בקצב הקמבה: העונה בה קמבה ווקר ביצע מהפך בשארלוט הורנטס

במשך שנים תויג קמבה ווקר כשחקן שכונתי שלא מתאים לסגנון של שארלוט, עד שבקיץ הנוכחי הוא נענה לקריאת ההשכמה והפך לפתע למנהיג עם נישה שתפורה למידותיו. אסף רביץ על עונת הפריצה ששדרגה את הקבוצה הכי אפרורית ב-NBA

אסף רביץ
אימג'בנק GettyImages
חתיכת שדרוג. קמבה ווקר (צילום: AP)

פרוייקט הצעירים חורג היום ממנהגו כדי להאיר את הזרקור על שחקן שנה חמישית שבקרוב יהיה בן 26. הסיבה שקמבה ווקר השתחל לפרוייקט היא שבעונה האחרונה, ובעיקר בחודשים האחרונים, הוא ביצע קפיצת מדרגה משמעותית מעוד פוינט גארד לגיטימי בליגה לשחקן שניתן לבנות סביבו קבוצה טובה. הקבוצה שלו טובה כבר עכשיו: שארלוט מדורגת שישית במזרח אך קרובה יותר למקום השלישי מאשר לשביעי והבטיחה מעשית את השתתפותה בפלייאוף בזמן שקבוצות כמו שיקגו ו-וושינגטון כנראה בדרך להישאר בחוץ. קמבה העונה הוא הכוכב והמנהיג הבלתי מעורער של קבוצת פלייאוף לגיטימית והתפקיד נראה תפור למידותיו.

קפיצת המדרגה באה לידי ביטוי סטטיסטי בולט. בארבע העונות הראשונות שלו בליגה ווקר לא קלע יותר מ-17.7 נקודות למשחק, בשלוש מארבע העונות האלה הוא לא הצליח להגיע ל-40 אחוזים מהשדה. הוא לא קלע יותר משלשה וחצי למשחק ובשיאו קלע ב-33.3 אחוזים מעבר לקשת ולא הגיע לקו העונשין יותר מ-4.6 פעמים למשחק. השנה קמבה קולע 21 נקודות למשחק ב-43 אחוזים מהשדה, 2.2 שלשות למשחק ב-37.9 אחוזים ומגיע לקו העונשין 5.4 פעמים אותן קולע ב-84.6 אחוזים. בכל אחד מהתחומים מדובר בשיא קריירה, נדיר ששחקן גם קולע יותר באופן כללי, גם מגדיל את פרופורציית השלשות שהוא זורק וגם משפר יעילות באופן משמעותי (עלה ממקום 76 בעונה שעברה ל-30 בעונה הנוכחית במדד היעילות).

הכתבות הקודמות בפרויקט הצעירים:

אנדרה דראמונד הולך בעקבות דוויט הווארד

אנדרו וויגינס עדיין לא מוכיח שהטרייד לא היה צריך לקרות

אנתוני דייויס מתחיל להראות מה הוא באמת שווה

דמיאן לילארד הוא הדבר הכי קרוב לסטף קרי

העתיד של יאניס אנטטוקומפו נראה ורוד מתמיד

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
בהתחלה זה לא הסתדר. קליפורד עם ווקר (צילום: AP)

ככל שהעונה מתקדמת קמבה רק משתפר. ב-20 המשחקים מאז פגרת האולסטאר הוא קולע 22.4 נקודות למשחק ב-45.1 אחוזים מהשדה ושלוש שלשות למשחק ב-40.4 אחוזים. הוא הצטרף לטרנד הלוהט של ה-NBA בתזמון מצוין, ולאחר שבארבע העונות הקודמות לא זרק יותר מ-4.5 שלשות בממוצע, ב-20 המשחקים האחרונים רק פעם אחת זרק פחות מ-5 שלשות ובשמונה מהמשחקים זרק 9 או 10 שלשות. שארלוט ניצחה 15 מ-20 המשחקים האלה בדרך להתבססות בקרב על מקומות 3-6 במזרח.

איך ניתן להסביר את השיפור הפתאומי? קודם כל, זה קורה לשחקנים בשלב הזה של הקריירה, הם לומדים להכיר טוב יותר את עצמם ומגבירים את תחושת השליטה שלהם על המתרחש במהלך משחקים. לפעמים כמה תהליכים מבשילים יחד בקיץ אחד ויוצרים קפיצת מדרגה. אך במקרה של ווקר, נדמה שצריך הסבר רחב יותר שכולל את היכולת שלו להתאים את עצמו לקבוצה שהוא הופך להיות הפנים שלה.

ההתאמה בין קמבה לשארלוט אינה מובנת מאליה. בבסיסו, ווקר הוא שחקן שכונתי, לטוב ולרע. הוא אוהב להחזיק בכדור, הוא מתבסס על זריזות יוצאת דופן וחלק גדול מהזריקות שלו מגיעות לאחר מהלכים אינדיבידואליים. בזכות הזריזות שלו קשה למנוע ממנו לעלות לקליעה או להגיע לטבעת, אבל עד העונה האחרונה אחוזי ההצלחה שלו בשתי הפעולות היו נמוכים מאוד. הוא תמיד נראה נחוש ורעב להצלחה, בשיאו הוא שחקן מלהיב שיכול לסחוף קבוצות להישגים. כך עשה במכללות כשהוביל את קונטיקט לאליפות.

שארלוט היא הקבוצה האפרורית ביותר ב-NBA, גם כן לטוב ולרע. המאמן סטיב קליפורד עשוי להיות המאמן הכי אנדרייטד בליגה כרגע, בעיקר בגלל שאין בו שום דבר מבריק. ההצלחה של הקבוצה שלו אינה מבוססת על תרגילים יוצאי דופן או חדשנות כלשהי, אלא על דגש בלתי מתפשר על יסודות המשחק. שארלוט של קליפורד זו קבוצה שמקפידה על ריבאונד הגנה ועל ירידה להגנה, ממעטת לאבד כדורים כדי לא לספוג נקודות במתפרצות ומבצעת בעיקר פעולות פשוטות. זה נשמע קל, אבל אף קבוצה בליגה פרט לסן אנטוניו לא עומדת בסטנדרטים של היסודיות הזאת. השחקנים של קליפורד משחקים עם שילוב בין נחישות למשמעת שהופך אותם ליחידה קשה לפיצוח.

המאמן הכי אנדרייטד ב-NBA. קליפורד (צילום: AP)

משתי הפסקאות האחרונות ניתן להבין מדוע השילוב בין קמבה לקליפורד לא נראה טבעי. גם כאשר שארלוט הצליחה, לפני שנתיים, הקרדיט לווקר היה קטן והוא לא נחשב לחלק מהותי מההצלחה הזאת. זו הייתה אז הקבוצה של אל ג'פרסון שפירק הגנות עם משחק הפוסט המלוטש שלו, ובעיקר זו הייתה קבוצת הגנה מצוינת. לאחר שסיים את חוזה הרוקי קמבה חתם על חוזה של 48 מיליון דולר לארבע שנים, לא קטן אבל גם לא גדול בסטנדרטים החדשים. מדובר בחוזה בסדר גודל דומה למה שאלק ברקס הלא מוכח קיבל מיוטה. המסר היה ברור: שארלוט בסך הכל מרוצה מווקר, אבל לא רואה בו סופרסטאר ומחתימה אותו על חוזה שיהיה יחסית נוח להעברה אם ההנהלה תגיע למסקנה שהוא לא מספיק טוב לתפקיד הרכז המוביל.

אבל קמבה למד להתאים את עצמו למערכת. קפיצת המדרגה של העונה נובעת, קודם כל, משיפור באלמנטים שקשורים במשחק ללא כדור ובקבלת החלטות. שחקן הרכש הבולט שהגיע בקיץ הוא ניקולא באטום, מדובר בשחקן כנף שמתפקד כמוביל כדור נוסף שלוקח על עצמו חלק מעול עשיית המשחק שעד כה לא היה לווקר עם מי לחלוק. באטום אפילו מוסר יותר אסיסטים למשחק – 5.7 מול 5.2 של ווקר, שהקטין גם את כמות החדירות שלו למשחק.

הנוכחות של באטום מובילה לכך שבחלק גדול מהרגיל של ההתקפות קמבה אינו לוקח חלק בהתרחשות המרכזית. הוא התאים את עצמו במהירות מפתיעה לתפקיד הזה. הוא למד לזהות רגעים בהם השומר שלו מסתכל על הכדור כדי לברוח לזריקה פנויה והוא הבין מתי לנוע כך שיהיה קל יותר למוביל הכדור למסור לו. אך יותר מכל דבר אחר, קמבה שיפר מאוד את היכולת לנצל זריקות טובות. בשנה שעברה הוא קלע שלשות פנויות לחלוטין (ללא שומר במרחק שני מטר ומעלה) רק ב-27.9 אחוזים, השנה הוא קולע אותן ב-48.3 אחוזים. באופן כללי, אחוזי הקליעה משלוש בקאץ' אנד שוט עלו מ-33.1 ל-44.5. זה ההבדל בין שחקן שמותר להמר על הזריקה שלו לשחקן שאסור לעזוב.

הוריד ממנו עול. באטום (צילום: AP)

תחום נוסף בו השיפור של קמבה בולט הוא באחוזי הקליעה מתחת לסל: הוא קפץ מ-48.7 אחוזים באזור שמתחת לטבעת בעונה שעברה ל-56.9 אחוזים השנה, ומ-41.6 אחוזי קליעה בחדירות בעונה שעברה ל-49.3 השנה. ההסבר לשיפור הזה הוא בעיקר שווקר מקבל החלטות טובות יותר. הוא הקטין את כמות החדירות לתוך יער וכניסיון להשיג משהו ברגע האחרון, ומעדיף לחפש נתיב פנוי לטבעת. חלק גדול מהחדירות שלו מגיעות בשלב מאוחר בהתקפה ולאחר מהלך שהוא לא היה מעורב בו, כך גם השומר שלו וגם ההגנה באופן כללי פחות מוכנים לחדירה. הסבר נוסף לשיפור הוא שהשדרוג הכללי של שארלוט בקליעה מבחוץ מקשה יותר על יריבות לצופף את הצבע.

בהגנה קמבה מביא לידי ביטוי את התכונות שלו שכן מתאימות לשיטה של קליפורד: הנחישות, המוכנות לעבוד קשה ויכולת קריאת המהלכים שלו. ווקר הוא לא שחקן הגנה גדול, בעיקר הוא נוטה להיתקע בחסימות ליותר מדי זמן, תכונה בעייתית לשחקן ששומר על מובילי כדור, אבל הוא תמיד עובד קשה ותמיד מגלה עירנות בהגנה הקבוצתית. הוא יודע מתי לעזוב את השחקן שלו ולהגיע לעזרה, הרבה פעמים הוא נמצא במקום הנכון, כשהבעיה היא שעם 185 הסנטימטרים שלו לא תמיד הנוכחות שלו מפריעה לשחקן ההתקפה.

בתמונה הגדולה, האופן בו קמבה התאים את עצמו לקבוצה הפך את התכונות הטובות שלו לבולטות עוד יותר ואפשר לו להפוך למנהיג הקבוצה. הוא מתאים להנהיג קבוצה שיוצרת לעצמה זהות קשוחה ולוחמנית, הוא זה שמביא את הערך המוסף לקבוצה הזאת והקהל יותר ויותר מתחבר אליו. הוא הוכיח במכללות שהוא יודע לנצח, והשנה הוא מתחיל להביא את התכונה הזאת לידי ביטוי גם ב-NBA.

מנהיג בקבוצה קשוחה ולוחמנית. ווקר קופץ לכדור אבוד (צילום: AP)

לאחר שהוכיח שהוא יכול להיות השחקן הטוב ביותר בקבוצה טובה, השאלה הבאה היא אם קמבה יכול להיות השחקן הטוב ביותר בקבוצה מצוינת. לא בטוח שלשארלוט יש את הכלים לעזור לו לענות על השאלה הזאת. יש להורנטס סיבות לאופטימיות לעתיד: העונה המוצלחת הנוכחית מתרחשת ללא מומחה ההגנה מייקל קיד גילכריסט שפצוע לכל אורכה וגם עם מעט מאוד תרומה מאל ג'פרסון. פרט לקיד גיכריסט ישנם עוד כמה צעירים מבטיחים דוגמת קודי זלר שמשתפר לאיטו והרוקי פרנק קמינסקי שהראה ניצוצות. אבל קשה לראות את החבורה הזאת מתגבשת למועמדת לגיטימית לאליפות בלי חיזוק משמעותי מבחוץ.

הקיץ הקרוב יהיה חשוב במיוחד לשארלוט. מספר שחקנים מסיימים חוזה: באטום, ג'פרסון, מרווין וויליאמס שהתפתח להיות סטרץ' 4 יעיל מאוד וקורטני לי שהגיע לאחרונה והשתלב יפה. מכיוון שלרוב הליגה יהיה מקום להציע לכל אחד מהשחקנים האלה חוזה משמעותי, ההנהלה תצטרך להחליט מהר את מי הכי חשוב לה להשאיר והאם היא מעוניינת להשאיר מקום לחיזוק בשוק החופשי. זו לא תהיה הפתעה אם הם יעדיפו לוותר על ג'פרסון שנמצא בדעיכה משמעותית וכבר בן 31. אם הם יצליחו להשאיר את באטום ו-וויליאמס ויוסיפו סנטר יעיל שייאבק עם זלר על דקות דרך השוק החופשי או הדראפט, הם יוכלו לקחת צעד נוסף קדימה בעונה הבאה. אם קמבה ווקר ימשיך להתקדם, אפשר לחשוב על טורונטו העונה כמודל לחיקוי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully