באופן מפתיע אריק מקסים שופו מוטינג הפך אתמול (רביעי) לגיבור של פריז סן ז'רמן. החלוץ מקמרון עשה מהלך נהדר בשער השוויון בדקה ה-90 וכבש את שער הניצחון הדרמטי בדקה ה-93 מול אטאלנטה, שסידר לפריזאים את הכרטיס לחצי גמר ליגת האלופות. הקבוצה של תומאס טוכל, בה משחקים ניימאר, קיליאן אמבפה ומאורו איקרדי (וגם אדינסון קבאני עד לא מזמן), ניצלה בסופו של דבר מהדחה בזכות שחקן שכבר היה אמור להיות במקום אחר אחרי שסיים את החוזה בסוף יולי והאריך אותו בחודשיים בשביל ליגת האלופות.
היום העלו ב"פראנס פוטבול" ריאיון שערכו עם החלוץ הקמרוני בסוף יולי והיו שם כמה ציטוטים מעניינים מאוד שלו. שופו מוטינג נשאל לגבי העובדה שמאמנו לשעבר בנבחרת ניגריה הוגו ברוס אמר שהוא לא מתאים לרמה בפריז סן ז'רמן ואמר: "אני לא חושב שהרמה בקבוצה גבוהה מדי בשבילי. מגיע לי להיות פה. יש לנו מאמן טוב מאוד והרבה אנשים שעובדים ומנתחים כל שחקן לפני החתמה. אם שחקן לא ברמה של הקבוצה, הוא לא ישחק ואני בכל זאת שיחקתי. יכול להיות שברוס כועס כי לא הגעתי לנבחרת באליפות אפריקה ב-2017, אבל זכותו להגיד מה שהוא רוצה. בכל מקרה, אני כאן".
שופו מוטינג הוסיף: "ברור שקשה מאוד להתמודד מול שחקני ההתקפה שלנו על מקום בהרכב וכולם יודעים את זה. יש לנו את ההתקפה הכי טובה בעולם. קיליאן אמבפה וניימאר הם בין חמשת השחקנים הכי טובים בעולם. אבל זו גם מוטיבציה. אני לא רוצה 'לגנוב את מקומם', אלא להביא משהו משל עצמי כי קבוצה צריכה את כולם. אולי יהיה יום שהקבוצה תזדקק לי. אני חי טוב עם הסטטוס הזה כי זה התפקיד שלי כאן. זו לא בעיה בכלל. אני חלק מהקבוצה ולא רואה בעצמי מחליף. אני תמיד שמח לעזור ולתרום. המאמן משחק לפעמים עם שלושה או ארבעה שחקנים בהתקפה ואז הוא שם את ניימאר, אמבפה ודי מריה, אז כל השאר צריכים לכעוס? לא. צריך לקבל את זה".
אמבפה ידע מי יהיה הכוכב עוד לפני שריקת הפתיחה
עוד בוואלה! ספורט
הקמרוני נשאל האם לא התאכזב במקרים מסוימים כשלא פתח בהרכב וענה: "לא, לא ממש. היו משחקים שאמרתי לעצמי שהייתי ממש רוצה לפתוח בהם וטוכל בחר בשחקנים אחרים. זה נורמלי. אני לא בן 18, אלא בן 31. אני משחק כדורגל מקצועי כבר 13 שנה, ראיתי המון דברים ואני יודע להתנהל טוב במצבים כאלה". שופו מוטינג איך הרגיש כשהוצא מהסגל לליגת האלופות בפברואר, אליו חזר בגלל העזיבה של קבאני: "המאמן לקח אותי הצידה, דיבר איתי והסביר לי שלא הייתה לו ברירה. הוא היה צריך בסגל שמונה שחקנים שגדלו בצרפת והיו לו שני שחקנים בכל עמדה.
"זה היה קשה, אבל הבנתי את זה. הוא לא יכול היה להוציא את קבאני, איקרדי, ניימאר, אבמפה ודי מריה כמובן. הוא חשב על זה הרבה ולא רצה לעשות את זה, אבל לא הייתה לו ברירה. ברור שהייתי מאוכזב, אני אוהב מאוד לשחק בליגת האלופות. פתאום הייתי יכול להתאמן כמו מסי, אבל בלי שום סיכוי לשחק. זה היה מאכזב ואמרתי את זה למאמן והוא הבין אותי. אמרתי לעצמי שאמשיך הלאה והכול אפשרי בחיים, כמו שראינו עם הקורונה. בזמן הפסקת הקורונה התאמנתי עם אבא שלי כל יום בגרמניה והרגשתי שזה עוד לא נגמר עם ליגת האלופות. תמיד המשכתי לחשוב חיובי".
על עצמו סיפר החלוץ: "אני מדבר עם הרבה שחקנים ואנשים כי אני אוהב תרבויות. יש אצלנו הרבה תרבויות שונות, אנשים מברזיל, אפריקאים. אני חולק הרבה עם קימפמבה כי הוא אוהב את אפריקה, אביו קונגולזי והוא אוהב את קמרון. גם עם גיי יש לי יחסים מצוינים. אני אוהב לדבר על ברזיל עם טיאגו סילבה וגם לעשות צחוקים עם קבאני ודי מריה". שופו מוטינג השתתף בהפגנה למען השחורים בהמבורג ואמר: "לא דיברתי על זה הרבה עם החברים בקבוצה כי אני מעדיף להיות מרוכז בכדורגל. בגרמניה נכנסתי מאוד לנושא, זה חשוב מאוד. אסור לנו לשתקו במקרים כאלה, זה נגע בעולם וזה קרוב ללב שלי. מה שקרה בארצות הברית זה לא צחוק ואני מקווה שעכשיו הדברים ישתנו. ניסו להסתיר את זה, אבל זו האמת".