האפיפיור: ייז'י בז'צ'ק נחוש להוכיח שהוא מתאים להוביל את פולין

ייז'י בז'צ'ק חלם על שלושה ילדים, אבל הסתפק בשניים. הפחד היה חזק מדי, כי כל לידה לוותה בטרגדיה משפחתית. שלושה חודשים שאחרי שחגג עם בנו הבכור, הלך אביו לעולמו. חודש שאחרי שבנו השני הגיח לאוויר העולם, נרצחה אחותו. וגם אם הבין בתוך תוכו שלא יכול להיות קשר בין האירועים, הוא לא הצליח להתגבר על החשש. הוא לא רצה לשלם מחיר כבד על שמחה נוספת.

האסונות היו קשורים דווקא לשתיה. האב מת בגיל 59 אחרי שגופו לא החזיק מעמד - הוא היה אלכוהוליסט אלים. בהיותו נער, נאלץ לא פעם בז'צ'ק להגן על אימו מפני התפרצויות הזעם הבלתי נשלטות, וחוויות מזעזעות אלה עיצבו את דמותו. האחות חניה נרצחה על ידי בעלה השיכור, לנגד עיניו של בנם בן ה-10, קובה בלשצ'יקובסקי. בצ'ז'ק שיחק באותה תקופה בטירול, אבל היה זה שקיבל את הטלפון הראשון, ועליו הוטלה המשימה לעדכן את בני המשפחה. וזה לא דבר של מה בכך, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון כי ייז'י הוא האח הצעיר מבין חמישה, בן זקונים שנולד כאשר אימו הייתה בת 39. "בדרך כלל, ההחלטות החשובות במשפחה התקבלו על ידי. טיפלתי במשימות הקשות ביותר. זה לא היה קל", הוא חשף בדיעבד.

הרקע הזה חיוני להבנת נפשו של בז'צ'ק. הוא גדל במשפחה בעייתית מאוד, נחשף למראות קשים מגיל אפס, אבל התגבר על הכל, ואף השתדל לשמש דוגמא אישית. אופיו חזק מברזל. דבר לא יכול לשבור אותו. הוא מנהיג מלידה, וזה המפתח להצלחתו המקצועית, ככדורגלן וכמאמן. מבחינת כשרון נטו, הוא לא בלט בלשון המעטה - בחור צנום, לא גבוה, איטי יחסית, עם שליטה בינונית בכדור אשר לא השתפרה באופן משמעותי על אף השקעה אינסופית באימונים. ואולם, בכל הקשור לנחישות, התמדה, הבנה טקטית ונכונות ללמוד, לא היה שני לו. אי אפשר היה להתעלם מכך.

וכך צמח הנער מכפר קטן בדרום-מערב פולין לקפטן הנבחרת שכמעט זכתה במדליות הזהב באולימפיאדה ב-1992. נדמה היה כי הסרט נועד להיות על זרועו. עוד כאשר היה בז'צ'ק בן 18, החליט הרברט קוסטקה למנות אותו לקפטן אולימפיה פוזנן, על אף היותו השחקן הצעיר ביותר בסגל. "ייז'י הוא בחור אינטליגנטי ומשכיל, היה קל לדבר איתו. הוא עבד קשה מאוד, השקיע שעות נוספות באימונים, הכיר את יתרונותיו ואת חסרונותיו. הוא היה עילוי", סיפר קוסטקה, אשר זכה בעצמו כשוער במשחקים האולימפיים ב-1972. עוזרו, ירוסלב שובה, העיד: "יש לייז'י כשרון מיוחד בגישה לאנשים. הוא יודע לשכנע, יש לו השקפת עולם ברורה ומסודרת. כולם תמיד בטחו בו וסמכו עליו. כולם התחשבו בדעתו. זו תכונה נדירה".

וכך היה גם בנבחרת האולימפית. המאמן יאנוש ווייצ'יק נזכר: "כולם קיבלו מיד את בז'צ'ק כמנהיג, על המגרש ובחדר ההלבשה. אופיו וגישתו לעבודה היו מופתיים". העובדה כי המשחקים נערכו בבירת קטלוניה רק תרמה להתלהבות, כי בצ'ז'ק אוהד את בארסה מאז שהוא זוכר את עצמו. הציפיות במולדת היו נמוכות יחסית, אבל השחקנים הדהימו אפילו את עצמם, וזה החל עם 0:3 מהדהד על איטליה בשלב הבתים - המאמן צ'זארה מלדיני הוכה, בעוד בז'צ'ק גבר ללא עוררין במרכז המגרש על דמטריו אלברטיני.

החל משלב רבע הגמר, התכבדו הפולנים לשחק בקאמפ נואו, והאצטדיון המפואר היה מלא בגמר מול המארחת שהתייצבה עם סוללת כשרונות צעירים - בין היתר פפ גווארדיולה, לואיס אנריקה, אלפונסו, אבלרדו, אלברט פרר וחוסה אמאביסקה. והם היו קרובים מאוד לסנסציה. רק שער של קיקו, כוכב אתלטיקו מדריד לעתיד, בזמן פציעות קבע 2:3 וגזל את התקוות. התסכול היה עצום אחרי שריקת הסיום, אך הפולנים התגברו במהרה על העצב והפנימו כי גם מדליות הכסף מהוות הישג לא מבוטל. החגיגות כללו לא מעט אלכוהול, כנהוג באותה תקופה, אבל בז'צ'ק ממש לא היה שותף להן.

למעשה, הקפטן מעולם לא נגע אפילו בבירה בנוכחות שחקנים אחרים. תרבות השתיה היתה נפוצה מאוד, אבל הנסיון המשפחתי לימד את ייז'י להימנע מכך. לכן אפילו הדביקו לו את הכינוי "האפיפיור", שביטא את הסלידה מאלכוהול ואת ההערכה שרכשו לו. בצ'ז'ק עצמו סיפר לימים שהאיסור לא מוחלט מבחינתו. "אם שותים, צריך לדעת איפה, כמה, מתי ועם מי", הוא אמר. אלא שזה לא ממש משנה. אורח חייו הספורטיבי היה מופתי, והפופולריות נסקה בעקבות ההצלחה המסחררת באולימפיאדה. הוא אפילו כיכב בצמרת רשימת הפולנים האלגנטיים ביותר במגזין אופנה נפוץ.

התהילה המפתיעה לא סחררה את בז'צ'ק. בדיוק להיפך - היא רק גרמה לו לעבוד קשה אפילו יותר. הוא אפילו ניסה לשווא לשפר את התכונות שלא ניתנות לשיפור מהותי, כגון מהירות. עם הזמן, הוא השלים עם העובדה כי לא יהיה כוכב ברמה הגבוהה ביותר. היו לא מעט גישושים מצד מועדונים בליגות הבכירות באירופה, בין היתר אודינזה, קלן ברמן, אך שום דבר לא יצא מכך. אז את רוב הקריירה מחוץ לפולין בילה בצ'ז'ק באוסטריה, למעט גיחה בת שנה וחצי למכבי חיפה. דושאן אוהרין, מאמן הירוקים שהביא אותו לקרית אליעזר, סיפר: "החתמנו אותו בחיפה כי ההבנה הטקטית שלו הייתה נהדרת. ידעתי כבר אז שהוא יהיה מאמן מצוין".

רבים שותפים לדעה הזו, ובז'צ'ק החל להכין את עצמו לקריירה הבאה עוד בהיותו שחקן. הוא למד מכולם, והתמזל מזלו אפילו לעבוד ב-2001, בקדנציה השנייה בטירול, עם יואכים לב. הגרמני הגיע אחרי רצף כישלונות, ואיש לא העלה אז בדעתו כי ישקם את נבחרתו ויוכתר לימים לאלוף עולם, אבל שיתוף הפעולה בין השניים היה מצוין, הם זכו באליפות, והפולני העיד בדיעבד שצבר ניסיון חשוב מאוד מהוראותיו של יוגי. כבר כאשר שיחק באוסטריה, השלים בז'צ'ק את כל הקורסים הדרושים כדי להפוך למאמן, אבל המתין עם המעבר, תלה את הנעליים רק בגיל 38, וגם אז בחר לטפס באופן הדרגתי מאוד.

למעשה, דווקא הקפיצה לתפקיד המאמן הלאומי בקיץ שעבר היתה גדולה מאוד, בניגוד מוחלט לתוכניות לצמוח לאט. פולין נכשלה במונדיאל והודחה בשלב הבתים, אדם נבאלקה עזב, וההתאחדות נדרשה למנות מחליף. המועמד המוביל היה ג'אני דה ביאזי האיטלקי שעשה חיים עם אלבניה בדרך ליורו 2016, אך ברגע האחרון העדיף הנשיא זביגנב בונייק למנות מאמן פולני. בז'צ'ק היה זמין וקיבל את הצ'אנס בעיקר בזכות האופי הידוע שלו. "הרזומה שלו דל, ואף אחד לא ידע למה לצפות ממנו", מעיד העיתונאי הפולני מארק ואבז'ינובסקי.

אכן, קורות החיים של בצ'ז'ק בן ה-48 על הקווים לא מרשימים. הוא בילה ארבע שנים בראקוב הקטנטנה מהעיר בה גדל, החזיק את המועדון לבדו, והיה עסוק לא רק באימון אלא גם בארגון ההסעות ובתשלום חשבונות המים. ההתנסות הראשונה בליגה הבכירה, בלכיה גדאנסק, הסתיימה בפיטורים אחרי קצת יותר משנה. לאחר מכן, הוא כשל בניסיון להעלות מהליגה השנייה את האימפריה המרוסקת של קאטוביץ והתפטר בתום שנתיים. לבסוף, בעונתו המוצלחת ביותר ב-2017/18, הוא סיים במקום החמישי בליגה הראשונה עם פלוצק. "זו קבוצה עם מספר מצומצם מאוד של אוהדים, ולכן כמעט ואין בה לחץ. שנה אחת בה לא מהווה מדד לכלום", טוען ואבז'ינובסקי.

לדבריו, "בז'צ'ק עדיין מזוהה בפולין בעיקר כדודו של בלאשצ'יקובסקי". בעצם, ייתכן שזו תרומתו הגדולה ביותר לכדורגל, כי ייז'י הפך למנטור ומורה דרך עבור הנער שאמו נרצחה ואביו נכלא לשנים ארוכות. בזכותו, לא איבד קובה את דרכו, לא התדרדר לאלכוהול לסמים, אלא בחר להתמיד באימונים וצמח לכוכב שזכה באליפויות עם דורטמונד וענד בגאווה את סרט הקפטן של הנבחרת. יש לו כבר 106 הופעות בינלאומיות, ועוד רגלו נטויה, והוא בהחלט התעלה על הדוד שצבר רק 42 משחקים במדי אדום-לבן.

בז'צ'ק היה, כמובן, קפטן גם בנבחרת הבוגרת, אך דרכו בה הסתיימה באופן דרמטי ב-1999, כאשר שיחק בחיפה. דבר לא בישר על כך כאשר כבש בוומבלי מול אנגליה במוקדמות אליפות אירופה, אך ימים ספורים מאוחר יותר, במשחק הביתי מול שבדיה, הוא איבד כדור במרכז המגרש לפרדי ליונגברג, ואז רדף בחוסר אונים אחרי כוכב ארסנל, מבלי שהוא מצליח אפילו להכשיל אותו. איטיותו בלטה מאוד, ליונגברג הבקיע את שער הניצחון, וזה היה משחקו האחרון של בז'צ'ק בהרכב. התקשורת והמאמן בחרו להפיל את התיק עליו ועל השוער קזימיז' סידורצ'וק, והשניים נזרקו הצידה.

העלבון על הניפוי הנמהר ליווה את בצ'ז'ק במשך זמן רב, וכעת - בחלוף כמעט שני עשורים - הוא חזר על תקן מאמן על מנת לתקן את המעוות. כלל לא בטוח שהוא מוכן לכך, ומעולם לא היה לו נסיון בסיסי בעבודה עם אגו של כוכבי על מסוגו של רוברט לבנדובסקי. לכן גם הציפיות ממנו נמוכות. "המינוי הזה לא ממש לא הלהיב את האוהדים, וזאת בלשון עדינה. הוא מאמן אפרורי", אומר ואבז'ינובסקי. ואולם, לזכותו של בז'צ'ק עומדות התכונות שלא נשחקו עם השנים - אופי ברזל, כושר מנהיגות ויכולת שכנוע.

האם זה יספיק? קשה מאוד להתנבא, אבל השנה הראשונה לא הייתה מבריקה. פולין כשלה בליגת האומות מול איטליה ופורטוגל, ואת קמפיין מוקדמות יורו 2020 החלה אמנם עם מאזן מושלם, אך הניצחונות על אוסטריה, לטביה וצפון מקדוניה היו דחוקים. "אנחנו עדיין לא יודעים לאן בצ'ז'ק מוביל את הנבחרת ומה העדפותיו הטקטיות. הכל משתנה וקצת מבולגן. הנבחרת כנראה מספיק טובה כדי להעפיל לטורניר מבית נוח יחסית, אבל קשה לומר מעבר לכך", שופך ואבז'ינובסקי אור על ההתרשמות הראשונית של הפרשנים הפולנים.

ואם זה המצב, כל מעידה עלולה לגרור ביקורת נוקבת. אם לא תשכיל פולין לנצח את ישראל, ימצא את עצמו בז'צ'ק במוקד סערה קטנה. הוא חזק מספיק, כמובן, כדי להתגבר נפשית על מכשולים גדולים פי מיליון, אבל מידת התאמתו לתפקיד מוטלת בספק בידי רבים. לאנדי הרצוג וחניכיו כדאי מאוד לזכור זאת.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק