בית"ר ירושלים תעלה הערב (ראשון, 20,50, שידור ישיר בערוץ 1) למשחק נגד מכבי תל אביב, כאשר הרבה שנים לא היו פערים כל כך גדולים בין הקבוצות. קשה למצוא מישהו בבית"ר שלא קונה תיקו במשחק הזה. מעבר לכך, קשה גם לראות את השפעת הזעזוע של פיטורי מאמן על בית"ר, היות שרוני לוי עדיין לא נכנס לתפקידו ועם כל המאמצים של דוד אמסלם להכין את הקבוצה למשחק, בית"ר מגיעה לאחר שלושה הפסדים רצופים עם קבוצה צעירה, חסרת ביטחון ועם הרבה בעיות מקצועיות שלפני חלון ההעברות בינואר יהיה קשה לפתור. בית"ר תעלה היום כדי לתת הכול ולקוות שמכבי תל אביב תהיה ביום רע כדי לנסות ולחלץ אולי נקודה, כשבמועדון חושבים לא פחות על מה שיתחיל לקרות ביום שני, אז ייכנס רוני לוי פיזית לתפקיד.
מה שבית"ר צריכה להרוויח מהמשחק מול מכבי תל אביב זה את הכוח שלה והעובדה שגם בתקופה כל כך רעה, בה הקבוצה מציגה כדורגל חלש ורשמה שלושה הפסדים רצופים, עדיין קרוב ל-20 אלף אוהדי בית"ר צפויים להיות הערב בטדי ו-25 אלף יחד עם אוהדי מכבי תל אביב. כאשר מחברים אותם ל-30 אלף שהיו במשחק נגד הפועל תל אביב בטדי, אנחנו מקבלים את הכוח המרכזי עליו רוני לוי יוכל לבסס את התנופה שלו: הקהל. בכל הגזרות האחרות, הוא יגלה בית"ר אחרת ממה שהכיר, וקבוצה שממש לא תואמת את הטיים קאסט שאיתו הוא בדרך כלל מצליח.
בית"ר ירושלים - מכבי תל אביב (20:50, ערוץ 1 ו-HD)
לרוני לוי לא מגיע לקבל קדנציה נוספת בבית"ר
מלחמת האין ברירה של רוני לוי ובית"ר
כך מכבי תל אביב מאבדת את אחד מגיבורי האליפות
כאן נכנס רוני לוי לתמונה, כשיפגוש סיטואציה שמאוד מזכירה את חוסר האונים שאפיין אותו בקדנציה שלו במכבי פתח תקווה. מבט מעמיק על הקריירה של רוני לוי כמאמן מגלה כי בכל מקום בו קיבל תפקיד, מדובר היה בקבוצה גדולה או בקבוצה עם פוטנציאל להיות כזאת. בפעם היחידה שזה לא קרה היה זה במכבי פתח תקוה, אותה לוי עזב לאחר פחות משנה, אחרי שהרגיש שזה לא בשבילו. בית"ר הנוכחית מאוד דומה למכבי פתח תקוה ההיא. גם בפעם הקודמת שלוי קיבל את בית"ר ירושלים היא הייתה במאבקי תחתית, אך למאמן היה בסיס איתו יכול היה לעבוד ובו גם האמין. עידן טל, אבירם ברוכיאן, עמית בן שושן, קובי מויאל, אבי ריקן, חן עזריאל, תומר בן יוסף, סטיבן כהן ועוד - הבסיס שאלי כהן הצליח להביא לשיא בעונה שעברה עד לפרשת הצ'צ'נים. בבית"ר הנוכחית ללוי אין אפילו משהו דומה לזה, מקצועית ומנטאלית.
בניגוד לבית"ר שירש לפני שלוש שנים ומעבר לבעיות המקצועיות, לוי שידוע כמאמן קשוח ייתקל בסגל רך הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטאלית. שזה בדיוק ההיפך ממה שהמאמן מחפש בקבוצות שלו. כשלוי החליף את מלמיליאן, הדבר הראשון שהחליט לעשות זה לחזק את הצד הרך של הקבוצה. הוא הציב את קובי מויאל ומישאלוב כקשרים אחוריים ושיחק באגפים עם עידן טל ועמית בן שושן. משמע, קודם כל שחקנים שעובדים ורודפים. גם בבית"ר הזו סביר להניח שלוי יכוון למקומות האלה, רק שכרגע אין לו את הכלים, אפילו לא קשר אחורי אחד, והוא יצטרך לחכות לינואר על מנת למצוא זאת. עד אז, הוא ייעזר בעיקר בקהל. אגב, קצת לפני שחתך לסטיאווה בוקרשט, נציגו של ארקדי גאידמק, ישראל גולדשמיט, יחד עם איציק קורנפיין, לקחו את לוי ואת דוד אמסלם להצטרף לבוס בביקור חרדים מתוך תקווה לזכות לתקציב לחיזוק. נקווה שאצל טביב הדברים יהיו יותר פשוטים.
את הבכורה שלו יערוך לוי בשבת הבאה במשחק חוץ בדוחא נגד סכנין. מי שזוכר, את המשחק האחרון שלו כמאמן בית"ר עשה לוי גם כן בדוחא נגד סכנין, משחק בו סכנין הייתה חייבת ניצחון בכדי להישאר בליגה. בבית"ר הגדירו את אותו משחק כ"מלחמה" ולוי אף אמר לאחריו כי "מעולם לא עברתי דבר כזה, הייתה שם אווירת קרב, מאבטחים מאחורי הספסל מתחילים לריב עם אמסלם, אנשים בתוך המגרש מקללים אותנו, זורקים רימונים ופיצוצים, היו כאלה שחשבו שלא נצא מכאן חיים". את שני המשחקים שלו בסכנין כמאמן בית"ר הפסיד לוי 1:0 בגלל, בין היתר, מעט מדי אגרסיביות. לפני המשחק הראשון בין השתיים עצר את אימון הקבוצה ואמר לשחקנים: "אנשים פה נופלים מכל מכה וצועקים איה, איה. תתחילו להתעורר, כי בסכנין תקבלו מרפקים לפנים עוד במנהרה". לוי יודע לבוא למשחקים כאלה, משחקים אגרסיביים וקשוחים, משחקים שלפעמים יש בהם הכל חוץ מכדורגל. אבל כרגע, בבית"ר הנוכחית, הוא מקבל סגל שלא מתאים לסגנון ולדרך שלו וגם הזמן שלו לשנות משהו עד סכנין הוא קצר.
אם אז הייתה חסרה לו אגרסיביות, מה הוא יגיד כעת? מעבר לכך, סכנין נמצאת בכושר מצוין, עם הרבה ביטחון לאחר העלייה למקום השלישי ועם התקפה של סילונים, מה שמביא אותו לעוד מצרך רוני לוי טיפוסי שאותו הוא לא יוכל למצוא בבית"ר הנוכחית: הגנה מהירה. לבית"ר יש הגנה מאוד איטית, ואיתה רוני לוי יצטרך לעבור את סכנין, ואחר כך את וסרמיל והפועל באר שבע המצוינת והדורסנית. את משחק הבכורה שלו כמאמן בית"ר, רוני לוי ניצח בבאר שבע. הפעם הוא יסתפק בנקודה, אולי נקודה ראשונה כמאמן בית"ר.
סכנין מחכה: "בית"ר זה המשחק הכי חשוב שלנו"
לכן, מעבר להתבססות על הקהל, כל מה שנותר ללוי עד חודש ינואר הוא ללמוד את הקבוצה ולהבין איזה שינויים הוא רוצה ויכול לעשות. לצפות לשינוי קיצוני ביכולת הקבוצה יהיה לא ריאלי בסגל הנוכחי. מעבר לחוסר באגרסיביות, בעוגנים, בקשר אחורי, בבלמים מהירים, לבית"ר יש היום שני זרים שהם כבר מחוץ לקבוצה - אייס קרים ובנגורה. למעשה, אם מכמתים את הנושא לעמדות, על הפגיעה בקשר אחורי ובחלוץ בחודש ינואר תקום או תיפול בית"ר של העונה. ללא שדרוג בעמדות אלה, יהיה קשה לקבוצה לצאת מהתחתית, על כל המשתמע מכך. בבית"ר מדברים על שלושה-ארבעה שינויי חובה בינואר, כשמעבר לאייס קרים ובנגורה גם מגן שמאלי ישראלי צפוי להגיע על חשבון מולמו (עדיפות לחיים מגרלשווילי שרוצה לחזור), וייתכן שאף קשר קדמי זר.
הרבה שמות עולים בשלב זה, אך לוי רוצה לראות את הסגל לפחות שבועיים לפני שיקבל החלטות. לוי חייב להבין שרוב אוהדי בית"ר חיים עדיין באשליה שהסגל הזה מסוגל להגיע לפלייאוף העליון, והקללות שספג אלי כהן אורבות לו בפינה אם לא יגיב נכון לתיאום הציפיות המופרך הזה. בלי האוהדים, הסגל הזה פשוט יקרוס. בית"ר נמצאת כיום במקום ה-11, כאשר היא היחידה מבין קבוצות התחתית שהשוער שלה הוא השחקן המצטיין שלה כבר חודשיים. תמיכת הקהל זהו היתרון המקצועי היחיד שיש לבית"ר על פני קבוצות אחרות ואם האוהדים לא יתפכחו, בעיקר במשחקים בטדי, גם רוני לוי כבר לא יוכל לעזור.
בין שלל הבעיות הרבות שמחכות לרוני לוי, אסור לשכוח דבר נוסף מהו היעד האמיתי של המועדון העונה. עם כל הכבוד לינואר ולשינויים שכולם מתעסקים בהם, אלי טביב כן כיוון בקיץ לקבוצה עם בסיס של צעירים, בסיס שייתן לבית"ר עוגן לשנים רבות. הבסיס הזה היה צריך להיות מלווה בשחקנים מנוסים איכותיים, אותו אפשר לשפר בחלון העברות הקרוב, אבל מבלי להזניח את הצעירים ואת החשיבה לטווח ארוך. עם כל הדחף למקום גבוה בטבלה, השנה הזאת היא שנת מעבר, שנה בה נבנה בסיס מסוים לשנים הבאות והדקות שמקבלים שחקנים כמו איציק כהן, טל כחילה, עומר אצילי, רועי זיקרי, צחי אליחן ואפילו בריאן ז'ונס הן קריטיות לעתיד המועדון. אסור יהיה לראות אותם יוצאים מהרוטציה. סביר להניח שאם ידרשו מרוני לוי פלייאוף עליון, הוא ישמח לדרוש שני חלוצים, שני קשרים אחוריים, קשר קדמי ומגן ולהפוך חצי קבוצה. אלא שאז כל הצעירים האלה עלולים להיפגע. כרגע הם חלק מסגל לא מאוזן וללא שחקנים מובילים שיוכלו למשוך את הקבוצה, פרט אולי לאבירם ברוכיאן. כשיצורפו שחקנים חדשים הקו צריך להיות לא על חשבון הצעירים, אלא לצדם.