אנו מפסיקים את שידורינו הרגילים עבור מבזק מיוחד: הגריק פריק מגיע! תכינו את הפופקורן, זה הולך להיות כיף. לאחר שנתיים וחצי של פוטנציאל גולמי שלא ממש התגבש לצורה ברורה, תקופה ארוכה בה היה ברור שמתחבא שם משהו גדול אך קשה היה לדעת מה והאם הוא ייצא, פתאום, ערב בהיר אחד לפני שבועיים, הפרפר בקע מהגולם. יש לו אפילו שם חדש: פוינט יאניס, ובהאשטגית #pointgiannis.
ניקח צעד אחורה. כאשר ג'ייסון קיד הגיע למילווקי לפני שנה וחצי, היו דיבורים על הרצון שלו להשתמש ביאניס אנטטוקומפו כפוינט גארד. יאניס אמנם מתנשא לגובה של 2.11 מטר, אך הוא מסוגל להוביל כדור ברמה מסוימת וראיית המשחק שלו נחשבה לדי טובה. מהר מאוד הרעיון הזה הורד לדרגת גימיק. זו לא נראתה כמו הדרך המוצלחת ביותר להשתמש בסט הכישורים יוצא הדופן של היווני הצעיר (חגג 21 לפני שלושה חודשים).
מילווקי עברה מאז תהפוכות שונות, שבסיומן קיד הגיע למסקנה ששני שחקני הרכש המרכזיים שהגיעו בתקופה הזאת, הפוינט גארד מייקל קרטר וויליאמס והסנטר גרג מונרו, לא ממש משתלבים לו בקבוצה. שניהם שחקנים בעלי יכולות, אך החסרונות שלהם בולטים והדומיננטיות שלהם מקשה על שחקנים אחרים להתפתח. קיד הוא מהמאמנים הפחות קונבנציונליים בליגה, ולפני 12 משחקים, לאחר ניסיונות מכל מיני סוגים, הוא קיבל החלטה מפתיעה והוריד את קרטר וויליאמס ומונרו ביחד לספסל.
החמישייה של מילווקי מאז היא זו: או ג'יי מאיו, כריס מידלטון, אנטטוקומפו, ג'בארי פארקר ומיילס פלאמלי. זו חמישייה ללא שחקן פוסט דומיננטי מהסוג של מונרו, ובעיקר זו חמישייה ללא רכז אמיתי. את תפקיד מוביל הכדור העיקרי קיד נתן לאנטטוקומפו, כאשר גם מאיו, מידלטון ופארקר יכולים להוביל כדור. קשה היה לדעת לאן הניסוי הזה יוביל, ובארבעת המשחקים הראשונים לא הייתה היררכיה ברורה בתוך הקבוצה. יאניס הוביל כדור בעיקר כדי למסור אותו לשחקן אחר שהתחיל את המהלך, התפקיד של מידלטון המשתפר גדל, שני המחליפים המשיכו להיות דומיננטיים מהספסל.
ואז, במשחק מול הלייקרס ב-21 בפברואר, הגיע המפץ הגדול שעשוי לשנות את פני המועדון בשנים הקרובות.
פתאום, ללא כל התראה מוקדמת, יאניס הפסיק להיות זה שמוביל את הכדור והתחיל להיות עושה המשחק האמיתי. כמעט כל התקפה עברה דרכו, הוא הפך לשחקן שמבצע בעקביות פיק נ' רול כמוביל כדור, הוא הגיע לטבעת בכל הזדמנות, הוא יצר מצבי קליעה עבור החברים והוא הגביר את קצב המשחק בכל רגע בו הייתה הזדמנות למשחק מעבר. הוא סיים את המשחק עם טריפל דאבל של 27 נקודות, 12 ריבאונדים ו-10 אסיסטים. זה היה המשחק הראשון בקריירה של הגריק פריק אותו הוא מסיים עם ספרות כפולות בטור האסיסטים, מאז זה קרה עוד ארבע פעמים בשבעת המשחקים הבאים, כולל שני טריפל דאבלים נוספים. הממוצעים שלו בשמונת המשחקים האלה הם של 19.3 נקודות, 9.9 ריבאונדים, 8.9 אסיסטים, 6.9 הליכות לקו, 2.8 איבודים, 2.3 חטיפות ו-2.1 חסימות.
סטטיסטיקות מורכבות יותר יעזרו להבין את עומק המטמורפוזה. בשמונת המשחקים האחרונים אנטטוקומפו מחזיק בכדור 6.1 דקות למשחק לעומת 2.4 דקות לפני המשחקים האלה ו-3.2 דקות בארבעת המשחקים הראשונים בהם היה מוביל הכדור. לשם השוואה, לברון ג'יימס מחזיק העונה בכדור 5.1 דקות למשחק, השחקן היחיד שאינו פוינט גארד ומחזיק בכדור יותר הוא ג'יימס הארדן. בשמונת המשחקים האלה יאניס הגדיל את כמות החדירות למשחק מ-6 ל-9.1, את כמות המסירות מ-40.4 ל-70.1 ואת כמות האסיסטים מ-2.8 ל-8.9, הוא מדורג חמישי בליגה גם בכמות המסירות וגם באסיסטים בתקופה הזאת.
ההפתעה לא הייתה רק בשינוי הפתאומי בדומיננטיות של הפוינט פורוורד החדש של הקבוצה, אלא גם בטבעיות בה הוא נכנס לתפקיד. לאחר שמונה משחקים של פוינט יאניס, נדמה כאילו הוא עושה את זה שנים. מוזר לראות שחקן מעל 2.10 עם ידיים ארוכות כל כך מכדרר, יש משהו מגושם בכך ובדרך כלל נראה שהוא תיכף מאבד שליטה, בעיקר כאשר הוא שועט קדימה בהתקפות מעבר. אבל פעם אחרי פעם הוא מוכיח שהוא נמצא בשליטה מלאה. כאשר מנסים ללחוץ אותו הוא יכול להגיב בשינוי מהירות פתאומי שפותח לו נתיב לטבעת או בסוגים שונים של שינויי כיוון, כולל מאחורי הגב.
השליטה של פוינט יאניס בגוף שלו באה לידי ביטוי בולט כשהוא משתמש בתנופה כדי לשעוט לטבעת. הוא עושה זאת כאשר הוא לוקח ריבאונד ומיד יוצא להתקפת מעבר, ולפעמים גם בהתקפות מסודרות כשהשומר שלו עובר מתחת לחסימה והוא מזהה מסדרון פנוי. במקום לדרוס כל מה שזז, אנטטוקמפו פיתח יכולת לשנות קצב ולבצע פעולה מתוחכמת. יש לו בארסנל סוג של יורוסטפ מוגדל בשקל תשעים, כשכל צעד הוא כמה מטרים, כאשר השומר שמולו נמוך ממנו הוא מסתובב ועולה לקליעה מעליו. הוא יודע גם לזהות מתי אין נתיב חדירה ולהוציא את הכדור.
תחום נוסף בו השליטה של פוינט יאניס מפתיעה לטובה הוא יכולת המסירה. לפעמים יש פספוסים, אבל בגדול יחס האסיסטים/איבודים שלו בשמונת המשחקים האלה מצוין. בזכות הגובה שלו הוא רואה את המגרש נהדר ויכול לזהות שחקן פנוי בכל מקום. הוא מסוגל למסור בשתי הידיים, ולפעמים כשנדמה שהוא תקוע הוא מותח את היד הצידה ומוסר מסביב לשומר שלו. הוא הראה במשחקים האלה תכונות של מנהל משחק אמיתי: זיהוי מהיר של מיס-מאץ', זיהוי שחקן חם ועבודה עבורו, ביצוע שני כדרורים נוספים כדי לשפר את זווית ותזמון המסירה לשחקן שהוא זיהה את התנועה שלו לטבעת שתי שניות לפני כן.
בעוד שהגריק פריק מגבש צורה מאוד ברורה כעושה משחק וחודר, תחום שנותר תעלומה זו יכולת הקליעה שלו מבחוץ. בכל שמונת המשחקים הדומיננטיים שלו ביחד הוא זרק חמש שלשות והחטיא את כולן, בכל העונה הוא קלע 16 שלשות. כרוקי הוא קלע חצי שלשה למשחק ב-34.7 אחוזים, לא רע לילד בן 19, אבל מאז בקושי זרק שלשות ואת מה שזרק קלע באחוזים נמוכים מאוד. זה עוזר להגנות להתעלם ממנו כשהוא לא מחזיק בכדור. למילווקי יש בעיית ריווח קבועה, גם ג'בארי, פלאמלי ומונרו לא מאיימים מבחוץ, היא פחות קשה כשיאניס מוביל כדור ולצידו שני גארדים שכן קולעים שלשות.
לאחר המטמורפוזה, לא פחות חשובה השאלה אם יאניס מסוגל לפתח קליעה אפקטיבית מחצי מרחק בעלייה מכדרור. את זה הוא כן מנסה, בשמונת המשחקים האחרונים הוא לקח ארבע זריקות כאלה למשחק, אך הוא קלע אותן ב-28.1 אחוזים. כאשר השומר שלו נותן לו מרחק הוא יודע להשתמש בתנופה כדי להגיע לטבעת, בעיקר כשהוא מקבל חסימה, אבל ככל שההגנות היריבות ילמדו אותו טוב יותר הן יידעו לנצל טוב יותר את בעיית הקליעה שלו מבחוץ. זה השלב האבולוציוני הבא, יש לו פוטנציאל לפתח קליעה סבירה לפחות מחצי מרחק (עונשין הוא קולע ב-75 אחוזים).
בעוד שבהתקפה הגולם הפך לפרפר, בהגנה אנטטוקמפו הוא עדיין יהלום לא מלוטש. יש לו פוטנציאל להיות עוגן הגנתי לא פחות משמעותי מאשר התקפי. הוא חוטף וחוסם, הוא קורא מהלכים נכון, יכולת העזרה שלו גבוהה מאוד. הוא גם אחד משני שחקנים בליגה שבאמת מסוגלים לשמור על חמש עמדות (השני הוא דריימונד גרין): הוא זריז מספיק כדי להתמודד עם פוינט גארדים וחזק מספיק כדי להתמודד עם סנטרים.
אבל בינתיים משחק ההגנה שלו, ובהתאם גם של מילווקי כקבוצה, מאוד מפוזר. הוא נוטה להתעלם לחלוטין מהשחקן שלו ולהתמקם קרוב לצבע כסוג של שומר אזורי. יכול להיות שאלה ההוראות של קיד ופעמים רבות זה מוביל למהלך הגנתי מוצלח שלו, אבל התנועה החופשית של אנטטוקמפו נעשית ללא תיאום עם שחקנים אחרים, מה שיוצר יותר מדי חורים בהגנה. ישנם רגעים בודדים בהם כולם מבינים את כולם, ברגעים האלה ההגנה של מילווקי נראית קטלנית, קיד יצטרך להבין איך להשתמש בפוטנציאל הגולמי הנהדר שיש לו כדי לבנות הגנה קבוצתית חזקה באמת.
הנקודה האחרונה נכונה גם ברמה הכללית. השלישייה יאניס-ג'בארי-מידלטון נראית יותר ויותר כמו שלישייה שניתן לבנות סביבה משהו גדול. גם פארקר ביצע קפיצת מדרגה לאחרונה ומידלטון הוא שחקן כנף מגוון ואיכותי שרק משתבח כל שנה. שלושתם ארוכים ואתלטים, שלושתם מסוגלים להוביל כדור ולכן ניתן לבנות סביבם כל דבר. אפשר לדמיין את קיד משתמש בהם כשלושת שחקני הפנים ומרכיב לידם שני גארדים, זה הרכב בו יאניס יוכל לשמש כפוינט סנטר האמיתי הראשון בהיסטוריה.
יש לקיד ולהנהלה זמן וכלים לגבש סגל. יאניס בן 21, ג'בארי בן 20, מידלטון בן 24 וחתום עד 2020 בחוזה שנראה יותר ויותר נוח. מונרו משתלב יפה כשחקן שישי, קרטר וויליאמס פחות ויכול להיות שבמילווקי יחפשו בקיץ טרייד עם קבוצה שתרצה לקבל את הזכויות עליו כשחקן חופשי מוגבל בעוד שנה.
ג'ון הנסון שכרגע פצוע עשוי להשתלב בחמישייה בעתיד כגרסא משופרת של פלאמלי, הוא חתום לארבע שנים ושינוי המגמה הטרי יכול להתאים גם לו. בקיץ יהיה לבאקס מקום לחוזה מקסימום וזה אמור להיות יעד אטרקטיבי לשחקנים צעירים. קיד יוכל להחליט אם הוא מחפש מוביל כדור דומיננטי נוסף (מילווקי ניסתה להשיג את ריקי רוביו, אבל זה היה לפני המטמורפוזה) או גארדים שמתפקדים טוב יותר ללא הכדור. מילווקי גם מחזיקה בכל בחירות הסיבוב הראשון שלה, והעונה הבחירה צפויה להיות באזור מקומות 6-11.
עד לפני שבועיים מילווקי הייתה קבוצה מוכשרת שעדיין לא גיבשה לעצמה זהות. הפריצה של פוינט יאניס שינתה את התמונה בן רגע. בשבועיים האלה זו הקבוצה שלו, כל ההתקפה שלה בנויה סביב היכולת שלו כעושה משחק וכחודר. זו עדיין לא קבוצה מלוטשת, אבל כן קבוצה עם מבנה וכיוון ברורים. אם קיד ימשיך לתת לו את המושכות, ואין סיבה שלא, הוא ימשיך להתכתב עם טריפל דאבל באופן יום-יומי ולהפוך לפנים של אחת המגמות המתפתחות המעניינות ביותר השנה: גבוהים שמובילים כדור ומנהלים משחק. דריימונד התחיל, יאניס העלה את זה לרמה אחרת, בקרוב נזכה להכיר גם את בן סימונס.
