הכי מרכזי שיש: יוזואה קימיש הרב גוני פורח כקשר מפתח בבאיירן מינכן

את החשיפה התקשורתית הגדולה הראשונה שלו קיבל יוזואה קימיש לפני ארבע שנים, במרץ 2016, באיצטדיונה של בורוסיה דורטמונד. אחרי שריקת הסיום שבישרה על התיקו המאופס, פרץ פפ גווארדיולה בסערה לכר הדשא, הגיח לעברו של השחקן הצעיר ופצח במה שנראה מהצד כנזיפה בלתי נגמרת. במשך דקות ארוכות הרצה המאמן הקטלאני בפניו של קימיש שעמד מעט נבוך, ואפילו שחקני דורטמונד בהו בתדהמה וניסו לנחם אותו מעט.

ואולם, לא היה צריך לתמוך בו, כי הנאום של גווארדיולה היה דווקא חיובי מאוד. קימיש עצמו הסביר בדיעבד כי הבוס יצא מכליו בגלל התפקוד שלו בזמן פציעות. אחרי שהשלים 90 דקות מעולות במרכז ההגנה, לא הבין קימיש שהוא צריך לזוז לקישור בעקבות כניסתו של מהדי בנעטיה. "פפ היה נרגש מאוד. אולי זה יפתיע אתכם, אבל אני אהבתי מאוד את הגישה הזו. היא מדגישה עד כמה אכפת לו ממני", העיד קימיש. ובאמת היה אכפת לו. במסיבת העיתונאים אחרי ההתמודדות, הצהיר גווארדיולה בתוקף: "יוזואה הוא אחד הבלמים הטובים בעולם".

בלם? כן, פפ תמיד אהב להמציא תפקידים חדשים עבור חניכיו האהובים ביותר, וקימיש משתייך ללא ספק לקטגוריה הזו. לא לחינם הוא נסע בעצמו למשחק שגרתי של לייפציג בליגה השניה אי שם בדצמבר 2014 כדי לראות במו עיניו את קימיש במרכז המגרש. לא לחינם הוא דרש מיד לאחר מכן מהנהלת באיירן להחתימו באופן מיידי. ולא לחינם הוא זימן אישית את הבחור, אז רק בן 19, לשיחה במשרדי המועדון כדי להבהיר לו עד כמה הוא מרכזי לתוכניותיו. כי הרי כאשר נודע לקימיש לראשונה על העניין שמגלה בו באיירן, הוא חשב שזו בדיחה. אחרי שיחה עם המאמן, הוא הפנים שהעסק רציני. ואי אפשר לסרב להצעה כזו מהאיש שהדריך את אלילו הגדול.

לאליל הזה קוראים צ'אבי. עליו חלם קימיש כאשר עשה את הצעדים הראשונים באקדמיה של שטוטגרט. בו הוא ראה מודל לחיקוי. ממנו הוא התפעל כאשר ברצלונה דרסה את כולם במהלך הקדנציה של פפ בקאמפ נואו בסגנון הייחודי שלה. ובתפקיד הזה הוא צמח גם אחרי ששטוטגרט לא קידמה אותו מהר מספיק, והוא קפץ הישר להרכב לייפציג כדי לסייע לפרוייקט של רד בול לעלות בנסיון הראשון לליגה השלישית לשניה ב-2014.

מאמן לייפציג ראלף ראנגניק ראה בו פנומן, וגווארדיולה הסכים לחלוטין - אבל בבאיירן לא היו מקומות פנויים בקישור אחרי הגעתו. לעומת זאת, העורף סבל מבעיית פציעות, אז קימיש הפך לבלם. וזה לא הכל - חודש אחרי המשחק המצוין בדורטמונד השתמש בו גווארדיולה כמגן שמאלי בברלין, וגם שם שמרה באיירן על רשת נקיה. שחקן כה רב גוני משך באופן טבעי את תשומת ליבו של יואכים לב לקראת יורו 2016, ופחות משנה אחרי שערך את הופעת הבכורה בבונדסליגה כבר נסע הנער לטורניר בינלאומי גדול.

שם, על אדמת צרפת, חלה תפנית בלתי צפויה נוספת. לגרמניה ממש לא היו בעיות במרכז ההגנה עם מאטס הומלס וג'רום בואטנג, או בקישור המרכזי עם טוני קרוס וסמי חדירה, אבל לקראת המשחק האחרון בשלב הבתים התפנתה משבצת המגן הימני בעקבות פציעתו של בנדיקט הובדס. לב שאל את מנואל נוייר ואת תומאס מולר אם אפשר לסמוך על קימיש בתפקיד הזה, וקיבל תשובה נחרצת: "ברור, הוא יכול לשחק בכל מקום". וכך, נזרק הבחור הצעיר למים העמוקים כמגן הימני לראשונה בחייו דווקא באליפות אירופה. בתום הטורניר, הוא כבר נכלל בנבחרת המצטיינים שלו. לא פחות.

ואז הגיע לבאיירן קרלו אנצ'לוטי והציע רעיון. אם קימיש מצטיין כמגן התקפי, למה לא להזיז אותו לעמדה קדמית יותר באגף? אין שום בעיה - הכוכב הצעיר עשה את העבודה כאילו שיחק שם תמיד, והפציץ שמונה שערים ב-12 משחקים בספטמבר-אוקטובר 2016. אלא שזה לא עזר לו לזכות במקום מובטח בהרכב, כי העמדה הזו התבטלה בבאיירן כאשר אריאן רובן היה כשיר. לכן המשיך קימיש לשמש סוג של שחקן רוטציה, בעוד בנבחרת הוא היה באנקר ודאי כמגן ימני, וסיפק בישול אחרי בישול בדהירה הקלילה של גרמניה במוקדמות המונדיאל. שיא חדש של 10 אסיסטים - אי אפשר להתעלם מזה. אז לפני שלוש שנים בחרה גם באיירן להפוך את קימיש למגן.

השחקן הגיב בפשטות. "אם יש בחירה בין 35 משחקים כמגן ימני ל-20 משחקים כקשר, ברור שאבחר בתפקיד המגן", הוא הצהיר - והבחירה הזו השתלמה בגדול. תוך זמן קצר, הוגדר קימיש כאחד המגנים הטובים בתבל, והסטטיסטיקה ההתקפית שלו היתה מזהירה. 17 בישולים בכל המסגרות בעונת 2017/18, 21 בישולים בכל המסגרות בעונת 2018/19. ובכל הקשור לדקות המשחק, המקסימום האפשרי הופק. אנצ'לוטי ויופ היינקס סמכו עליו בעיניים עצומות, בעוד ניקו קובאץ' פשוט לא דימיין את באיירן בלעדיו בעונה שעברה.

קימיש לא החמיץ אפילו דקת משחק בליגה במשך כל העונה, וגם בליגת האלופות קיים שבעה משחקים רצופים, עד שהושעה מהגומלין בשמינית הגמר מול ליברפול בשל מה שהגדיר בעצמו "כרטיס צהוב מטופש ומיותר". הוא כעס על עצמו מאוד וכסס ציפורניים ביציע. איתו השיגו הבווארים 0:0 באנפילד, בלעדיו הפסידו 3:1 באליאנץ ארינה והודחו. הוא היה יותר משחקן מפתח במערך, אבל בעוד קובאץ' הצהיר בכל הזדמנות שאינו רואה שום סיבה לשנות את תפקודו, הרי שבנבחרת לב שוב הקדים את כולם וגרר אחריו את באיירן.

זה התחיל בשינוי מחשבתי שהפעיל הצוות המקצועי של גרמניה בעקבות ההדחה המבישה בשלב הבתים במונדיאל. קימיש אמנם היה בין הטובים בנבחרתו ברוסיה, אך היו פרשנים שהאשימו אותו בשער שהוביל להפסד מול מקסיקו. לב החדיר שינויים טקטיים, החל להשתמש לעתים תכופות במערך עם שלושה בלמים, בעוד חילופי הדורות פינו משבצות במרכז המגרש. קימיש הוסט לשם, ונהנה מכל רגע. כי אולי הוא עושה עבודה אדירה באגף, אך איש מעולם לא ביטל את החלום שלו לשחק בעמדת צ'אבי.

"אני רוצה להיות במרכז העניינים ולהפעיל את יתר השחקנים. כמגן ימני, אתה לא תמיד מעורב במשחק. בעמדת הקשר האחורי, זה משהו אחר לגמרי. כך שיחקתי כשהייתי נער, ואם צריך לבחור עמדה מועדפת מבחינתי בטווח הארוך, זו העמדה. אני רוצה להיות מספר 6", הוא אמר בקיץ. בבאיירן שמעו והפנימו, בעוד השינויים בסגל התאימו לאסטרטגיה הזו. צירופו של בנז'מין פבאר הצרפתי שמסוגל לשחק כמגן ימני, לצד ירידה מסוימת בכושרו של טיאגו, גרמו לקובאץ' לסטות מהמתכון הקבוע, בעצת עוזרו החדש האנסי פליק. פיטוריו של המאמן באוקטובר, וקידומו של פליק במקומו, סייעו עוד יותר לביצוע המהפכה התורנית. קימיש מודל 2019/20 הוא הדמות החשובה ביותר של באיירן במרכז המגרש.

הוא המנוע - רץ יותר מכולם, מחלץ יותר מכולם. הוא הנווט - נוגע בכדור יותר מכולם ומוסר יותר מכולם. הוא גם המוח שיודע לשלוח את הכדורים הנכונים, ולהצטרף להתקפות בעיתוי הנכון. אתמול, במשחק העונה נגד דורטמונד, זה בא לידי ביטוי בכל ההיבטים האפשריים. כי מצד אחד, קימיש היה אדיר בעצירת שטף המשחק של היריבה, בין היתר כי רץ 13.73 קילומטרים ב-90 דקות - שיא חדש לשחקן באיירן מאז החלו מדידות הסטטיסטיקה לפני שבע שנים. ומצד שני, הוא גם חיבר את המהלכים ההתקפיים. בדקה ה-43, הוא חילוץ כדורים פעמיים במהלך אחד, ואז סיים אותו בהקפצה אמנותית מעל השוער רומן בורקי. "זה היה השער היפה בקריירה שלי, וגם אחד החשובים ביותר", הוא צהל אחרי שהתברר כי זהו שער היצחון ב-0:1 מכונן, והדגיש: "ידענו שבורקי נוטה לעמוד רחוק מקו השער".

הביצוע, אם כך, לא היה מקרי. זה ממש לא סוד כי קימיש מכור לניתוח סטטיסטי של יריבות, ומתכונן היטב להתמודדות עם שחקנים ספציפיים. מגיל צעיר יש בו איכויות של מאמן על המגרש, והוא בהחלט מזכיר בכך את צ'אבי. יש לו גם סגולות של מנהיג, ולאנשי באיירן אין ספק כי הוא המועמד הטבעי לקבל בבוא העת את הסרט מזרועו של מנואל נוייר. ראנגניק התנבא כבר מזמן: "יוזואה יהיה קפטן באיירן". סביר שהוא יהיה גם הקפטן הלאומי, אחרי שצבר 48 הופעות בינלאומיות עד גיל 25. לא תמיד מדברים עליו במונחים האלה כי תרומתו נמצאת לפעמים מתחת לרדאר, אבל קימיש הוא שחקן ברמה העולמית הגבוהה ביותר.

ועכשיו תורו של צ'אבי להעריץ את קימיש. כוכב העבר של בארסה לא היסס להצהיר כבר לפני שנה: "הוא אחד השחקנים הטובים בעולם במגוון תפקידים". הצדק איתו. קימיש הוא אחד הקשרים הטובים בתבל. קימיש הוא אחד המגנים הטובים בתבל. אם תשאלו את גוואריולה, הוא גם אחד הבלמים הטובים בתבל. ואם יתנו לו הזדמנות, הוא יוכיח את עצמו גם כחלוץ, עם שערים אדירים כמו בדורטמונד. אין גבול לכשרון שלו.

באיירן נהנית העונה מכושר הבקעה מטריף של רוברט לבנדובסקי, מקאמבק פנומנלי של תומאס מולר, מפריחה יוצאת דופן של סרג' גנאברי ומפריצה מסחררת של אלפונסו דייויס. הבחירה, אם כך, תהיה קשה עד בלתי אפשרית, אבל בסופו של דבר ייתכן שדווקא קימיש יהיה שחקן העונה שלה - בין היתר בזכות ההצגה במשחק העונה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק