פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "הביטלס של ישראל": גיבורי מכבי תל אביב המיתולוגית חוזרים לרגעים הגדולים

        צירופי המקרים שהובילו לנס ז'לגיריס, הגדולה של פארקר, הבכי של שארפ והשילוב הקטלני בין גרשון לבלאט: כוכבי הקבוצה הגדולה התראיינו לסרט "סימפוניה צהובה" ושחזרו את רגעי הקסם

        "הביטלס של ישראל": גיבורי מכבי תל אביב המיתולוגית חוזרים לרגעים הגדולים

        בווידאו: קטע מהסרט "סימפוניה צהובה"

        מים רבים עברו בירקון מאז שמכבי תל אביב זכתה ביורוליג פעמיים ברציפות והפכה לאחת הקבוצות הגדולות, המהנות והזכורות בתולדות הכדורסל האירופי. עכשיו, 14 שנים אחרי הזכייה האחרונה, כוכבי השושלת הצהובה חזרו לרגעים הגדולים במסגרת הסרט התיעודי "סימפוניה צהובה" על השנתיים המופלאות של הקבוצה, שפורסם באתר היורוליג.

        מה מקור השם של הסרט? דרק שארפ מסביר בפתיחה: "זו ללא ספק היתה סימפוניה, כי ידעת שכל אחד יעשה את חלקו ויחד זו תהיה מנגינה מופלאה. שאראס היה המנצח, הבס היה ניקולה, מייסיאו היה כנראה החליל, אנתוני הסקסופון, וטל וגור ידעו לעשות הכל, הם ידעו לנגן על כל כלי. אני הייתי אולי התוף", מסביר שארפ.

        קיבצנו עבורכם את מיטב הציטוטים מהסרט (המומלץ מאוד, אגב), שבמסגרת צילומיו נערך מפגש מחזור במתכונת מצומצמת, עם ניקולה וויצ'יץ', גור שלף, טל בורשטיין ודרק שארפ ומייסיאו באסטון שהמריאו במיוחד מארצות הברית לטובת השתתפות בסרט. גם פיני גרשון, שאראס, אנתוני פארקר, שמעון מזרחי ודייויד פדרמן התראיינו לסרט.

        לצפייה בסרט המלא

        עוד בנושא

        שאראס: "הייתי עצוב יותר בשביל ז'לגיריס מאשר שמח בשבילנו"
        שאראס מודה: "השקעתי בבנק של מוני פנאן, הרבה נשארו בחובות בגללו"
        מרקו בלינלי מהלל את אנתוני פארקר: "הוא היה מייקל ג'ורדן של אירופה"

        בווידאו: שחזור נוסף לנס ז'לגיריס

        "הביטלס של ישראל": גיבורי מכבי תל אביב המיתולוגית חוזרים לרגעים הגדולים
        צילום: קובי אליהו. עריכת וידאו: רן צימט

        נס ז'לגיריס

        גור שלף: "כשהמשחק הסתיים לא האמנתי שידברו עליו כל כך הרבה שנים. אתם האמנתם?"

        דרק שארפ: "על מה אתה מדבר? אני מרצה היום ברחבי ארצות הברית, ומדברים איתי על זה בכל מקום. הדבר הראשון שמדברים איתי זה על נס ז'לגיריס. אני רואה יהודים בפלורידה, הם מנסים למכור לי מלח מים המלח, ואז הם מזהים אותי פתאום, ותמיד מדברים איתי על השלשה בנס ז'לגיריס".

        שאראס: "זה די משוגע ששיחקתי נגד קבוצת הבית שלי, שאני אוהב כל כך, ואתה חייב לנצח כדי לעלות לפיינל פור בבית שלך".

        שלף: "היה המון לחץ, כולם ציפו שנעלה לפיינל פור, ויכולת להרגיש בכל החטאה, בכל מהלך לא טוב, איך הקהל מגיב בעצבנות.

        שארפ נזכר במהלך הלפני אחרון: "לי היו ארבע עבירות וגם לפארקר היו ארבע עבירות. אני ידעתי שיש לי ארבע, אנתוני לא ידע. אנתוני ניגש אליי ואמר לי 'אני אעשה את העבירה, לא אתה. הוא עושה את העבירה על אד קוטה, יורד להגנה, ופתאום השופט אומר לו 'חמש עבירות, צא החוצה'. ואז ראיתי את אנתוני המום, ואני חושב לעצמו 'וואו, לאנתוני יש חמש עבירות'. אני שמרתי על קוטה כל המשחק, ואנתוני היה זה שעשה עליו את העבירה החמישית. זה היה הגורל".

        שאראס: "באמת הגורל התערב שם. ז'לגיריס הייתה טובה מאיתנו, ופשוט לא הצלחנו לעצור אותם. התקפית היינו מצוינים, אבל הגנתית לא הצלחנו לעצור אותם והיה להם משחק נהדר. בשלב מסוים גם אני עשיתי עבירה חמישית, וכבר ניגשתי למאמן ז'לגיריס כדי לברך אותו על ההעפלה לפיינל פור. כולנו היינו משוכנעים שכבר הפסדנו את המשחק".

        פיני גרשון: "גידריוס גוסטאס - אחד מקלעי העונשין הכי טובים באירופה - נשלח פעמיים לקו. היו 2.2 שניות על השעון".

        שארפ: "אמרתי לעצמי 'וואו, המצב רע'. אבל אז הוא החטיא את הזריקה הראשונה, ואז את השנייה, ואז השופט העביר לנו את הכדור אחרי שהם נכנסו מוקדם מדי לצבע. ומאותה נקודה כל מה שאני זוכר זה שהלכתי על המגרש לנקודה שלי.

        שאראס: "הוא החטיא פעמיים, נשארו שתי שניות על השעון ואתה חייב לעבור את כל המגרש ולקלוע שלשה".

        שמעון מזרחי: "עבורי זה היה יותר מנס, כי היו רגעים שהייתי בטוח שזה אבוד".

        גרשון: "שמעון בא אליי ושואל אותי - 'מה גור שלף עושה על המגרש?' עניתי 'לא יודע, הוא לא משחק'. והכדור היה בידיים שלו. שמעון משך אותו בחולצה לספסל, וגור שואל אותו 'מה אתה עושה?'. הוא אומר לו - 'פיני אמר שאתה לא משחק'. הוא אמר לו 'בסדר', ולקח את הכדור כדי להוציא כדור חוץ".

        שלף: "תמיד שואלים אותי מה חשבתי כשהכדור היה בידיים שלי. המשחק נעצר לכמה שניות..."

        שארפ: "כן, כי ניסית להסביר לשמעון שאתה כן משחק עכשיו. בגלל זה".

        שלף: "אני תמיד אומר שחשבתי לעצמי באותן שניות, 'אם אנחנו לא מנצחים, מה אעשה עם כל הכרטיסים לפיינל פור?'"

        שארפ: "ואז אני שומע את גור צועק, 'לך לפינה, לך לפינה!', ומסיבה מסוימת לא יכולתי לזוז".

        שלף: "קודם כל, מסרתי את הכדור עם המון ביטחון. מההתחלה ידעתי שאמסור את זה לדרק".

        שארפ: "לא יודע אם התוכנית בראש של גור היתה למסור את הכדור לטל (בורשטיין), כי הוא גארד גבוה, תהיה לו הזדמנות טובה לתפוס את הכדור ולעשות איתו משהו".

        טל בורשטיין: "זזנו מסביב לקו השלוש, ניסינו להשתחרר לזריקה..."

        גרשון: "כולם קפצו לכיוון הכדור, במקום לעשות עבירה על דרק כשהוא תפס את הכדור. אם היו שולחים אותו לעונשין לשתי זריקות, זה נגמר".

        בורשטיין: "ברגע שדרק תפס את הכדור, ניסיתי לחסום את שחקן ז'לגיריס שעמד מאחוריי".

        שארפ: "לא יודע אם קפצתי מאוד גבוה, אבל התחושה היתה שהכדור מגיע ישירות אליי. הכדור פספס בקושי את הידיים של בגאצקיס ושל שחקן אחר, ויכולתי לראות את טל קופץ כדי לתפוס את המסירה, ואז הוא הבין שאני שם אז הוא לא רצה להפריע לי".

        בורשטיין: "כולם הביטו בחשש על הכדור שדרק זרק, ולכולם נראה היה שזו הזריקה הכי ארוכה אי פעם. אתה מסתכל על הכדור עולה, ועולה ועולה, ואז הוא נכנס. ומאותו רגע הכל היה משוגע".

        שארפ: "התגובות לסל היו כאילו ניצחנו את המשחק, כי מבחינתנו באמת ניצחנו את המשחק באותו רגע. ועבור ז'לגיריס זה היה כאילו הפסידו. באותו רגע נישאנו על המומנטום של כל מדינת ישראל. יד אליהו חזר לחיים, ובאותה נקודה ידעתי שננצח. לא היה לי ספק בזה".

        שלף: "ההארכה התחילה, ועל הספסל היו השחקנים הכי טובים באירופה והמאמנים הכי טובים באירופה. פארקר ושאראס היו עם חמש עבירות. אם תשאל את המאמנים עם איזו חמישייה אתם לא רוצים לפתוח את ההארכה, זאת תהיה החמישייה הזו".

        שארפ: "ידעתי שבהארכה ניקולה ומייסיאו ייקחו את המשחק על עצמם, כי עד עכשיו הם שיחקו כמו חרא".

        גרשון: "זה לא מזל, זה נס. באימון הבא אחרי נס ז'לגיריס העמדתי את גור ודרק באותו מיקום בדיוק, 10 פעמים - בכל הפעמים הכדור פגע בקיר.

        שלף: "אחרי המשחק ישבתי עם חבר והוא אמר לי 'אתה לא מסוגל להבין מה קרה היום. הולכים לזכור את המשחק הזה אחרי שנים'. ואני עדיין לא מאמין שאנשים זוכרים אותי אך ורק בזכות המסירה לדרק. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אם דרק היה מחטיא".

        שלף: "כולם שואלים אותי למה דרק בכה כל כך בסיום. הוא אמר בדמעות - 'אני אוהב אותך טינה (אשתו של שארפ)".

        שארפ: "זו הייתה תקופה אמוציונלית. הכל התנקז לאותו רגע, וממש הרגשתי שטינה הייתה איתי כל הזמן, שהיא הייתה ממש חלק מזה. היו המון אמוציות".

        שחקן מכבי תל אביב דרק שארפ (ברני ארדוב)
        הכל התפרץ. דרק שארפ (צילום: ברני ארדוב)

        פיינל פור 2004

        שלף: "המילה הראשונה שאנתוני פארקר למד בישראל הייתה 'לחץ'. כשאתה שחקן מכבי תל אביב, תמיד יש עליך לחץ. אבל אחרי המשחק מול ז'לגיריס, אחרי שעלינו לפיינל פור, כל הלחץ ירד".

        מזרחי: "הגמר מול בולוניה היה אחד הערבים הכי טובים בקריירה שלי".

        ניקולה וויצ'יץ': "כשהגענו לגמר היתה תחושה שיד אליהו לפתע מתכווץ, ש-10,000 איש עומדים ממש מעלינו. האנרגיות כשעלינו לפרקט...לא חושב שהיה לאף קבוצה מה לעשות נגדנו באותו ערב".

        בורשטיין: "כשאני חושב על האווירה שהייתה באולם, יש לי צמרמורת עד היום".

        שארפ: "היו לבולוניה שחקנים אדירים. היו שם דלפינו, וויאניץ', בלינלי, באסילה, לורבק, איי ג'יי גייטון. כולם שחקני NBA, כמה מהם שחקנים מהטובים שהיו באירופה בכל הזמנים. וניצחנו ב-44 הפרש".

        דייויד פדרמן: "זה אחד מהימים האלה שלא משנה מה אתה עושה, זה יוצא מושלם. זה קורה אולי פעם אחת או פעמיים במשך חיים שלמים".

        וויצ'יץ': "זו באמת היתה סימפוניה. הכל עבד מושלם, ועד היום כשאני צופה במשחק אני בהלם. זה היה כמו חלום אחד מתוק וארוך מאוד. לנצח ב-44 הפרש בגמר? אני לא חושב שאף קבוצה תשחזר את זה.

        "אחרי הזכייה עשינו מקלחת זריזה והלכנו לפארק הירקון. כשהגענו לשם הרגשנו כמו הביטלס של ישראל. כל הפארק היה מפוצץ באוהדים".

        מזרחי: "לא ישנתי במשך שבוע שלם מרוב התרגשות אחרי הגמר".

        מאמן מכבי תל אביב דיוויד בלאט מקבל את תואר מאמן החודש ממנהל הפועל חולון פיני גרשון (קובי אליהו)
        "השלימו אחד את השני בצורה מדהימה". גרשון ובלאט (צילום: יוסי ציפקיס)

        פיני גרשון ודיוויד בלאט

        גרשון: "השחקנים שלנו ידעו בכל זמן נתון איך הקבוצה היריבה שומרת, וכיצד הם צריכים להגיב. היינו כל כך חכמים. ברגע שאני או דייויד ביקשנו לשמור הגנה מסוימת, הם ידעו בדיוק איך לעשות את זה בצורה אוטומטית".

        בורשטיין: "פיני מאמן מדהים עם אינסטינקטים נהדרים. הוא קורא את המשוק ומנתח אותו ברמה הכי גבוהה שראיתי. אני הכי מכבד אותו בעולם".

        וויצ'יץ': "פיני ודייויד היו השילוב החלומי על הקווים. היה לנו מאסטר בשחמט שהזיז אותנו כמו חיילים, ואז את דייויד שדאג לסדר הכל ולהכין הכל".

        שארפ: "פיני ודייויד רצו שהשחקנים ילמדו בעצמם, שיהיו המבקרים של עצמם. הוא רצה לתת את המפתחות של הקבוצה לשחקנים, ולאפשר להם לקבל את ההחלטות".

        שלף: "אני חושב שפיני ודייויד היו אחד השילובים הכי טובים שהיו אי פעם. אם תחפש את החמישייה המושלמת - אחד קולע, אחד מוסר, אחד ריבאונדר, אחד חוסם - אז ככה פיני ודיוויד היו בתור מאמנים. דייויד היה איש הסטטיסטיקה שלנו ופיני חי את הרגע, מגיב למשחק בזמן אמת".

        באסטון: "הם היו שני אנשים שונים לחלוטין, וזה מה שגרם להם למשוך אחד את השני למעלה. זה כמו השוטר הטוב והשוטר הרע - הם השלימו אחד את השני בצורה מדהימה".

        שארפ: "במובנים מסוימים פיני ודיוויד די זהים. הם ידעו איך להדליק אותך, הם ידעו ללחוץ על הכפתורים הנכונים - פיני עם הערות מתחכמות, וגם דייויד. הם מומחים בלוחמה פסיכולוגית".

        אנתוני פארקר במדי מכבי תל אביב (AP)
        "אשתי היתה אומרת לי, 'למה אתה לא יכול להיות יום אחד כמו פארקר?' (צילום: AP)

        אנתוני פארקר

        שארפ: "אנתוני פארקר היה המייקל ג'ורדן של אירופה. אני תמיד אומר שהוא השחקן הכי טוב ששיחקתי איתו, ששיחקתי נגדו...לא היה אף אחד ברמה שלו".

        שלף: "מה שכל כך מרשים אצל אנתוני זו האישיות. ראיתי באירופה שחקנים שקופצים גבוה יותר, ראיתי שחקנים שקולעים טוב יותר, ריבאונדרים יותר טובים, יותר חזקים, אבל לאנתוני היתה את כל החבילה, יחד עם אישיות מדהימה".

        וויצ'יץ': "אשתי תמיד היתה אומרת לי, 'למה אתה לא יכול להיות טוב כמו אנתוני?' אנתוני קם בבוקר, הולך לקנות אוכל, חוזר הביתה, מכין ארוחת בוקר, מעיר את אשתו, לוקח את הכלב לטיול. למה אתה לא יכול להיות כזה ליום אחד?"

        שלף: "אנתוני קם בבוקר, מכין ארוחת בוקר, לוקח את הילדים לבית הספר, חוזר, עושה כביסות, מכין ארוחת צהריים, הולך לשחק משחק יורוליג בערב, קולע 30 נקודות, מוריד 10 ריבאונדים ומוסר 8 אסיסטים, והולך לישון בשעה 23:00".

        פארקר: "תמיד שואלים אותי למה אני הכי מתגעגע במשחק, והתשובה שלי תמיד היא שאני מתגעגע בעיקר לדברים שעברנו מחוץ למגרש. זה מה שאני זוכר עד היום. הזכייה ביורוליג בתל אביב הייתה מדהימה, אבל העונה לאחר מכן הייתה ההפך המוחלט. היינו מכונה משומנת, והדברים באו לנו הרבה יותר בקלות. אבל מה שהכי בלט בשנה ההיא, זה כמה כיף היה לנו מחוץ למגרש. תינוקות נולדו בשנה הזאת...".

        שרונאס יאסיקביצ'יוס במשחק של מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        "האחרון שיוצא מהרחבה במועדון, והראשון שמגיע לאימון". שאראס (צילום: ברני ארדוב)

        שאראס

        בורשטיין: "בשנים האלו הרגשתי ששיחקתי לצד השחקן המושלם. סופר אינטליגנטי, מוסר מדהים, ראיית משחק מדהימה, קלע מדהים, ווינר, וגם בחור ממש מצחיק".

        באסטון: "אתה חייב להכיר אותו באמת כדי להבין אותו. כשמסתכלים עליו מבחוץ חושבים שהוא בחור פרוע ומשוגע, אבל מתחת לזה מסתתר לב גדול".

        גרשון: "למה שאראס מאמן טוב? כי היו לו מאמנים טובים. אני לא מדבר רק על עצמי, אלא גם על ז'ליקו אוברדוביץ', סבטיסלאב פשיץ'. היו לו מאמנים טובים לאורך הדרך, ולכן הוא הפך למאמן טוב בעצמו".

        שלף: "השאלה היא האם שאראס השחקן היה מסתדר עם שאראס המאמן. לדעתי היה מתפתח שם ריב אחרי אימון אחד".

        שארפ: "שאראס היה יוצא אחרון מהרחבה במועדון, והראשון שמופיע לאימון. אתה אומר לעצמך, 'לעזאזל, ראיתי אותו לפני רגע'. אבל הוא מגיע ראשון לאימון כדי לזרוק".

        שחקני העבר של מכבי תל אביב מייסיאו באסטון, טל בורשטיין, גור שלף, ניקולה וויצ'יץ', דרק שארפ (דני מרון)
        עדיין אגדות. שלף, וויצ'יץ', שארפ, בורשטיין ובאסטון (צילום: דני מרון)

        הטריילר לסרט