לפני שנה פרץ אנטה רביץ' בבכי חסר מעצורים באיצטדיון האולימפי בברלין. הוא הבקיע שער נאה לזכות איינטרכט פרנקפורט בגמר הגביע הגרמני, אבל בורוסיה דורטמונד ניצחה 1:2, וההזדמנות לזכות בתואר ראשון בקריירה הלכה לאיבוד. חשוב מכך - הקריירה כולה היתה בסימן שאלה ענק. הקרואטי כבר ידע אז שהסיכוי להישאר בגרמניה בתום השאלה בת שנה מפיורנטינה לא גבוה, כי המועדון החליט לא לממש את אופציית הרכישה. הגמר היווה אקורד סיום לפרק הכי טוב בחייו, ועתידו היה בערפל. כאשר מאמן פיורנטינה החדש סטפאנו פיולי הודיע כי אינו מעוניין כלל בשירותיו, שקל רביץ' ברצינות לחזור לליגה הקרואטית ולהתחיל הכל מאפס.
עוד בנושא
פרנקפורט זכתה בגביע הגרמני אחרי 1:3 על באיירן מינכן בגמר
איך נופו גיבורים: גיבור הזכייה של גרמניה בגביע העולם נותר מחוץ לסגל
מישל פלאטיני הודה: "עיצבנו באופן מכוון את גמר מונדיאל 1998"
"פירנצה היא עיר משעממת"
היה בכך לא מעט הגיון, כי מאז עזב את ביתו בספליט בקיץ 2013, רוב הכותרות שעשה היו שליליות. אז, לפני חמש שנים, הוא נחשב לעילוי הצעיר של הכדורגל הקרואטי. כינו אותו "אלן בוקשיץ' החדש", בזכות שילוב נפלא של כוח פיזי, מהירות מסחררת ושליטה מצוינת בכדור. הם גם באים מאותו איזור ציורי, חבל דלמטיה לחופי הים האדריאטי, ולפרשנים המקומיים ההשוואה נראתה רלוונטית בהחלט.
רביץ' עשה חיים בנבחרות הצעירות, קרע רשתות בליגה במדי נ.ק ספליט הצנועה, וסקאוטים מרחבי היבשת עקבו אחריו ללא הפסקה. טוטנהאם הוזכרה בזמנו כמועמדת רצינית להחתימו, ופיורנטינה היתה מאושרת לקבל את היורש של בוקשיץ' תמורת 5 מיליון יורו בלבד, כמחליפו של אדם ליאייץ' שנמכר לרומא. לו היו הסגולים יודעים את ההמשך, העסקה הזו לא היתה יוצאת לפועל.
רביץ' עצמו העיד בכנות בדיעבד: "לא הייתי מוכן פיזית ומנטלית לעשות את הצעד הגדול בגיל 19". ההרפקתה יצאה לדרך ברגל שמאל מלכתחילה כאשר הכריז בראיון כי פירנצה היא עיר משעממת והאוכל האיטלקי גרוע. המאמן וינצ'נצו מונטלה, שתלה בו תקוות רבות, ראה שהנער אינו בשל והשתמש בו ארבע פעמים בלבד במשך עונת 2013/14 כמחליף. את רוב הסיבוב השני הוא החמיץ בגלל פציעות, וזה לא הקל על ההתאקלמות בלשון המעטה.
אדום מטופש במונדיאל בברזיל
לאחר מכן, אורגנה ההשאלה ללייפציג, שעוד שיחקה בליגה הגרמנית השניה - ולא בהצלחה מרובה. השוורים בקושי הצליחו למצוא את הרשת בעונת 2014/15, וזו היתה הסיבה המרכזית לכך שכשלו בנסיונם לעלות לבונדסליגה. למרות המחדלים, רביץ' בקושי ראה דשא. "הוא נראה טוב באימונים, אבל נעלם במשחקים", התלונן המאמן אלכסנדר צורניגר. ומה היתה תגובת הקרואטי? הוא פירסם בחשבון פייסבוק את תמונתו על הספסל עם כיתוב: "העמדה החדשה שלי". האוהדים לעגו, בצוות המקצועי נטו להסכים עד לסיום העונה.
כאשר חזר הקרואטי לפירנצה, לא ידע פאולו סוזה מה לעשות איתו. אז הוא יובש על הספסל במשך חצי עונה, ואז הושאל לוורונה, ולא תרם דבר בדרך הבטוחה לירידה. בוקשיץ' החדש הפך לפלופ, ואז בא לעזרתו ניקו קובאץ'. הוא אירגן את ההשאלה לפרנקפורט, ולשם שינוי היתה לחלוץ תחושה חיובית, כי הוא הכיר את הבוס מצוין. הרי קובאץ' טיפח אותו בנבחרת הצעירה, ואף סמך עליו כאשר קודם לנבחרת הבוגרת. הוא כלל את הכשרון הצעיר בסגל למונדיאל בברזיל, למרות שכושרו הוטל בספק גדול, ושילב אותו כמחליף בכל המשחקים בשלב הבתים. במחזור הנעילה, כאשר היתה זקוקה קרואטיה לניצחון על מכסיקו כדי לעלות לשמינית הגמר, נכנס רביץ' כשהתוצאה עמדה על 0:0 והוסיף מרץ וחיוניות באגף השמאלי. פריצה סוחפת אחת אפילו כמעט הסתיימה בשער מרהיב, אבל הוא גם איבד לא מעט כדורים, והמכסיקנים כבשו שלוש פעמים כשהוא על הדשא.
אז התסכול עשה את שלו, ובדקה ה-89 ביצע רביץ' עבירה גסה ומטופשת על קרלוס פניה. הכרטיס האדום נשלף מיידית. אמנם ההרחקה כבר לא הזיקה, כי ההפסד היה ודאי, אבל הטעם המר נשאר. במקום שבחים על פעלתנות, קיבל רביץ' רק ביקורת על חוסר אחריות ופזיזות במולדתו - וזה אופייני. בכל קבוצתיו, היו לו יותר כרטיסים מאשר שערים. אפילו בספליט היו לו הרחקות, כולל במפגש מול איסטרה של דיאן ראדוניץ'. "בליגה הקרואטית לא הייתי צריך להתאמץ", הוא הסביר לימים את הבעיות במעבר לליגות איכותיות יותר, אבל זה לא הפריע לו לרדת לתיקולים מיותרים. קובאץ' ידע זאת, אך האמין שיוכל להפנות את האנרגיה של חניכו למסלול הנכון בפרנקפורט.
חבל הצלה שני מקובאץ' ברגע האחרון
והתוצאה בעונה שעברה? שני שערים ו-10 כרטיסים צהובים ב-24 משחקי בונדסליגה. אז רביץ' אולי מצא את הרשת בגמר הגביע, ואף עשה רושם חיובי לפרקים, אבל חוסר היציבות גרם להנהלת המועדון לא לרצות לשלם תמורתו 3.5 מיליון יורו כפי שנקבע בהסכם ההשאלה. רק על סף סגירת חלון ההעברות באוגוסט, כאשר החזרה לקרואטיה נראיתה ריאלית מתמיד, התקשר אליו במפתיע קובאץ' ובישר: "ניתן לך צ'אנס נוסף". מבחינת פרנקפורט, העסקה היתה טובה יותר - הפעם אופציית הרכישה נקבעה על 2 מיליון בלבד, כי לפיורנטינה לא היה מושג כיצד להיפטר מהשחקן המיותר.
החזרה לאיינטרכט היתה קצת מוזרה, כי רביץ' החמיץ את כל מחנה האימונים ואפילו את תחילת העונה. את הדירה בה בהתגורר ב-2016/17 כבר נתנו לחלוץ הסרבי החדש לוקה יוביץ'. את החולצה מספר 17 לקח קווין פרינס בואטנג. אפילו את המקום הקבוע באוטובוס הקבוצתי לא החזירו לו - המגן ההולנדי ייטרו וילמס התיישב במקומו. כל זה לא הפריע, כי הקרואטי היה בוגר מספיק כדי להבין שזה המבחן החשוב בחייו. אם ייכשל, לא תהיה דרך חזרה. בגיל 24, אי אפשר להמשיך לבזבז את הפוטנציאל, במיוחד כאשר אתה עובד עם המאמן היחיד שמבין אותך. "קובאץ' הוא איש המקצוע הכי טוב שפגשתי", טען רביץ', והיה צריך לספק קבלות על האמון שהבוס נתן בו.
זה אכן קרה. אמנם עדיין יש לרביץ' יותר כרטיסים משערים, אבל העונה הזו היתה יציבה ואיכותית הרבה יותר. הוא אפילו זכה לא פעם לסטנדינג אוביישן באיצטדיונה הביתי של פרנקפורט, ולא סתם. הנתונים הטבעיים שלו פנומנליים. רביץ' ימני, אבל ניתן בבעיטה מעולה גם ברגל שמאל, וזה הופך אותו לשחקן בלתי צפוי. הכדרור שלו פנטסטי, כושר הפריצה פנומנלי, והוא מסוגל לגבור על כל בלם הן מבחינת מהירות והן במאבקים פיזיים בזכות גופו החסון. הבנת המשחק הטקטית שלו טובה, ובזכות קובאץ' הוא הפך לשחקן אנוכי הרבה פחות. הוא מרגיש נפלא הן באגף השמאלי, והן כחלוץ מרכזי או חלוץ שני נייד. כאשר המוזה נחה עליו, הוא באמת מזכיר את בוקשיץ', והעונה המוזה ביקרה אותו לעתים תכופות.
צמד ראשון מחוץ לקרואטיה - בגמר מול באיירן
לא במקרה יצאה פרנקפורט ממאבק על הכרטיס לליגת האלופות כאשר רביץ' נפצע באפריל. ואולם, לקראת גמר הגביע הוא היה כשיר לחלוטין, ואתמול סיפק את המשחק הגדול בחייו עד כה. זה התחיל בדקה ה-11, כאשר רביץ' לחץ על חאמס רודריגס, גנב לו את הכדור, ואז דהר קדימה כדי לקבל מסירה חכמה של בואטנג ולכבוש. לפני שנה, שער אחד לא הספיק נגד דורטמונד, וגם מול באיירן, במשחק הפרידה של יופ היינקס, זה לא היה מספיק. אז רביץ' הבקיע שוב במתרפצת בדקה ה-82 והשלים צמד ראשון מאז עזב את הליגה הקרואטית. תוסיפו את העבודה השחורה והתנועה האדירה ללא כדור במשך כל המשחק, ותקבלו הצגה קרובה לשלמות. בזכותה, ניצח קובאץ' את קבוצתו לעתיד 1:3, ופרנקפורט זכתה בתואר ראשון מאז 1988.
ואולי הגורל החליט להשתעשע, כי לפני 30 שנה ניצחה פרנקפורט את בוכום של המאמן בן ה-33 הרמן גרלאנד בגמר. אתמול ישב גרלאנד בן ה-63 על ספסל באיירן כעוזרו של היינקס, וזה כנראה תנאי הכרחי להצלחתה של איינטרכט במעמד. ואם כבר התחלנו עם בדיחות, קחו עוד אחת. הנה התחזית שנתן בקריצה מרק לובל, המסקר את באיירן עבור ESPN, כבר אחרי השער הראשון: "באיירן תציע 60 מיליון יורו תמורת רביץ' ביולי".
מצחיק? אולי, אבל אל תשכחו שגם המונדיאל עשוי להשפיע. אנטה צ'אצ'יץ', המאמן הלאומי הקודם, שהחליף את קובאץ' ב-2015, התעלם לחלוטין מרביץ', אבל המאמן הנוכחי זלאטקו דאליץ' דווקא מעריך אותו. הוא זימן את כוכב פרנקפורט לצמד משחקי פלייאוף העליה למונדיאל מול יוון, וכעת כלל אותו בסגל המורחב לקראת הנסיעה לרוסיה. אחרי המופע אתמול, אין ספק שרביץ' לא ינופה, ובכושרו הנוכחי הוא אף עשוי להוות אופציה מעניינת מאוד במשחקים הקשים מול ניגריה, ארגנטינה ואיסלנד. לפני ארבע שנים זה הסתיים עם הדחה וכרטיס אדום, אך הפעם הסיפור יכול להיות שונה. ואז, אם יעשה לשם שינוי משהו חיובי גם במדים המשובצים, ממש לא תזיק העובדה שהמאמן האהוב של בוקשיץ' החדש מתחיל קדנציה בבאיירן.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק