דור האנזי: סיפורו של האנזי פליק, המאמן ששינה את באיירן מינכן

יוגי לב חשב שזה בזבוז זמן, אבל האנזי פליק שיכנע אותו אחרת. עוזרו של מאמן נבחרת גרמניה יזם תרגילים מיוחדים באימונים - השחקנים התחלקו לקבוצות קטנות, ולעתים תכופות אף לזוגות, המציאו דרכים מקוריות לבצע כדורים נייחים, והתחרו זה מול זה. פליק עצמו השתתף בדרך כלל במשימה, ובחר לרוב כפרטנר את תומאס מולר. שני מוחות הכדורגל המבריקים הגו ביחד לא מעט רעיונות מעניינים, וגם שאר חברי הסגל נהנו מהפעילות היצירתית המועילה. הגרמנים שיפרו באמצעותה את התיאום בקרנות ובבעיטות החופשיות, ובאו לא פעם על שכרם. למשל, שער הניצחון של מאטס הומלס מול צרפת ברבע גמר מונדיאל 2014 היה מתוכנן בזכות פליק.

לב הצהיר בפה מלא: "ללא פליק, לא היינו זוכים בגביע העולם. הוא גם מצטיין בניתוח, וגם אדם נעים מאוד. יש לו אופי נהדר, וכל השחקנים והמאמנים מעריכים אותו". ואכן, תרומתו של פליק כעוזר המאמן בנבחרת היתה כבירה. הוא עצמו העדיף לברוח מאור הזרקורים במהלך על שמונה השנים בתפקיד, בין 2006 ל-2014, והודה כי הרגיש לא נוח כאשר נדרש למלא את מקומו של לב המושעה ברבע גמר יורו 2008, אך כל המעורבים ידעו בדיוק עד כמה השפעתו קריטית. פליק היה אחראי על תכנון האימונים ועל ניתוח היריבות. חשוב מכך, הוא דאג לאווירה חיובית בסגל.

זה לא מקרי כי האווירה הזו נהרסה בהדרגה בעקבות עזיבתו של פליק אחרי הזכיה במדליות הזהב בברזיל. גרמניה היתה הרבה פחות מלוכדת ביורו 2016, בעוד במהלך מונדיאל 2018 כבר היתה בחדר ההלבשה מחנאות לכל דבר. לא קל לשמור על האיזון בין כוכבים עם אגו גדול, ולב הוא לא בדיוק הפסיכולוג הטוב בעולם. המאמן הראשי עסוק בעיקר בהיבטים טקטיים ובהתוויית אסטרטגיה, אך לא בהכרח מצטיין באינטליגנציה רגשית. הדרך הגסה והברוטלית בה בחר להיפרד לצמיתות ממולר, הומלס וג'רום בואטנג במרץ 2019, מבלי לתת לכוכבים הוותיקים כבוד מינימלי, מדגישה זאת. לו פליק היה עדיין חלק מהצוות, הפיאסקו התדמיתי הזה היה נמנע.

כי פליק הוא אדם של אנשים. כדי להבין עד כמה, כדאי לדעת שהוא ניהל במשך 22 שנה חנות צנועה לציוד ספורט בעיירת מגוריו באמנטל. הוא פתח את העסק עם אישתו אחרי שפרש מכדורגל כשחקן, והמקום הפך במהרה למקום מפגש פופולרי בקרב תושבי המקום. הם נהרו לשם לא כדי לקנות חולצות ואופניים, אלא בעיקר כדי לשתות קפה ולהחליף חוויות. עם הזמן, הצטרפו גם בנותיו לניהול, בעוד פליק עצמו פנה לאימון והצליח מעבר לציפיותיו - אבל החנות היוותה חלק מרכזי בחייו עד שהמשפחה קיבלה החלטה קשה לסגור אותה ב-2017 וציערה את אנשי באמנטל. "אחרי שפירסמנו את ההודעה, אנשים אמרו שיהיה להם קשה נפשית לבוא להיפרד, כי המקום הזה חשוב להם מאוד", סיפרה בדיעבד הבת, קתרין פליק.

הזהירות בה החל את הקריירה כמאמן אופיינית מאוד לפליק, וזו היתה בדיוק גישתו כאשר עשה את צעדיו הראשונים ככדורגלן. סקאוטים של שטוטגרט שמו עין על הקשר בן ה-18 שהשתייך לסנדהאוזן הקטנטנה, אבל פליק בחר לדחות את ההצעה כדי להשלים את ההתמחות בבנק. "זה היה הדבר הנכון לעשות, כי אי אפשר לדעת כמה זמן אוכל לשחק כדורגל, וידעתי שאני צריך מקצוע יציב לחיים", הוא הסביר באחד הריאיונות הראשונים כעוזר מאמן הנבחרת. עם זאת, הוסיף פליק באותה הזדמנות: "צריך להיות כנים - תמיד רציתי לשחק בבאיירן. לו באיירן היתה קוראת לי אז, סביר להניח שהייתי מוותר על ההתמחות".

כן, הוא אוהד באיירן מאז ומתמיד. ומה רבה היתה השמחה כאשר באיירן אכן קראה לו בחלוף שנתיים, ב-1985. הקייזר פרנץ בקנבאואר המליץ עליו בכבודו ובעצמו, המנהל הספורטיבי הכל יכול אולי הנס יצר אישית את הקשר, ובגיל 20 עשה פליק את דרכו למינכן כדי להגשים את החלום הגדול. היתה זו הצלחה מסחררת מבחינתו - הוא הפך לשחקן הרכב בקישור האחורי, זכה בארבע אליפויות תוך חמש שנים, ונהנה עד הגג לעבוד עם מאמנים גדולים, אודו לאטק ויופ היינקס. בתמונת ארכיון, שהפכה לפופולרית מאוד לאחרונה, רואים את פליק והיינקס בלי חולצות, מחובקים, חוגגים תואר בשתיית שמפניה. מי היה מאמין שיום יבוא, ופליק יוגדר כיורשו האולטימטיבי של היינקס על ספסל ספינת הדגל הבווארית?

פליק עצמו בוודאי לא העז לחשוב בכיוון בזמנו, אבל הוא בהחלט ראה את עצמו כמאמן לעתיד בימיו על הדשא. כאשר עבר לקלן, הוא למד רבות ממורטן אולסן הדני, אם כי שפציעות בברכו אילצו אותו לפרוש בגיל 28 בלבד. אחרי שהקים את החנות, הוא למד במקביל בקורסי מאמנים, החל לעבוד בקבוצות חובבים באיזור, ובשנת 2000 קיבל הצעה מרתקת מדיטמר הופ, הבעלים של הופנהיים ששיחקה אז בליגה הרביעית. פליק העלה אותה לליגה השלישית, והניח את היסודות של הפרויקט כאשר מעטים מאוד שמעו עליו. עם זאת, הופ עמל כבר אז על יחסי הציבור, ואפילו הצליח לארגן ביקור של יורגן קלינסמן ועוזרו לב, שהכינו את הנבחרת למונדיאל הביתי. "הנה מאמן הנבחרת העתידי", חייך הופ כאשר הכיר להם את פליק. הוא לא ידע כי הנבואה תתגשם במהרה, גם אם האנזי לא הגיע לנבחרת בתפקיד המוביל.

גם פליק עצמו הופתע מאוד מההצעה שקיבל מההתאחדות ב-2006. זה לא הפריע לו, כמובן, לקחת את ההזדמנות בשתי הידיים. לשם כך הוא נפרד מוקדם מהצפוי מתפקידו כעוזרו של ג'ובאני טרפאטוני בזלצבורג, שם למד בשקיקה גם מהמאסטרו האיטלקי. אחד השחקנים בסגל האוסטרים באותה תקופה היה אז, באופן אירוני למדי, ניקו קובאץ'. בחלוף 13 שנה, הם התאחדו בבאיירן, כאשר פליק מונה - בהחלטה האחרונה של הנס כנשיא לפני שפרש - לעוזרו של המאמן הגרמני-קרואטי שלא זכה להערכה בקרב השחקנים, העיתונאים והקהל למרות הזכיה באליפות אשתקד. פליק, שלא עבד אחרי שעזב תפקיד ניהולי בהתאחדות והעדיף לבלות זמן רב עם משפחתו, לא ציפה להצעה הזו, אבל - כמו ב-1985 - ממש לא היה מסוגל לסרב כאשר באיירן קראה לו, ויצא להרפתקה שתשנה את חייו.

היה ברור שקובאץ' חי על זמן שאול, אך ההנהלה לא השכילה להפנים מיידית כי המחליף האידיאלי כבר נמצא בצוות האימון. אחרי הודעת הפיטורים הבלתי נמנעת בנובמבר, מונה תחילה פליק רק כמאמן זמני, בעוד המועדון חיפש שמות "גדולים" ו"מנוסים" יותר. תוך שבועות ספורים התברר כי אין בכך שום טעם. פליק היה בדיוק האיש הנכון במקום הנכון, ולמען האמת לא היה צריך להיות גאון כדי לחזות זאת מראש. היש מישהו מנוסה יותר מאלוף עולם שעבד בהרמוניה מושלמת עם הכוכבים הבכירים של גרמניה במשך שמונה שנים? היש שם גדול יותר מבחינת מולר, בואטנג ומנואל נוייר מאשר המאמן שהם מכירים ואוהבים, אשר הפך כבר מזמן לחבר אמיתי? היש אדם מתאים יותר לבאיירן מאשר שחקן העבר שמכיר את המועדון מבפנים עוד משנות ה-80', אוהד את הקבוצה מאז שהוא זוכר את עצמו, ומבין היטב את המשמעות של Mia San Mia?

לקובאץ' יש נטיות של דיקטטור, שהיו מועילות במידה לא מבוטלת עם סגל צעיר של פרנקפרוט, אך לא מתאימות בשום אופן לבאיירן. הוא סבר כי הדרך הנכונה להשליט סדר היא לפקד ביד ברזל, לכפות את דעתו, לא להקשיב לכוכבים הותיקים, ואף להשפיל אותם במידת האפשר. הוא סיפסל את מולר וכמעט דחק אותו אל מחוץ למועדון, וגרם לתסכול רב בחדר ההלבשה באופן כללי. דוגמא מהפנטת לכך היתה ההחלטה לא לתת לחאבי מרטינס לשחק מול הופנהיים, למרות שבנו חגג יום הולדת, והבלם הבאסקי הזמין אותו ליציע והבטיח לשחק היטב למענו. אחרי שלא זכה לממש את ההבטחה, מרטינס פשוט פרץ בבכי. קובאץ' לא שם לב לכך, אבל פליק ניגש אליו וניחם אותו במשך דקות ארוכות.

וזה בדיוק השינוי שחל אחרי שקודם לעמדת המאמן. החיוכים ושמחת החיים חזרו, ואיתם התוצאות. מולר שב להרכב כדי לשבור את שיא הבישולים העונתי בבונדסליגה. זה קרה לא רק בזכות החיבה ההדדית העמוקה עם הבוס, אלא גם בגלל השיטה שהתאימה לו כמו כפפה ליד. במקום מערך מקובע למדי של קובאץ', באיירן של פליק גמישה במיוחד. המאמן שדגל תמיד בכדורגל התקפי, ובתחום זה היה קרוב מאוד ללב, מעניק לחניכיו יד חופשית להביע את היצירתיות על המגרש ככל העולה על רוחם. התנועה ללא כדור השתפרה ללא היכר, וזה הרי בדיוק הנכס החזק ביותר של מולר. הוא לא רק צץ בכל מקום על המגרש, אלא גם יודע להבחין בתנועה חכמה של חבריו לקבוצה. עם פליק על הקווים, באיירן לא צפויה עבור שחקני היריב ומהנה מאוד לצפיה עבור הקהל הנייטרלי. היא מייצרת מהלכים ראוותנים יותר אפילו בהשוואה לעונת הטרבל של היינקס ב-2012/13.

במקביל, היא יציבה הרבה יותר גם הגנה. ארגון העורף היווה את אחת החשובות ביותר של פליק בנבחרת, והוא יודע ליישם זאת גם במועדונו האהוב. יש לפליק חלק נכבד בנסיקה של דויד אלאבה כבלם והתקומה של בואטנג. הוא האחראי לפריחתו של אלפונסו דייויד באגף השמאלי - התקפית והגנתית. בקיצור, אי אפשר לחלום על מינוי טוב יותר. בדצמבר הכריזה באיירן על כך שפליק יסיים את העונה כמאמן. באפריל היא כבר האריכה את חוזהו עד 2023. איש לא יופתע אם הוא יישאר בקבוצה זמן רב הרבה יותר, ויבנה שושלת אמיתית.

"האנזי פליק מתאים לנו מאוד. הוא שידרג אותנו לרמה אחרת לגמרי, ובזכותו אנחנו מנצחים כל הזמן", אומר רוברט לבנדובסקי כשהוא מתייחס למאזן המטריף של באיירן מאז נובמבר - 30 נצחונות ב-33 משחקים בכל המסגרות. "האנזי מוצא שפה משותפת עם כל השחקנים. אנחנו טובים יותר בהתקפה, אבל אני אוהב במיוחד שגם ההגנה הפכה לנקודת החוזק שלנו", טוען נוייר. "אנחנו יציבים, כולם מבינים את המשימות שלהם. ואולי ההרכב משתנה כל הזמן, אבל אנחנו צוות מגובש, ומרגישים שותפים למטרה אחת", קובע מולר. את זרם המחמאות הזה אפשר להמשיך. יש מספיק ציטוטים לחוברת שלמה.

אז באיירן, שנראתה כמו שבר כלי בתחילת העונה, זכתה בקלילות באליפות, חגגה בגמר הגביע הגרמני, וכעת מתפנה לאתגר הגדול מכולם - זכיה בליגת האלופות כדי להשלים טרבל. ברבע הגמר ניצבת מולה ברצלונה, אלופה נוספת שהחליפה מאמן לא אהוב באמצע העונה, אולם מינויו של קיקה סטיין לא ענה על הציפיות הגבוהות. ולכן, הבווארים הם הפייבוריטים הברורים ביום שישי בערב באיצטדיון האור בליסבון. אם התנופה תימשך, פליק יחגוג תואר שלישי כבר בתחילת הקדנציה הקצרה שלו. וכל תושבי באמנטל מחזיקים לו אצבעות. בעל החנות המקומית בדרך לקבל הכרה כאחד המאמנים הטובים ביותר בתבל - ובצדק רב.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק