פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לטבוע בנהר של כישרון: דעיכתו העצובה של כוכב ה-NBA מייקל ביזלי

        ריילי טען שהוא הכישרון ההתקפי הגדול אי פעם, מספרי המכללות שלו התעלו על דוראנט הנדיר, אבל מייקל ביזלי אהב דבר אחד יותר מדי: מריחואנה. הוא נתפס, ונתפס, ונתפס, ועל הדרך שחרר גם איומי התאבדות ונחקר על תקיפה. מגרש השדים עם הסיפור שהגיע הקיץ לצומת מכריע

        הכדורסלנים האמריקאים קווין דוראנט, מייקל ביזלי במשחק הרוקיז של 2009 (GettyImages , Kevork Djansezian)
        כמה דמיון, כמה שוני. מייקל ביזלי וקווין דוראנט (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        קצת אחרי נקודת האמצע של עונתו הראשונה ב-NBA, עתידו של מייקל ביזלי עדיין היה נראה ורוד. ורוד בוהק, ליתר דיוק. פט ריילי, נשיא מיאמי, התמוגג מהכישרון הגולמי של הפורוורד הצעיר שלו, ואמר לרשת ESPN כי יכול להיות שביזלי הוא הכישרון ההתקפי הגדול ביותר שאי פעם ראה. ריילי, יש להזכיר, אימן את השואוטיים-לייקרס של שנות השמונים – קבוצה שהיתה כל כולה כישרון התקפי שחובר יחדיו, עם שמות כגון מג'יק ג'ונסון, קארים עבדול ג'באר, ג'יימס וורת'י ואחרים – כך שלאחד המאמנים הגדולים בתולדות ה-NBA היתה עין מסוימת לכישרון.

        "אם הוא יקבל 30 דקות למשחק, הוא יקלע משהו כמו 24 נקודות למשחק", אמר ריילי במרץ 2009, “אם הוא ישחק 40 דקות למשחק, הוא יהיה מלך הסלים של הליגה". מעט מאוד אנשים הרימו גבה למשמע דבריו של מאמן העבר האגדי: אחרי הכל, ביזלי היה בעיצומה של עונת רוקי טובה, ולפרקים נראה כמו מה שכולם האמינו שיהיה – אחד הנשקים ההתקפיים הקטלניים בליגה, שהגיע ל-NBA אחרי אחת מעונות הרוקי הגדולות בתולדות ליגת המכללות האמריקאית.

        ארבע וחצי שנים נוראיות לאחר מכן, פיניקס העדיפה לשלם למייקל ביזלי שבעה מיליון דולר כדי להתיר את חוזהו, העדיפה לזרוק עליו כסף כדי שיתרחק מהמועדון, וכעת, לא ברור האם יהיה מי שיעניק לכישרון המתוסבך הזה צ'אנס נוסף. בארצות הברית טוענים שמיאמי של ריילי עשויה להרים את הכפפה, אולם גם אם זה יקרה – גם אם יצטרף ללברון, ווייד ובוש, גם אם יהפוך לשחקן משלים יעיל בקבוצה שתרוץ לכמה וכמה אליפויות בשנים הקרובות – מייקל ביזלי לעולם כבר לא יהיה מה שיכול היה להיות.


        יסגור מעגל? מיאמי שוקלת להחזיר את מייקל ביזלי

        סקירת הקבוצות שיש להן מספיק כסף כדי להתחמש

        שחקן מיאמי היט מייקל ביזלי (AP)
        מהפוטנציאל הענק הזה נשאר - ובכן, רק פוטנציאל. מייקל ביזלי במיאמי (צילום: AP)

        ***

        אחד מחברי הילדות הקרובים ביותר של מייקל ביזלי היה קווין דוראנט. "היינו עושים הכל ביחד", נזכר לפני מספר שנים, וסיפר שהשניים היו חולמים איך יום אחד, יהיו שחקני NBA גדולים. שמו של כוכב אוקלהומה סיטי - אחד משני שחקני הכדורסל הטובים בתבל - עוד יצטלב לא פעם עם הקריירה של ביזלי, ויהווה מעין צל, מראה שבורה למה שיכול היה להיות. מעבר לשני סגנונות משחק שונים, ההבדל העיקרי בין כוכב הת'אנדר וביזלי תמיד היה האופי, מבנה האישיות, והדברים שעושים ולא עושים מחוץ לפרקט. בעוד הדרך של דוראנט לקולג' ומשם להפיכתו לאחד משחקני ה-NBA הנקיים והאהובים ביותר בתבל היתה קלילה ואלגנטית כמו הג'אמפ שלו מחוץ לקשת, ביזלי נאלץ להילחם גם בעצמו ולצלוח שבילים מלאי מהמורות, כבר בשנותיו הראשונות ככדורסלן חובב.

        כנער, עבר לא פחות משישה בתי ספר שונים בחמש מדינות בארצות הברית בשל התנהגותו הילדותית והפרועה. פעם, כך על פי אחד הסיפורים, הניח במגירה של אחד ממוריו הרבים חולדה מתה. על הפרקט, לא היה שום דבר ילדותי במייקל ביזלי: כמעט בכל רגע נתון, הוא היה השחקן הטוב ביותר, בלי קשר לתיכון או שיחק באותו חודש. הקטע הבא, הלקוח מתחרות הטבעות של תיכון אוק היל, אולי ממחיש טוב ביותר את השילוב הזה, של ילדותיות קיצונית ואתלטיות עילאית – ביזלי עושה דברים שמעט מאוד ילדים בני 16 מסוגלים לעשות, ועושה זאת עם כובע של בובספוג:

        למשחק המקדונלדס אול-אמריקן המסורתי, שמאגד מדי שנה את התיכוניסטים הטובים ביותר למפגש ראווה שמשודר מחוף לחוף ב-ESPN, ביזלי הגיע ב-28 במרץ כאחד הכשרונות הגדולים במדינה, אם לא הגדול שבהם. וכאשר על הפרקט היו, בין היתר, גם דרק רוז, אריק גורדון, ג'יימס הארדן, קווין לאב ובלייק גריפין, היה ברור לכל מי השחקן הטוב ביותר. הפורוורד השמאלי המגוון סיים את הערב ההוא כ-MVP, עם 23 נקודות ו-12 ריבאונדים. הנה חלק מביצועיו, כולל מספר דאנקים נאים מתחרות ההטבעות שהתקיימה אז:

        “הוא עילוי", אמר על ביזלי ג'רי וויינרייט, מאמן נבחרת הנוער של ארצות הברית, "זה כאילו מישהו לקח את כל החלקים הטובים וחיבר אותם יחד. הוא לא מאוד שונה, חוץ מבאורך שלו, מקווין גארנט". אף שקיבל הצעות מהנוצצות שבמכללות, הפתיע העילוי הצעיר והודיע שבכוונתו לערוך את קריירת המכלות שלו דווקא בקנזס סטייט הצנועה, שלא הגיעה לטורניר ה-NCAA כבר 12 שנה. "זה כאילו מוצארט יבחר לנגן בבר הפינתי", נבחר ברשת ESPN על ההחלטה התמוהה, אך לביזלי זה ממש לא הפריע. הוא התיישב ליד הפסנתר המטפורי, ונתן חתיכת קונצרט.

        הפתיחה היתה לא פחות מהיסטורית. כבר במשחקו הראשון במכללות, דאג הפורוורד האדיר להראות את מה שהראה כולם עוד בתיכון: כל דבר פחות מה-NBA קטן עליו בכמה מידות. ב-31 דקות של משחק, העמיד שורה סטטיסטית נדירה של 32 נקודות, 24 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 4 חסימות ו-2 חטיפות. מאמנו, פרנק מרטין, שגם כן ציין את משחק הבכורה שלו ברולג', התמוגג. “אני לא אוהב להשוות אנשים, אבל כאן ההשוואה ברורה", הודה מרטין, ומתח פעם נוספת קו בין ביזלי ודוראנט, שבאותה תקופה החל את עונתו הראשונה ב-NBA. "לדעתי, אם המצב היה הפוך, ודוראנט עדיין היה במכללות, אנשים היו תוהים אם הוא יכול לעמוד בסטנדרטים של מייק".

        עונת הפרשמן החלומית של ביזלי נמשכה עם תצוגות כגון 28 נקודות ו-22 ריבאונדים, 40 נקודות ו-15 ריבאונדים, 40 נקודות ו-17 ריבאונדים, ו-44 נקודות ו-13 ריבאונדים. אף אחד במכללות לא ידע כיצד לאכול את הדבר הזה - 2.08 מ' עם התמצאות נדירה בצבע, שיכול להוביל כדור, לקלוע מכל הטווחים, ולהוריד ריבאונדים ולחסום כדורים כטובי הסנטרים. כאמור, מספר חודשים קודם לכן סיים דוראנט את עונתו היחידה במכללות, והציב בטקסס עונה שנכנסה לספרי ההיסטוריה של הפרשמנים: 25.8 נקודות למשחק ב-47 אחוז מהשדה ו-11.1 ריבאונדים, ב-35.9 דקות לערב. ביזלי ראה כי טוב, וסיים את עונת הבכורה שלו עם מספרים טובים אפילו יותר, כאלה שבהחלט שמים אותו ברשימת עונות הפרשמן הגדולות בתולדות המכללות (לכל הפחות בשנות האלפיים): 26.2 נקודות למשחק ב-53 אחוזים מהשדה ו-12.4 ריבאונדים ב-31.5 דקות בלבד.

        הכדורסלן האמריקאי מייקל ביזלי במכללת קנזס סטייט ב-2008 (GettyImages , Jamie Squire)
        "כאילו מישהו לקח את כל החלקים הטובים וחיבר אותם יחד". מייקל ביזלי וידיו הארוכות במכללת קנזס סטייט (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        ***

        לביזלי לא היה שום ספק שיירשם לדראפט 2008, ולקראת סיום העונה המדהימה בקנזס סטייט, עונה בה קבע 30 שיאי מכללה ו-17 שיאי מחוז, הוא היה נחשב למועמד הוודאי להיבחר ראשון בדראפט. בו בזמן, ספק מסוים החל לבעבע בו. כשנשאל על ידי רשת ESPN על מעמדו כשחקן המכללות הטוב ביותר, בדרך לסטטוס של כוכב NBA, השיב: "האמת היא שלפעמים אני מרגיש שאני לא שייך, וכשאני אעזוב ל-NBA, זה יהיה אפילו יותר גרוע. מה זה בכלל, להיות מפורסם? זו תחרות פופולריות. זה שלב הכיף האחרון – אחר כך הכל יהיה עסקים, ואני לא בטוח שאני עדיין מוכן לזה. איך אתה מתכונן לדבר כזה? איך אתה מתכונן למשהו שאתה לא מכיר?”

        בחודשים שקדמו לדראפט התנהל ויכוח לוהט, וממש כפי שקרה שנה קודם לכם עם דוראנט וגרג אודן, נדמה שלכל אחד בליגה היתה העדפה בסוגיה מי צריך להיבחר ראשון – רוז או ביזלי. בסופו של דבר, היכולת האדירה של רוז בטורניר ה-NCAA של אותה שנה, בצירוף העובדה ששיקגו, שבחרה ראשונה, העדיפה רכז והתאהבה בילד המקומי, גרמה לבולס לבחור ברוז – וממש לא להתחרט על כך. ביזלי הרוויח מהספק, ונבחר שני על ידי מיאמי – קבוצה בירידה אמנם, אך עם אחד בשם דוויין ווייד. להיט היו לא מעט ספקות בנוגע לפורוורד הצעיר, והספקות הללו התעצמו מספר שבועות אחרי הדראפט, אפילו לפני שהספיק לשחק משחק טרום עונה אחד עבור קבוצתו החדשה.

        זה קרה בסדנת ההכנה לרוקיז, סדנה בת כמה ימים שקמה ב-1986 - בערך בסוף תקופת הקוקאין המפורסמת של הליגה - במטרה להקל על המעבר מהתיכונים לקולג'ים לדבר האמיתי, ולהכין את השחקנים לסכנות, הפיתויים, הנשים, הפרסום המיידי וקרובי המשפחה הרחוקים שלפתע יצוצו עם יד מושטת. חלק לא מועט מהסדנה המדוברת מוקדש לדיבור על סמים. ובכל זאת, ערב אחד, מחדרו של מייקל ביזלי (ודארל ארתור ומריו צ'אלמרס) עלה ניחוח עז של מריחואנה. הבחירה השניה בדראפט נקנסה ב-50 אלף דולר, ואם זה נשמע לכם כמו השתנה מהמקפצה, ובכן, לכו צעד אחד קדימה: להיתפס מעשן מריחואנה בסדנת הרוקיז של ה-NBA זה קצת כמו להוריד צ'ייסר של עראק באמצע פגישת AA.

        ובכל זאת, כפי שיקרה לו למשך מרבית הקריירה, כשרונו הגולמי העצום הספיק לביזלי כדי להציף אותו מעל הבעיות המשמעתיות. כבר במשחקו השלישי ב-NBA הפציץ 25 נקודות. בחודש הראשון בליגה הטובה בעולם קלע שלוש פעמים מעל 20 נקודות, ובהמשך אותה עונה סיפק כמה משחקים מוצלחים נוספים - 28 נקודות ו-9 ריבאונדים מול פיניקס, 28 נקודות ו-16 ריבאונדים מול ניו יורק, נניח – כשאת החודש האחרון של 2008/09 סיים עם ממוצעים של 20.6 נקודות (55 אחוז מהשדה, 50 אחוז ל-3), ו-8.6 ריבאונדים למשחק, על אף שבמרבית הערבים עלה מהספסל.

        ושוב הגיע הקיץ, ושוב ביזלי הסתבך, ושוב היתה זו המריחואנה. בתמונה שהעלה לחשבון הטוויטר שלו, השוויץ כוכב מיאמי בקעקוע החדש:

        שחקן מיאמי היט מייקל ביזלי (צילום מסך , חשבון הטוויטר של מייקל ביזלי)
        (מתוך חשבון הטוויטר של מייקל ביזלי)

        אולם, בתקשורת האמריקאית התעסקו פחות בציור הגוף המושקע ויותר בשקית שעל השולחן (לחצו על התמונה כדי לראות את כולה) – ככל הנראה, העריכו, שקית מריחואנה – ושבו ותהו: האם לא למד דבר? ביחד עם התמונה שלעיל, צייץ ביזלי שני ציוצים: “מרגיש כאילו זה לא שוות לחיות!!!!!!!!”, ו-”אני מרגיש שכל העולם נגדי". מאוחר יותר, טען הפורוורד הבעייתי כי שהה במרכז גמילה (ככל הנראה מסמים) ביוסטון, וכשהתבשר כי עליו להישאר חודש נוסף, לא ידע כיצד לפרוק את הרגשות וזה מה שיצא.

        בארצות הברית החלה סערה ששילבה, כמיטב המסורת, לא מעט צביעות עם ציניות: מעבר לפוריטניות המובנית ושאלות המריחואנה – כן או לא – היה אלמנט נעים עוד פחות בסיטואציה: משום מה, לא מעט כתבות עסקו דווקא בשאלה המקצועית. מה יהיה עכשיו עם מיאמי? “המסתוריות סביב מייקל ביזלי מגיעה לרמות קריטיות בגלל דוויין ווייד, שיכול לעזוב את הקבוצה בסוף העונה", נכתב ב"פאלם ביץ' פוסט", וטורי דעה אחרים העלו חששות דומים: אם מי שאמור היה להרים את המועדון גבוה, לחבור לווייד בטנגו הזה, שאמור היה להשיב את ההיט להתחרות על אליפות עושה שטויות, מה יהיה איתנו? השאלה הזאת, למרבה הצער, היתה חשובה יותר מ, נניח – מה שלום הילד הזה, שבהחלט זקוק לעזרה? בריאותו הנפשית של ביזלי כמעט ולא הועלתה על הפרק, ומעט מאוד אנשים עצרו כדי לחשוב ולקרוא – היי, רגע, ממתי אנשים אובדניים נשלחים למוסד גמילה מסמים, ולא למרכז שיסייע לטפל בשדים שבראשם?

        הנרי אבוט מרשת טרוהופ של ESPN דיבר עם אחד ממאמניו של ביזלי בתקופת ילדותו, דון ברטו, שהבטיח: “מייקל יהיה בסדר. הוא על הגבול הדק שבין גאונות ושיגעון, כמו אתלטים גדולים אחרים". ההיט נתנו גם הם גב, וכעבור מספר שבועות קיבלו בחזרה את הכוכב המקועקע שלהם. הפעם, ביזלי פתח ב-78 משחקים בחמישייה, אך יכולתו היתה לא יציבה (22 משחקים עם 20 נקודות או יותר לצד 20 משחקים עם 9 נקודות או פחות), לא ממש היה ברור הוא 3 או 4, ולפט ריילי החלה להיגמר הסבלנות. בקיץ – קיץ 2010, אולי הקיץ המפורסם בתולדות ה-NBA – נשיא ההיט תפקד על תקן מוצארט, כשהצליח לצרף לווייד את לברון ג'יימס וכריס בוש. אחד המהלכים הראשונים של ריילי אחרי הרכבת הביג-ת'רי היה לשלוח את מייקל ביזלי למינסוטה, תמורת שתי בחירות סיבוב שני עתידיות. קשה להיזכר בקבוצה שמוותרת כל כך מהר, עבור מחיר כל כך נמוך, על בחירה שניה בדראפט, אולם במיאמי רצו לבנות דבר חדש – קבוצה אלופה שמתנהלת כמו קבוצה אלופה, ההצגה הטובה בתבל, והתדמית היתה חשובה כמעט כמו הכדורסל עצמו.

        "מייקל ביזלי הוא ילד לא בוגר שעישן יותר מדי מריחואנה", אמר הג'נרל מנג'ר של מינסוטה, דייויד קאן, ומיד נקנס ב-50 אלף דולר והתנצל. בשורות הטימברוולבס המתחדשים, ששלחו את אל ג'פרסון ליוטה, היה ביזלי לשחקן היקר ביותר בסגל, ובפעם הראשונה מאז הגיע ל-NBA, קיבל יחס אמיתי של כוכב – ה-כוכב, השחקן החשוב ביותר, שנוגע הכי הרבה פעמים בכדור, וזה נגמר בעונה הטובה ביותר בקריירה שלו. היו שם משחקים של 42 נקודות ו-9 ריבאונדים מול סקרמנטו, 35 נקודות מול הניקס, 33 מול הקליפרס, 33 מול פורטלנד, 33 מול דנבר ו-34 מול יוסטון. בסך הכל, המספרים הללו השתקללו לכדי ממוצעים של 19.2 נקודות ו-5.6 ריבאונדים. למרבה הצער, הטימברוולבס סיימו עם המאזן הגרוע בליגה - 17 נצחונות לצד 65 הפסדים - בעוד שתי דמויות מהעבר המשיכו להוות סוג של מראה לביזלי: דרק רוז היה ל-MVP הצעיר ביותר בתולדות הליגה, וקווין דוראנט זכה במלכות הסלים בפעם השניה ברציפות.

        את קיץ 2011 פתח ביזלי כפי שפתח את מרבית הקיצים האחרונים שלו: ב-26 ביוני, ב-3 בלילה, נעצר כשהוא נוסע מעל המהירות המותרת. בחיפוש במכוניתו התגלתה שקית עם 16.2 גרם של מריחואנה. מספר שבועות לאחר מכן, עשה את הדבר הבא במשחק ראווה שארגן חברו, קווין דוראנט:

        פציעה שגרמה לו להחמיץ 12 משחקים השתלבה עם הרצון של מינסוטה להשתפר וליצור תרבות אחרת בעצמה – ריקי רוביו הגיע לעונת הרוקי שלו, קווין לאב הפך לסופרסטאר – וביזלי ראה את עצמו יורד לספסל, וממוצעיו צנחו ל-11.5 נקודות פר ערב. בסיום עונת 2011/12, חתם לשלוש שנים בפיניקס תמורת 18 מיליון דולר, והבטיח שהצרות בכלל ואלה המעושנות בפרט, מבחינתו, נגמרו: “הבנתי שעשר דקות של הרגשה טובה לא שוות לסכן את החיים והקריירה שלי. אני משוכנע שהחלק הזה של הקריירה שלי ושל החיים שלי מאחורי, והוא כבר לא יחזור". בחודשים הראשונים של העונה, הכל היה פחות או יותר בסדר, והפוטנציאל של ביזלי הספיק כדי לגרום לסאנס לתת לו גב, שקט, ביטחון והרבה מאוד כדורים, בתקווה שמתישהו כל זה ישתלם. מאמן הסאנס אלווין ג'נטרי אמר למגזין 'סלאם': “כישרון אף פעם לא מספיק. מייקל ג'ורדן היה השחקן המוכשר אי פעם, אבל זו לא הסיבה שהוא היה גדול. הוא היה גדול בגלל הדרייב שלו והתחרותיות. אם אתה משלב את שני הדברים, אתה נהיה גדול. ביזלי חייב להמשיך לרצות להגיע לנקודה הזאת. אני חושב שהוא רוצה להיות גדול, אבל בין להגיד שאתה רוצה להיות גדול ובאמת להיות גדול, יש הבדל משמעותי”.

        ובתוך ההבדל הזה, מייקל ביזלי בילה את מרבית הקריירה שלו. בעונה החולפת החלה הרוח לצאת ממנו, משחק אחר משחק, וב-11 בדצמבר, 2012, אמר: “בארבע השנים האחרונות ניסיתי לרצות את כולם, ולא הצלחתי לרצות אף אחד. שאנשים יסתכלו עלי איך שהם רוצים. הם יכולים להספיד אותי, זה בסדר מבחינתי. עשיתי דברים לא כל כך חכמים בעבר, אבל אני לא עושה יותר את הדברים שסיבכו אותי. אני איש משפחה עכשיו. מבחינת כישרון, אני עדיין מרגיש שאני טופ 10". ביום האחרון של שנת 2012, קרה למייקל ביזלי דבר שלא קרה לו כל חייו: על אף שהיה בריא, לא שותף ולו לשניה במשחק מקצועני – הפסד לדוראנט ואוקלהומה סיטי. ג'נטרי הסביר שלא רצה לפגוע ב"דבר הטוב שיש לנו כרגע" – דבר טוב בו הסמול פורוורד הפותח היה אקס הפועל חולון, פי ג'יי טאקר.

        שחקן פיניקס סאנס מייקל ביזלי (GettyImages , Christian Petersen)
        שקע בפיניקס לתהומות חדשים. ביזלי במדי הסאנס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        ההמשך היה עגום עוד יותר. ב-25 בינואר נעצר על מהירות מופרזת, במכונית מרצדס ללא לוחית רישוי, כשרשיונו בכלל לא היה בתוקף, וברכבו אקדח טעון; במאי נחקר על תקיפה מינית; וזה לא כאילו כדורסל היווה עבורו מפלט – אם כבר, אז להיפך: עונת 2012/13 היתה הגרועה בקריירה של מייקל ביזלי, עם ממוצעים של 10.1 נקודות ב-40 אחוז מהשדה, לצד 3.8 ריבאונדים, כשברוב המשחקים הוא עולה מהספסל, מחליף שחקנים שכילדים, בוודאי חלמו להיות כמוהו. לפני כחודש, נעצר ביזלי בפעם המי-יודע-כמה על אחזקת מריחואנה וסיפק לפיניקס את הקש ששבר את גבה. הסאנס החליטו להתיר את חוזהו, בו נותרו עדיין שנתיים ו-12 מיליון דולר – העדיפו לשלם לביזלי שבעה מיליון דולר, העיקר שיילך רחוק ולא יחזור. “היינו מסורים להצלחה של מייקל, אבל זה הכרחי שנדרוש את הסטנדרטים האישיים והמקצועיים הגבוהים ביותר", אמר נשיא המועדון לון באבי.

        בשבועות הקרובים צפוי מייקל ביזלי למצוא קבוצה חדשה ב-NBA. הילד בסך הכל בן 24, וקשה להאמין ש-30 קבוצות לא יחשבו שאולי, רק אולי הן יכולות להיות אלה שיאלפו את האריה המסרטן הזה. גם אם זה יקרה – במיאמי או בכל קבוצה אחרת – ביזלי כבר לא יגיע מעמדה של כוכב. הכסף לא יהיה גדול, התפקיד לא יהיה גדול, הסיכון לא יהיה גדול. אחרי שמינסוטה ופיניקס נכוו, סביר להניח שקבוצות קטנות כבר לא יתנו לו את המושכות. ניתן רק להניח שמי שתהמר על אחד הכשרונות הגדולים בליגה תהיה קבוצת פלייאוף, אולי אפילו קונטנדרית, שחסרה איזה גרוש ללירה בדמות סקורר מהספסל – תפקיד שמייקל ביזלי בהחלט יכול למלא, אם רק ירצה. אבל מייקל ביזלי מעולם לא היה שחקן משלים, והמעבר הזה יהיה, ככל הנראה, המעבר המכונן בקריירה של הכוכב הדועך – זה שיקבע האם הוא מסוגל להישאר בליגה, או להיפלט ממנה הרבה לפני גיל 30, ולהיזכר כאחד הפספוסים הגדולים אי פעם.

        נסיים, אם כך, בתהייה שביזלי עצמו העלה בפעם שעברה שנאלץ לערוך מעבר כה משמעותי – מהקולג' ל-NBA:

        איך מתכוננים למשהו שאתה לא מכיר?

        שחקן פיניקס סאנס לשעבר מייקל ביזלי (AP)
        כך הוא נראה בחודש שעבר, לאחר שנעצר על אחזקת מריחואנה. מייקל ביזלי (צילום: AP)

        לכתבות קודמות ב"מגרש השדים"

        לתגובות:
        nimrodofran@walla.co.il