אחרי סערת הקריאות הגזעניות במשחק הנבחרת בטדי ולפני ההמראה להונגריה כדי להצטרף לקבוצתו החדשה פרנצווארוש, מוחמד אבו פאני נפרד היום (רביעי) ממכבי חיפה.
"אני לא מאמין שהרגע הזה הגיע", כתב הקשר בחשבון האינסטגרם שלו. "הרגע הזה שאני צריך לרשום פוסט עם דמעות בעיניים. לא האמנתי שיגיע הרגע להיפרד מהמועדון הגדול הזה שמזמן הפך להיות בית ראשון. אז איך נפרדים מבית שהיה לי במשך 15 שנה? קשה לי לכתוב ולהסביר בכמה משפטים מה עובר עליי ולא מעכל שהגעתי לפוסט הזה.
"אז החלום הגדול שלי היה להגיע לבוגרים, שם מול עשרות האלפים לתת הכול לבית שלי, לסמל, לאהבה. הגעתי בשנים לא פשוטות, אבל תמיד ידעתי מה הן העוצמות שלנו, מה זה מכבי חיפה וידעתי, בחיי שידעתי, שכשזה יתחבר זה יהיה משהו בלתי נשכח. ביחד עם החברים שלי יצאנו למסע אדיר ומרגש. לקחנו אליפויות, גביעים ושיחקנו בליגת האלופות עם הגדולים ביותר, וואוו מה שעברנו, וכל זה היה כשמאחורינו קהל מטורף ועצום".
עוד בכדורגל ישראלי
הקשר המשיך: "לשמוע את הקהל קורא בשם שלי באהבה, זו צמרמורת אדירה. בכל פעם ששרתם את השיר שלי הרגשתי רעד עצום ובלתי מוסבר. כל פעולה, הקרבה הייתה בכדי להחזיר לכם, הקהל הכי טוב בארץ בפער. בכל פעם ששרתם, בכל פעם שהגענו לגבהים, וואלה אני רקדתי, ביחד עם כל החברים על המגרש ואיתכם, זו הייתה חגיגה וריקוד. תודה לכל אחד ואחד מכם על אהבה בלתי נגמרת.
"זה הזמן להגיד תודה ענקית, לכל מי שהיה וחינך אותי במחלקת הנוער, לכל אנשי ההנהלה, לכל המאמנים והחברים בבוגרים, לאור, איציק, אסף, עוזי ולאחד והיחיד יענקל'ה. תודה לכם על הכול, מעריך ואוהב. תודה למשפחה שלי, להורים שלי, לאחים והאחיות שלי שליוו ותמכו בכל צעד בכל המסע הארוך הזה, לסוכנים שלי שלומי בן עזרא, גלעד ורונן קצב ואדהם מילאד ולכל מי שעזר לי להגיע למעמד הזה.
"זהו, זה תכף מסתיים, ברגע שאני משחרר את הפוסט הזה, זה נגמר. מצד אחד אני שמח ונרגש לקראת האתגר הבא, אבל מצד שני עצוב, עצוב מאוד. קצף, כפר גלים, סמי עופר, הרבה רגעים של אושר וזכרונות טובים. אני כבר מתגעגע. אני נוסע, אבל לא נפרד אלא לוקח אתכם איתי בלב. כל אחד ואחד מכם שם ביציע, אני לא אשכח לעולם מה עשיתם ומה הייתם בשבילי. אקח איתי כל רגע ולכל מקום. עוד ניפגש קהל אהוב שלי כי זה לא הריקוד האחרון. 'משוגע וגם דפוק כמוני'".