השלימו את החסר: דנבר, פורטלנד ויוטה מבשלות הפתעות בבית הצפון-מערבי

דנבר נכנסה לבועה כקבוצה התקפית ומלהיבה עם אחד השחקנים הכיפיים בעולם, ויצאה ממנה כקונטנדרית אמיתית, עם אופי נדיר שמאפשר לה למחוק פיגורים במשחקים וסדרות ועם ג'מאל מארי כסופרסטאר אמיתי שני. הציפיות מהעונה הקרובה הן בהתאם, את המהלכים של דנבר בקיץ צריך להעריך לפי המידה בה הם מחזקים את סיכויי האליפות של הקבוצה.

ההתרחשות המרכזית של הקיץ היא האובדן של ג'רמי גרנט, שהיה נהדר בפלייאוף ובעיקר בגמר המערב מול הלייקרס. גרנט העדיף תפקיד גדול בקבוצה קטנה למרות שדנבר הייתה מוכנה להציע חוזה זהה לזה שקיבל בדטרויט. קשה למצוא תחליף לשחקן שמסוגל להתמודד הגנתית עם כל סוגי הפורוורדים בליגה, לקלוע שלשות באחוזים סבירים ולסיים טוב בצבע. ג'מייקל גרין ינסה לחפות על חלק מהחיסרון, הוא הרכש החשוב ביותר של הקיץ וייקח חלק בשמינייה המרכזית ברוטציה. בשולי הרוטציה תהיה שורה של שחקנים מעניינים שינסו להרוויח דקות קבועות, יש להם פוטנציאל ראשוני להתפתח לשחקנים משמעותיים: פקונדו קמפאסו, אחד המוסרים הטובים באירופה, מגיע סוף סוף ל-NBA בגיל 29; פי ג'יי דוז'ר הבליח בבועה כמוביל כדור עם איכויות הגנתיות; בול בול הוא ילד בגובה 2.18 מטר שמוביל כדור וקולע שלשות, מדי פעם נראה שהחבילה הזאת מסוגלת להתחבר; איזיאה הארטנסטיין הוא סבן פוטר עם קליעה מבחוץ והגנה על הטבעת שבליגת הפיתוח סיפק מספרים מעולים בעקביות, הוא כנראה הרוויח את תפקיד המחליף של ניקולה יוקיץ'.

אבל עם כל הכבוד לכישרון הפריפריאלי, אחד השחקנים המסקרנים בכל הליגה העונה יהיה מייקל פורטר ג'וניור. לקח למייק מאלון זמן לתת לו דקות קבועות, וכשזה קרה בבועה הרוקי המוכשר נראה כמו כוכב שלישי בהתהוות. אם פורטר ימשיך להתפתח לסקורר כזה, ההתקפה של דנבר תהיה בלתי ניתנת לעצירה. יכול להיות שההגנה תתקשה לשרוד עם מארי, יוקיץ' ופורטר ביחד, אבל שני הראשונים משתפרים בתחום ופורטר בנוי נהדר להפוך לשחקן הגנה סביר. אל השלושה האלה ניתן להוסיף את וויל בארטון ככלי התקפי חשוב שנעדר מהבועה, ושחקן שיכול לקחת על עצמו גם משימות הגנתיות מול שחקני כנף. התסריט האופטימי של דנבר הוא אליפות, לא פחות.

37.6 נקודות, 5.5 שלשות ב-43.6 אחוזים ו-9.6 אסיסטים למשחק - אלה היו המספרים בעזרתם דמיאן לילארד סחב את פורטלנד לפלייאוף במשחקי הדירוג בבועה. הוא הוסיף 31 נקודות ו-10 אסיסטים במשחק ההעפלה מול ממפיס ו-34 נקודות בניצחון במשחק הראשון בסיבוב הראשון על הלייקרס, לפני שפציעות הכריעו אותו. לילארד תמיד היה שחקן בכיר בליגה, אך בבועה הוא הפך לאחד מהגדולים באמת באמת, אלה שאם תקיף אותם בסגל ראוי יכולים לקחת אותך עד הסוף.

השנה יהיה לו סגל ראוי. לאחר עונה רוויית פציעות, הג'נרל מנג'ר ניל אולשיי לא לקח סיכונים ובנה סגל רחב מאוד סביב לילארד וסי ג'יי מקולום. קודם כל, הם יקבלו לצידם את יוסוף נורקיץ', שהיה פצוע עד הבועה. הסנטר הבוסני הפך לאבן הבניין השלישית בקבוצה והנוכחות שלו הכרחית גם להגנה וגם להתקפה. שחקן נוסף שיתרום בשני הצדדים הוא רוברט קובינגטון שהגיע בטרייד בקיץ אחרי פלייאוף נהדר ביוסטון. קובינגטון הוא בדיוק שחקן הכנף שלא היה לדיים וסי ג'יי לאורך השנים. את החמישייה ישלים דרק ג'ונס, עוד מומחה הגנה שאמור להרגיש בנוח בחמישייה בה כל השאר קולעים מבחוץ. בשנה שעברה פורטלנד דורגה במקום ה-28 בליגה ביעילות הגנתית, שלושת המצטרפים החדשים לחמישייה יכניסו איכות והרבה מאוד האסל להגנת הבלייזרס.

על הספסל יהיה לא מעט כוח אש התקפי. כרמלו אנתוני השתלב יפה והוכיח שנשאר לו מה למכור בליגה, גארי טרנט ג'וניור פרץ בעונה שעברה כמומחה שלשות שגם שומר לא רע, רודני הוד חוזר מפציעה ויקבל הרבה מדקות המנוחה של הכוכבים, אנס קאנטר חוזר כדי להשיג נקודות בצבע מול סנטרים מחליפים, הארי ג'יילס המוכשר ינסה לגנוב לקאנטר דקות. כאשר זאק קולינס יחזור מפציעה הוא יעבה את רוטציית הגבוהים בשתי העמדות ואולי גם יחליף את ג'ונס בחמישייה בסופו של דבר. פורטלנד הנוכחית היא אחת הקבוצות העמוקות בליגה, היא מצוידת נהדר כדי להתמודד עם עונה צפופה ורוויית היעדרויות ולטרי סטוטס יהיו כלים להתמודד עם כל סוג של יריבה בפלייאוף. זאת כנראה הקבוצה הטובה ביותר שאי פעם נבנתה סביב לילארד, והיא מגיעה כשהוא בשיא הקריירה.

יוטה היא עוד קבוצה שמגיעה לעונה הזאת עם תחושה שהיא סתמה את כל החורים שהפריעו לה עוד כה. בשנים האחרונות לג'אז היה חסר סקורר ברמה הגבוהה ביותר, היה חסר הרכב נמוך ראוי, היה חסר ספסל מספיק טוב, היה חסר מזל בפציעות שהגיעו בדיוק ברגעים הלא נכונים. רק בפלייאוף נדע אם אלילת המזל החליטה להאיר פנים ליוטה הפעם, אך עושה רושם ששאר הבעיות נפתרו.

דונובן מיטשל ביצע בפלייאוף את קפיצת המדרגה המיוחלת ונראה בלתי ניתן לעצירה רוב הסדרה נגד דנבר. בויאן בוגדנוביץ', שהיה פצוע בבועה, נותן ליוטה אופציה של הרכב נמוך והתקפי. דרק פייבורס חוזר, הפעם בעיקר כסנטר מחליף שכל כך היה חסר בשנה החולפת, והוא יאפשר לקווין סניידר לשחק גם עם הרכב גבוה מדי פעם. פייבורס יצטרף בספסל אל ג'ו אינגלס, איתו הוא פיתח תיאום נהדר לאורך השנים, ואל ג'ורדן קלארקסון שהשתלב יפה כגארד סקורר. אלה שלושה מחליפים בכירים שיחד עם שחקני החמישייה יוצרים שמינייה איכותית, זה בדיוק מה שצריך בפלייאוף.

אז אחרי שהפאזל הושלם, בתקווה שכולם יהיו בריאים בפלייאוף, ניתן יהיה לבחון באמת כמה רחוק הקבוצה הנוכחית מסוגלת להגיע. בשנים האחרונות רודי גובר נראה כמו עוגן הגנתי מושלם לעונה הרגילה, אבל בפלייאוף הוא התקשה להסתדר בהגנת הפיק נ' רול על גארדים שקולעים טוב שלשות מכדרור, והמערב עמוס בכאלה. ההתקפה הסתמכה יותר ויותר על מיטשל, אבל לא יהיה לו כל כך קל מול הגנות בכירות יותר מזו של דנבר (נטולת גארי האריס רוב הסדרה) שיתכוננו אליו טוב יותר. בכל מקרה, מגיע לגרסא הנוכחית של יוטה פלייאוף אחד בריא לפני שחורצים את גורלה. בוגדנוביץ' וקונלי כשירים עשויים להיות בדיוק מה שחסר להתקפה של סניידר, אבל במערב כיום קשה לראות ביוטה יותר מקבוצת עונה רגילה טובה שיהיה לה קשה מאוד לעבור סיבוב.

קארל אנתוני טאונס עשוי להיות הגבוה ההתקפי הטוב בליגה. בעונה שעברה הוא קלע 26.5 נקודות למשחק בכל דרך אפשרית: שלשות בסטפ-בק, חפירות בפוסט, חדירות, קליעות מכל הטווחים. דיאנג'לו ראסל הוא אולסטאר עם כישרון עצום, לאחר ששיפר את היכולת להגיע לצבע הוא הפך להיות גארד סקורר איכותי, את העונה שעברה הוא סיים עם 23.1 נקודות ו-6.3 אסיסטים למשחק. אנתוני אדוארדס, הבחירה הראשונה בדראפט, הוא אתלט על עם יכולת חדירה גבוהה ופוטנציאל להתפתח מאוד כקלע חוץ, מוסר ושומר. קבוצה שיש לה שלושה כישרונות כאלה בגיל 25 ומטה, כולם חתומים לשלוש או ארבע שנים, אמורה להרגיש טוב מאוד לגבי העתיד שלה. אבל זה לא המצב במינסוטה.

קודם כל, בגלל השלישייה עצמה. לגבי כל אחד מהשלושה יש סימני שאלה של אופי ויכולת הגנתית. אדוארדס הוא ברירת מחדל כבחירה ראשונה בדראפט חלש מאוד בצמרת, בעיקר בגלל סימני השאלה האלה. טאונס וראסל רושמים שורות סטטיסטיות מרשימות ומבצעים מהלכים מרהיבים, אבל עוד לא ברור אם הם מסוגלים להוביל קבוצה לצמרת, בטח במערב. בשלב בו הם נמצאים בקריירה, העובדה שהקבוצה שלהם לא נחשבת למועמדת אפילו לתפוס מקום בעשירייה הראשונה, כדי להיכנס לטורניר ההזדמנות האחרונה, מעידה גם על המגבלות שלהם.

גרסון רוסאס, הנשיא לענייני כדורסל, לא בנה סביבם קבוצה מנצחת. הסגל הצעיר עמוס בשחקנים שעוד לא ברור מה הם. מאליק ביזלי הגיע במהלך העונה שעברה מדנבר והתפוצץ ב-14 המשחקים שהספיק לשחק, זה הספיק לו כדי לקבל חוזה של 60 מיליון דולר לארבע שנים למרות שבמקרה הטוב הוא סקורר חד ממדי שרחוק מלהיות השחקן המשלים שהכוכבים צריכים. ג'וש אוקוגי וג'ארט קאלבר הצעירים הם שחקנים כנף הגנתיים מהסוג שכן יכול להתאים לצרכי הקבוצה, אבל הם עוד לא הראו יכולת להיות אפקטיביים מספיק בהתקפה. ריקי רוביו חזר למינסוטה כדי להיות הוותיק המרכזי בסגל, אבל אם הוא יעלה בחמישייה יחד עם ראסל ואדוארדס זו תהיה חמישייה נמוכה מאוד ולא ברור מי אמור לשמור בה על שחקני כנף בכירים. בקיצור, המאמן ריאן סונדרס קיבל תמהיל שלא ממש מתחבר והולך להיות לו קשה מאוד להפוך אותו לקבוצת כדורסל איכותית.

פול ג'ורג' היה אבן הדומינו הראשונה. הדרישה שלו לעבור לקליפרס בקיץ שעבר הובילה לטרייד בו OKC קיבלה את שיי גילג'ס אלכסנדר והמון בחירות דראפט. סם פרסטי החליט ללכת לבנייה מחדש והעביר גם את ראסל ווסטברוק. איכשהו, נוצרה קבוצה שהייתה לא פחות טובה מזו של העונה שלפניה, שסיימה במקום החמישי במערב והפסידה בשבעה משחקים ליוסטון בסיבוב הראשון. פרסטי לא התרגש מההצלחה והקיץ המשיך בתהליך הבנייה האגרסיבי. עוד ועוד שחקנים עזבו, כולל כריס פול, תמורת עוד ועוד בחירות דראפט, וכעת יש לת'אנדר 17 בחירות סיבוב ראשון פוטנציאליות (לחלקן יש הגנות) בשש השנים הקרובות. מה פרסטי מתכנן לעשות עם הכמות הבלתי אפשרית הזאת של בחירות דראפט? ניתן לו לשבור את הראש בעצמו.

איכשהו, גם אחרי מכירת החיסול זאת לא נראית קבוצה עד כדי כך איומה. היא אמורה להיות הכי חלשה במערב השנה, אבל לא צריך להיות מופתעים אם היא תעקוף כמה קבוצות בשני הקונפרנסים. זו תהיה קבוצה עם הרבה ריווח, חוכמת משחק וכמה שחקני הגנה טובים מאוד. אל הורפורד וג'ורג' היל מצאו את עצמם באוקלהומה סיטי והם בדיוק הוותיקים החכמים והשקטים שמתאימים להדריך צעירים ולעזור להם לנצח, אולי גם טרבור אריזה יבין מתישהו שזאת הקבוצה שהוא שייך אליה כרגע. הוותיקים יהיו גם חצי מאמנים יחד עם המאמן החדש מארק דייגנולט שבערך בגיל שלהם.

אבל עיקר העניין יהיה בצעירים. זו הקבוצה של שיי גילג'ס אלכסנדר עכשיו, וזו תהיה הזדמנות לבחון האם הגארד המוכשר מאוד הזה יכול להתפתח לשחקן שבונים סביבו קבוצות. באופי הוא כנראה מתאים יותר להיררכיה שוויונית, אבל השנה הכול יעבור דרכו. לוגנץ דורט, מומחה ההגנה שהטריד את ג'יימס הארדן בפלייאוף, ימשיך להטריד שחקנים בכירים, והפורוורד דריוס בייזלי יקבל הזדמנות להביא לידי ביטוי את היכולות המגוונות שלו. כל השלושה האלה צפויים לפתוח בחמישייה, ומהספסל יעלו שני רוקיז מסקרנים מאוד. אלכסיי פוקושבסקי שנבחר במקום ה-17 הוא סבן פוטר סרבי שמסוגל לקלוע שלשות ולהוביל כדור ויכולת המסירה שלו מפתיעה מאוד. הוא הגיע בדיוק לקבוצה הנכונה עבורו, קבוצה שתיתן לו לצבור ניסיון בלי לצפות ממנו לתרום להצלחה עכשווית, ובינתיים נראה אם הוא מסוגל לשמור על משהו. תאו מלדון הצרפתי נבחר במקום ה-34 למרות שלאורך תקופה נחשב לפרוספקט האירופי המבטיח ביותר. מדובר ברכז עם ראיית משחק נהדרת שיכול להתפתח לפוינט גארד שלם וטוב. שניהם עשויים להתברר כגניבות נוספות של פרסטי.