דייגו מראדונה נקבר בנוכחות משפחתו, מנהלו: "הוא כבר לא רצה לחיות"

ארגנטינה ועולם הכדורגל כולו מנסים עוד לעכל את מותו של דייגו מראדונה, ואחרי טקס האשכבה שנערך בכניסת בית הנשיא, התקיימה הלילה (בין חמישי לשישי) הלווייתו של אחד הכדורגלנים הגדולים בכל הזמנים. מספר 10 האגדי נטמן בבית הקברות חארדין דה פאס שבפאתי בואנוס איירס, בזמן שמיליונים ברחבי העולם מבכים את לכתו.

14:40: מנהלו של השחקן סטפנו צ'צי, שנחשב גם לאחד מחבריו הקרובים ביותר, טען: "יש חקירה בנוגע למוות ואנשים הולכים להאשים אחד את השני על מה ניתן היה לעשות אחרת, אבל צריך לדבר ככה על כל חייו. דייגו תמיד היה לבד. אנשים חשבו שהוא מראדונה, אבל דייגו הפסיק להיות דייגו בגיל 17. קשה היה מאוד להתמודד איתו כאדם כי היה כל כך שביר, מלא בחוסר ביטחון, והוא גם היה צנוע ואדם טוב. לאחרונה הוא הזניח את עצמו, פיזית ונפשית. אני חושב שהוא היה עייף ואפשר לעצמו למות, הוא כבר לא רצה לחיות. הכאוס המשפחתי סביבו אף פעם לא נתן לו מנוח. אפילו עכשיו, כשהוא מת, הם רבים ביניהם".

9:35: מחווה מפתיעה הגיעה הלילה דווקא מברזיל, יריבתה הגדולה של ארגנטינה בדרום אמריקה. מאמן גרמיו הברזילאית, רנאטו גאוצ'ו, עלה הלילה למשחק של קבוצתו בגביע ליברטדורס עם חולצה של נבחרת ארגנטינה והמספר 10. אחרי המשחק אמר כשהוא על סף בכי: "איבדתי חבר, העולם איבד גאון, אגדה. אני מקדיש את הניצחון לדייגיטו". ב"אולה" הארגנטינאי נכתב: "מאמן ברזילאי בגביע ליברטדורס עם חולצה של נבחרת ארגנטינה?! כן, מדהים, זה קרה. אירוע חסר תקדים התרחש, והיחיד שיכול לגרום לו זה דייגו מראדונה".

9:00: אחרי ששחקני נאפולי עלו למשחק אתמול למשחק בליגה האירופית כשכולם עם החולצה מספר 10 של מראדונה, המאמן ג'נארו גאטוזו ספד לדייגו: "דייגו הוא לא שחן שזכה בתארים, באליפות ובגביע אופ"א. דייגו הוא הגאווה של העיר. כשהוא לבש את החוצה מספר 10, הוא לא היה סתם שחקן. הוא גרם לעיר שלמה לחלום. יבעיר הזאת בחורים רבים שנקראו על שמו. הוא יותר פופולרי מסנטה גנארו (קדוש מקומי). דייגו מת, אבל לעולם לא ימות. מה שעשה יישאר לנצח".

גם ז'וזה מוריניו ספד למראדונה אחרי המשחק של טוטנהאם: "יש את מראדונה, ויש את דייגו. דייגו הוא שונה. האנשים שמכירים אותו, שהיו איתו, שבילו איתו, יודעים שהייתה להם זכות גדולה. היה לו לב גדול, גדול, גדול. את היום העברתי בסיפורים עליו, ועל הרגעים שבילינו ביד. הוא תמיד היה מתקשר אחרי הפסדים, לא אחרי ניצחונות. הוא ידע שברגעים קשים, הוא צריך להיות שם. הוא היה אומר לי, 'מו, אל תשכח שאתה הכי טוב'. אני אתגעגע אליו".

8:30: נמשכות המחוות בארגנטינה: האובליסק המפורסם של בואנוס איירס (El Obelisco ) הואר בדמותו של מראדונה, עם הכיתוב "תודה, דייגו". במקביל במדינה נמשכות ההצעות להנציח את זכרו. אחת מהן היא לשנות את שם השדרה Corrientes המפורסמת על שמו, כפי שהציע פבלו לבאלן, המנהל הטכני של קולון, וברחבי הרשת בארגנטינה מציעים הצעה מקורית: לשנות את שטר ה-10 פזוס ולשים עליו את דמותו של מראדונה (מספר 10 האגדי). מנהל הבנק המרכזי של ארגנטינה כבר הודה שבעבר הרעיון הועלה, וייתכן שהפעם הוא ייושם.

1:30: תם הטקס. גופתו של דייגו מראדונה, עטופה בדגל ארגנטינה, נטמנה. ארגנטינה והעולם כולו עדיין מנסים לעכל.

00:30: הטקס בבית קברות החל, כשבמקום נוכחים כ-25 אנשים, שאושרו על ידי המשפחה (אשתו קלאודיה ובנותיו דלמה וג'יאנינה). כומר מנהל את הטקס, לפני שמראדונה ייקבר לצד הוריו.

23:00: אלפים ממשיכים להיפרד ממראדונה גם על הכביש, בעת הסעת הגופה לקראת הלוויה.

22:45: גופתו של מראדונה הוצאה מארמון הנשיא והועברה לרכב שיסיע לכיוון בית הקברות.

22:00: שחקני נאפולי עלו למשחק מול רייקה בליגה האירופית כשכל השחקנים לובשים את החולצה מספר 10 עם השם מראדונה על גבם. בהרכב פתח דייגו דמה הגרמני, שאביו האיטלקי בחר לו את השם דייגו כיוון שהיה מעריץ של מראדונה. מחוץ לאצטדיון, שצפוי להיקרא על שם מראדונה, אוהדי נאפולי הדליקו אבוקות ויצרו מחזה מרהיב.

21:00: לא מעט חילוקי דעות היו סביב שעת טקס הקבורה. כמות האוהדים האדירה שהציפה את בית הנשיא וביקשה לחלוק כבוד אחרון למספר 10 האגדי הובילה להצעה לדחות את הלוויה למחר, אבל אחרי שנקבעה כבר ל-16:00 שעון בואנוס איירס ניתנה אפשרות לעוד אוהדים להיכנס לבית הנשיא והלוויה נדחתה ל-19:00 (חצות שעוננו).

20:43: חוסה בסואלדו, ששיתף פעולה עם מראדונה בנבחרת ארגנטינה במונדיאל 1990 ו-1994, מתח ביקורת על סביבתו הקרובה של הכוכב המנוח. "זה היה מאוד מורכב ולא קל להיות מראדונה, ואני חושב שחברים שלו הובילו לזה", אמר קשר בוקה לשעבר. "צר לי על האנשים שהקיפו אותו, שגרמו לכך שהוא היה לבדו בסוף".

20:00: נשיא ארגנטינה אלברטו פרננדס הניח את חולצת ארחנטינוס ג'וניורס על ארונו של מראדונה.