בווידאו: הספורטאים הישראלים מדגימים כיצד לעשות כושר בבידוד
"אני חייב להודות, היו המון רחשים מסביב לפני המשחק. הרחשים האלה השפיעו לא רק עליי, אלא על כל הנבחרת. אנשים חשבו שיש כאן איזה אתגר מסוים, שאפשר להשיג משהו... יצאנו מפרופורציות. עד היום לא הגענו לטורניר גדול, אז הדיבורים היו מיותרים. וזה השפיע".
את הדברים הללו אמר איתן טיבי בראיון לוואלה! ספורט בספטמבר 2015, לפני משחק החוץ מול ויילס וכמעט חצי שנה אחרי המשחק הביתי בחיפה ב-28 במרץ 2015, בו היה הגיבור הטרגי של נבחרת ישראל בקרב על פסגת בית ב' במוקדמות היורו. היום, לפני חמש שנים.
עוד בוואלה! ספורט
- בית"ר ירושלים: כל הישראלים הסכימו לחתום, פלומן וקונטה עדיין מסרבים
- בדקו את עצמכם: כוכבי ה-NBA האהובים יהפכו סמל לשחיתות?
- אומרים שהיה פה: זוכרים את אירועי הספורט לפני פרוץ הקורונה?
- קורונה בספורט: נשיא אטאלנטה כואב - "טרגדיה, הדור הכי יפה שלנו מת"
- דראפט המוקשים: איך המצב הנוכחי ישפיע על דני אבדיה?
- ככה הופכים טיול משפחתי בחו"ל לחויה מגבשת בלתי נשכחת
למי ששכח את תחושות האופוריה לפני אותו משחק, הנה תזכורת קטנה. ישראל הייתה אז מוליכת בית ב' במוקדמות היורו, עם מאזן מושלם של 9 מ-9, ורצתה לעשות היסטוריה עם ניצחון רביעי ברציפות. הנבחרת הקודמת שביקרה באצטדיון בחיפה הייתה בוסניה, שהוכתה שוק על ירך במשחק הכי גדול של קדנציית אלי גוטמן. גילי ורמוט, עומר דמארי וערן זהבי קבעו 0:3 מרשים בנובמבר 2014, ומאז היו אלה ארבעה חודשים של שכרון חושים מבחינת אנשי הנבחרת.
למרות העיסוק הרב בהשארתו של אלירן עטר מחוץ לסגל, האווירה הייתה אופטימית מתמיד. בנבחרת דיברו על "גוטמן החדש", ליאור רפאלוב הגיע כקונצנזוס מבלגיה ולפני המשחק גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשבוע לאחר הניצחון בבחירות, ירד לחדר ההלבשה כדי לתמוך בשחקנים.
אלא שבחודש מרץ 2015, ישראל הייתה בתפקיד בוסניה.
על העתיד לבוא בישרה כנראה המבוכה שלפני המשחק, כאשר ביציעים חולקו חוברות למשחק של ישראל נגד בלגיה, שנערך בכלל בטדי שלושה ימים לאחר מכן. על כר הדשא, ויילס נראתה לפרקים כמו בלגיה. גוטמן התעקש על ההרכב שחגג מול בוסניה, ושילם על כך ביוקר. טיבי היה אבוד במרכז ההגנה, נתן לגארת' בייל לקפוץ מעליו ולבשל לארון ראמזי, ביצע את העבירה שהובילה לשער השני ואז הכשיל את בייל פעם נוספת והורחק. כוכב ריאל מדריד, במחצית שנייה בלתי נשכחת מבחינתו, הכניע פעמיים את אופיר מרציאנו והכריז בסיום: "זו התצוגה הכי טובה שאני זוכר מנבחרת ויילס".
"המאמן שלכם על הפנים, איך הוא לא שמר אישית את בייל?", תהה שחקן העבר ג'ון הארטסון לאחר המשחק, כשהאורחים התרגשו מהיכולת המרשימה של הכוכב ש"אמלל את ישראל" ומההתעלות הקבוצתית במפגש אותו המאמן כריס קולמן הגדיר עם הנחתה בישראל כ"משחק החשוב ביותר של ויילס מאז פלייאוף העלייה ליורו 2004". קולמן ושחקניו אכן הגיעו ליורו והרשימו גם בו, כל הדרך עד לחצי הגמר, שם נעצרו על ידי פורטוגל.
ישראל, לעומת זאת, חזרה לסורה עם האשמות הדדיות, ביקורות מכיוון ההתאחדות על המאמן גוטמן ("קולמן עשה לו בית ספר"), חיפוש שעירים לעזאזל וכן הלאה. הנבחרת צברה ארבע נקודות בלבד מאז אותו ערב (0:4 ביתי על אנדורה ותיקו מאופס בקרדיף) וסיימה במקום הרביעי בבית.