משחק מכונן: הלקחים מהשמינייה ההיסטורית של באיירן מינכן מול ברצלונה

    באיירן מינכן נהנית, גורמת אושר לצופים ונראית כמו קבוצה היסטורית בהתהוות. ברצלונה סובלת, גורמת סבל גם לאוהדיה, וזקוקה נואשות למהפכה ניהולית מהייסוד. ה-2:8 המדהים בליסבון עשוי להוות נקודת ציון חשובה בגורלם של שני המועדונים. מיכאל יוכין מסכם

    שחקני ר.ב. לייפציג חוגגים (מתוך הטוויטר)

    בחוזה המכירה של פיליפה קוטיניו, שחקן הרכש היקר ביותר בתולדות ברצלונה, הכניסה ליברפול מספר סעיפים לתוספות תשלום במקרה של הישגים מסוימים. למשל, אם הברזילאי יזכה בליגת האלופות ב-2020, חייבת בארסה להעביר לאדומים ממרסיסייד 5 מיליון יורו. לפי הדיווחים, לא קיימת התנייה לגבי זהות המועדון בו תתרחש הזכיה המדוברת - כי הנהלת ברצלונה לא העלתה בדעתה בדעתה בינואר 2018 אפשרות לפיה יושאל קוטיניו למועדון אחר, ובהיותו עדיין שחקן הקטלאנים באופן רשמי יניף את הגביע. אחרי הכל, זה היה אמור להיות היורש של אנדרס אינייסטה בסגל, ושולמו תמורתו 120 מיליון יורו.

    כעת תהיה זו דוגמא גרוטסקית במיוחד לניהול כושל באופן קיצוני. קוטיניו לא הפך לדמות מרכזית בבאיירן בעונת ההשאלה שלו, והבווארים כבר הודיעו רשמית כי לא יממשו את האופציה היקרה להחתימו. אתמול (שישי) הם פירקו את בארסה ללא תנאי גם בלעדיו, אבל אז הגיעה התוספת האירונית להשפלה ההיסטורית. כאשר נותרו 15 דקות לסיום, נשלח קוטיניו לדשא באיצטדיון האור בעוד קבוצתו מובילה 2:5 מול המועדון שמחזיק בכרטיסו. בזמן המעט שקיבל באור הזרקורים, הוא הספיק לשלוח בישול אמנותי לראשו של רוברט לבנדובסקי, ואז לכבוש בעצמו פעמיים. התבוסה האמירה למימדים מפלצתיים וחסרי תקדים - 2:8. שני משחקים בלבד נותרו לבאיירן הלוהטת, הפייבוריטית הברורה לשים את ידיה על התואר היוקרתי. ואם זה יקרה, ברצלונה עוד תצטרך לשלם על זה 5 מיליון. קלאסי.

    עוד בוואלה! NEWS

    בספרד מנתחים: "ברצלונה גוססת, צריך לשנות אותה מלמטה למעלה"

    לכתבה המלאה
    צחוק הגורל. קוטיניו חוגג על האקסית (צילום: רויטרס)

    אז קוטיניו כיכב כמחליף במדי היריבה. שני השחקנים שמדורגים אחריו ברשימת כוכבי הרכש היקרים ביותר בתולדות בארסה ישבו על ספסל הקטלאנים עצמם. אנטואן גריזמן נכנס במחצית, כאשר התוצאה היתה 4:1, שיחק בעמדה לא ברורה מימין ולא הורגש. עוסמאן דמבלה לא שותף כלל, בעוד המאמן קיקה סטיין ביצע שני חילופים בלבד. גם כאשר כבש לואיס סוארס שער מבריק, צימק את התוצאה והעניק לכאורה שביב תקווה לקבוצתו, לא היה שום ניסיון לנצל את המומנטום הזה לטובתו. צוות האימון לא האמין, השחקנים לא האמינו, אף אחד לא האמין. בארסה היתה כבויה והרוסה. היא ציפתה להפסיד - רק לא דימיינה עד כמה ההפסד הזה יהיה עוצמתי וכואב.

    ובאיירן? היא המשיכה להכות שוב ושוב. היא לא יודעת שובע, והמכונה ההתקפית המשומנת שלה משלבת באופן מופלא הנחיות טקטיות מדוקדקות של המאמן האנזי פליק עם יצירתיות ואילתורים של הכוכבים על הדשא. הם הנהים מכל רגע ביחד. בחצי גמר מונדיאל 2014, כאשר הובילה גרמניה 0:5 על ברזיל, בין היתר בזכות ההכנה המעולה שסייעה לחשוף את החולשות האיומות בעורף היריבה האומללה, ביקש עוזר המאמן פליק לרחם קצת על המארחת ולא להגיע למספרים אסטרונומיים. אז זה נגמר בשביעיה. הפעם היתה התוצאה 1:4 בהפסקה, ולא נשמעו ככל הנראה בקשות להוריד את הרגל מהדוושה. פליק רצה תוצאה מכוננת אפילו יותר. הפעם זה הסתיים בשמיניה - אף קבוצה לא הבקיעה מעולם כמות כזו של שערים בשלב פלייאוף של ליגת האלופות.

    תומאס מולר כבש את השער הראשון בבלו הוריזונטה מול ברזיל ב-1:7 המטורף. הוא היה הראשון למצוא את הרשת גם אתמול, והדרך בה הובקע השער הדגישה עד כמה באיירן מוכנה לקרב מצד אחד ובלתי צפויה מצד שני. על הנייר, שיחקו הבווארים במערך 1-3-2-4, עם סרז' גנאברי ואיבן פרישיץ' באגפים. בפועל, הצמד הזה שיתף פעולה משמאל במהלך שהוביל לכיבוש הראשון. היתה זו הנחיה ברורה לחשוף את חולשתו של נלסון סמדו בעמדת המגן הימני, והיא עבדה כבר בדקה ה-3. ניתן היה לצפות, כמובן, שהיעד למסירת הרוחב יהיה לבנדובסקי, אך בפועל המצב היה שונה. מולר, המומחה הגדול בתבל לאיתור שטחים פנויים, התמקם הפעם מחוץ לרחבה וקיבל את הכדור דווקא שם. הסקורר הפולני ראה זאת, זז ימינה, קיבל את המסירה המתבקשת ופינה שטח נוסף לעמיתו במרכז הרחבה - ואז החזיר לו את הכדור. הגנת הקטלונים היתה חסרת אונים לחלוטין. איש לא ידע על מי הוא צריך לשמור. שחקני באיירן טיילו ללא הפרעה.

    ממש כמו בבלו הוריזונטה. מולר (צילום: רויטרס)

    וכך זה נמשך. גם בדרך לשער השני גנב גנאברי את הכדור מסמדו וסרג'י רוברטו דווקא משמאל, והעביר מיד את המסירה לפרישיץ'. לעומת זאת, את השלישי הבקיע גנאברי מהעמדה "הטבעית" שלו מימין, בעוד את מסירת העומק מספק ליאון גורצקה מהמשבצת של מולר. מולר עצמו צץ במרכז הרחבה במשבצת של לבנדובסקי כדי להבקיע את הרביעי, מכדור רוחב מושלם של יוזואה קימיש. האיש שביסס העונה את מעמדו כקשר המרכזי הטוב ביותר בבונדסליגה (ואולי בעולם), חזר הפעם לעמדה הקודמת שלו כמגן ימני בשל חסרונו של בנז'מן פבאר, אבל את השער החמישי הוא הבקיע כאשר דהר למרכז הרחבה. את האסיסט סיפק לו אלפונסו דייויס שהתעלל עד כדי גיחוך בסמדו. גל רדף גל, ולצופה הנייטרלי היתה זו הצגה מרהיבה ומהפנטת. היתרון של באיירן היה אבסולוטי בכל רגע נתון, ומולר סיפר אחרי שריקת הסיום עד כמה הוא נהנה על הדשא.

    מנגד, שחקני ברצלונה סבלו מכל כרגע, והסבל הזה ניכר על פניהם עוד לפני שהמשחק יצא לדרך. "אנחנו קבוצה חלשה", הצהיר מסי עוד אחרי ההפסד המביש לאוסאסונה שחיסל את הסיכוי לשמור על הכתר בספרד והעניק את האליפות לריאל מדריד. במאבקים מול ההנהלה, נשמע קולו של הקפטן יותר ויותר במהלך העונה, אך על המגרש הוא שידר אתמול תבוסתנות, כמו כולם. הפרעוש סיפק מספר פריצות נאות במחצית הראשונה, אך עיניו כבו כאשר באיירן התחילה לדרוס. במחצית השניה, הוא אפילו לא נלחם על הכדורים שאיבד. על פניהם של השחקנים לא ניכר הלם, אלא בעיקר השלמה עם הפיאסקו. הם שיחקו כמו קבוצה חלשה. הם הרגישו קבוצה חלשה. אפילו מארק-אנדרה טר סטגן, נקודת האור לאורך משחקים כה רבים בעונות האחרונות, איבד מספר הזוי של כדורים במסירות מחרידות. לעתים נדמה היה כי בארסה פשוט מזמינה את היריבה להבקיע כמה שיותר. לו אחוז ניצול ההזדמנויות של הבאוורים היה טוב יותר, זה היה נגמר בעשיריה ומעלה.

    אחרי תוצאות מדהימות מסוג זה, נשאלת תמיד השאלה - מה השפיע יותר? האם המנצחת היתה טובה במיוחד, או המפסידה היתה גרועה במיוחד? אתמול קשה לבחור בין האופציות, כי שתיהן נכונות. באיירן היא הקבוצה הטובה ביותר בעולם כיום. ברצלונה היא מועדון הרוס עד היסוד שזקוק לשיקום.

    שתיהן החליפו מאמנים לא אהובים באמצע העונה. באיירן זרקה את ניקו קובאץ' בנובמבר ופגעה בול עם פליק הפנומנלי. הבעיה המרכזית שלה באמת היתה בעמדה זו. הסגל היה מצוין, המועדון עצמו בריא, והשינוי הנקודתי הנכון הוביל ליצירת מומנטום חיובי אדיר. בארסה פיטרה בינואר את ארנסטו ואלוורדה כדי להביא במקומו את סטיין, וזה לא עבד למרות היותו קרוייפיסט טהור ואיש עקרונות, אבל אצלה הצרה הגדולה נמצאת במקום אחר לגמרי.

    בינגו. האנזי פליק (צילום: רויטרס)

    כל עוד ההנהלה המושחתת בראשות הנשיא ג'וספ ברתומאו לא תוחלף, ברצלונה תגסוס. ההנהלה הזו לא רק בנתה סגל מזדקן, לקוי ולא מאוזן, אלא גם אחראית לרוח הרעה שנושבת בתוך המועדון. היא הרסה את המורשת כמעט בכל היבט אפשרי, ומנהלת מלחמות פנימיות אפילו עם מסי. "דרושים שינויים, ואני לא מדבר רק על המאמן והשחקנים", הצהיר ג'רארד פיקה. הוא צודק, כמובן. הכתובת היתה על הקיר מזמן. היא היתה גם על המדים המשובצים האיומים של השחקנים.

    סמלי, אם כך, כי המשחק האחרון עם המשבצות האלה נגמר בהשפלה היסטורית שלא תישכח לעולם. המהפכה לא הגיעה אחרי הפיאסקו מול רומא לפני שנתיים, וגם לא אחרי הרביעיה באנפילד לפני שנה, אך כעת - אחרי השמיניה הזו באיצטדיון האור הריק - היא חייבת להתרחש כדי לגרש את החושך. אם התוצאה המבישה הזו תזרז סוף סוף את התהליכים המיוחלים, אולי היא אפילו תועיל למועדון בטווח הבינוני והארוך. לפעמים נדרש זעזוע חזק במיוחד על מנת לנקות את האורוות. ובעוד בארסה מתכוננת לניקוי הזה, כולנו יכולים להמשיך ליהנות מבאיירן של פליק. יש לה הזדמנות להשלים משהו מיוחד באמת, ולהיכנס לרשימת הקבוצות הטובות אי פעם. ואפילו קוטיניו הוא חלק אינטגרלי מהחגיגה הכייפית הזו.

    עקבו אחרי יוכין בפייסבוק

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully