את המשחק הראשון מול ויילס, כאן בארץ, איתן טיבי לא ישכח לעולם. זה לא רק הכרטיס האדום שספג, ההתמודדות הקשה עם גארת' בייל, אלא גם תחושת האופוריה מסביב, שהשפיעה על כל הנבחרת. טיבי מודה היום שהאווירה לפני המשחק, בניגוד גמור להצהרות לפני המשחק, הובילה את הנבחרת למקום הזה הפסד משפיל, במשחק שיכול היה להוביל את הנבחרת בשלב מוקדם מאוד למרחק גדול מאוד מבוסניה, ואולי להבטיח כבר בשלב הזה את ההעפלה לפלייאוף.
"זה היה משחק שלימד אותי המון. מסוג המשחקים שצריך להגיע הביתה ולראות מה עשית אחרת. וראיתי. אני חייב להודות, היו המון רחשים מסביב לפני המשחק. הרחשים האלה השפיעו לא רק עליי, אלא על כל הנבחרת. אנשים חשבו שיש כאן איזה אתגר מסוים, שאפשר להשיג משהו... יצאנו מפרופורציות. עד היום לא הגענו לטורניר גדול, אז הדיבורים היו מיותרים. וזה השפיע. אבל לומדים מדברים כאלה, אני עוד אחד מהגדולים שעשו טעויות. ראיתי את המשחק, לא הסתכלתי על הטעויות מול בייל, אלא על הגישה למשחק. זה לא היה משחק כזה גרוע שלי כמו שניסו לצייר אותו. הייתי מעורב בשערים".
ניסו להפיל עליך את תיק ההפסד? בכל זאת, הייתי מעורב ישיר בשני השערים הראשונים, האדום. לא פשוט.
"כן, אבל אין לי בעיה עם זה. אני אחד שיודע להיות עם רגליים על הקרקע בהצלחות, ולא נבהל כשקוטלים אותי. לא נבהלתי מבייל, אני מעריך אותו. המטרה שלי היא להצליח עם הנבחרת".
דגני וכיאל צפויים לפתוח, גוטמן: "לא רוצה להיות שותף לחגיגה"
בראש של האיש שבראש של גוטמן: ויילס נערכת למשחק ההעפלה ליורו
כל הזמן שואלים מתי טיבי ייצא לאירופה. אנשים שוכחים את שרלרואה. מה קרה שם?
"כששיחקתי בחצי העונה הראשונה, עד ינואר, עזבתי ואז הגיע הרכבת (דודו ביטון, תמיר כחלון, מתן אוחיון, חאתם עבד אלחמיד). אני הייתי ה'קליטה' שלהם בשרלרואה, בשבוע הראשון. למה לא התחבר? כי יש לפעמים מקום שאתה פחות מתחבר אליו. גם המאמן פחות רצה, ושיחקתי בתפקיד לא שלי, מגן ימני. כל הדברים האלה גרמו לי להמשיך קדימה".
מלבד ביטון, גם האחרים לא כל כך הצליחו.
"המועדון היה בסיטואציה קשה, ידענו שכמעט בוודאות יורדים ליגה. הישראלים שהצטרפו השאירו טיפה של אופטימיות, אבל זה לא קרה. אז נכון, הייתי לבד שם, אבל מאוד התבגרתי. אני לוקח את הדברים הטובים מבלגיה, וקרו לא מעט כאלה. לחיות לבד זה לא קל, במיוחד במדינה זרה, גם למדתי שפה וגם השתפרתי מבחינה מקצועית. ההתנהלות שם היא שונה מאשר בארץ".
כלומר?
"שם נותנים כבוד למקצוע. כל אימון מבחינתך הוא כמו משחק. קשה לי להשוות את זה למועדונים שאליהם חזרתי, כי מכבי וקריית שמונה לא אגיד טובים יותר משרלרואה, אבל לא פחות טובים. בקריית שמונה יש קצב אימונים גבוה, וגם בעונת האליפות היינו מעל הליגה ולקחנו אליפות ב'פור'. יש לי חמש אליפויות, כולל ההיא מבית"ר. מכולן נהניתי".
בקיץ הבא תהיה בן 28 וחצי, החוזה נגמר בתום העונה. זה הקיץ האחרון כדי לצאת שוב.
"טוב לי היום במכבי, אבל בלי שום קשר לא קיבלתי הצעה. כל דבר בזמן שלו. גם אם לא תגיע הצעה מחו"ל, לא רע לי במכבי, אפילו טוב. יש לי חוזה לעוד עונה והכל פתוח. גם אם אמשיך וגם אם לא אמשיך במכבי, אין לי ספק שהייתי חלק עיקרי בכל ההישגים בשלוש השנים האחרונות. זה לא משנה אם זה יכתיר אותי כאחד הגדולים או לא. אבל כרגע אין משא ומתן".
אם היית היום בסיטואציה הזאת, בלי חוזה, מה היית עושה?
"הכל תלוי מה מכבי יציעו, זה לא משהו שצריך לדון בו עכשיו".
אתה משתף פעולה עם טל בן חיים בנבחרת, וגם במכבי. כמה החזרה שלו לארץ הייתה טובה עבורך?
"מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד תחרותי. בתחילת העונה לא פתחתי, אבל בנאדם ושחקן כדורגל נמדד ברגעים הקשים. ידעתי שברגע שאמשיך בדרך שלי, ואלך עם האמת שלי, אין לי ספק שאגיע למה שאני רוצה להגיע ואהיה היכן שאני רוצה להיות. התחרות מאז שטל הגיעה יותר גדולה, יש לנו שחקנים יותר איכותיים בסגל. אני מעריך את קרלוס וטל, הם בלמים מצוינים, עם קרלוס שיחקתי כבר שלוש שנים, אבל אני מכיר את טל מהנבחרת. ברור שזה לא פשוט, אבל אל תשכח שהעונה יש קבוצה שרוצה להשיג את כל התארים ולנצח באירופה, יש יותר הזדמנויות לשחק. המועדון רוצה יותר שחקנים כדי לשחזר את ההישג. תהיה תחרות גדולה בנינו".
את המשחק מול בלגיה ראית מהצד. חששת שגרשון תופס לך את המקום בהרכב?
"אין משחק שאני לא רוצה להיות בו, מרגישים את זה בכל הגוף כשאתה לא נמצא במשחק כזה. בנבחרת הדינמיקה מאוד שונה, היום אתה יכול לשחק, ומחר הוא. יש לנו מטרה אחת, להגיע לקמפיין גדול. יצא שאני לא שיחקתי כי ספגתי אדום, אבל מן הסתם רציתי שננצח. לפני המשחק הזה רמי נפצע. אני מאחל לו קודם כל החלמה מהירה. הוא חבר ואני מעריך אותו, אבל הערכתי את עצמי כאחד שמגיע לו מקום בהרכב הנבחרת עוד קודם. וגם היום אני מעריך את עצמי ככזה".
מכבי בצ'מפיונס או הנבחרת ביורו, מה יותר גדול מבחינתך?
"אלו שתי מסגרות שונות. להגיע לצ'מפיונס לא כל אחד זוכה, להגיע ליורו אף אחד לא זכה. זה משהו שונה לחלוטין, הגשמת חלום בשני המישורים האלה. בתוך שנה אחת ליגת אלופות ויורו? זאת יכולה להיות השנה הכי גדולה בקריירה שלי. אליפות, גביע, כל אחד בדרך שלו זה גדול, וגם את זה אסור לקחת כמובן מאליו. ויילס נבחרת מצוינת, שחקנים מהירים, חזקים, משחק לא קל, אבל זאת הכנה מעניינת מבחינת הרמה לליגת האלופות".
אחרי ההפסד למלטזים, ירדת לספסל. חששת שהעונה הזאת הולכת למקום אחר?
"לא הרגשתי שלא הייתי טוב במשחק הראשון. לא הופתעתי, זה משהו שהמאמן בחר לפתוח בשיטה כזאת. אמרו שקרויף לא נתן לי לשחק בגלל החוזה, אבל אלו שמועות מכוערות. הרי לא הייתה הצעה. אני לא צריך שיגידו לי שאני מוערך, אני יודע מה עשיתי ולא צריך שיגידו לי. אבל ברור שמעריכים. אני מרגיש שהמעבר מקריית שמונה למכבי תל אביב היה הצעד הכי נכון שעשיתי בקריירה שלי".
שלוש השנים האחרונות, והצ'מפיונס העונה. אתה מרגיש שמכבי שולטת על הכדורגל הישראלי? שהיא נכנסת לתהליך של קבוצת הכדורסל?
"מכבי תל אביב בכדורגל רוצה להיות דומה לקבוצה מהכדורסל, היא קבוצה שכל עונה בטופ בליגה ובאירופה. זאת ההתחלה של התהליך הזה".
גדלת במכבי חיפה, שכונת שפרינצק. למה נפלטת?
"היה איחוד של שתי קבוצות משנת 87'. מכבי חיפה החליטה שאני לא מתאים מבחינה פיזית. לא התפתחתי יחסית כמו שאר השחקנים, וחשבו שאני לא מספיק טוב. אז הלכתי לבית"ר חיפה. אבא שלי לא אהב את זה, אבל עשיתי את הצעד. הוא טען שאני צריך ללכת למועדון גדול יותר, ושאני ראוי לקבוצה גדולה יותר. אמרתי לו: 'אבא', בחיים צריך לפעמים לעשות צעד אחורה כדי לעשות כמה קדימה'. רציתי לבוא ממקום של הנאה. אם מכבי חיפה הפסידה אותי? הייתי הולך למשחקים שלה כילד, הייתי גם מביא הכדורים של הקבוצה הבוגרת. אם מכבי חיפה פספסה אותי? עזוב, זה לא קרה. טוב לי במכבי תל אביב".
