כריס מידלטון. דקוואן ג'ונס. ווילי ריד. ג'רוויס ורנאדו. אליאס הריס. מלקולם תומאס. כריס ג'וזף. אריק מרפי. זו רשימה מאוד, מאוד חלקית של השחקנים העדיפים על למאר אודום, כך נקבע בימים האחרונים ברשת ESPN. בדירוג המסורתי של ענקית התקשורת האמריקאית, נבחר כוכב ה-NBA לשעבר לשחקן ה-462 בטיבו בליגת הכדורסל הטובה בעולם - נפילה של 412 מקומות מאז עונת 2011/12. ספק אם זה מטריד את למאר אודום. ספק אם הוא מודע לכך. בחודשים האחרונים צנח אחד השחקנים האהובים והמוערכים ב-NBA לתהום התהומות, עם הרגל קוקאין של 800 דולר ליום, היעלמויות, בגידות ושמועות על מוות ממנת יתר. אז לא, האם אודום יחזור לעצמו, ויוכיח שכוחו עדיין במותניו והוא מסוגל להיות שחקן כדורסל מוצלח זו, למרבה הצער, כבר מזמן לא השאלה.
השאלה האמיתית היא האם למאר אודום יצליח לסטות ממסלול המוות הטרגי של קיומו, ולהישאר בחיים.
***
את המוות הראשון שלו חווה למאר אודום בגיל 12, וזה היה חתיכת מוות: אימו חלתה סרטן המעי הגס, ולמאר בילה איתה את שעותיה האחרונות בעולם, לצד מיטתה. במשפחה בריאה וחזקה, אביו של אודום היה לוקח פיקוד ומציל את המצב. אבל משפחת אודום לא היתה בריאה וגם לא ממש חזקה, ואביו של למאר אודום היה מכור להרואין. כוכב ה-NBA העתידי הועבר לידי סבתו, ועם מקל הנדודים ביד, אודום החליף שלושה בתי ספר תיכון שונים בניו יורק, ולאט לאט החל ליצור לעצמו שם של אחד משחקני הכדורסל המוכשרים בעיר. יש כמה ערים נדירות בארצות הברית בהם המיתולוגיה כמעט מזינה את עצמה ובונה סיפורים גדולים מעצמם, גדולים מהמציאות, ולאט לאט נדמה היה כאילו אודום הופך לסיפור אגדה בדיוק כזה.
בוב אוליבה, מאמנו באחד מבתי הספר בקווינס, אמר לפני מספר שנים לספורטס אילוסטרייטד מה חשב כשאודום עזב את בית הספר שלו: "יש גבול דק בין אוטופיה ואסון. עם למאר, לא היה אמצע. החיים שלו הם סחרור מתמשך". בראשו, השווה אוליבה את סיפורו של אודום לזה של לויד דניאלס - אחד משחקני הכדורסל המוכשרים בתולדות ניו יורק, שנחשב לכישרון ברמה של מג'יק ג'ונסון אך הסתבך עם סמים ואלכוהול ומעולם לא הצליח להגשים את מלוא הפוטנציאל שלו. הסביבה של אודום ואופיו הנינוח הציפו מעלה כמות כמעט שווה של פוטנציאל להצלחה ופוטנציאל לסכנה.
שלל תקריות אילצו אותו לשבת בחוץ בעונת 1997/98 והעבירו אותו מאוניברסיטת נוודה לזו של רוד איילנד, בשורותיה, כך על פי סיפורים, קיבל לראשונה בחייו תיק גב. אודום השלים עונה מצוינת אחת בקולג' - 17.6 נקודות, 9.4 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים - שכללה רגע שיא בלתי נשכח בדמות שלשת ניצחון מול טמפל, שסידרה לרוד איילנד אליפות אטלנטיק 10 ראשונה בתולדותיה. כך זה נראה (הזריקה של אודום ב-3:03):
***
נישא על גבי הייפ אדיר מהתיכונים ועונת פרשמן מוצלחת ברוד איילנד (שם קיבל את הכינוי החבילה, על שידע לעשות פחות או יותר הכל על הפרקט), אודום נחשב לאחד השחקנים המוכשרים בדראפט של 1999. שיקגו, שבחרה ראשונה והתפרקה סופית משלל הנשקים שהכניסו לארונה שלוש אליפויות רצופות באמצע העשור ההוא, שקלה ברצינות לבחור בפורוורד השמאלי המסקרן. אודום הרשים מאוד את מאמני הבולס באימונים אישיים, אולם לפסיכולוגים של המועדון הוא סיפר בנונשלנטיות איך נהג לעשן מריחואנה לפני כל משחק. הבולס בחרו באלטון ברנד, אודום נבחר רביעי על ידי לוס אנג'לס קליפרס, וכבר במשחקו הראשון ב-NBA התפוצץ בדרך ל-30 נקודות, 12 ריבאונדים, 3 אסיסטים, 2 חטיפות ו-2 חסימות מול סיאטל. אלא שבאופן מסורתי, הקליפרס נחשבו לאחת הבדיחות הגדולות של הספורט האמריקאי, ובאותן שנים נוהלו גרוע מתמיד. הסביבה ההיא לא התאימה כמעט לאף שחקן מקצועני, בפרט כזה צעיר שמחייב הדרכה צמודה, טיפוח, והבהרות מה לא עושים, ומתי לא עושים את זה. היעדר שחקנים וותיקים היה כה בולט, עד כדי שבגיל 21, מונה אודום לקפטן הקבוצה.
אחרי עונת רוקי נפלאה של 16.6 נקודות, 7.8 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים למשחק, החלו הצרות. בנובמבר 2001 הפר בפעם השניה תוך שמונה חודשים את מדיניות הסמים של ה-NBA, והושעה ממספר משחקים. בקיץ 2003 החליט לקחת את הכישרון שלו למיאמי, והעמיד, סטטיסטית, את אחת מעונותיו הטובות בקריירה: 17.1 נקודות, 9.7 ריבאונדים ו-4.1 אסיסטים לערב, כדי לסייע להיט להגיע לסיבוב השני של הפלייאוף. ואז, בקיץ של 2004, היה מעורב אודום באחד הרגעים המכוננים של ה-NBA בשנות האלפיים, כשנשלח ביחד עם קרון באטלר ללוס אנג'לס לייקרס בתמורה לשאקיל אוניל.
על פניו, נדמה היה שהחיים סוף סוף מתחילים לחייך ללמאר אודום. הוא התאהב בלוס אנג'לס, הגיע למועדון הגדול בתבל, שיחק לצד קובי בריאנט ומהר מאוד זכה להתאמן תחת פיל ג'קסון. אולם דווקא ברגע הזה, סדקים ראשונים החלו להיווצר במעטפת. זה התחיל עם מות סבתו, שגידלה אותו, ב-2004, ונמשך עם הטרגדיה הגדולה בחייו זו שפסיכולוגים רבים בוודאי יצביעו עליה כמקור לשלל הבעיות העתידיות, להתמכרות הקלילה לסמים הקשים, לדיכאון. זה קרה ב-ב-29 ביוני, 2006. אודום קיבל טלפון מזוגתו דאז, ליזה מורלס, שסיפרה לו שהיא עומדת מול המיטה של בנם הצעיר, ג'יידן.
הוא לא נושם.
כוכב ה-NBA מיהר הביתה, אך זה היה מאוחר מדי. אחרי שישה וחצי חודשים בעולם, ג'יידן אודום מת ממוות בעריסה.
***
"לא רציתי לשחק כדורסל. חודשים לא נגעתי בכדור. חשבתי לפרוש", סיפר אודום אחרי הרגע הקשה בחייו, ובהיעדר כלים נאותים להתמודד עם הטרגדיה, בחר באופציה שנראתה לו הכי פחות כואבת באותם רגעים: להדחיק. את משחקו הראשון בעונת 2006/07 סיים עם 34 נקודות, 13 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-6 חטיפות. במשחק השני, הסתפק ב-22, 9 ריבאונדים ו-9 אסיסטים. "רוב הסיפור עם למאר הוא פנימי", אמר לפני כמה שנים פיל ג'קסון, "לעתים דעתו מוסחת. אנחנו מנסים לעבוד איתו הרבה על ריכוז. אין ספק שכל מה שקרה לו בחיים משפיע עליו".
אבל אודום התעקש לנסות ולהסתיר את מה שאפשר. לאורך השנים, יצא לו שם של אחד הטיפוסים הנחמדים והאהובים בליגה - בעיקר על ידי התקשורת והשחקנים. באותו זמן, חבריו לקבוצה הודו שלא נהג לשתף אותם בחלקיו החשוכים, וכל עוד היכולת לא נפגעה - ובדרך כלל היא לא - זה היה בסדר גמור מבחינת כולם. אחד השחקנים הפופולריים בסטיייפלס סנטר ירד לספסל לטובת אנדרו ביינום בתחילת עונת 2008/09, וסייע ללייקרס לזכות בשתי אליפויות רצופות. על פי רוב, לאודום לא היתה בעיה לעלות מהספסל. כשנבחר לשחקן השישי של עונת 2010/11 נשמע נרגש לא פחות מאחרי האליפויות בהן זכה, ואולי זה לא מפתיע: לאורך מרבית הקריירה שלו, למאר אודום חשב קודם כל על הקבוצה - קודם כל על אנשים אחרים - ורק אחר כך על עצמו.
פחות או יותר באותה תקופה הפך בעל כורחו לדמות מפורסמת עוד יותר, כשהחל לככב גם בתכנית המציאות של משפחת קרדשיאן. עבור חוגים מאוד מסוימים, אודום היה מוכר כבעל-של-קלואי, ולמען האמת, מעולם לא סבל מכך: חיי הזוהר קסמו לו, והתכנית המדוברת העלתה אותו לדרגת סלב-על, כזה שצורת סיקורו (וסיקור אשתו, כמובן) הזכירה יותר אייטמים על לינדזי לוהן מאשר על ג'יי אר סמית'. באפריל 2011 עלתה לאוויר ספין-אוף לתכנית הריאליטי שעסק אך ורק בקלואי וכוכב ה-NBA, ששב והתעקש כי מעמדו החדש לא מפריע למשחק שלו על הפרקט. קשה להתווכח איתו עונת 2010/11, בה זכה בתואר השחקן השישי של השנה, היתה גם העונה הראשונה של תכניתו הטלוויזיונית. הפוטנציאל אמנם לא מוצא באופן מלא, אפילו לא קרוב לכך, אבל הפוטנציאל הזה לא מוצא גם בעונות שלפני הקשר הנוצץ עם משפחת קרדשיאן: למשך מרבית הקריירה שלו, למאר אודום ניהל מרדף לא הוגן אחרי השחקן שכולם טענו שהוא אמור להיות.
ואז הגיע הקיץ של 2011, והסדקים הפכו שברים.
***
מספר שבועות אחרי האליפות השניה ברציפות שלו, למאר אודום התבשר שבן דודו בן ה-24 נורה ברחובות ניו יורק, ומת. כוכב ה-NBA מיהר לתפוח הגדול להלוויה של "אחד האנשים האהובים עלי בעולם", לדבריו. 48 שעות לאחר מכן, הוסע ברכב השכור שלו להסתפר. ואז שמענו בום", הוא נזכר. נהג המכונית השכורה פגע ברוכב אופנוע ובנער בן 15, שנפגע בראשו והובהל לבית החולים.
"מתפלל עבור הילד והמשפחה שלו", צייץ אודום בחשבון הטוויטר שלו, אך התפילות לא עזרו. הנער מת. בטווח של יומיים, למאר אודום הוסיף שני מקרי מוות נוספים לרשימה הארוכה שלו, ובניגוד למקרי עבר, בהם החזות המחויכת והקרירה למחצה היוותה מעין חומה חיצונית, לכל הפחות הרי שהפעם, הכל החל להתפורר. שלדים שתחב עמוק בתוך הארון החלו לטפס מעלה. "נראה שהמוות כל הזמן מסביבי", הוא אמר, שבור, ל'לוס אנג'לס טיימס'. הדיכאון השתלט, ולמשך למעלה משבוע למאר אודום בקושי אכל, בקושי שתה, בקושי חשב מחשבה שלא התחילה או הסתיים בקבר כלשהו. "במובן מסוים", הודה זמן מה לאחר מכן, "יכול להיות שהמוות של בן הדוד שלי היה יותר קשה מהמוות של הבן שלי. יכול להיות שזה הציף רגשות שלא ממש עיכלתי בתקריות הקודמות בחיים שלי. חשבתי שאני נשבר נפשית".
אם זה לא הספיק, הרי שמספר שבועות לאחר מכן, החליטו בלייקרס לכלול את אודום באחת העסקאות הגנוזות המפורסמות בהיסטוריה: הפורוורד אמור היה לעבור לניו אורלינס, פאו גאסול אמור היה לעבור ליוסטון, וכריס פול אמור היה לנחות בהוליווד. עוד לפני שדייויד סטרן הספיק להטיל וטו על העסקה, אודום הועלה לשידור אצל סטיבן איי סמית' ברדיו של ESPN. גם בלי האפשרות לראות את פניו, ניתן היה לקבוע בבירור שבמקביל למילים שעוזבות את פיו, דמעות נוטשות את עיניו ומחליקות מטה. כוכב הלייקרס לשעבר נשמע שבור, פשוט שבור, ומצב הרוח שלו לא השתפר משמעותית לאחר שהטרייד בוטל, והוא נשלח בעסקה אחרת לאלופה החדשה מדאלאס עסקה שהרתיחה את קובי בריאנט ואת אוהדי הלייקרס.
מתוך שלושים זריקות שלקח בתחילת עונת 2011/12, למאר אודום קלע רק ארבע. ממשחק למשחק הוא נראה פחות ופחות טוב, צל של מי שהיה כמה חודשים קודם לכן, ובלי ספק השחקן המאכזב ביותר בליגה. בסוף פברואר 2012 הפורוורד הדועך לא נמנה על סגל המאבריקס למשך תשעה ימים רצופים, ואף אחד לא ממש ידע איפה הוא. באחת מתכניות הרדיו המקומיות קראו לזה "הסיפור הכי מדהים וביזארי של אתלט שהיה לנו בעיר הרבה, הרבה זמן". אנשי המאבריקס התעקשו לתת לו גב, להגיד שהכל יהיה בסדר, שהכל יתחבר, אבל באפריל הכל התפוצץ: במחצית המשחק מול ממפיס, אודום ובעלי המאבס מארק קיובן קיימו ויכוח לוהט, ושניהם ידעו שמדובר בויכוח של סוף. "אנחנו מקווים שזה חיבור בעזרת חיסור", אמר קיובן אחרי שהחליט לוותר על הרכש הכי מסקרן שלו מהקיץ, והתקשורת המקומית ממש לא הזילה דמעה. "אודום ייזכר כאחת הבושות הגדולות בתולדות הספורט של דאלאס, כי הוא אפילו לא הצליח לעשות את הדבר הכי קל בספורט: לשחק חזק", כתב טים מקמן לרשת ESPN.
בקיץ החולף נשלח אודום בחזרה ללוס אנג'לס, הפעם לקליפרס, וקיבל חלק מחדוות המשחק שלו בחזרה. היכולת, למרבה הצער, היתה פחות או יותר זהה: בשני משחקים בלבד מי שנחשב עד לא מזמן לאחד השחקנים הטובים ומהגוונים ב-NBA הצליח לקלוע יותר מעשר נקודות, כשאת עונת 2012/13 הוא סיים עם הממוצעים הגרועים בקריירה: ארבע נקודות בלבד ב-19 דקות למשחק.
ומכאן, אין ברירה אלא לעבור מהעבר להווה זה בו חיים שלמים של טרגדיות והדחקות מתחברים יחדיו לכדי בור שמאוד, מאוד קשה לצאת ממנו.
***
למרבה הצער, סוף הכתבה הזו תסתמך כמעט באופן בלעדי על דיווחים מאתרי רכילות שונים TMZ, הוליווד-לייף, ריידר-אונליין וכן הלאה. באתרי הספורט המובילים בארצות הברית כמות האייטמים שמעדכנים על מצבו או מקום הימצאו של אודום נמוכים עד כדי לא קיימים (בחודש האחרון, שבעה אייטמים ב-ESPN עסקו בו לעומת 45 למשך אותה תקופה ב-TMZ בלבד). לכן, לטובת כולנו, מוטב לקחת את מרבית הדברים הבאים בעירבון מוגבל: עיתונאי TMZ לא צפויים לזכות בקרוב בפוליצר, והגורמים המצוטטים באייטמים שלהם בדרך כלל מופיעים בעילום שם, גורמים שספק אם יזכו להיכנס לאייטם מקביל ב-ESPN.
אם כך, הנה תקציר דחוס היטב של מרבית האייטמים המדוברים מהחודש האחרון: אודום מכור לקוקאין כבר שנתיים; אודום נעדר למשך 72 שעות, ואף אחד לא יודע איפה הוא; אודום וקרדישאן בדרך להתגרש; מקורב לשחקן מספר: "רגע אחד למאר מסכים שהוא צריך עזרה, וחצי שעה אחר כך הוא אומר שהוא צריך שיניחו לו לנפשו; חבר נוסף: "הוא מרגיש בלתי מנוצח בגלל שהוא מפורסם ועשיר, אבל הוא גם מפחד שהגורל שלו יהיה לגמור כמו אבא שלו - מכור לסמים; אחד מסוחרי הסמים שלו: בשלוש השנים שאני מכיר אותו הוא הוציא 50 אלף דולר על קוקאין. החברים שלו מפחדים שהוא אובדני והוא מנסה לעשן את עצמו למוות"; דילר אחר טוען שהשימוש של אודום בסמים כל כך קיצוני, עד כדי כך שהפסיק לעבוד איתו מחשש לחייו של השחקן.
בחורה בשם פולינה פולנסקי איתה בגד, כביכול, בקלואי, טוענת כי החל לעשן קראק; שמועות על מוות ממנת יתר צצות ומופרכות; הגברת קרדשיאן חותכת את כרטיס האשראי שלו בעוד אודום עצמו מתחיל למכור את תכשיטיו, כדי לעמוד בהתמכרות שלו, שכוללת הוצאה של 800 דולר ליום על קוקאין; מקורב לשחקן: "למאר יודע שהוא גמר. הוא לא חוזר לשחק. אמרנו לו לפני כמה שבועות, והוא נשמע כאילו לא אכפת לו. הוא אמר - 'כן, שיהיה'. זה הדהים אותנו, העובדה שאפילו לא אכפת לו מהחלום שלו, מהדבר שהוא עבד כל כך קשה כדי להשיג".
אם יש משהו שאוהבים בארצות הברית יותר מלהעלות סלב כלשהו למעלה, זה לרסק אותו למטה, ואודום מחד נמצא קרוב מאוד לתחתית הבור, ומאידך לא עושה דבר כדי לצאת ממנו או לכל הפחות כדי לברוח כבר מלוס אנג'לס, עיר שגרמה לו לעשות את הדבר הזה לפני כחודשיים, כשנשבר לו מהשמועות על כך שבגד בקלואי:
אז מה צופן העתיד ללמאר אודום? עד לפני מספר שבועות, הלייקרס והקליפרס רמזו כי אם ייגמל מסמים, יהיו מוכנים להחתימו לעונה הקרובה. לעת עתה, אף אחד כבר לא מעז לדבר על חזרה של האלוף לשעבר לפרקט לא כרגע, לפחות ולכולם ברור שאפילו אם שישית מהדיווחים שלעיל נכונים, הרי שלאודום מצפה דרך ארוכה מאוד של גמילה עד אשר יוכל לחזור ולשחק כדורסל מקצועני. "החלק הקשה יותר עבור אנשים רבים, אחרי שהצליחו לייצב אותם, הוא להתמודד עם הטראומות הנפשיות", כתב לאתר 'הופסוורלד' דוקטור טראוויס הית', שעבד עם מספרי קבוצות NBA בעבר. "להביט לטראומה בעיניים יכולה להיות חוויה מרתיעה, אבל זהו חלק קריטי בהליך ההחלמה. אין ספק שלאודום יש עוד דרך ארוכה, אבל זו לא משימה בלתי אפשרית. על פי כל הדיווחים, המצב שלו רק הולך ומחמיר. האמת המצערת של התמכרות היא שהיא נהיית פטאלית אם לא מטפלים בה".
"בקצרה", כתב דוקטור הית', "אם אודום לא יקבל עזרה, הוא ימות".
כתבות קודמות ב"מגרש השדים"
מייקל ביזלי פשוט לא מצליח להגשים את הפוטנציאל שלו
סיפורה הטרגי של האצנית הסומלית, סמיה יוסוף עומאר
נפילתו של "המקרר" - כוכב הפוטבול המיתולוגי וויליאם פרי
הכי עצוב שיש: פול גאסקוין שוקע לתהומות חדשים
משחקן תיכונים מבריק להתאבדות על פסי הרכבת: סיפורו של אדי גריפין
כל הכתבות ב"מגרש השדים"
לתגובות:
nimrodofran@walla.co.il