בווידאו: דניאל טננבאום אחרי שבירת השיא
אתם כבר מכירים את המדור: שלושה חלקים, שלוש מכסות מילים. אסור לחרוג. שבוע טוב.
סיפור השבת: יאניוטיס בתפקיד אדיפוס (מילים: 500/500)
כשהתינוק שלכם יגדל, נאמר להוריו של אדיפוס, הוא ירצח את אביו ויתחתן עם אמו. ההורים המפוחדים הורו לרועה לחסל את הילד, אבל הרועה לא מילא הוראות עד הסוף - בכל זאת, המלך שלו לא היה מאמן סרבי בשם ולדימיר; הרועה השאיר את הילד על הר, שם מצאו רועה אחר והביא אותו למקום אחר, שם אימצוהו הורים אחרים. גדל אדיפוס, וגם הוא שמע את הנבואה - תרצח את אביך ותתחתן עם אמך - וגם הוא ניסה לברוח ממנה. הוא עזב את הבית ואת אלו שחשב שהם הוריו, ובמסעותיו רצח אדם שלא הכיר. זה היה אביו המקורי, מלך תבאי. אדיפוס הגיע לעיר והציל אותה ונשא לאישה את אלמנת המלך, אותה לא הכיר. אמו. בכך, מרוב שניסו להימלט מהנבואה, אדיפוס והוריו, הם רק עזרו להגשמתה.
ככה זה, הטרגדיות היווניות כה טרגיות עד שהן קומיות.
גם הקדנציות הישראליות של שני שוערים יוונים, יאניס אנסטיס ואנדראס יאניוטיס. ספק אם היה אורקל שיזהיר את יאנטיוס מתקדים אנסטיס, אבל קשה שלא לראות את הקומדיה המבריקה שמאחורי הטרגדיה.
כי לא משנה מה חשבתם על יאניוטיס לפני שהגיע לכאן, 'אנסטיס זה לא יהיה'. עם כל הכבוד, הבאר-שבעי הפך ללוגו של שוער כושל - גם אם לא באמת היה כזה. הוא הגיע ארצה ביולי אחרי שלא שיחק מנובמבר הקודם, חתם לשלוש עונות, חטף מיד חמישייה אומללה בזאגרב, ספג עלבונות קשים ושוחרר באוגוסט מבלי ששיחק אפילו דקה בליגה המקומית.
קדנציה גרועה יותר עבור שוער לא נראה כאן, חשבנו.
ובכן, תשאלו את יאניוטיס - מה גרוע יותר?
יאניוטיס אף הוא הגיע לשלוש שנים אחרי שלא שיחק מנובמבר הקודם, גם הוא פישל בתצוגה האירופית הראשונה שלו, רק שבניגוד לאנסטיס, שממש התרסק ולכן שוחרר עוד בקיץ ולכן שיקם את הקריירה שלו, יאניוטיס התעשת ושמר על מקומו. באופן טרגי ומבריק, את האפודה איבד בקרית שמונה בגלל פציעה, ואתמול צפה שם בחותמת על טביעתו, כשדניאל טננבאום, מחליפו האלמוני, שבר באותו המגרש שיא מקומי בן 30 שנה. ויאניוטיס השבור, גם הוא לא שיחק דקה בליגה המקומית, בטח חושב - אם הוא לא ספג 1,083 דקות ברציפות, יכולתי לעשות 10,083.
בעוד שבאר שבע המשיכה לשקוע גם תחת מחליפי אנסטיס - הרוש, לויטה ואפילו שטקוס אכל ארבעה כדורים מול בני יהודה ונס ציונה, שתי קבוצות ההתקפה הרעות בליגה - חילופי השוערים בצהוב סגרו את הברז. יש עוד סיבות לכך, כמובן ההבדלים העצומים בין אירופה לליגה, אבל זה רק מעצים את הטרגדיה של השוער המכביסט.
כי מי אתם מעדיפים להיות היום, אנסטיס או יאניוטיס? הראשון הספיק מאז להצטיין בגטבורג ולחתום על חוזה חדש ולגרות אפילו את באזל; השני עזב את אולימפיאקוס ונמנע ממפגשים מול באיירן ומוריניו בצ'מפיונס, וכעת הצ'אנס הכי קרוב שלו להרכב הוא נגד ערן לוי ואום אל פאחם. ואם זה לא יותר מופרך מלרצוח את אבא ולשכב עם אמא, אז אין לכם מושג בטרגדיות יווניות.
כמו בכל טרגדיה שמכבדת עצמה, יש מוסר השכל: בעוד באר שבע עדיין בצניחה מאז אותו קמפיין אירופי מחריד, מכבי תל אביב המנוהלת והמאומנת הצליחה שלא לגרור כישלון במפעל היוקרתי למפעל המקומי. וכל שבת כמו אתמול, בה אחת שוב לא סופגת והשנייה שוב כן סובלת, רק מבליטה את השורה התחתונה של הסיפור: כאילו לא די במעללי העונה שעברה, באה מכבי תל אביב של השנה ומבהירה עד כמה ההתרסקות של באר שבע ההיא היתה אדירה.
עוד בוואלה!
השבת בפסקה: ההימור של אורי גוטמן (מילים: 100/100)
מספרים שהטיימינג של אורי גוטמן לא אמור להפתיע את אנשי חדרה, שכן אחרי ה-0:0 מול כפר סבא הוא כבר איים להתפטר. העיתוי אכן נוראי, ואפשר להבין שבשישי יחסי גולן-גוטמן עלו על וואחד שרטון. בחדרה טוענים שהבעיות היו אידיאולוגיות, קידום צעירים, אך מקורבי המאמן סיפרו שהיו אלמנטיים לא מקצועיים בדרישות חדרה ושבשישי אכן נרשמה הרעה - בקשות ספציפיות, שמות ספציפיים ודקות ספציפיות לאותם שמות. גוטמן עמד לפני שבוע קשוח ועזב קבוצה קטנה במקום החמישי, עם תדמית של בעל עמוד שדרה. בקיצור, הוא מהמר שעדיין קיימים בישראל בוסים שמסתכלים על אחוזי הצלחה, ועוד יותר - בוסים שאוהבים מאמנים שמתעקשים לקבל את ההחלטות בעצמם.
השבת בשורה (מילים: 10/10)
עדיף בלי VAR ב-3 מצלמות, העירו המבקרים שמתגעגעים ל-2 עיניים.
orenjos@walla.co.il