"אקסודוס".
בספרד כבר מצאו שם מתבקש לנטישה ההמונית. ספר שמות, הגרסה הלועזית. אז הנה, ברשותכם, "ואלה שמות".
(דמיינו את אריק איינשטיין, ודמיינו את זה בחריזה טובה יותר).
קמפאניה, אדריאן, ג'ואל ומונייסה; לונה, אמאט, גארידו, קאניאס ופוסואלו; נבאס, לואיס אלברטו, אספס, דאולופאו וואלרו; חואקין, יורנטה, אמורבייטה וטיאגו; א-דאן, בו-יאן, לופס, טורס, קאסס; צ'מה, ויקו, חוראדו ואלונסו; נבארו, סנה, אגויטס, אבאלו ונגרדו; והכי חשוב - מאנה וחואן פאבלו.
זו רשימה של שחקנים ספרדים שעברו הקיץ מקבוצה ספרדית לקבוצה לא ספרדית. ולא מן הנמנע שבין כתיבת שורות אלו לבין קריאתן, הרשימה התרחבה. זו המגמה, חברים. כפרפראזה על דבריו של רבי זליכה, הליגה הספרדית מעולם לא היתה רקובה יותר.
***
אלברו נגרדו חתם במנצ'סטר סיטי
היה שווה לחכות? על הגעת קבאני לפ.ס.ז'
המכתב המרגש של טיטו וילאנובה
דירוג פורבס: ריאל קבוצת הספורט השווה בעולם; ברצלונה שלישית
בעיקרון, זה באמת עניין של טעם. עדיין נמצאים כאלו שמצליחים לצפות באדיקות בלא ליגה הזו, "תחרות" שבה שתי קבוצות ענק משחקות בינן לבין עצמן, ובין קלאסיקו לקלאסיקו דופקות שישיות לאלמריה וכאילו מרגשות אוהדי כדורגל ברחבי העולם. על אנשים רבים זה כבר לא עובד. אוהדי ספורט אנינים כבר לא מעיפים מבט לעבר הליגה הספרדית, לפחות לא בשבועות המעיקים שבהם ריאל מפרקת את זו ובארסה את זו.
אבל אם עד כה דובר בעיקר על רצון האוהדים, הרי שהתהליכים המשיכו להתרחש, והקוטביות מעולם לא היתה רחבה יותר. הקיץ הזה הוכח סופית: זה לא רק הצופים; גם השחקנים כבר לא רוצים להיות שם. לפי התקשורת הספרדית, וכבר אמרנו, המספרים משתנים בכל שעה, יותר מ-100 שחקנים עברו הקיץ מספרד לליגות אחרות; ב-2008, למשל, נטשו רק 33.
מדוע מתרחש האקסודוס? בגלל דברים מהותיים לכל שחקן כדורגל, ודברים שאי אפשר למצוא בספרד. זה בעיקר המשבר הכלכלי. כפי שפורסם ב"ספורט360", בספרד 27.3 אחוזי אבטלה. נספרו יותר משישה מיליון חסרי עבודה רק ברבעון הראשון של 2013, וגם הכדורגל לא חסין.
המרוץ הדו ראשי לאליפות פוגע בליגה. ברצלונה וריאל מדריד מתחלקות ב-50 אחוזים מההכנסות על זכויות שידור; שאר המועדונים מקבלים במקרה הטוב שלושה אחוזים. וגם זה כבר לא הרבה כמו פעם. בספרד מדווחים על ירידה גדולה ברייטינג, נפילה של כ-15 אחוזים. הפרמיירליג, למשל, הכניסה 1.1 מיליארד יורו יותר מאשר לה ליגה מזכויות שידור ב-2011/12, ושם הנתח מתחלק בשוויוניות יחסית. רוצים לדעת כמה נואשים בספרד? הרשויות המשדרות מנסות להזיז את הקלאסיקו הראשון לשעת הצהריים, כדי שבאסיה יוכלו לראות ולהציל קצת את המצב.
יש עוד. ריאל וברצלונה מדורגות במקום הראשון והשלישי ברשימת פורבס של המועדונים העשירים בספורט העולמי; יתר הספרדיות נמצאות בחוב מוערך של 4 מיליארד יורו. עקב כך, למשל, מתוך 10 הקבוצות שדורגו אחרי ברצלונה וריאל, שמונה נאלצו למכור את הכוכב הכי גדול שלהן. אתלטיקו מדריד, על סף האלטרנטיבה, נאלצה למכור בשנים האחרונות את טורס, אגוארו, דה חאה, פורלאן ופלקאו. החוב של הקבוצה מויסנטה קלדרון, הקיץ, נאמד סביב 180 מיליון היורו. וכך הפער רק גדל.
וכשהפער רק גדל, בעצם יש לכוכבים הספרדים המתהווים 22 משבצות הרכב ראויות בלבד. ובשתי קבוצות אלו רשומים 24 שחקנים זרים בסגל. אז איפה לשחק? השחקנים הספרדים וסוכניהם יודעים ומודים: או ברצלונה, או ריאל מדריד, או בחוץ לארץ. אין אופציות אחרות.
הנבחרת של ויסנטה דל בוסקה תעיד יותר מכל: 23 שחקנים זומנו לגביע הקונפדרציות האחרון. מתוכם רק שחקן אחד רוברטו סולדאדו משחק בספרד ולא בריאל או בארסה. הליגה הספרדית האמיתית לא קיימת עבור לה רוחה, וחכו חכו, טוטנהאם עוד תחטוף גם החייל האחרון שנשאר.
מדובר במפלצת דו ראשית. הדבר היחיד שמאפיל על רצון הספרדים לברוח מספרד, הוא רצון הסקאוטים בשחקנים ספרדים. הזכייה של לה רוחה בכל טורניר אפשרי ובכל גיל אפשרי יצרה בום היסטרי. "הספרדים מתפזרים בכל העולם, בגלל שכולם רוצים לשחק כדורגל כמו שהספרדים משחקים", הסביר גינס קרבחאל, סוכנו של ג'רארד דאולופאו - הטאלנט הצעיר של בארסה שהושאל לאברטון.
באנגליה מוכת הזרים, במיוחד רוצים להיות כמו ספרד. אלו לא רק המנג'רים הספרדים שהיגרו לאי; אלו 34 שחקנים ספרדים שישחקו בפרמיירליג בעונה הבאה, נכון לבוקר 21 ביולי. שיא. האחרון ברשימה היה אלברו נגרדו, שהצטרף למנצ'סטר סיטי של מנואל פלגריני. הוא הצטרף גם לדויד סילבה, חאבי גרסיה וחסוס נבאס. ארבעה ספרדים בסגל סיטי, לעומת שמונה אנגלים.
כשנגרדו הצטרף הוא אמר שהוא שמח לעבור לאנגליה, משום ש"הליגה שם מתאימה לסגנון שלי". בארסנל, שם משחקים מיקל ארטטה, סנטי קאסורלה ונאצ'ו מונריאל, מבינים היטב את נגרדו. פראנסיס קאגיגאו מצוות האימון של התותחנים הסביר ל"אל פאיס" מה מושך את האספניולים: "האצטדיונים פה מלאים, יש אווירה פנטסטית, יש כבוד למאמנים ולשחקנים, יש יותר סבלנות מהקהל והמצב הכלכלי טוב יותר".
תשאלו בסוונסי. בסגל של מיכאל לאודרופ, ספרדולוג ידוע, מכהנים שבעה שוורים. הקבוצה הוולשית היא בעצם הסממן הכי גדול לתופעה. אלו לא רק שחקנים גדולים שעוברים לקבוצות גדולות. המגמה חולשת על כל הרמות וכל הקבוצות. מי הכיר את מיצ'ו לפני עונת הפריצה במדי ראיו והיציאה המהירה לספרד, פאבלו הרננדס לא הצליח לתפוס חולצת הרכב בוולנסיה, רנחל הגיע לוויילס עוד כשהברבורים היו בכלל בליגה השלישית.
אבל כש-90 אחוז מהמועדונים בשתי הליגות הבכירות לא יכולים להציע חוזה ארוך טווח, כי לך תדע מתי הם ייכחדו, אין לספרד סיכוי. ולנסיה, למשל, רצתה להחתים את יאגו אספס, אבל כשליברפול נכנסה לתמונה, הסיפור נגמר. בטיס רצתה להאריך את חוזהו של השוער אדריאן, אבל ווסטהאם הכפילה את ההצעה בלי לאבד אוויר. ופה הנפילה של לה ליגה: שחקן סביר יעדיף את סטוק על סביליה, ואת וויגאן ואת פיורנטינה ואת פרנקפורט ואפילו את מכבי תל אביב.
כפי שהבנתם, המגמה לא פסחה על הגיל הרך. דאולופאו וקמפאניה מהנבחרת עד גיל 20 יצאו החוצה (אברטון וקריסטל פאלאס); טיאגו (באיירן) ומונייסה (סטוק), מהנבחרת עד גיל 21, נטשו את ברצלונה. ההעברה של טיאגו מדהימה ומסקרנת במיוחד. הוא עזב את הבית הקטלאני בשביל לעבור לאחת הקבוצות הצפופות בעולם. זו לא רק המשכורת וזה אפילו לא רק פפ. זה לבטח גם הרצון לשחק בבונדסליגה המאורגנת, הנצפית, המאתגרת.
הספרדיות נחלשות ונחלשות. מה שלא מספיק טוב לספסל של אספניול או סביליה, טוב להרכב של וויגאן או אפילו ליברפול. סביליה, שמכרה כוכבים ב-65 מיליון יורו, תשחק בליגה האירופית רק כי ראיו וייקאנו שסיימה לפניה לא מורשית להשתתף במפעל עקב בלאגן פיננסי; וגם מפני שמלאגה דווקא אחת שיכולה לפזר כספים מושעית מהמשחקים האירופים.
מבחינת שמירה על החומר המקומי, לספרדים אין יותר מדי מה לדאוג. מספר הספרדים בליגה לא פחת, כי על כל מקומי שהולך, מקומי מגיע. כשאין כסף, פונים למחלקות הנוער. דל בוסקה לא ממש צריך לחשוש לגורל נבחרתו זו תמשיך לשבור כמעט כל מה שזז; אבל כפי שנכתב באייטם על המשבר הנוכחי ב"אינדיפנדנט", אותו דל בוסקה בכל זאת יכול למצוא כמה קמטים על המצח.
לבטח כשהוא חושב על סלמנקה, הקבוצה שבה גדל, קבוצה שהוכחדה בקיץ הנוכחי בדיוק בגלל אותו משבר.
לפי כל הסימנים, זוהי רק ההתחלה. ריאל מדריד וברצלונה ימשיכו ללהטט ולשחק בכאילו, בזמן שהתהום שנפערה מתחתיהן נהיית עמוקה מרגע לרגע.
כה עמוקה שכנראה לעולם לא תיסגר.
לטוויטר של אורן יוסיפוביץ
מייל: orenjos@walla.co.il
