בווידאו: קליפ קבלת הפנים שהכינה הפועל ירושלים לאמארה סטודאמייר שחזר לשורותיה
"נאמנות לקבוצת ספורט היא דבר שקשה להצדיק. שחקנים מתחלפים, מועדונים עוברים ממקום למקום, ובעצם, בסופו של דבר אתה בסך הכל אוהד של בגדים. אתה עומד, צועק ומעודד כדי שהבגדים שלך ינצחו את הבגדים שבאו מעיר אחרת. אוהדים יתאהבו בשחקן מסוים, אבל אם הוא ילך לקבוצה אחרת הם יבוזו לו. זה אותו בן אדם, הוא רק לובש חולצה אחרת, ועכשיו הם שונאים אותו. 'בוז! חולצה אחרת! בוז!!!'".
(ג'רי סיינפלד, 1995, פרק 98, "מכשיר התוויות")
אמארה סטודמאייר במכבי תל אביב. בגיל 37, אחרי קריירה מפוארת ב-NBA, ואחרי שזכה בתארים קבוצתיים רק בישראל, עומד הסנטר בפני פרק חדש ומפתיע בחייו. האיש שהצהיר כי ישחק בארץ רק במדים האדומים, שהתגייר, הפך לתלמיד ישיבה בשם יהושפט ולא התאמן בשבת, ושמחזיק בכשלושה אחוזי בעלות על הפועל ירושלים, יעלה בשבוע הבא להופעת הבכורה שלו ביורוליג נגד ריאל מדריד, כשלגופו מדים צהובים. פחות משנה לאחר שמאמצי קבוצתו הקודמת נשאו פרי, והוא קיבל אזרחות ישראלית, תיהנה יריבתה המושבעת מהשלל.
מיד לאחר ההודעה על הצטרפותו של סטודמאייר למכבי, נדרשו היועצים המשפטיים של איגוד הכדורסל ומנהלת הליגה לשאלת חוקיותו של המעבר: האם בעלים (זוטר ככל שיהיה) של קבוצה אחת יכול לשחק בקבוצה אחרת, והאם שחקן בקבוצה אחת יכול להחזיק במניות של קבוצה אחרת? מפאת הזמן הקצר שחלף, תשובה משפטית סופית ומובהקת עדיין לא התקבלה.
אבל יש כבר מי שפועלים באופן אקטיבי לשינוי הסטטוס, ואלה דווקא אוהדי ירושלים. כשסטודמאייר שיחק בקבוצה, בעונות 2016/17 ו-2018/19, הוא "הקפיא" את בעלותו במועדון והעביר אותה לנאמן; כעת, החלה התארגנות של כמה מהאוהדים, שמעוניינים להפוך את הגט עם השחקן לרשמי וסופי, ובודקים באילו עלויות תהיה כרוכה קניית המניות ממנו. פשוט זה לא יהיה: מבחינה משפטית, מכירה כזו תלויה בהסכמתו, ישנם סעיפי זכות סירוב וכדומה, וגם הסכומים נאמדים במאות אלפי שקלים לפחות, אבל במועדון עצמו בוודאי לא יזילו דמעה אם שמו של אמארה יימחק כעת מהרישומים.
על אף גאונותו של סיינפלד, במקרה של סטודמאייר וירושלים לא מדובר רק ב"החלפת בגדים". מדובר, החל מהיום, בפצע מדמם עבור האדומים, לפחות כמו המעברים של ראדיסב צ'ורצ'יץ' וגיא פניני בעבר. "סטאט" היה השם הגדול והמפואר ביותר שהופיע אי פעם במועדון; הוא הפך לסמל סטטוס, שייצג יותר מכל אחד אחר את ימי הזוהר של אורי אלון; אף ששיחק בקבוצה רק שנתיים, הוא הפך לאגדה של ממש בעיני אוהדיה; בכל עיר שאליה הגיע ירושלים באירופה, הקהל המקומי גילה בה עניין והתרגשות בגלל הגעתו של הכוכב. וכשזה נגמר במעבר שלו ליד אליהו, איש מיושבי הארנה לא יוכל להכחיש את הכאב.
קבלת הפנים שתמתין לסטודמאייר בביקורו הראשון בבירה תהיה לוהטת. ב-8 במרץ הוא יגיע עם הצהובים לאולמו הביתי לשעבר, ויתקבל בקיתונות של בוז. יש מי שנזכר הבוקר במראה הגופיות של לברון ג'יימס מוצתות ברחובות קליבלנד, אחרי המעבר למיאמי. ובירושלים, צריך להזכיר, נמכרו לא מעט גופיות עם הסיפרה 1 בשנים האחרונות.
כשאמארה יעמוד על הפרקט וירכיב את משקפיו, הוא בוודאי יתקשה לזהות שמדובר באותו אולם שממנו נפרד בתחושות שונות לחלוטין, לפני שבעה חודשים בסך הכל. בבוקר המשחק השלישי נגד הפועל באר שבע ברבע גמר הפלייאוף, שבו הבטיחה ירושלים את עלייתה לפיינל פור, פירסם הכוכב סטורי באינסטגרם שבו כתב "ייתכן שזה יהיה משחק הבית האחרון בהחלט שלי כשחקן ירושלים" והצית סערה.
"אמארה בירושלים לנצח", "אמארה תישאר", "אמארה אתה שייך לכאן", כתבו נערים ירושלמים על שלטים באנגלית והחזיקו אותם במהלך המשחק; בזמן החימום, כשהקהל עבר משחקן לשחקן בשירי עידוד והגיע לסטודמאייר, הוא עצר את האימון - והטריף את האוהדים בתנועות ידיים משולהבות. בסיום, לאחר שהתראיין לטלוויזיה והיה האחרון לעשות את דרכו לחדר ההלבשה, שרו לו בגוש המעודד "תישאר, תישאר, תישאר".
אל תפספס
יהושפט שיחק את המשחק, אבל בשיחות עם עיתונאים באותו ערב נשאר בשלו. "זה מה שזה", הסביר כשנשאל לפשר הסטורי. "על זה חשבתי באותו רגע - על הזמנים הנהדרים שהיו לי כאן, ואני לא בטוח שאחזור לקבוצה הזאת". את אופציית הפרישה הוא מיהר להסיר מהפרק, והעביר מסר נוסף: "אני אמשיך לשחק בעונה הבאה. יש מחנות ב-NBA, יש קבוצות יורוליג, ואני תמיד רוצה לשחק ברמות הגבוהות". הקהל האדום לא היה זקוק ליותר מזה כדי להיכנס לחרדות. במהלך השבוע הזה הן התבררו כמוצדקות.
מאחורי הסטורי והסערה שסביבו עמדה פגישה לא נוחה בין סטודמאייר לראשי ירושלים בנוגע להארכת חוזהו. הדרישות הכספיות שהציב היו גבוהות, והצדדים הסכימו שלא להסכים. הם הבינו שעסקה לא תצא מהמגעים הללו, וקבעו לעמוד בקשר במהלך הקיץ. כך אכן קרה: בכל פעם שמחזיקת גביע המדינה עמדה בפני החתמת שחקן בעמדות הפנים, היא בדקה את הדופק אצל האקס, והוא מצידו הבהיר כי הקבוצה לא נמצאת בתוכניותיו. איתותים חיוביים מצידו הגיעו רק אחרי שעבר לשחק בסין, אבל אז הירושלמים עצמם כבר היו עם סגל מלא וסגור, מה גם שעל פי חוקי ליגת האלופות - הוא היה נרשם כזר במסגרת האירופית.
במובן יותר ממסוים, עוברת היום קהילת הכדורסל בישראל טיפולי המרה. כלומר, טיפולי אמארה. אוהדי מכבי תל אביב, שבמשך שלוש השנים האחרונות זילזלו ביכולתו המקצועית, ושהתייחסו בגיחוך להליך אזרוחו שחשף בעיניהם את הצביעות של היריבים, מאמצים אותו כעת לחיקם; אוהדי הפועל ירושלים, שראו בו מודל וסמל, תופסים עכשיו את הפוזיציה ההפוכה.
מבחינה מקצועית, היו רבים שהרימו גבה לנוכח החלטתה של מכבי ללכת על סטודמאייר דווקא לאחר שאיבדה את יובל זוסמן (ולפניו את נייט וולטרס, עומרי כספי, ג'ון דיברתולומאו וטאריק בלאק). הצהובים, מצידם, הלכו בראש ובראשונה על גארד ישראלי, אולם נתקלו בקשיים לשחרר שחקנים מקבוצותיהם בליגת העל.
יאניס ספרופולוס לא היה שלם עם המהלך, אבל השתכנע לאחר שיחה עם ראשי המועדון, שחלקם תמך בהבאת סטודמאייר כבר בקיץ. בפועל, נותרו הצהובים כשלרשותם שני ישראלים בכירים בלבד, גארד וגבוה (דני אבדיה וג'ייק כהן), כך ששאלת העמדה הפכה פחות קריטית.
מדובר באקט סיבובי: הסנטר המתאזרח מצטרף ומאפשר לאותלו האנטר דקות מנוחה בליגה, לפני שגם הוא יקרוס מעומס ביורוליג, ארון ג'קסון נרשם למסגרת המקומית - ובכך מעבה את הקו האחורי, וגם זוכה להזדמנות אמיתית להשתלב בקבוצה. מכבי מגיעה כעת לתקרת המכסה העונתית, ולא תוכל לרשום עוד זרים. המשמעות היא שאנג'לו קלויארו ישחק העונה רק ביורוליג, וכמוהו גם ג'יילן ריינולדס, שמלכתחילה חתם עד תום העונה האירופית.
הצהובים עדיין חשים פגיעים בכל הקשור לסגל המקומי; לא בגלל שהפסד, שניים או שלושה ליריבות ישראליות ישנו משהו במבנה הקיים של ליגת העל, אלא יותר בשל היעדר הכלים לחלוקת עומס בין השחקנים הבודדים שנותרו בריאים. אם יצליחו לאזרח בקרוב את סנדי כהן, הם יצרפו גם אותו לזירה הישראלית; ואם לא, לא מן הנמנע שסטודמאייר ייזכר בתור השחקן ה-21 שחתם העונה במכבי תל אביב, אבל לא האחרון.
