למרות שאלי טביב של בית"ר ירושלים מזכיר בלא מעט החלטות את אלי טביב של הפועל תל אביב, דבר אחד חייב להילקח בחשבון: גם הפיטורים של אלי כהן וגם המינוי של רוני לוי במקומו הגיעו בהפתעה מוחלטת. יחסית לבעלים שהתקשורת כבר רגילה לקרוא את המהלכים שלו, טביב הלך בשני המקרים הללו קצת נגד האינסטינקט. הדרישות הכספיות של לוי וגם משקעי העבר יצרו תחושה שזה לא יכול לקרות. גם המאמן לא נאבק יותר מדי על התפקיד ושידר קרירות ואדישות, יחסית למי שיושב הרבה זמן בבית והאופק המקצועי שלו לא ברור. היכולת של שני הצדדים להשאיר את כל זה בצד ובכל זאת להכריז על שיתוף פעולה היא לא רק עוד דרך למכור כמה שיותר כרטיסים למשחק של בית"ר ירושלים ביום ראשון נגד מכבי תל אביב בטדי. זו גם החלטה מושכלת של שני צדדים שמבינים שהפשרה הזו היא אולי התקווה הכי טובה עבורם כעת.
חצי העונה תחת רוני לוי, הייתה אולי הדבר הכי אופטימי שקרה בבית"ר ירושלים בשנים האחרונות, למעט אולי פתיחת העונה עם אלי כהן אשתקד. אחרי הרבה שנים הרגישו אוהדי הקבוצה שלגוף הזה יש ראש. מי אשם בעזיבה בסיום אותה עונה? מיותר כעת לדון בזה. היו"ר והבעלים לא נתנו כהרגלם שום אופק רציני לבניית קבוצה מסודרת ורצינית, ואילו לוי לא היה נאמן ומסור מספיק כדי לתת להם זמן המתנה הוגן. המאמן מיהר לאשליית סטיאווה בוקרשט, הקבוצה הכי יוקרתית אותה אימן בחייו, רק כדי להבין שאירופה לא ממש מחכה לו. התקווה למצוא בית קבוע כמו בימי מכבי חיפה ושם לבנות הצלחות, נגוזה מהר מאוד. הנה, גם בעונה שעברה לוי עשה דברים נהדרים באירופה כשהוליך את אנורתוזיס פמגוסטה למקום הראשון בקפריסין. איך זה נגמר כולם כבר יודעים.
היום רוני לוי מחפש את עצמו. הוא לא יודה בזה, אבל בפנים הוא יודע שמאז מכבי חיפה הוא בעיקר נווד. עובר עם הידע הנהדר שלו בכדורגל מקונה לקונה, רק כדי להתאכזב מחדש. לוי צריך מועדון גדול לכמה שנים טובות, מועדון שישמש עבורו בסיס קבוע, ממנו הוא יוכל להזניק את הקריירה שלו מחדש. אירופה לא מבטיחה לו כלום. גם בית"ר ירושלים, במצבה הנוראי ועם כל הניהול הלא ברור שלה, עדיפה לו. נכון, הוא יכול היה להמתין בבית ולחכות לאופציה חלומית מהיבשת הישנה, אבל היום לוי מבין שרק קבוצות משוגעות ולא יציבות יהיו מוכנות לתת לו צ'אנס. אם ככה, עדיף שזה יהיה בעברית. בבית שלו.
זה בדיוק המצב של בית"ר ירושלים. השידוך של טביב עם רוני לוי מסוכן לא פחות משהוא מבטיח. המאמן הוא פריק קונטרול שיבלע הרבה רוק ברגע שהבעלים ישאל אותו שאלות מקצועיות. הוא מסוגל להתפתות מחדש בקיץ הקרוב לאיזו הצעה אירופית אחרת וטביב הוא לא האיש שימהר לפתוח את הכיס כדי להשאיר את המאמן. אבל בין השורות מסתתר גם סיכוי, אולי הסיכוי היחיד של בית"ר במצבה הנוכחי, סיכוי שנובע מאותה התפכחות טבעית של אנשים שמבינים שאין להם ברירה יותר טובה ונוחה כעת. אם שני הצדדים ישכילו להבין שעדיף להם ככה, ניתן יהיה לגשר על לא מעט מכשולים ולהוציא את בית"ר לדרך מקצועית חדשה.
בואו לא נשכח: רוני לוי הוא המאמן הכי חשוב בעידן המודרני של מכבי חיפה מאז גיורא שפיגל. למרות הסיומת הצורמת, בשלוש השנים הראשונות הוא הניח תשתית מקצועית וארגונית שמשרתת את הירוקים עד היום. הוא בדיוק האיש שיכול לבנות את בית"ר ירושלים, הוא בדיוק מה שהמועדון הזה והבעלים שלו צריכים. כשלוקחים בחשבון את הרגליו של אלי טביב, זה נראה כמו פנטזיה, אבל גם המינוי של לוי למאמן בית"ר נראה ביום חמישי האחרון כמו פנטזיה. אם שני הצדדים יקפידו להבין שהפשרה שלהם הכרחית ויתמידו בגישה הזו, המאמן יוכל לסגור מעגל ולהשלים את העבודה הטובה שהוא עשה בבית"ר בקדנציה הקודמת.
