כל סוף הוא הטרלה חדשה: אמיליאנו מרטינס לא עשה שום דבר חריג

במרץ 2020, בתחילת עידן הקורונה, חגגה פריז סן ז'רמן את עלייתה לרבע גמר ליגת האלופות אחרי ניצחון 0:2 על בורוסיה דורטמונד. קהל לא הורשה להיכנס למשחק, אז כולם התמקדו בחגיגות השחקנים שעברו יחד על הדשא לישיבת המדיטציה המפורסמת, איתה מציין ארלינג הולאנד את שעריו. אם זה לא הספיק, לאחר מכן תיעד קיליאן אמבפה את הנעשה בחדר ההלבשה והוביל בעצמו עוד חיקוי של יריבו הנורבגי.

רצים קדימה כמעט שלוש שנים. בשבוע האחרון היה אמבפה בצד המוקנט. אמיליאנו מרטינס, שוערה של נבחרת ארגנטינה, הוביל "דקת דומיה לאמבפה" בחדר ההלבשה של אלופת העולם הצוהלת לאחר גמר המונדיאל הדרמטי והגדיל לעשות במצעד הניצחון בבואנוס איירס, אליו הגיע עם בובה ועליה תמונת פניו הנפולות של הסקורר הצרפתי שהבקיע מולו שלושער.

הו, כמה שכולם קצפו ושצפו. צרפת סערה, אלוף העולם מ-2018 עדיל ראמי כינה את מרטינס "הבן ז**ה הכי גדול בכדורגל", פרשנים תקפו ואוהדים השמיצו. אפילו מכתב תלונה רשמי הוגש. אחת הדעות שנשמעו באולפנים השונים - בחו"ל וגם בארץ - גרסה שמדובר בהבדלי מנטליות. "באירופה מכבדים את המפסיד, באירופה זה לא יכול לקרות", נטען. "באירופה יש קלאס".

ההיסטוריה מוכיחה שהטענה הזו חסרת כל בסיס. לא צריך ללכת רחוק כדי להיזכר שגם באירופה מדובר בעניין שבשגרה. התופעה הזו לא התחילה אצל אמי מרטינס, שמיד בסיום הפנדלים בכלל ניגש לנחם את אמבפה בזמן שחבריו חוגגים. הוא התגרה בחן (בדיוק כפי שאמבפה עצמו עשה כשחיקה את הולאנד) והזכיר ששמחה לאיד או טראש טוק בלתי מזיק הם חלק מהמשחק.

לפניו היו מפגנים שכמעט הובילו לאסון, התגרויות חסרות טעם ושירי נאצה שכיחים. בכמה מהם ניתנו עונשים, אחרים חלפו כאילו לא קרה דבר. הנה מדגם מייצג.

"חריג ולא מקובל": צרפת הגישה מכתב תלונה רשמי נגד אמיליאנו מרטינס
יעורר פרובוקציה? מסי רוצה להציג את גביע העולם בפארק דה פראנס
כבוד מלכים: צפו בליאונל מסי שב לעיר הולדתו רוסאריו

נתחיל עם הדוגמה המקבילה: אלופת עולם חוזרת הביתה למסיבת ניצחון.

לפני שמונה שנים, ארגנטינה וליאו מסי היו אלה שבכו בסיום גמר המונדיאל. גרמניה הניפה את הגביע העולמי במרקנה והגיעה איתו לחגיגה ההמונית בשער ברנדנבורג, בהשתתפות מאות אלפי אוהדים שחיכו לעליית השחקנים לבמה. לפתע נכנסו שישה מהם - אנדרה שורלה, מריו גצה, מירוסלב קלוזה, טוני קרוס, רומן ויידנפלר ושקודראן מוסטפי - כשהם מכופפים ושרים: "כך הולכים הגאוצ'וס, הגאוצ'וס הולכים כך", ואז הזדקפו ושרו בגאווה: "כך הגרמנים הולכים, הגרמנים הולכים כך".

הלעג הספק-גזעני הזה לארגנטינאים (הגאוצ'ו, הבוקר הדרום אמריקאי, הוא אחד הסמלים הלאומיים שם), בטח בהתחשב בהיסטוריה הגרמנית שלא ידועה בסובלנות יתר, בלשון המעטה, הוא קצת יותר דרמטי מבובה בדמות שחקן יריב. האוהדים התלהבו כי מדובר בשיר המוכר ביציעי הבונדסליגה מאז תחילת המילניום, אבל בתקשורת המקומית היו מי שסלדו והגדירו את הריקוד כ"גול עצמי מפואר שמסכן את תדמיתה של גרמניה כמדינה סובלנית ופתוחה". למחרת ב"די ולט" כבר כיבו את האש: "הריקוד היה רעיון מטופש, אבל לא צריך לצאת מפרופורציות".

הנה הטרלה שיצאה משליטה. במאי 1999, לריינג'רס הייתה אפשרות להבטיח לראשונה בהיסטוריה אליפות בביתה של היריבה המרה סלטיק. המשטרה הזהירה את האורחת עוד לפני המשחק וביקשה להימנע מחגיגות שילהיטו את הרוחות ביציעים, והמשחק גם כך היה סוער - עם אוהד שפרץ למגרש, מטבע שפגע בשופט יו דאלאס וגרם לו לדמם, וגם שלושה כרטיסים אדומים - אבל את האלופה הטרייה זה לא ממש עניין. אחרי הניצחון החלק 0:3, השחקנים ואנשי הצוות התכנסו כולם על הדשא ל"האדל" - אותו חיבוק קבוצתי מסורתי של סלטיק. האקט המתריס עורר כצפוי את זעם הקהל בפארקהד. חפצים נזרקו מכל עבר, האוהדים השתוללו בתגרות רחוב, אדם אחד נדקר וכ-100 נעצרו בסיום הערב. "זה היה מעשה מטופש", התנצל שבוע לאחר מכן הקפטן יורג אלברץ. ריינג'רס הועמדה לדין, אך נוקתה מכל אשמה.

סמואל אטו החל את דרכו בריאל מדריד, אבל את האליפות הראשונה שלו לקח עם ברצלונה. בחגיגות הזכייה במאי 2005, השתלט החלוץ הקמרוני על המיקרופון ושלהב את הקהל בקאמפ נואו: "מדריד מזדיינים, תצדיעו לאלופים". העניין עורר אז סערה גדולה בספרד, עד כדי כך שאטו נדרש לכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת ולהתנצל פומבית: "מצאתי את עצמי שר פתאום ולא שמתי לב למה שאני אומר. אני רק בן 24, לא חשבתי מספיק. לא הייתה לי כוונה לפגוע בריאל". הקבוצה ממדריד קיבלה את ההתנצלות והחלוץ נענש, אבל הוא לא היה האחרון שעשה את זה בספרד.

גם בצרפת היו מקרים דומים. לאחר זכייתה של מארסיי בגביע הליגה ב-2011, המגן טאייה טאיוו נקלט שר עם האוהדים בגנות פריז סן ז'רמן. הניגרי הבינלאומי התנצל לאחר מכן ("נסחפתי בחגיגות"), הורחק ממשחק אחד וספג קנס בגובה 20 אלף יורו, כשחברו סטפן אמביה שהיה שותף שולי, הסתפק במחצית הסכום ובהרחקה על תנאי. ממאדו סאקו, אז קפטן פ.ס.ז', אמר בתגובה: "נפגעתי באופן אישי. זו אמנם מעידה קלה, אבל קשה להשלים עם זה". שנתיים חלפו, הפריזאים חגגו אליפות אחרי 19 שנות המתנה ואותו סאקו היה במוקד, עם שיר דומה בגנות מארסיי.

כמעט עשור חלף מאז האליפות ה-20 והאחרונה של מנצ'סטר יונייטד. השלושער של רובין ואן פרסי לרשת אסטון וילה נתן את האות לחגיגות באולד טראפורד באפריל 2013, ועבור פטריס אברה הייתה זו הזדמנות נפלאה להתגרות בנמסיס לואיס סוארס. זה היה יממה לאחר שהחלוץ האורוגוואי של ליברפול נשך את ברניסלב איבנוביץ' מצ'לסי, אז אברה שספג קריאות גזעניות מסוארס והתעמת איתו בכמה מקרים בעבר, בחר לצחוק על חשבונו והצטלם על הדשא כשהוא נושך יד כרותה מפלסטיק.

ג'רארד פיקה, בלם ברצלונה שפרש לאחרונה מכדורגל, היה מגדולי המטרילים של דורנו. הוא השתיק את אוהדי ריאל מדריד, דאג לחמם את היריבות בכל הזדמנות וידע לגנוב את ההצגה גם במצעדי ניצחון. במאי 2016, על האוטובוס הפתוח בסיבוב ההכתרה של בארסה בעיר, תועד פיקה כשהוא מחקה את תנועת ההרגעה של כריסטיאנו רונאלדו לאחר שערים. "קאלמה, קאלמה", סימן הבלם בלעג ליריבו מריאל מדריד, כשסביבו פורצים בצחוק החברים ליאו מסי, לואיס סוארס ואנדרס אינייסטה.

שנה חלפה, האליפות נדדה למדריד וזמן הנקמה הגיע. בחגיגות בכיכר סיבלס, אחד השחקנים (לאחר מכן התברר שזהו דני קרבחאל) פצח בקריאת: "פיקה, מזדיין, תצדיע לאלופה". כמה מחבריו וכמובן גם האוהדים הצטרפו. לאחר מכן איסקו לקח את המיקרופון וצעק: "ברצלונה מזדיינים". לקינוח שרו השחקנים גם בגנות היריבה העירונית אתלטיקו: "אינדיאנים, תגידו לנו איך זה מרגיש, לראות את מדריד לבנה".

ג'ק גריליש זכה באליפות הראשונה שלו כבר בעונת הבכורה במדי מנצ'סטר סיטי. רכש 100 מיליון הליש"ט שתה וודקה ובירה במהלך מסע הניצחון בעיר ובשלב מסוים תועד על ידי חברו ברנרדו סילבה. הפורטוגלי ביקש לשמוע את הסיבות לניצחון על אסטון וילה, האקסית של גריליש, במשחק ההכתרה. גריליש השיב: "הסוד הראשון היה להוציא את ריאד (מחרז) כמה שיותר מהר. הוא שיחק אתמול כמו (מיגל) אלמירון". אוהדי ניוקאסל כמובן רתחו ברשתות, אחרים ניסו להסביר שזו בסך הכול בדיחה. אלמירון הפך מאז לכוכב פרמיירליג ולאחרונה גם גריליש התנצל: "זה משהו שאני מתחרט עליו, כנראה שתיתי קצת יותר מדי".

11 שנים ארוכות המתינו בצד האדום-שחור של מילאנו לאליפות ה-19. בעונה שעברה זה קרה ובאופן לא מפתיע חלק ניכר מהחגיגות הוקדש ליריבה העירונית. תאו הרננדז החל בשיר אנטי-אינטר עם החזרה למתחם המועדון ובמצעד האליפות היה זה זלאטן איברהימוביץ' שפנה לאוהדים ושאל: "יש לכם מסר להקאן?", והם הגיבו בנאצות כלפי הקשר הטורקי צ'לחנוילו שעזב את מילאן לטובת אינטר בטענה כי הוא "רוצה סוף כל סוף לזכות בתואר באיטליה". בנוסף, כמה משחקני הרוסונרי הניפו יחד שלט עם הכיתוב: "דחפו את הגביע האיטלקי לתוך ה... שלכם". בתגובה לכך, ועדת המשמעת של הליגה פתחה בחקירה ומילאן התנצלה.

אגב, שלט דומה הציג מאסימו אמברוזיני ב-2007, כאשר מילאן חגגה את זכייתה בליגת האלופות ואינטר הייתה האלופה. ב-2011, חברו לקישור ג'נארו גאטוזו תועד בחגיגות האליפות שר בגנות לאונרדו, מאמנו לשעבר שהיה באותה עונה מאמנה של אינטר: "לאונרדו הוא חרא של בן אדם".

גם אצלנו היו כמה מקרים זכורים של העלבות ושירי נאצה ברגעי שמחה. שחקני הפועל תל אביב שרו בגנות בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב במהלך חגיגות הזכייה בגביע ב-2007. פרט לשירים, השחקנים לבשו חולצות עם הכיתוב "הזונה ה-12", כדי ללגלג על ארגון "השחקן ה-12" של אוהדי מכבי תל אביב, ויוסי אבוקסיס לקח את המיקרופון וקרא לקהל לשיר "ירושלים על הזין", כדי להחזיר לבית"ר ירושלים על קריאות דומות שהוביל איציק קורנפיין בחגיגות האליפות.

הלאה. בחגיגות הגביע של בית"ר ב-2009, עמית בן שושן שר "אני שונא אותך סלים טועמה, אני שונא את כל הערבים". נפתחה אפילו חקירה פלילית בגלל הסתה לגזענות והתיק נסגר אחרי כשנה. בחגיגות הדאבל של הפועל תל אביב ב-2010, איתי שכטר קילל את מכבי תל אביב על הבמה והוביל את שירת "הצהובים אוכלים את הלב". שמונה שנים לאחר מכן, הוא חתם אצל הצהובים, התנצל בפני האוהדים ובסיום העונה כבר שר בחגיגות האליפות: "האדומים אוכלים את הלב".

גם ב-2020 מכבי תל אביב הניפה את הצלחת ובמהלך חגיגה ספונטנית מול האוהדים שרו עומר אצילי ודור מיכה: "מכבי חיפה חיזבאללה". כל אחד מהם נקנס ב-1,000 שקלים וספג הרחקה על תנאי. ב-2021, אצילי כבר לבש ירוק ובחגיגות האליפות של מכבי חיפה שר יחד עם דולב חזיזה: "לכל אוהד מכבי תל אביב יש בת "ז**ה". השניים התנצלו, חזיזה הושעה משני משחקים של נבחרת ישראל.