גנב אותם: אקס ארסנל סרג' גנאברי הפך לכוכב על בבאיירן מינכן

טוטנהאם חוותה לראשונה על בשרה את אפקט סרג' גנאברי ב-4 בינואר 2014. ארסן ונגר העז אז לשבץ את הכישרון בן ה-18 בהרכב הפותח של ארסנל בדרבי מול התרנגולים בגביע האנגלי, וקיבל תצוגה סנסציונית. הנער הגרמני חיסל את שחקני היריבה באגף הימני, היה מעורב ברוב המהלכים, בישל שער לסנטי קאסורלה אחרי פריצה אישית סוחפת, הינדס עוד שני מצבים נהדרים עבור תיאו וולקוט, והיה הגיבור המרכזי בניצחון 0:2 שהיה אמור להיות גבוה יותר.

את הכותרות הבולטות קיבל אז דווקא וולקוט אשר נפצע לקראת הסיום, ירד על האלונקה והקניט תוך כדי כך את אוהדי טוטנהאם. שעות ספורות מאוחר יותר התברר כי מדובר בקרע ברצועות ברכו, והפציעה החמורה של האנגלי בצירוף עם ההופעה המופלאה של גנאברי עצמו סללה את דרכו להרכב גם בפרמיירליג. המנג'ר הצרפתי לא חסך אז במחמאות והתנבא כי הכוכב הצעיר יפלס את דרכו לסגל נבחרת גרמניה במונדיאל בברזיל. "יש סיכוי גבוה שהוא ייסע לגביע העולם. יש לו מהירות מסחררת, הוא מסוגל לעבור שחקנים, הוא בועט בשתי הרגליים, יש לו ראיית משחק ומוח נהדר לכדורגל", התפייט ונגר.

מי היה מאמין אז שגנאברי יצטרך לחכות כמעט שש שנים נוספות על מנת לפגוש שוב את טוטנהאם? הדרך לפסגה היתה ארוכה מהצפוי מבחינתו, אבל דבר אחד בטוח - ההמתנה השתלמה. התותחן לשעבר מרט אתמול (שלישי) את כל הנוצות של התרנגולים האומללים, והצעיד את באיירן מינכן לניצחון מזהיר 2:7 באיצטדיונה החדש של היריבה הלונדונית המושבעת. הוא סחט הצלה הירואית מהוגו לוריס כבר בדקה השנייה, ולא נרגע עד לשריקת הסיום באחת ההופעות האירופיות הטובות שנראו בשנים האחרונות. בישול לרוברט לבנדובסקי בשלהי המחצית הראשונה לווה ברביעייה אחרי ההפסקה, ואפשר היה לראות את כל התכונות עליהן דיבר ונגר. מהירות מסחררת, כדרור, סיומת בשתי הרגליים (שלושה שערים ברגלו הימנית החזקה ואחד בשמאלית "החלשה" לכאורה), ראיית משחק, מוח נהדר לכדורגל, אין מה לומר - מדובר בשחקן ברמה העולמית הגבוהה, וזה ממש לא חדש.

לאוהדי ארסנל נותר רק להצטער על הפספוס, בעוד בבאיירן מרוצים כבר מזמן עד הגג מהרכש מוצלח במיוחד מבחינת עלות-תועלת. מדהים לחשוב כי כוכב כמו גנאברי נרכש תמורת 8 מיליון יורו בלבד. במונחי השוק הנוכחי, אפילו המונח "גניבה" יהיה אנדרסטייטמנט. כיצד הצליחה אלופת גרמניה לבצע את העסקה החלומית? היא פעלה במהירות וניצלה לטובתה את הנסיבות המיוחדות שנוצרו לפני שלוש שנים.

לא יהיה נכון להאשים את ארסנל בכך שלא זיהתה את הפוטנציאל של גנאברי. ההיפך הוא הנכון - הסקאוטים שלה איתרו אותו בשטוטגרט כאשר היה רק בן 16, ונגר אישר אישית להביא אותו ללונדון, וכל המאמנים באקדמיה העריכו שיהיה הדבר הגדול הבא בקבוצה. לא לחינם הפך גנאברי בגיל 17 לאחד השחקנים הצעירים ביותר בתולדות התותחנים בליגה הבכירה. ואולם, אחרי החודש החלומי ההוא בינואר 2014 נחתה עליו במהלומה הגדולה. במקום "ליהנות" מהפציעה הקשה של וולקוט, הוא נפצע בברכו בעצמו, וכל העונה שלאחר מכן הלכה לעזאזל. בקיץ 2015 קיבלה ארסנל החלטה הזויה להעביר אותו בהשאלה דווקא לווסט ברומיץ' אשר העניקה לו 12 דקות בלבד בליגה, וטוני פוליס התכבד לשחרר את הציטוט ששם אותו ללעג בדיעבד על אי התאמתו של גנאברי לקבוצתו ולליגה. כך בוזבזה שנה נוספת, והשחקן הגיע למסקנה כי נדרש שינוי קיצוני הרבה יותר.

המזל שיחק לטובתו וסידר לו טיול לברזיל באיחור של שנתיים בהשוואה לתחזית האופטימית של ונגר. פציעה של ליאון גורצקה גרמה למאמן הנבחרת האולימפית הורסט הרובש לזמן אותו כנוסע האחרון לריו, וגנאברי זהר במלוא הדרו. הוא מצא את הרשת במשחק הפתיחה מול מקסיקו, הציל את גרמניה מהפסד לדרום קוריאה עם שער נוסף בזמן פציעות, כיכב כל הדרך אל הגמר והוכתר למלך הכיבושים של הטורניר כולו לצד עמיתו נילס פטרסן. היה זה חלון הראווה האידיאלי, ובאיירן מינכן קיבלה החלטה אסטרטגית להמר עליו. בגרמניה דווח בהרחבה על העניין שמגלים הבווארים, אך היתה בעיה קטנה אחת - ניהול משא ומתן עם ארסנל לא היה צפוי להיות טריוויאלי.

כי הרי ונגר ממש לא רצה לוותר על גנאברי. "אנחנו מעוניינים לשמור על סרג' ולהאריך את חוזהו. עמדנו לצידו ברגעים הקשים, והוא חוזר אלינו כדי להישאר", הצהיר הצרפתי. הוא לא הפנים עד הסוף את שינוי הגישה של השחקן עצמו. "זו היתה ההחלטה הקשה בחיי. הלב רצה להישאר, וכואב לעזוב מועדון כמו ארסנל, אבל ידעתי שזה נחוץ. נכנסתי לקצב באולימפיאדה, התרגשתי להיות על המגרש על בסיס קבוע, והבנתי שזה מה שאני חייב לעשות כל הזמן. לא היה לי ספק ביכולותיי, והייתי מסוגל להוכיח את עצמי בארסנל, אבל לא רציתי לחכות עוד", הוא הסביר בדיעבד - והציב אולטימטום בפני התותחנים. לא היתה לו עוד כוונה להאריך את שהותו כפי שהציע ונגר, החוזה המקורי היה בתוקף לשנה נוספת אחת בלבד, וארסנל נאלצה למכור אותו בלב כבד - ובמחיר מציאה.

הסכום הנמוך, 5 מיליון יורו בלבד, נקבע כי הרוכשת היתה ורדר ברמן הענייה, בעוד העיתון קיקר דיווח כבר אז כי באיירן עומדת מאחורי העסקה, מממנת אותה, ומדובר בפועל בסוג של השאלה. הנהלת ברמן הכחישה, אך היו"ר לשעבר וילי למקה אישר בחצי פה את התרגיל כאשר שיבח את המנהל הספורטיבי פרנק באומן על "חשיבה יצירתית ובלתי שגרתית". קיקר טען כי לבאיירן זכות להחתים את השחקן בחלוף שנה בתוספת 3 מיליון יורו - וזה בדיוק מה שקרה בפועל. לפיכך, אפשר להתעלם מההכחשות. ברמן הרוויחה את גנאברי למשך עונה מצוינת, באיירן קיבלה אותו לאחר מכן, ואילו ארסנל הפסידה.

בבוואריה ניהלו נכון את ההתפתחות של גנאברי, ובעונת 2017/18 שלחו אותו להשאלה נוספת - הפעם אמיתית ורשמית - להופנהיים, שם למד השחקן רבות המאמן הצעיר המהולל יוליאן נגלסמן. "הוא פקח את עיניי, ואני רואה את המשחק אחרת לגמרי עכשיו", העיד הקיצוני, שתופקד בהופנהיים לעתים גם כחלוץ שני. כאשר חזר לבאיירן סופית לפני קצת יותר משנה, הוא כבר היה שחקן בשל שמוכן להיכנס לנעליהם של אריאן רובן ופרנק ריברי. הוא היה דומיננטי, תרם 10 שערים ושמונה בישולים בבונדסליגה, ותפס סוף כל סוף גם מקום של כבוד בסגל הנבחרת.

ב-2014 לא היה בו שום צורך, כמובן, ללא קשר לפציעה, אבל בגביע העולם ברוסיה ב-2018 גנאברי בהחלט לא היה מזיק לאלופת העולם שהודחה בשלב הבתים. המאמן הלאומי הודה בטעות בדיעבד, שילב את הכוכב החדש במוקדמות אליפות אירופה, וקיבל ממנו בינתיים חמישה שערים בחמישה משחקים, כולל שער מרהיב במיוחד לרשת הולנד במרץ. ואם זה המצב, היה מוזר כי במפעלים האירופיים עמד עד אתמול מאזנו על אפס עגול של כיבושים. העיוות הסטטיסטי הזה היה צריך להתאזן מתישהו - וזה קרה אתמול. אחרי הרביעייה לרשתו של לוריס, ממוצע הכיבושים של גנאברי בליגת האלופות נראה לפתע מכובד בהחלט. ממש הולך לו נגד טוטנהאם, וכדאי לפגוש אותה בתדירות גבוהה הרבה יותר.

בארסנל מגיבים בתחושות מעורבות. מצד אחד, קשה להתעלם מתהיות של "מה יכול היה לקרות". מצד שני, צמד התבוסות 5:1 לבאיירן בשמינית הגמר ב-2017 מקבלות פרופורציות קצת אחרות לאור ההשפלה של טוטנהאם, תמיד כיף לשמוח לאידה של היריבה מצפון לונדון, ולגנאברי נותרו ידידים רבים במועדון. החבר הקרוב ביותר הוא הקטור ביירין, אשר לימד אותו בזמנו על דיאטה טבעונית ושומר אותו על קשר הדוק גם כעת. המגן הספרדי חגג את ההצגה של גנאברי עם ציוץ קצר וקולע, וכולם מאושרים. "לא ממש אכפת לי שזה משחק נגד טוטנהאם, אני פשוט רוצה לנצח כמו בכל משחק אחר", אמר גנאברי לפני ההתמודדות, אבל הוא קצת שיקר. ברור שהיה זה מעמד מיוחד עבורו, וזה עשוי להיות ערב מכונן. ייתכן שהיו אלה הדקות בהן השתדרג בגיל 24 מכוכב רגיל לכוכב על ולאחד המנהיגים החשובים ביותר של באיירן בשנים הקרובות.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק