שחקני קלאץ' גדולים באמת נמדדים ברגעים בהם כולם יודעים שהזריקה האחרונה תהיה שלהם, כולל הגנת היריבה שיודעת בדיוק למה לצפות, ועדיין נאלצת לראות את הכדור צולל אל תוך הרשת בהרמוניה מושלמת עם הצליל הצורם של הבאזר.
הרגע המכונן בעונה המשוגעת של קונטיקט הגיע ברבע גמר טורניר הביג איסט, לפניו כבר הספיק קמבה ווקר לבסס את מעמדו כשחקן עם הדם הקר ביותר במכללות ברגעי ההכרעה. יוקון, שדורגה תשיעית בלבד בטורניר ונאלצה לעבור שני סיבובים מוקדמים לפני המפגש עם אלופת העונה הרגילה של החטיבה החזקה ביבשת, קיבלה את הכדור האחרון במצב של שוויון 74:74, וכל העיניים במדיסון סקוור גארדן הופנו לעבר רכז ההאסקיז.
פיק אנד רול זריז השאיר את ווקר באחד על אחד מול גרי מגי על קשת השלוש, והדו קרב יצא לדרך. הסנטר של הפנתרים התכונן לחדירה המתבקשת של הגארד הסילוני, אבל ווקר לא נכנע לפיתוי, חתך שמאלה בקרוס אובר מסחרר שהותיר את מגי אובד עצות, ואז זינק באלגנטיות לאחור במהלך שכבר שלח את האיש הגדול והמיואש אל הרצפה, והספיק לשחרר את זריקת הניצחון בדיוק כשהשעון התאפס.
אל תפספס
מסדיר נשימה
מאותו רגע קונטיקט הפכה לקבוצה הכי חמה באמריקה. הבחורים של ג'ים קלהון, שהחלו את העונה מחוץ לדירוג הארצי וסבלו מנפילות רבות שכמעט הותירה אותם מחוץ לטורניר המכללות, המשיכו כל הדרך לזכייה בטורניר הביג איסט היוקרתי עם חמישה ניצחונות בחמישה ימים קסומים בגארדן, ולא נעצרו גם בריקוד הגדול, בו האריכו את הרצף הבלתי נתפס שלהם לתשעה ניצחונות רצופים ב-19 יום בלבד, כל הדרך לפיינל פור ביוסטון, שם יפגשו הלילה (בין שבת לראשון) את קנטאקי.
הסיבה הכמעט בלעדית לדהירה של ההאסקיז העונה קוראים קמבה ווקר, שכרגיל נאלץ לעשות זאת בדרך הקשה. ווקר נולד בברונקס ואובחן כחולה אסטמה עוד לפני יום הולדתו הראשון, אבל קוצר הנשימה שהמשיך ללוות אותו לא מנע מהילד הנמוך והנחוש לפתח קריירת כדורסל מבטיחה. כשהגיע לתיכון רייס בהארלם הוא כבר סומן על ידי כמה מהמאמנים הבכירים במכללות, ולבסוף קלהון היה זה שהצליח לשים עליו יד ולהנחית אותו בקונטיקט.
שנתו הראשונה של ווקר בסטורס הבטיחה רבות, ולמרות ששימש בעיקר כמחליף של איי ג'יי פרייס הוא הצליח להפוך לאחד השחקנים החשובים בשיטה של קלהון על אף ששיחק לצידם של כוכבים כמו האשים ת'אביט, ג'ף אדריאן, ג'רום דייסון וסטנלי רובינסון. יוקון גדושת הכשרון הגיעה לטורניר המכללות כמדורגת ראשונה ושייטה עד לעלית אייט, שם גנב ווקר את ההצגה עם 23 נקודות גדולות בניצחון על מיזורי שהפכו אותו לשם מוכר בכל בית בארצות הברית, ושלחו את ההאסקיז לפיינל פור בדטרויט, שם חיכתה להם הדחה מאכזבת מול מישיגן סטייט.
בשנה שעברה עזבו ת'אביט, פרייס ואדריאן והותירו את ווקר כמנהיג הקבוצה. הממוצעים שלו טיפסו מ-8.9 ל-14.6 נקודות ומ-2.9 ל-5.1 אסיסטים למשחק לצד הגידול במספר הדקות, אבל מבחינה קבוצתית עברה יוקון עונה גרועה במיוחד, עם מאזן מביך של 16:18, כולל 11:7 בביג איסט, שהשאיר אותה מחוץ לריקוד הגדול, ולאחר שבקיץ האחרון גם דייסון ורובינסון נטשו את הקמפוס, מעטים נתנו להאסקיז סיכוי לחזור לצמרת עולם המכללות כל כך מהר.
מסביב לבאזר
העונה הנוכחית זימנה לקונטיקט כמה הזדמנויות לקריסה דומה, אבל ווקר לא נתן לזה לקרות. בעונתו ה-22 בתפקיד הסתבך קלהון בפעם הראשונה בפרשיית אי סדרים בגיוס שחקנים, וקבוצתו הושפעה מההמולה וגילתה חוסר יציבות משווע, אלא שההתעלויות התכופות של ווקר, שסיים את העונה עם 23.4 נקודות למשחק, הצילו אותה פעם אחרי פעם.
את טורניר מאווי הוא פתח עם 31 נקודות, 29 מתוכן במחצית השנייה, בדרך ל-79:83 על וויצ'יטה סטייט ברבע הגמר. בשלב הבא הוא תפר 30 נקודות על הראש של מישיגן סטייט, כולל סל הניצחון שקבע 67:70, ובגמר הוא עזר ליוקון להימנע מדרמות עם 29 נקודות גדולות ב-67:84 המוחץ על קנטאקי, שכאמור תחכה לנקום בו ובחבריו הלילה. את טקסס המוכשרת הוא ניצח עם הג'אמפ המכריע 5 שניות לסיום ההארכה שהוביל ל- 81:82 ענק, ומול וילאנובה הוא חיכה עד 2.5 שניות לסיום כדי לקבוע 59:61 בהוק נפלא בסגנון טוני פארקר.
הפלאות והנפלאות של ווקר לא עזרו לו בהתמודדות על תואר שחקן השנה בחטיבה בה הפסיד לבן הנסברו מנוטרדאם, אבל אז הגיע טורניר הביג איסט בו התחפש ווקר לג'רי מקנמארה ואף התעלה על התצוגה הבלתי נשכחת של כוכב סירקיוז ב-2006. אחרי שהביך את מגי ופיטסבורג ברבע הגמר בבאזר ביטר לפנתיאון, הוא המשיך עם סדרת ניסים נוספת בדרך ל-71:76 אחרי הארכה מול סירקיוז בחצי הגמר, כולל שתי קליעות העונשין המכריעות, וחתם שבוע מהאגדות עם 66:69 דרמטי על לואיוויל בגמר.
"הוא יודע איך לשחק במשחקי נוקאאוט, כי הוא מביא את המנטליות הדרושה לכך מהניסיון שלו במגרשים הפתוחים בניו יורק סיטי", הסביר עורך מגזין הסטריטבול Bounce, שון קאוץ'. "הוא למד את המשחק במקום הנכון, וזה מה שהופך אותו למצרך כל כך נדיר".
אל תפספס
אל תפספס
הריקוד האחרון
ווקר, שהתבלט גם בכישרון הריקוד שלו בתור נער, הוכתר על ידי התקשורת בניו יורק כספורטאי הראשון שרקד גם על הבמה בתיאטרון אפולו המפורסם בהארלם וגם על הפרקט של מדיסון סקוור גארדן, וסקופ ג'קסון מ-ESPN מיהר לסמן אותו לשחקן שיחייה מחדש את הכדורסל בניו יורק אחרי שנים ארוכות בהן לא ניפק התפוח הגדול כוכב אמיתי.
הג'וניור הלוהט המשיך לרקוד גם בריקוד הגדול, אליו כבר הגיעה קונטיקט כמדורגת שלישית באיזור המערב. לצידו של הפרשמן המוכשר ג'רמי לאמב, הצעיד ווקר את יוקון לניצחונות קלילים על באקנל וסינסינטי בשני הסיבובים הראשונים, ל-67:74 נפלא בסוויט סיקסטין על סן דייגו סטייט עם 36 נקודות ול-63:65 מותח על אריזונה בעלית אייט. בהתחשב בסנסציות ההיסטוריות שנרשמו באיזורים האחרים בטורניר, העפלתה של קונטיקט המותשת לפיינל פור כבר לא נחשבה להפתעה מרעישה, ולראשונה בקריירה ווקר לא יהנה ממעמד האנדרדוג האהוב עליו הערב ביוסטון.
בכמה מהמוק דראפטים הוא כבר נחשב למועמד לבחירת טופ 10 בדראפט הקרוב, והמנייה שלו עשויה לזנק אפילו יותר אם יצליח לסדר ליוקון תואר אליפות שלישי בהיסטוריה. השילוב בין המשחק השכונתי שלמד בברונקס עם היסודות שרכש בהדרגה מקלהון מלהיב לא מעט ג'נרל מנג'רים ב-NBA, שהתרשמו מהזריזות המסחררת, היכולת הנפלאה במגרש הפתוח, השיפור במשחק הפיק אנד רול וכמובן מהביצים הגדולות ברגעי האמת. אבל עם זאת קבלת ההחלטות שלו עדיין לוקה בחסר (4.5 אסיסטים לעומת 2.2 איבודים למשחק העונה), ועבור גארד בגובה 1.85 מ' יכולות ניהול המשחק הן קריטיות כדי להפוך לשחקן משמעותי ברמה הבאה.
"בכל השנים שלי בכדורסל תמיד שיחקתי מאחורי מישהו שיכולתי ללמוד ממנו", הודה ווקר השבוע. "אף פעם לא חשבתי שאגיע למצב שבו אעמוד במרכז כמו עכשיו. זה עדיין לא מרגיש לי לגמרי אמיתי, כי הכל קורה כל כך מהר". הלילה, כשכל ארצות הברית תעצור את נשימתה יחד עם הצעיר קצר הנשימה מהברונקס, הוא ינסה להמשיך בחלום המסחרר שלו ושל יוקון בדרך לגמר, וכמובן לא יוותר על התענוג של לעשות זאת רק ברגע האחרון.