בוידאו: הדיווח של שליחנו לאוקלנד, נועם אשל
מישראל לגמר הכי יוקרתי בענף?
מאבק בלתי פוסק להוכחה עצמית מול כוכבי הקבוצה ומול התקשורת?
להגיע למקום שהוא כמה שלבים מעל הפנטזיה?
דיוויד, תשאל את אברהם.
גרנט נמצא בגאנה, ובדרך לפתיחת אימוני הנבחרת הוא עצר לשיחת טלפון עם וואלה ספורט, כעד מומחה ופריק NBA, כאדם היחיד שעבר את שעבר, עובר ויעבור קואץ' בלאט. לגרנט וצ'לסי זה נגמר עם הפסד אכזרי בפנדלים מול מנצ'סטר יונייטד בגמר האלופות של 2008; הגמר של בלאט וקליבלנד, מול גולדן סטייט, מתחיל הלילה.
4:00, ספורט 5: גולדן סטייט - קליבלנד, משחק 1
"היום כולם יודעים מי זה קואץ' בלאט": שליחנו מדווח מאוקלנד
המפתחות, ההפתעות וההימור: אסף רביץ מנתח את הגמר
"השחקנים פקפקו בבלאט": כתב מקליבלנד מנתח עבורנו את הסדרה
בארה"ב כבר סלחו ללברון, אז למה בישראל שונאים אותו?
אלוהים שונא את קליבלנד? תולדות הקללה על העיר
גולדן בוי: מה עומד מאחורי ההצלחה של סטיב קר?
מדרגות לגן עדן: דרכו של סטפן קרי לטופ של ה-NBA
נפתח בהכללה גורפת: מאמן ישראלי שהצליח כאן, ואז הגיע לאחד המקומות הכי טובים בעולם באותו ענף, ואז חושבים שזה הרבה בגלל מזל וקשרים ויח"צ וסוכן ותחת, ולא תמיד נטו בגלל מקצועיות.
"כשהגעתי לאנגליה שאלו אותי באחת התוכניות מי אחראי על ה-PR (יחצ"ן) שלי. ואני באתי מהארץ, ובישראל כשיש לך יחסי ציבור זה לא דבר טוב, אז כמובן שלא דאגתי לתחום הזה. אמרתי שאין לי אף אחד. ביציאה מהאולפן המפיק ניגש אליי ואמר 'יש לך בעיה אין לך יחצ"ן. אתה חייב כזה'. ואז הבנתי שמי שאין לו יחצ"ן, סימן שהוא כלום. נכון שיחצ"נים עושים אותך לפעמים גדול יותר ממה שאתה, אבל באנגליה הבנתי איך זה עובד לרעתך אם אין לך יחסי ציבור.
"כשהתמניתי למאמן צ'לסי", ממשיך גרנט, "רומן אברמוביץ' התקשר אליי ושאל למה אני מתבייש להודות בראיונות שאנחנו גם חברים. הוא אמר לי 'אברם, תקשיב טוב, חברים יש לי הרבה, ויותר טובים ממך. ועדיין, הם לא יהיו המאמנים של צ'לסי וגם לא של הקבוצה עד גיל 12 של צ'לסי. מיניתי אותך בעיקר בגלל הכישורים שלך, אבל כן, גם בגלל שאתה חבר".
עד כמה מה שעובר על בלאט העונה מוכר לך?
"המינוי שלו ענק. לאמן קבוצה ב-NBA זה פשוט חלום. אני רואה גמרים לייב מאז 1988, והייתי בכ-20 גמרים, ולראות את דיוויד על הספסל, איפה שפעם ראיתי את המאמנים הכי גדולים בעולם. אני מלא הערכה אליו. כישראלי, זה מרגש אותי בצורה בלתי רגילה. בחור שעשה עלייה, התחיל לאמן כאן, ולראות לאן הגיע. זה לא מובן מאליו, זה משהו שגדול מכל חלום. להיות איפה שאני הייתי, להיות איפה שהוא נמצא. כילד, מי חשב על דבר כזה בכלל? כל מה שרציתי זה לראות ספורט בטלוויזיה. מה שבלאט עושה זה ראוי לכל הערכה. זו אפילו חצי סגירת מעגל מבחינתי. במידה מסוימת, דיוויד גם מגשים חלום שלי".
איך עושים את המעבר? זה בטח שוק.
"זה לא כזה קשה. אתה מסתגל מהר. באתי בהדרגה, כי הייתי דירקטור בפורטסמות' ואז בצ'לסי, וגם בלאט אימן קבוצות בחו"ל, ואת נבחרת רוסיה, ומכבי תל אביב באירופה זה מועדון ענק. ברור שמאתגר להיות מאמן שמגיע ממדינה קטנה למקום הכי גבוה. קבלת הפנים אליי היתה מאוד בעייתית. לא קיבלו אותי טוב. אני יודע בדיוק מה דיוויד עובר. אני זוכר שכשמוניתי, רוב הכותרות היו 'אנחנו הולכים לקבל את פלופ המאה'. אף אחד לא חשב שנגיע לגמר הצ'מפיונס".
כלי התקשורת באנגליה הקטינו אותך, וכלי התקשורת בארצות הברית מקטינים את בלאט. גם אתה מדי פעם הגבת על כך במסיבות עיתונאים, ראו שהיה קשה לך, וגם בלאט באותה הסירה.
"בגדול, זה לא באמת מאבק. אחרי ארבעה חודשים שהתקשורת לא הפסיקה לפרגן, שאל אותי אחד העיתונאים 'נו, מה אתה אומר על איך שקיבלנו אותך?'. השבתי שאני לא לוקח שום דבר באופן אישי. אמרתי לו 'זו קבלת הפנים המסורתית שלכם, אתם האנגלים ידועים בזה'. אבל מה, תוצאות הם מקבלים. זה משחק של תוצאות, וצריכים להתרכז בתוצאות. מהרגע הראשון אמרתי לסביבה הקרובה שלי, לחברים ובני המשפחה שנעלבו מהכתבות 'אל תקחו את זה אישית, זה כי הגענו ממדינה קטנה'. אנחנו הישראלים חושבים שאנחנו מרכז העולם, אבל אנחנו לא. לכן צריך לדעת את מקומנו, ואני ידעתי את מקומי. כשמצליחים, התקשורת גם מחמיאה. אני בטוח שדיוויד יודע את זה. יש לו מספיק דברים על הראש, על הפרקט. הוא לא צריך לריב עם התקשורת. הוא עונה להם עם התוצאות".
איך הגבת כשראית את הביקורות עליו?
"אני כל כך לא מסכים עם הביקורות האלו, מפני שמי שבאמת בקי בספורט יודע שדברים כאלו קורים. למשל הטיימאאוט, כשלברון שינה לו את התרגיל. מי שבקי במקצוע יודע שדברים כאלו קורים. ב-1988 ישבתי מאחורי הספסל של פט ריילי. קיבלתי אקרדיטציה, ועשיתי איתה יותר מדי. התקרבתי ממש לפסק הזמן, וראיתי שריילי סימן משהו ומג'יק פשוט אמר 'תנו לי את הכדור'. והוא גם ניצח. כשאתה בתוך משחק, ואני מבין ועוקב גם בכדורסל, אתה מבין שלכוכב כדורסל יש השפעה עצומה על המשחק. מייקל, מג'יק, שחקנים כאלה לפעמים משנים תרגיל למאמן. כל מי שביקר את דיוויד, פשוט טעה. הנה, זה קרה גם לריילי המאמן הכי נחשב בעולם באותה תקופה".
ובלאט צריך להתמודד גם עם הצל של שחקן הכדורסל הטוב בעולם. מן הסתם, תפקיד המאמן מתגמד לפחות בעיני האוהדים והמדיה. עד כמה המאמן מרגיש שהוא לא מקבל את הקרדיט, שיש לו רק מה להפסיד?
"השאלה היא כמה אתה רוצה את הקרדיט. נכון שמי שמקבל בראש זה תמיד המאמן. אבל בגדול, נהניתי מכל רגע שהיה לי עם הכוכבים הכי גדולים. לאורך זמן התוצאות מדברות. דיוויד בלאט לא יוכל לשנות את התקשורת".
לאורך העונה פורסמו ידיעות וספקולציות אודות מאבקי כוח בין לברון לבלאט. גם במקרה שלך, עלו ידיעות ששחקנים בחדר ההלבשה לא בדיוק התלהבו וניסו להתנגח בך.
"נכון. הרגשתי את זה, הרגשתי שהיו שחקנים שלא אהבו את המינוי. אותם שחקנים, אגב, הם היום החברים הכי טובים שלי. היה לי מאוד קשה איתם בהתחלה, אני מודה. היה להם קשה לקבל אותי. הייתי צריך הרבה שיחות כעוסות בארבע עיניים, כדי להבהיר כל מני דברים. לברון לא היה צריך לעשות את מה שעשה במשחק עם פסק הזמן. לא שינוי התרגיל אלא ההתרברבות בכך ששינה את התרגיל לאחר מכן. אבל אגיד לך משהו דיוויד, וזה ברור, לא היה מגיע לגמר בלי לברון, אבל לברון, בעונה כזו, לא היה מגיע לגמר בלי דיוויד. אני אומר את זה בפירוש לברון לא מגיע לגמר הזה בלי דיוויד. לברון היה צריך להבין כמה דברים לגבי בלאט, ואני בטוח שהיום הוא מבין. הוא מבין שעשה טעות אחרי הטיימאאוט".
הגמר שלך ב-2008 נגמר לא טוב עבורך. יש המלצות לבלאט?
"בכל העולם אני נותן הרצאות על העניין המנטלי שבספורט. גמר הצ'מפיונס זה משחק אחד וזהו. גמר NBA זה הרבה יותר הגון, הטוב מ-7. אני תמיד מפנטז על לקחת כמה דברים מהכדורסל פסקי זמן, יותר חילופים וגם שיהיו גמרים בשיטת הטוב מ-3. לבלאט יש 7 משחקים. אפשר ללמוד, אפשר לתקן".
מה נראה בגמר?
"אני חושב שבסופו של דבר הגיבוש הקבוצתי של קליבלנד, יחד עם הכוכבות הבלתי רגילה של לברון ג'יימס, היא שתכריע לטובת קליבלנד. יכול להיות שזה יותר מה שאני רוצה, אבל לאורך ההיסטוריה, תמיד כשהכוכבים הכי גדולים פגשו מאמן טוב, הם ידעו לקחת את האליפות".
בכמה משחקים?
"זה כבר גדול עליי".
ורק שלברון לא יחליק.
"רק שלברון לא יחליק".
