משה ממרוד: "תמיד אמרתי לאלונה שהיא לבד. המודל האגואיסטי נגמר"

הוא היה שם, בהפועל באר שבע, מהיום הראשון של ההצלחה הגדולה. משה ממרוד, בעל השליטה בקבוצת תדיראן הצטרף למועדון בקיץ 2015, אחרי הטרבל הגדול של מכבי תל אביב, והיה חלק משושלת האליפויות של אלונה ברקת. בסוף העונה הזו התכוון לסיים את החסות הראשית, ולא האמין שיצפה מהצד בהתפוררות שמתרחשת עכשיו.

"החוזה שלי נגמר בסוף מאי, והודעתי לפני כמה חודשים שאני מעדיף לסיים בסוף העונה הזו. בסך הכל נתנו להפועל באר שבע עשרה מיליון שקל בחמש שנים", הוא מספר בראיון לוואלה! ספורט, ביום שבו אלונה ברקת הודיעה סופית ובאופן רשמי שהיא עוזבת את באר שבע.

"התהליך נבנה אצל אלונה זמן רב", הוא מתאר. "היא הייתה בתחושה שאין לה כבר יכולות. קראתי את הדברים שלה הבוקר, והיא אמרה שאין לה את זה. היא איבדה את זה. אלונה אישה ישרה".

- אבל אם השחקנים היו מסכימים מיד לתוכנית הקיצוץ שלה, היא לא הייתה נשארת?

"הרגשתי שזה כבר לא זה. אלונה הייתה מלאה. וכל הנושא של 30 האחוזים היה הקש ששבר את גב הגמל".

- אז זה היה נגמר בכל מקרה.

"לא, אבל זה לא יכול היה להימשך יותר מדי זמן, עוד חודש, חודשיים, חצי שנה. אלונה כבר הייתה בסוף הכוח שלה. להוביל דבר במשך 14 שנים, ועוד מועדון כדורגל, זה לא דבר פשוט. בתקופה האחרונה זה לא הלך כמו שהיא רצתה. לא היו הישגים, העלויות גבוהות, יש משברים. די נמאס לה. יש לי כמה חברות, ואני לא נותן למנהלים פעילות של יותר מארבע שנים. אחרי ארבע שנים הוא מאבד עניין".

- לאן באר שבע הולכת מכאן?

"הפועל באר שבע חייבת לחשוב על היום שאחרי אלונה. זהו, נגמר הסיפור. גם אם ישכנעו אותה לחזור בעוד חודשיים, היא כבר איבדה את זה. צריך להמציא מחדש את הפועל באר שבע".

- איך ממציאים מחדש?

"הדבר הבא יבוא ממודל חדש. המודל האגואיסטי, שהיה עד היום, לא יכול להימשך".

- מה זה המודל האגואיסטי?

"מודל אגואיסטי זה להפיל הכל על אדם אחד כמו אלונה, יענקל'ה שחר או מיטש גולדהאר. זה לא יכול להימשך. גם במכבי חיפה ובמכבי תל אביב תבוא העייפות. צריך לבנות מודל עם חלק לאוהדים, חלק לעירייה וחלק לאנשי עסקים, ולבנות תקציב מאוזן. אין כבר מצב שהקבוצה יודעת לייצר הכנסות 30 מיליון שקלים, ואלונה מביאה מהבית עוד 40 מיליון. זה לא יכול לעבוד יותר".

- אתה עוד זוכר את תחילת הדרך עם משפחת ברקת?

"את הקשר שלי כמאמץ הפועל באר שבע התחלתי כמה שנים קודם עם חברת קריסטל. הרי זו העיר שלי, וגם אם אני לא מתגורר בה היום, עד גיל 39 הייתי חלק ממנה. אני אוהב את המועדון ומחובר אליו, וכשאלי ברקת פנה אליי שוב לקראת 2015 וביקש שאצטרף, החלטתי לקחת את זה. ישבנו בבית קפה, ואלי אמר שאף אחת מהחברות הארציות לא מוכנה. אמרתי שאני מוכן להכניס את זה לתקציב השיווק שלי, והכנסנו בונוסים שלא האמנתי שיגיעו אליהם. בסוף הם לקחו את כל הבונוסים.

"שמע, התחלתי עם מיליון שקל או 1.2 מיליון, אבל הכנסנו מדרגות הישגים, כמו אליפויות ומפעלים באירופה. הם הגיעו לכל והסכומים גדלו".

- ובכל זאת, גם אתה החלטת לעזוב בתום העונה.

"עכשיו צריך לראות אם יבוא מישהו ויקנה את הקבוצה או ייקח את האחריות. אני תמיד אעזור להפועל באר שבע. מה שמעצבן אותי הוא שהשאירו במשך כל השנים את העול על אלונה.

"העירייה הייתה צריכה לתת יותר. למה העירייה לא נתנה למשפחת ברקת את ההסעדה באיצטדיון? למה נשארו תאי צפייה ריקים? למה בנק לאומי לא נתן יותר? אני אוהב את ראש העיר רוביק דנילוביץ', אבל גם הוא היה צריך לגייס להם יותר ספונסרים ולא להסתמך רק על אלונה".

- אז תהיה חלק מהמועדון בעונה הבאה?

"חלק מהמועדון זו הצהרה גדולה, אבל אין מצב שאני אסובב את הגב ואעזוב. אני רוצה לדעת מי ייקח את הקבוצה ולאן מועדות פני המועדון, והאם יהיה כאן משהו יפה. המטרה שלי היא ליהנות מהקבוצה, ושהעיר תהיה שמחה. אני אוהב אנשים שמחים, והכדורגל משמח אנשים. צריך לדאוג שמישהו ייקח אחריות על הקבוצה".

- אם זה ילך למודל של אוהדים ועירייה, תהיה שם?

"בהחלט. אני לא רוצה לנהל, אבל אסייע ואתן את חלקי".

- אתה רוצה לראות את אסי רחמים נשאר?

"מאוד. אם גם אסי יעזוב, זה ישלש את המשבר שבו אנחנו נמצאים. הייתי מעדיף שכולם יישארו ביחד עם אסי".

- אתה מאוכזב מהדרך שבה ברקת עוזבת?

"אני לא יכול להיות מאוכזב מאלונה לרגע. איך אפשר להיות מאוכזב ממישהי ששמה מכיסה 200 מיליון שקל במועדון הזה? היא הרימה אותו מהרצפה. היא זכתה בשלוש אליפויות, הגיעה לאירופה ולהישגים. זה לא פייר לשמוע את אלה שאומרים לה 'יאללה לכי'. אלונה איבדה את החשק שלה והיא לא רוצה לפגוע במועדון ובאוהדים, אז היא עוזבת. אוהדי הפועל באר שבע היו הכל בשביל אלונה".

- איזה רגע נותר צרוב בליבך מהשנים הללו?

"אחרי אחת האליפויות, היא התעקשה שאבוא לבמה ואעלה כדי שיברכו אותי. עמדתי לידה והיא אמרה לי: 'משה, תראה כמה אוהדים. תראה כמה אלפים מאושרים. תראה את התמונה הזו'. לשנינו היו דמעות בעיניים".

- אתה כועס על השחקנים?

"לא. כשאתה בא לשחקן צעיר בתחילת משבר הקורונה ואומר לו שהוא צריך לקצץ 30 אחוז, הוא לא מבין את זה. מה עוד שאומרים לו שהוא צריך לקצץ בעונה הבאה. בהתחלה הם לא הבינו את המשמעויות. הם היו בשוק, לקחו עורך דין. אין לי כעס עליהם".

- אלונה התאכזבה מהם.

"היא הבינה שהיא לבד, אבל אני תמיד אמרתי לאלונה שהיא לבד. אלונה תמיד היתה לבד".