פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        יחס גורר יחס: סיכום השבת בליגת העל

        יחס השערים של מכבי חיפה במחצית השנייה ברצף ארבעת הניצחונות (1:8), נובע מהשינוי של אריק בנאדו, במיוחד באמון שלו כלפי שובל גוזלן. הבטטה יצאה מהכורסה כדי לראות את הלהיט החדש בספסל הירוק, ולא משוכנעת שלרוני לוי מגיעה קדנציה נוספת בבית"ר

        יחס גורר יחס: סיכום השבת בליגת העל
        עריכה: יותם בן דוד

        העבירה של יובל אבידור על אופיר דוידזאדה הייתה עבירה של תסכול. אבידור לא הלך לכדור, הוא הלך לרגל, מאחור. בדרך כלל, עבירות של תסכול הן עבירות קשות שמצדיקות כרטיס אדום. וכך היה גם הפעם. השאלה האם זיו אדלר היה צריך להשתמש בחוק ההיגיון היא כבר עניין אחר שנתון לפרשנות.

        לפני שבועיים, לאחר ההפסד למכבי תל אביב, אמר שלומי דורה: "הכוח של השופטים הוא במשרוקית, אבל כבר שבוע שני שזה קורה. אם זה היה הפוך, לא היינו מקבלים פנדל". דורה הביע את דעתו, שהפכה לסוג של נבואה, כי משחק אחד אחר כך הפועל חיפה ספגה אדום ונגד באר שבע עוד שניים. הכוח אכן במשרוקית של השופטים, הפועל חיפה אכן סופגת אדומים, מקרים גבוליים לצד השני אכן לא נשרקים.

        אבל כשאתה סופג ארבעה אדומים בשלושה משחקים, הבעיה כנראה אצלך. שלושה מארבעת הכרטיסים נשלפו כאדום ישיר, שניים מהם בגלל הכשלה של השחקן האחרון בדרך אל השער. זה אומר שההגנה של הפועל חיפה מאוד לא טובה והקבוצה לא רגועה. ראינו את זה במשחקים הקודמים ובמיוחד מול באר שבע, כשהטיילת מתחילה להשתלט ודנילו ניקוליץ' (זר בינוני שידע כמה הופעות מחרידות יותר אפילו מזו) נכנס לפאניקה. חיפה הייתה צריכה לרדת בפיגור כבר בהפסקה. כשזה לא קרה, היא החליטה לעשות לאורחת את החיים קלים עם שטויות והרחקות.

        הבהלה לא מתחילה בניקוליץ', גם אם יש לו הרבה מניות במצב העגום של ההגנה. היא נפתחת בדורה הקפריזי, מחלחלת אל קאלה דרשלר ובסוף שרשרת המזון מגיעה גם לחלוצים. כשבמגרש יש אווירה של מערב פרוע, לא פלא שבא אבידור ובגליץ' שכל קשר בינו לבין "הליכה על הכדור" תוקע את הרגל בדוידזאדה. הגיע הזמן שמישהו ירגיע שם את העסק.

        עומרי קנדה יובל אבידור הפועל חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        רק האחרון בשרשרת שניזונה מפאניקה. אבידור המורחק משתולל (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        ניצן שירזי המועמד המועדף לאימון בני יהודה

        בלבול מרוצה מניצחון סכנין ומצטנע: "לא מסתכל על הטבלה"

        אמייה טגה ייעדר שלושה עד ארבעה חודשים מהפועל עכו

        שבר קטן במרפק של דקל קינן, ינוח לפחות שבוע

        הדרך לבלומפילד הייתה פתוחה לרווחה אמש. לא משנה מאיפה הגעתם, יכולתם להיכנס למתחם בתוך דקות. 5,000 צופים, אולי קצת יותר, באו לראות את בני יהודה נגד מכבי חיפה, מספר לא גדול ביחס למפגש הזה. את האשמה הישירה לכך אפשר להטיל על הזהובים, שמקרה מייצג למצבם אירע באזור הדקה ה-80. דלה איינוגבה שחרר כדור ארוך למתפרצת, חמישה שחקני שדה רצו קדימה, חמשת האחרים נשארו תקועים על קו ה-16 שלהם, כשהם מדדים באיטיות למרכז המגרש. בפיגור 2:0, כן?

        מבחינת מכבי חיפה, הסיפור קצת יותר מעודד. קודם כל, האוהדים שלה בכל זאת היוו יותר ממחצית מסך הקהל באצטדיון, גב יפה במשחק חוץ. בנוסף, היא עם 2 מ-2 העונה בבלומפילד, אצטדיון שלא האיר לה פנים בשנים האחרונות. אבל את הסיבה הגדולה יותר לאופטימיות יכולים אריק בנאדו ושחקניו לשאוב מהיכולת שלהם לסגור משחקים. לירוקים ארבעה ניצחונות רצופים. יחס השערים שלהם במחצית הראשונה עומד על 2:2. במחצית השנייה הם כבר 1:8, כשגם הגול הזה הוא שער בגארבג' טיים בגלל אותה שטות של שראנוב.

        בנתון כזה אין לזלזל, כי הוא מאשר שבנאדו עשה את ההתאמות והחל להתקדם בתפקודו כמאמן. מול בני יהודה מכבי חיפה לא בעטה פעם אחת לשער ב-45 דקות, אבל בדקה ה-47 כבר אותתה עם הזדמנות מצוינת ומספר דקות אחר כך גם כבשה. העניין הוא שמלבד הקונצרט נגד הפועל תל אביב, היכולת עדיין לא מרשימה. לירוקים יש לא מעט בעיות בחלק הקדמי, ונגד קבוצות רציניות יותר וכנועות פחות (בינואר הם פוגשים בחוץ את מכבי תל אביב ובאר שבע, שני משחקים שיקבעו לאן הולכת העונה שלהם), סביר להניח שיצטרכו להיות יותר חדים כבר בפתיחה.

        מאיפה בא השינוי? קודם כל, מהעובדה שמכבי חיפה השתחררה מנטל התלות בחן עזרא. כשהוא נפצע, הבינו השחקנים שיצטרכו לקחת יותר על עצמם. שנית, מכך שיש מי שיעלה מהספסל ויחדיר רוח של התלהבות. לממריץ הזה קוראים שובל גוזלן, שביום שני היה אחראי לניצחון על הפועל עכו ואמש נכנס לאחר ההפסקה והכניס יותר עוקץ למשחק. השינוי לא רק תיאורטי - בשער הראשון הוא היה שותף אקטיבי למהלך, כשמשך אליו את ההגנה במסירת הרוחב של תורג'מן, ואפשר לראיוס לבעוט באין מפריע.

        גוזלן עדיין לא קרע זוג נעליים, כמו שאוהבים שחקני כדורגל לומר, אבל ניכר שיש לו כישרון והתמצאות ברחבה. בנאדו אולי לא צריך להשתמש בו באופן קבוע ובוודאי לא להפיל עליו אחריות גדולה בשלב זה בקריירה. הוא רק צריך לזכור שלשחקן הזה, שהוא עצמו עזר לטפח בנוער, יש עתיד, ושבניגוד לחלוצים אחרים שהתמסמסו, שווה לנסות את העתיד הזה במכבי חיפה.

        רובן ראיוס שחקן מכבי חיפה חוגג, מאחוריו שובל גוזלן (יוסי ציפקיס)
        שותף פעיל בשער. גוזלן חוגג עם ראיוס (צילום: יוסי ציפקיס)

        אף שאלה חדשות של אתמול (מילולית הן אפילו חדשות של שלשום), קשה שלא להתייחס לעניין המינוי של רוני לוי לבית"ר ירושלים. האם לוי מתאים לבית"ר כאיש מקצוע? אין ספק. אין רבים טובים ממנו, ולא רק בשוק המאמנים הנוכחי. האם היא צריכה לקלוט אותו בחיבוק חם? ובכן, זו כבר שאלה מורכבת יותר.

        בעולם העסקים ידוע שאין חשיבות לסנטימנטים. מי שהרגיז אותך בשבוע שעבר כשרכש מוצר של חברה מתחרה, יוכל להיכנס אליך למשרד בכל רגע נתון אם רק תהא בידיו את מזוודת המזומנים המתאימה. גם כדורגל הוא עולם של עסקים, אבל לא של עסקים נטו. זהו מקום שבו יש גם לרגש ערך עליון, במיוחד אם למקום הזה קוראים בית"ר ירושלים.

        כאן צריך להגיד את האמת בפנים: רוני לוי עלב בבית"ר ירושלים, עלב באוהדיה, ניצל את ההזדמנות כשזו רק נקרתה בפניו וברח לרומניה לאחר חצי שנה בלבד כשהוא תחת חוזה. מעבר לעניין החוקיות, זה פשוט צעד משפיל. להגנתו ייאמר שבמציאות של הכדורגל הישראלי לפעמים אין לך ברירה, כשאתה מקבל הצעה שנראית טובה יותר ובטוחה יותר אתה הרבה פעמים לוקח. ועדיין, זהו טיעון רופס וקו הגנה לקוי, במיוחד כשהביטחון הכלכלי של בית"ר ירושלים היום לא גדול מזה שהיה לפני שלוש שנים. אוהדי בית"ר לא צריכים לקבל כעת את לוי באהבה שלפתה כל איש מקצוע שצויר כמושיע עתידי, מגאידמק, דרך אגייאר וכלה בטביב. אה, כן, גם בלוי עצמו בקדנציה הקודמת.

        ללוי יהיה הרבה מה להוכיח בבית"ר. אי אפשר לחלוק על יכולותיו כמאמן ועל הפרפקציוניזם שלו. השאלה היא כמה הוא יכול להיות לויאלי ופרגמטי, האם הוא מסוגל להתגמש מול המציאות הנוכחית של המועדון ובאיזו מידה האישיות הנוקשה שלו יכולה להתמודד עם העקשנות של בעלים כטביב. בסופו של דבר, הסעיף המעניין יותר בחוזה שלו הוא לא "רוני לוי יאמן את בית"ר עד תום העונה", אלא הסיפא של המשפט - "עם אופציה לעונה נוספת". מישהו רוצה להמר על כך שהאופציה הזו תתממש?

        רוני לוי מאמן כדורגל (ניב אהרונסון)
        אז מה, הפעם תישאר לעונה הבאה? רוני לוי (צילום: ניב אהרונסון)

        עוד קטנה

        אין במדור הזה הרבה הזדמנויות לדבר על מכבי תל אביב, משום שהקבוצה כמעט לא משחקת בשבתות העונה, אז אולי כדאי לשגר התראה קטנה לפני המשחק בטדי: איתן טיבי פיתח מניירות לא בריאות, שיכולות להיות מסוכנות גם לקריירה שלו. מי שהיה בשנה שעברה הבלם הטוב ביותר בליגה, הפך העונה ל"מר טעות או שתיים למשחק". אין כמעט 90 דקות שבהן טיבי לא מחזיר כדור באופן מסוכן, מחליק או מרחיק לא טוב. בין שמונת השערים שספגו הצהובים העונה, לפחות ארבעה הובקעו בגלל טעות ישירה שלו. אלה לא בהכרח שגיאות מקצועיות, אלא כאלה שנובעות מעודף ביטחון עצמי. מבחינת טיבי, זה מצב מסוכן, משום שהיו כבר בליגה בלמים שנחשבו לכוכבים עולים והתפוגגו במהרה (ד"ש מתומר בן יוסף). בינתיים הוא צריך להגיד תודה לקרלוס גרסיה, המניה הכי בטוחה בהרכב של פאולו סוזה, שממזער את הנזקים מהטעויות שלו.

        איתן טיבי, שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        צריך לשים סוף לטעויות האלה. טיבי (צילום: ברני ארדוב)

        בין השורות

        מאמן הפועל באר שבע אלישע לוי: "אחרי עשרים מחזורים נוכל לדבר על אליפות".

        רוצה לומר: אז יש לעיתונאים עוד שמונה מחזורים להציק לי עם השאלה המאוסה הזו לפני שיקבלו תשובה.

        חלוץ סכנין מוחמד גדיר: "אם הם לא עצרו את המשחק גם אנחנו לא נעצור".

        רוצה לומר: והגיע הזמן ששחקנים יפסיקו להישכב בהתקפות מסוכנות של היריבה.

        שחקן בבית"ר ירושלים: "בלי מאמן כולם יצטרכו לתת את הדם".

        רוצה לומר: וגם קצת כדורגל.

        מאמן הפועל ניר רמת השרון חיים שאבו: "מכבי חיפה קבוצה מצוינת, אבל אנחנו באים לנצח".

        רוצה לומר: קלישאה, קלישאה, אבל לפי התוצאות כדאי שתאמינו לי.

        חלוץ הפועל חיפה יובל אבידור: "אני מתגעגע למאיר לוי ואיתן תבריזי".

        רוצים לומר לו: תתגעגע, תתגעגע, שניהם היו מעיפים אותך מהמשחק עוד לפני שהפקקים שלך פגעו בדוידזאדה.

        אלישע לוי מאמן הפועל באר שבע (אדריאן הרבשטיין)
        יש לכם שמונה מחזורים נוספים לשאול אותי לפני שאענה (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        לא להאמין ש...

        כבר שנה שנייה שאריק בנאדו חתום על קאמבק שמתחיל מול בית"ר ירושלים. אשתקד הוא נעצר על ארבעה ניצחונות רצופים ב-0:0 בקרית שמונה. העונה ארבעה הוא שוב מספר הקסם, כשבשבת הקרובה יש לבנאדו את רמת השרון בבית.

        רובן ראיוס עשה פעולה חיובית אחת במשחק שלם וסיים עם צמד.

        ייטב לוזון עם 0 נקודות בשני משחקים במכבי פתח תקווה.