הווידוי של בלם זניט: "היו פעמיים שחשבתי להתאבד אחרי מות הוריי"

בווידאו: זלאטן איברהימוביץ' מתאמן עם האמרבי

עמנואל ממאנה סומן לפני שש שנים כבלם הגדול הבא של הכדורגל הארגנטינאי. עוד לפני שערך את הבכורה הרשמית בריבר פלייט, ממאנה כבר רשם הופעה ראשונה במדי נבחרת ארגנטינה, כשהחליף את חאבייר מסצ'ראנו במשחק ידידות מול סלובניה לפני מונדיאל 2014, אז הוקפץ זמנית מנבחרת הנוער כדי להשלים סגל. בהמשך זכה עם ריבר בגביע ליברטדורס, נמכר לליון וזומן לנבחרת כשחקן בוגרים מן המניין, לפני שנמכר לזניט ב-2017 וסבל מפציעה קשה שגרמה לו להחמיץ את המונדיאל ברוסיה.

אתמול (שישי) התראיין ממאנה מהבידוד ברוסיה לעיתון "אולה", בזמן שהוא מתאושש מקרע שני ברצועות הברך, ותיאר רגעים קשים אפילו יותר שחווה במהלך השנים הללו, כולל הרצון לשים קץ לחייו. "החודשים הראשונים של הפציעה האחרונה גבו ממני מחיר כבד", התחיל בסיפורו. "איבדתי הרבה דם בשבועות הראשונים, הרגשתי חלש ופחדתי, אבל המחשבה לסיים את הקריירה לא עברה לי בראש הפעם, כי בעבר כבר חשבתי על יותר מזה".

ממאנה בן ה-24 הסביר: "כבר איבדתי את אמא שלי, ואז גם אבא שלי מת. הייתי נער ושקלתי לפרוש מכדורגל. יותר מזה, אפילו חשבתי על הרעיון המטורף של להתאבד. היו פעמיים שרציתי לעשות את זה. זו הייתה תקופה קשה מאוד, חודשיים או שלושה איומים. אבל למרות הכאב הרב, הצלחתי להתגבר. וריבר עזרה לי. לא יכולתי לזרוק הכול בגלל העצב. הייתי חייב להגשים את החלום של אבא שלי, שרצה שאשחק בקבוצה הבוגרת.

"הייתי אז באקדמיה והמועדון תמך בי ב-100 אחוז. לאט לאט, עם העזרה של כולם, חשבתי על המאמץ שאבא שלי עשה כדי שאוכל לשחק כדורגל. הבנתי שאני חייב להגשים את החלומות שלי, עבורו ועבורי. התבגרתי מהר יותר בגלל מה שקרה והתחלתי לדאוג לעצמי, למרות שיש לי ארבעה אחים גדולים. התבגרתי ברגע. היום אני מבין שפציעות הן קשות, אבל הן כלום בהשוואה לאובדן ההורים. היום אשתי והבן שלי נותנים לי את הכוח להמשיך הלאה. הפציעות? על זה אפשר להתגבר, אבל ההורים? הם כבר לא יחזרו. החיים הם הדבר הכי חשוב".