע/גליל החליטו לקחת באנקר כמו תומאס, וכנראה שגם הם לא האמינו איזה אוצר הם מביאים. תומאס הוא מסוג הרכזים שלא כופים את עצמם על המשחק. הוא לא סקורר או וירטואוז, גם לא כזה שנותן תצוגת ריבאונדים מדהימה כמו זו שנתן דרווין קיצ'ן בראשון לציון ממולו ביום ראשון. הוא פשוט רכז, מנהל משחק שלא מתבייש למסור כדורים גם כשהוא לבד על הקשת.
אלא שביום ראשון הוכיח תומאס שהוא מסוגל להיות גם ספק נקודות יציב. בכל פעם שמכבי ראשון לציון התקרבה לקאמבק מול גלבוע/גליל, הוא ידע לקחת זריקה נכונה, או לחילופין להזין את אחד הקלעים בפינות לבד ולהבטיח לקבוצתו ניצחון חשוב בחוץ. ליאור ליובין ידע בתחילת העונה שללא גל מקל וגוני יזרעאלי יהיה לו קשה לשחזר את ההצלחה, עם כריס תומאס זה נראה פתאום אפשרי.
המדדים
המצטיינים:
1. סילבן לנדסברג (מכבי חיפה) שחקן השבוע של מנהלת הליגה
2. כריס תומאס (גלבוע/גליל)
3. דווין מיטשל (עירוני אשקלון)
4. דנילו פינוק (מ.כ הבקעה)
5. לוק ג'קסון (הפועל ירושלים)
השחקנים הצעירים או שחקני השנה הראשונה המצטיינים
1. דניאל איידן (מכבי חיפה)
2. נמרוד טישמן (גלבוע/גליל)
3. טמיר אריאלי (מכבי חיפה)
4. שלומי הרוש (הפועל חולון)
ציפינו מהם ליותר:
1. מורן רוט (הפועל חולון)
2. ליאור חכמון (ברק נתניה)
3. ניצן חנוכי (מכבי ראשון לציון)
4. מאיר טפירו (מכבי אשדוד)
5. קינטל וודס (מכבי חיפה)
