פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מלה מאסיה ללה מאפיה: על בחירתו של ברתומאו לנשיאות ברצלונה

        בחירתו של ברתומאו לנשיאות ברצלונה מהווה סכנה לתדמית ולמורשת של המועדון. החוזה עם קטאר, הפגיעה בסמלים, העלמות המס ומצב האקדמיה, מורים – בעידן הנוכחי בארסה היא כבר לא "יותר ממועדון"

        מלה מאסיה ללה מאפיה: על בחירתו של ברתומאו לנשיאות ברצלונה
        עריכת וידאו: מרום שפיצר

        "לו ידעתי שהטרבל יאפשר לו לקחת את בחירות, הייתי מוותר בשמחה על כל התארים". התבטאויות מסוג זה היו שכיחות ברשת אחרי הזכייה של ג'וזפ מריה ברתומאו בנשיאות ברצלונה לשש השנים הקרובות. רק לפני חצי שנה, אחרי שהכריז על בחירות בעיצומו של משבר בינואר, ניבאו הסקרים את כישלונו הצפוי של ברתומאו שבקושי נהנה מתמיכת רבע מחברי המועדון. שלשום הוא קיבל 54 אחוזים מהקולות והביס ללא תנאי את יריבו הגדול ז'ואן לאפורטה.

        ההישגים על הדשא במהלך מאי ויוני סיוונרו וגרמו לסחף עצום לכיוונו של האיש שאחראי באופן ישיר להרס תדמיתו של המועדון מאז 2010. חברי ברצלונה לא התחשבו בטובת המועדון בטווח הארוך, ואפילו לא בטווח הקצר. הם הצביעו לברתומאו בגלל שהקבוצה של לואיס אנריקה הניפה את גביע האלופות. התסכול בקרב מתנגדיו הרבים של המשטר הנוכחי לא יודע גבול, כי הם מבינים היטב – ניצחונו של ברתאומו הוא אסון עבור בארסה. אפשר לסלוח על הבחירה בסנדרו רוסל ב-2010, כאשר חברי המועדון האמינו להבטחותיו ולהכפשות כלפי לאפורטה. היום, כאשר הקלפים הונחו על השולחן והכל היה ברור, אין מחילה על הבחירה בברתומאו – סגנו, יד ימינו, שותפו וממשיך דרכו של רוסל.

        המוטו של ברצלונה, "יותר ממועדון", אינו תקף עוד בעידן רוסל וברתומאו. הם רמסו ברגל גסה את המסורת, והפכו את בארסה למועדון רגיל לחלוטין, ללא עקרונות, ללא אידיאלים. כל מה שמעניין את ההנהגה הנוכחית הוא הצלחה ספורטיבית וכסף. כל השאר כלל לא רלוונטי, המוסר והמצפון נעלמו כלא היו. אפילו הפסים על החולצות יהיו בעונה הקרובה מאוזנים ולא מאונכים, וזה סמלי. ברצלונה מכרה את נשמתה לשטן, ואם תמשיך בדרך זו עד 2021, היא תאבד את זהותה.

        נשיא ברצלונה, ג'וזפ מריה ברתומאו (רויטרס)
        המוסר והמצפון נעלמו כלא היו. ברתומאו (צילום: רויטרס)

        חטא 1 – קטאר

        במשך יותר מ-100 שנה שמרה בארסה על חולצה נקיה ללא פרסומות מסחריות, תוך ויתור מרצון על הכנסות עתק. לאפורטה שידרג את המסורת ופירסם את יוניצ"ף, תוך העברת תרומות לקרן. חודשים ספורים אחרי שנבחרו, ביצעו רוסל וברתומאו את המהלך ההיסטורי, ומכרו את החולצה תמורת חוזה עם קטאר. המדינה החשודה במימון טרור, אשר קנתה את אירוח המונדיאל ומעסיקה עבדים בבניית אצטדיונים, התכבדה להיות הראשונה לזהם את החולצות הטהורות של בלאוגרנה.

        תחילה היתה זו קרן קטאר, וההנהגה הסבירה כי לא מדובר בשינוי מהותי – היה זה בסך הכל "ארגון צדקה כמו יוניצ"ף", רק הפעם המועדון קיבל כסף במקום לתרום אותו. זה היה קשה לעיכול, והפך קשה עוד יותר כאשר חברת התעופה המסחרית קטאר איירווייז החליפה את הקרן, לדרישת הקטארים. המסר היה ברור – ברצלונה רוצה להרוויח, ולעזאזל ההיבטים האתיים.

        רק לפני שלושה שבועות, בראיון נרחב במסגרת מסע בחירות, הצהיר ברתומאו באופן נחרץ: "ניהלנו משא ומתן עם מפרסמים פוטנציאליים אחרים, ואנחנו ממשיכים לחפש, אבל נכון לעכשיו קטאר איירווייז היא האופציה הטובה ביותר. אני לא רואה בכך שום בעיה אתית, ואנחנו בוחנים את כל ההיבטים הכלכליים והחברתיים. יש קשרים ענפים בין קטאר לברצלונה – צ'אבי הולך לשחק שם, ניימאר ופפ גוארדיולה הם השגרירים של מונדיאל 2022. קטאר אייירווייז חזקה בקטלוניה. כל טיעוני הנגד הם דמגוגיה".

        אתם קוראים נכון. לשיטתו של הנשיא, מי שהמורשת חשובה לו ומי שמתנגד לקשר מסחרי עם מדינת טרור, הוא דמגוג עלוב. במהלך עימות טלוויזיוני בין המועמדים, אף טען ברתומאו כי אין סקרים שמצביעים על כך שקטאר פוגעת בתדמיתה של ברצלונה. על כך הגיב המועמד אגוסטי בנדיטו: "נשגב מבינתי כיצד הוא ממשיך להגן על העסקה הזו".

        לואיס סוארס שחקן ברצלונה (AP)
        חודשים ספורים אחרי שנבחרו, ביצעו רוסל וברתומאו את המהלך ההיסטורי, ומכרו את החולצה תמורת חוזה עם קטאר (צילום: AP)

        חטא 2 – עבירות פליליות

        על עסקת ניימאר השערורייתית נכתב רבות, וזה לא המקום להזכיר את כל התרגילים הכספיים ההזויים שאילצו את רוסל לברוח, פשוטו כמשמעו, בתחילת 2014. עשרות מיליונים עברו מתחת לשולחן, ובסופו של דבר התברר כי ברצלונה העלימה מסים בקנה מידה עצום. לראשונה בתולדותיו, נחשד המועדון בעבירות פליליות. לראשונה בתולדות ברצלונה, נחשד נשיאה בעבירות פליליות. כפי שהגדיר זאת לאפורטה: "ברתומאו הלך לבחירות כשהוא מואשם בשחיתות, עבירות מס ומעילה".

        זאת ועוד – רבים חושדים כי בכירי ברצלונה משלשלים לכיסם רווחים מעסקאות שונות. למשל, איש לא יודע מדוע הוחתם המגן החלש דוגלאס, שלא מתאים ברמתו לברצלונה, ומי קיבל טובות הנאה מאחורי הקלעים. יוהאן קרויף הביע פומבית חשש שרוסל ברתומאו וחבריהם מרוויחים אישית משיתוף הפעולה עם קטאר.

        שחקן ברצלונה, ניימאר, מול שחקן באיירן מינכן, ראפינייה (GettyImages)
        העלמת מיסים בקנה מידה עצום? ניימאר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        חטא 3 – הזנחת האקדמיה

        כאשר נבחר רוסל לנשיאות, הוא ביקר פומבית את לה מאסיה וטען כי האקדמיה לא מספקת את הסחורה. בעידן לאפורטה צמחו כוכבים רבים מהאקדמיה וקיבלו הזדמנויות להוכיח את עצמם בהרכב. מובן שזה היה רחוק מאוד משלמות, ויעידו על כך הנטישות של ססק פברגאס וג'רארד פיקה שהוחזרו לאחר מכן, אבל שחקנים כמו אנדרס אינייסטה, סרג'יו בוסקטס ופדרו הוכיחו את עצמם, והרשימה עוד ארוכה.

        מאז 2010, היחס כלפי בוגרי האקדמיה היה לא הוגן בלשון המעטה. ברצלונה החתימה שחקנים בסכומי עתק גם לפני רוסל, אך הקפידה לשמור על איזון הגיוני. בשנים האחרונות, אין כל הבדל בין בארסה לריאל מדריד בכל הקשור לבוגרי האקדמיות – הם נחשבים לסוג ב', ממתינים לצ'אנס שלא מגיע ונאלצים לעזוב. יש הטוענים כי ברצלונה לא מילאה בכוונה את התנאים בחוזהו של טיאגו, אשר גרמו להורדת מחירו ל-18 מיליון יורו ואיפשרו את עזיבתו לבאיירן מינכן. אלכסנדר סונג הוחתם בזמנו מארסנל על המשבצת שלו. החתמת דוגלאס הדגישה יותר מכל את ההתעלמות ממרטין מונטויה, שחתם הקיץ באינטר.

        דווקא בתקופה בה אסרה פיפ"א על ברצלונה לרכוש שחקנים חדשים, פס הייצור של לה מאסיה לא עובד, וברצלונה ב' ירדה לליגה השלישית. אפשר להמשיך ולדבר על הנושא, אבל חייבים לעבור לחטא הבא.

        שחקן ברצלונה, מרטין מונטויה (GettyImages)
        התעלמות מוחלטת. מונטויה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        חטא 4 – יחס מחפיר לסמלי המועדון

        עוד ב-2008, לפני שנבחר לצד רוסל, הציע ברתומאו לקרויף לסתום את הפה, ואמר שהמועדון צריך לחפש "רעיונות חדשים וסטנדרטים חדשים". אחד הצעדים הראשונים של הנשיא הנבחר ב-2010 היה לשלול מההולנדי האגדי את תואר נשיא הכבוד ולזרוק אותו מכל המדרגות. טוב, קרויף הוא לא האדם הנוח ביותר, ויעידו על כך הסכסוכים הרבים שניהל גם באייאקס, אבל אי אפשר למחוק את תרומתו למועדון כאילו לא היתה. הגישה הזו אופיינית למשטר רוסל וברתומאו לאורך כל הדרך, ושתי דוגמאות בולטות מאוד שברו במיוחד את ליבם של האוהדים.

        אריק אבידל היה אחד השחקנים האהובים ביותר שידעה ברצלונה אי פעם. המגן הצרפתי שרד בגבורה ניתוח השתלת כבד וחזר למגרשים. ברתומאו הבטיח קבל עם ועדה בדצמבר 2012 כי חוזהו מוכן לחתימה ויוארך אוטומטית כאשר אבידל יחזור למגרשים. בפועל, התברר כי היה זה שקר. החוזה כלל לא הוכן, וביוני 2013 הסביר רוסל כי הכוכב האהוב יעזוב את המועדון כי "הצוות הרפואי סבור כי אינו יכול להמשיך לשחק". דמעותיו של השחקן במסיבת העיתונאים הראו בדיוק מה הוא חושב. אחרי שנזרק, המשיך אבידל לעונה טובה במדי מונאקו, שיחק גם באולימפיאקוס ושותף בנבחרתו.

        את שמו של צ'מה קורבלה רוב האוהדים מחוץ לקטלוניה לא מכירים, אבל הוא היה אחת הדמויות החשובות ביותר בקאמפ נואו במשך 36 שנה. האפסנאי הנערץ, שהיה קרוב לכל שחקני בארסה במשך עשורים, קיבל לפני שנה מכתב עם הודעה על פיטוריו בגלל שלואיס אנריקה העדיף לזרוק אותו כדי להביא את אנשיו. ברתומאו וההנהלה לא מצאה לנכון להגן על העובד המסור ביותר. מנשיא הכבוד ועד האפסנאי בן 62, אין לברצלונה הנוכחית סנטינמטים כלפי אף אחד.

        אריק אבידל בוכה במסיבת העיתונאים בה נפרד מקבוצתו ברצלונה (רויטרס)
        ברתומאו הבטיח קבל עם ועדה בדצמבר 2012 כי חוזהו מוכן לחתימה ויוארך אוטומטית כאשר אבידל יחזור למגרשים. בפועל, התברר כי היה זה שקר (צילום: רויטרס)

        חטא 5 – החזרת האולטראס

        אחד ההישגים החשובים ביותר בעידן לאפורטה הוא הרחקת האולטראס האלימים מהאיצטדיון. הנשיא הקודם הכריז על מלחמה נגד הגורמים האלימים והצליח למגר את התופעה. עוד לפני שנבחר לנשיאות ב-2010, הבטיח רוסל לארגונים הקיצוניים להחזיר אותם לאיצטדיון, והמסמכים בנושא נחשפו כעבור שלוש שנים על ידי התחקירנים ברדיו הקטלוני. כעת שוב יש חשש מזריקת חזיזים בקאמפ נואו, האולטראס תקפו בהזדמנויות שונות את בני משפחתו של ליאו מסי, ונרשמו גם תקריות אלימות עם אוהדי הקבוצות היריבות מחוץ לקאמפ נואו. ההנהלה הנוכחית לא פועלת נגדם – היא סבורה כי קולם חשוב בבחירות, גם אם חלקם מזוהים עם תנואות ניאו נאציות.


        חטא 6 – פגיעה בענפים "לא רווחיים"

        זה אולי לא באמת מעניין אוהדי כדורגל, אבל בתור "יותר ממועדון", דאגה ברצלונה לטפח מחלקות בענפי ספורט מגוונים ככל הניתן. היה זה במקרים לא מעטים סוג של שירות לקהילה, כי מבחינה כלכלית זה לא השתלם, אולם ההפסדים היו זניחים לחלוטין. בעידן רוסל וברתומאו, נסגרו רוב הפעילויות – כל, למשל, אין יותר מחלקת בייסבול בברצלונה. הילדים שאהבו לשחק בייסבול לא מעניינים יותר אף אחד.

        נשיא ברצלונה, ג'וזפ מריה ברתומאו (רויטרס)
        החזיר את האוהדים הקיצוניים ליציע. ברתומאו אחרי שנבחר לנשיאות (צילום: רויטרס)

        עלבון לעכברושים

        אז נכון, לאפורטה לא היה המועמד האידיאלי. הוא התכוון להשתמש במועדון במאבקים פוליטיים למען עצמאות קטלוניה, והדבר אינו רצוי מהיבטים רבים. הוא נכנס למירוץ באיחור ובהססנות. העבירות בלה מאסיה, בגינן הענישה פיפ"א את ברצלונה, החלו עוד בתקופתו. מבחינת מצע הבחירות, בנדיטו היה כנראה עדיף, אבל לא היה לו סיכוי, ובנדיטו עצמו הכריז: "אני יכול לחיות עם לאפורטה כנשיא, אך לא עם ברתומאו". ואולם, כל החטאים נסלחו לנשיא המכהן בגלל ההצלחה הרגעית על הדשא.

        לאפורטה תהה בעימות הטלוויזיוני: "כיצד אתם יכולים להתגאות בטרבל אם רציתם להשאיר את טאטה מרטינו?". הוא צודק – המנהל הספורטיבי אנדוני סוביסארטה רצה למנות את לואיס אנריקה עוד בקיץ 2013, אחרי התפטרותו של טיטו וילאנובה החולה, אבל רוסל וברתומאו כפו את הארגנטיני. סוביסארטה עצמו פוטר בינואר, ממש לפני ההכרזה על בחירות מוקדמות, בגלל שהעז להזכיר כי ברתומאו לא עשה די כדי למנוע את האיסור על ההעברות. על אף המשגים בשוק ההעברות, חלקו בטרבל גדול מזה של הנשיא, אבל מבחינת ברתומאו הוא כבר מזמן לא רלוונטי.

        כעת מקווים מתנגדי ברתומאו כי הנשיא יורשע בעבירות הפליליות ויודח. אם ההליך המשפטי ייארך זמן רב מדי, השפעת שלטונו תמשיך לכרסם את היסודות של המועדון ולהוות סכנה קיומית לתדמיתו. המבקרים העדינים משווים את ברתומאו לנשיא ריאל מדריד פלורנטינו פרס, מבקרים בוטים פחות מכנים אותו עכברוש. ויש כאלה שסבורים כי זה עלבון קשה מדי לעכברושים.

        עכשיו זה רשמי: ג'וזפ מריה ברתומאו יישאר נשיא ברצלונה

        בברצלונה מעריכים: עסקאות הענק ייפסקו, פול פוגבה מתרחק