אוקטוברפסט שמח: באיירן מינכן במשבר אחרי סדרת משחקים מחפירים

"אנחנו לא בפרנקפורט", זעק חאמס רודריגס, והאמירה הזו חמורה מספיק כדי להבין - באיירן מינכן חזרה לימי פ.צ הוליווד. הכינוי הזה הודבק לספינת הדגל הבווארית בעיקר בשנות ה-90', כאשר סכסוכים בלתי פוסקים בחדר ההלבשה דלפו ללא הפרעה לתקשורת, וההמולה בצהובונים היתה גדולה. היתה זו תקופה עמוסה באירועים, ביזאריים ומשעשעים כאחד, וזכורה במיוחד מסיבת העיתונאים של המאמן האיטלקי ג'ובאני טרפאטוני שכינה בגרמנית קלוקלת את שחקניו המובילים "בקבוקים ריקים". בשנים האחרונות, כאשר באיירן חיסלה מעשית את התחרותיות בבונדסליגה, נדמה היה כי אווירה מסוג זה לא יכולה לחזור. אבל הנה לכם - היא שבה בגדול. הספיקו שבוע וחצי של תוצאות אומללות כדי להכניס את המועדון למערבולת. הסכינים כבר נשלפות. כולם נגד כולם.

דיבורים נחרצים על משבר הופיעו בעיתונים כבר באמצע השבוע. תיקו 1:1 ביתי מול איאקס בליגת האלופות לא היה אמור להוות טרגדיה ספורטיבית - אחרי הכל, מצבה של באיירן אחרי הניצחון בליסבון על בנפיקה במחזור הראשון עדיין טוב מאוד. ואולם, היכולת היא שהדליקה את הנורה האדומה. עשרות רבות של נורות אדומות. באיירן לא איבדה נקודות בגלל חוסר מזל וכושר מצוין של השוער בין הקורות של היריבה. נהפוך הוא - איאקס היתה ראויה לניצחון. למעשה, ההולנדים היו החמיצו ללא סוף והיו צריכים לפרק את אלופת גרמניה לחתיכות. כבר מזמן לא זכורה רמה כה עלובה במשחק חשוב באליאנץ ארנה, והמאמן ניקו קובאץ' נראה המום - לא פחות - בעמדת הראיונות. הוא בקושי האמין למראה עיניו.

עוד בנושא

באיירן מינכן הושפלה עם 3:0 ביתי מול מנשגלדבאך
מולר: "המצב קשה מאוד", נוייר: "זו לא באיירן מינכן"
בואו לעקוב אחרי עמוד האינסטגרם של וואלה! ספורט

קובאץ' נתפס מלכתחילה כמינוי מעט תמוה. כבר באפריל הכריזה באיירן כי מאמן נבחרת קרואטיה לשעבר יחליף בקיץ את יופ היינקס, והיה זה הימור מחושב, מעין פשרה בין הגורמים בצמרת. הנשיא אולי הנס היה נלהב למנות את יוליאן נאגלסמן, קרל היינץ רומניגה לחץ בכיוונו של תומאס טוכל, הוויכוחים עלו בסופו של דבר לטונים גבוהים, ואז בא המנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ' והציע את חברו הטוב. כבעל עבר במועדון כשחקן, היה לקובאץ' רקע לא רע. איש לא הטיל ספק גם בהצלחתו הגדולה על ספסל איינטרכט פרנקפורט, והוא רק העצים אותה כאשר ניצח את באיירן בגמר הגביע כבר כאשר ידע לאן פניו מועדות. זה מצוין, אבל חוסר נסיונו עמד לרעתו, ושתי שאלות מרכזיות עמדו על הפרק - כיצד יצליח להסתדר עם כמויות מסחריות של אגו בחדר ההלבשה ובהנהלה? וכיצד יתאים את שיטות העבודה שלו למועדון בסדר גודל אחר לגמרי?

העונה יצאה לדרך עם 0:5 מוחץ על האקסית פרנקפורט בסופרקאפ, עם שלושער מרהיב של רוברט לבנדובסקי, וגם הפתיחה בבונדסליגה היתה מעודדת מבחינת התוצאות. לוח המשחקים זימן לבווארים מפגשים לא טריוויאלים מול הופנהיים, שטוטגרט, לברקוזן ושאלקה בארבעת המחזורים הראשונים, והם הניבו את מלוא 12 הנקודות. קובאץ' זכה לשבחים בתקשורת מפי חניכיו, גם אם הם הסתכמו בעיקר במחמאות על המשמעת, ואמירות מסוג זה תמיד מעוררות חשד מסוים לצביעות. בנוסף, התברר שהמזל דווקא האיר לבווארים פנים, כי שטוטגרט, לברקוזן ושאלקה עדיין מחפשות את עצמן ולא נמצאות בכושר בלשון המעטה. הקלות תרמה עוד יותר לשאננות הטבעית בקבוצה שרואה את הזכיה באליפות כמובנת מאליה כבר באוגוסט, והמעידה הראשונה הפעילה את כדור השלג שהאמיר תוך ימים לסופה בקנה מידה מסוכן.

זה קרה ב-25 בספטמבר, לפני פחות משבועיים. קובאץ' ביצע רוטציה נרחבת בהרכב, הותיר בין היתר על הספסל את חאמס המתוסכל למרות שהקולומביאני הפגין יכולת מצוינת מול שאלקה, ובאיירן סיימה בתיקו ביתי 1:1 סנסציוני בדרבי מול אאוגסבורג, לזכותה הבקיע את שער השיוויון המאוחר דווקא פליקס גצה, אשר שוחרר ללא תמורה מאליאנץ ארנה בקיץ. זה הספיק כדי לזעזע את המערכת, והמתח הפנימי ניכר היטב ביום שישי שעבר כאשר באיירן התארחה אצל הרטה ברלין ונכנעה ללא תנאי 2:0. גם הפעם היה מעורב אקס בחגיגות מהעבר השני - השוער תומאס קראפט שנזרק עוד ב-2011 על מנת לפנות את המקום למנואל נוייר. קראפט, שוער משנה בהרטה בשנים האחרונות, ניצח את באיירן לראשונה בחייו, ואפילו לא נאלץ לעבוד קשה מדי בכדי לשמור על רשת נקיה. זו היתה הבעיה הגדולה של האדומים.

למפגש עם אייאקס כבר הגיעה באיירן בכוננות ספיגה, ואחרי מופע האימים כל השדים יצאו החוצה. חאמס, שנותר על הספסל ושולב רק בחצי השעה האחרונה, השתולל ועזב את האיצטדיון בהפגנתיות 10 דקות אחרי שריקת הסיום. הקשר המושאל מריאל מדריד אף איים להודיע על רצונו לעזוב אם המצב לא ישתנה. שחקנים רבים נוספים סירבו לדבר עם עיתונאים, אבל באופן לא רשמי הכל נפתח. ה-"בילד" פירסם תחקיר מעמיק על המצב, ובו גם תלונות על כך שקובאץ' מעדיף לדבר בקרואטית עם עוזרו ואחיו רוברט, עם מאמן השוערים טוני טפאלוביץ', ואפילו עם סליהמיצ'יץ'.

המצב הזה גובל באבסורד, כי קובאץ' גרמני לכל דבר. הוא אמנם קרואטי במוצאו, אבל נולד בברלין, אהד את הרטה, החל בה את הקריירה, ולכן הפסד הבכורה דווקא באיצטדיון האולימפי בבירה היה צורם אפילו יותר. למה לדבר בשפה זרה בנוכחות אלה שלא מבינים אותה? יש בזה משהו מתריס והפגנתי. חמור מכך - זה משדר זלזול בסובבים, מעין תחושת עליונות. זו התנהגות שצפויה בהגדרה לגרום להתנגדות, ורק אדם שחצן לא יבין זאת מראש בעצמו. וזו אולי הבעיה המרכזית הגדולה של המאמן. הוא היה המלך של פרנקפורט, שם הקשיבו לו חלק מהשחקנים עם פה פעור. לבחורים כמו אנטה רביץ', קובאץ' פשוט הציל את הקריירה. בבאיירן, המצב שונה בתכלית, אך האם הבוס באמת הפנים זאת?

בהקשר זה, מעניין במיוחד מספר הדקות המכובד של רנאטו סאנצ'ס. ילד הפלא הפורטוגלי, שלא מצא את רגליו בבאיירן אחרי המעבר המתוקשר מבנפיקה לפני שנתיים, הפך לשחקן ספסל אפילו בסוונסי אשתקד, אבל אצל קובאץ' הוא מקבל אשראי משמעותי. זה לא בהכרח רע, ורנאטו אפילו מצא את הרשת בליגת האלופות במגרשה של האקסית, אבל הבחירה בו על חשבון כוכבים גדולים יותר מדגישה כי נוח יותר לקובאץ' לעבוד עם שחקנים שדורשים שיקום. זו המומחיות שלו. גם ארגון הגנתי נחשב למומחיות, ולכן לא מפתיע כאשר פרק שלם בתחקיר בילד הוקדש לסוגיות הטקטיות. מתברר, לכאורה, על סמך ההדלפות, כי קובאץ' מתרכז בהגנה בלבד בהנחיות לקראת המשחק, ולא מעניק לכוכביו כלים בחלק הקדמי.

ואם ההגנה עושה שטויות בכל זאת, מול אאוגסבורג, הרטה ואיאקס, הרי שגם זה לא עובד. השחקנים מאבדים יותר מדי כדורים בחלק המגרש שלהם, וחוסר הריכוז זועק לשמיים. במועדון תקין, מבינים שזה הזמן להרגיע את העצבים ולנסות להתחיל דף חלק. בבאיירן זה בלתי אפשרי, והנס דאג להוסיף שמן למדורה. "היתה רוטציה נרחבת, ומאז משהו לא לגמרי בסדר איתנו. הנשוא הזה נמצא בתחום סמכותו של המאמן. הוא זה שמסכן את צווארו", הכריז הנשיא.

ההצהרה הזו לא רק נותנת רוח גבית להשתוללות של רודריגס וחבריו. היא גם נועדה להסיט את האש מהנס עצמו, כי ההנהלה התרשלה. קובאץ' היה מינוי מסקרן ושנוי במחלוקת, אבל מה עם סליהמידז'יץ' הצעיר שקיבל את תפקיד המנהל הספורטיבי ללא נסיון כלשהו? באיירן לא היתה פעילה מספיק בשוק ההעברות, הסגל שלה מבוגר, שבע ונטול מוטיבציה, וממוצע הגילאים של שחקני הרכב מגיע לעתים ל-30. אריאן רובן ופרנק ריברי עדיין אמורים לסחוב את העגלה. נוייר כבר לא יציב אחרי הפציעה. מאטס הומלס עבר מונדיאל מזעזע, ונראה כבד מאוד עם עודף משקל. ג'רום בואטנג ידע ימים טובים יותר. תומאס מולר שוב לא פוגע. חאבי מרטינס נמצא בכושר קטסטרופלי. טיאגו מרושל בניהול המשחק. מי יושיע? יוזואה קימיש מנסה בכל כוחו, אבל בשבועיים האחרונים זה לא מספיק.

קובאץ' ניסה לשמור על פאסון לקראת המפגש הביתי מול בורוסיה מנשנגלדבאך בשבת. "הנס לא ביקר אותי. יש לי יחסים טובים איתו ועם רומניגה", הוא טען, וקבע: "הלחץ תמיד קיים בבאיירן. זו תקופה קצרה של תוצאות לא טובות. כל קבוצה יכולה להיקלע למצב כזה. אני לא יודע עד כמה המשחק מול גלדבאך חשוב. בואו ניפגש אחריו, ונהיה חכמים יותר".

והנה לכם התוצאה. המשחק מול אאוגסבורג היה חלש, ההפסד להרטה היה כואב, היכולת מול אייאקס היתה מחפירה, אבל אתמול נשברו כל השיאים. זה היה אחד המשחקים החלשים ביותר של באיירן במילניום הנוכחי. קריסת מערכות טוטאלית, כאוס מוחלט. האורחת ניצחה 0:3, אבל היתה ראויה לתוצאה גבוהה יותר. אלסאן פלאה סובב כדור לרשת של נוייר ללא הפרעה. טיאגו איבד כדור פשוט ליד הרחבה בדרך לשער השני של לארס שטינדל. באיירן לא הציגה כמעט דבר מבחינה התקפית, התפרקה הגנתית, וכאשר הפציץ פטריק הרמן המחליף את השלישי היו כולם, כולל נוייר, עסוקים במחאה כלפי השופט על נגיעת יד. זה היה מביך ומביש. איש לא יוצא נקי. ואם תהיתם, חאמס השלים לראשונה העונה 90 דקות, אבל לא הציג אפילו יכולת של פרנקפורט. באיירן נראתה כמו בוכבאך מתחתית המחוז הדרומי בליגה הרביעית.

אז לאן הולכים מכאן? מוקדם מאוד להספיד את האלופה על סמך ארבעה משחקים כושלים, אבל לנוכח האווירה שמלווה את המשבר יש לגרמניה תקווה. ייתכן שהקרב על האליפות יהיה אמיתי ולא יוכרע לפני פגרת החורף - וזו תהיה בשורה גדולה לגרמניה כולה, ואפילו לאוהדי באיירן. מתח לא הזיק לאף אחד. אוקטוברפסט שמח!

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק