בלוג MMA: סופסוף אירוע שמבטיח וגם מקיים

השבוע נסקור שני אירועים מעולים שהתרחשו השבוע. הראשון היווה ערב מוצלח מאד של ה-UFC עם קרבות מצוינים והיסטוריה שנכתבה. האירוע השני היה METAMORIS - תחרות גראפלינג ראשונה מסוגה שהציגה את מיטב לוחמי הג'יו ג'יטסו בעולם כשחוק היחיד הוא שאין חוקים. הלוואי... בניגוד לתחרויות גראפלינג וג'יו ג'יטסו אחרות כאן לא נספרו נקודות וללוחמים היו 20 דקות להכניע את יריבם. אבל לפני הכול, חדשות.

חם חם חם מהתנור! ביום שלישי בלילה הודיע דיינה ווייט שהקרב של צ'ייל סונן ופורסט גריפין שנקבע ל-UFC 155 בוטל. למה אתם שואלים? אז מסתבר שאת הקבוצות של העונה ה-17 של הלוחם האולטימטיבי שצילומיה יתחילו בסוף החודש יאמנו צ'ייל סונן וג'ון ג'ונס. מה זה אומר? שבאפריל הבא נקבל קרב בין השניים אבל הרבה לפני כן נקבל עונה מהנה מלאת טראש טוק מצד הפה הגדול ביותר בתחום. אין ספק שסונן ימקסם את הבמה שנתנו לו ובכל פרק נראה אותו חובט (מילולית) בג'ונס. אני עדיין בדעה שסונן לא עשה כלום כדי לקבל קרב על התואר אך ברגע שזה נקבע לא נותר דבר פרט ללקק את השפתיים ולחכות לזיקוקים!

עוד בגזרת קרבות האליפות, ווייט אישר כי המנצח בקרב בין האלוף ג'וניור דוס סאנטוס לאלוף לשעבר קיין וולסקז ב-UFC 155 יפגוש את אליסטר אוברים בסביבות מרץ-אפריל. אוברים היה אמור לפגוש את דוס סאנטוס במאי האחרון לאחר שהשמיד את ברוק לסנר אך רמות גבוהות של טסטוסטרון שנמצאו בדמו גררו השהיה ל-9 חודשים אותה יסיים לרצות בינואר. קרב עמידה בין דוס סאנטוס לאוברים זה משהו שאני אשמח מאד לראות.

לאירוע כזה חיכו ב-UFC זמן רב - שמות גדולים, קרבות טובים ושיאים חדשים לתפארת מדינת דיינה ווייט. בקרב המרכזי נפגשו אלוף המשקל הבינוני אנדרסון "העכביש" סילבה וסטפן "אמריקן פסיכו" בונר בקרב שאינו על התואר. כפי שאמרתי בשבוע שעבר, בונר החזיק בהישג לא מבוטל בכלל של לוחם שאיש לא הצליח לעצור עד היום. אנדרסון סילבה: "Challenge accepted!". זה היה הקרב השלישי של סילבה בקטגוריית המשקל החצי-כבד והתוצאה הייתה זהה לשני הקרבות הקודמים. סילבה נראה כאילו יצא מהמטריקס, חזה את צעדיו ותנועותיו הפסיכיות של בונר לפני שהוא עצמו חשב עליהן והתחמק כמעט מכל מכה שנזרקה לעברו. בונר דחף את סילבה לכיוון הכלוב וניסה להצר את צעדיו ולשלוט בו כשלברזילאי אין לאן ללכת. כשהפינה של סילבה צעקה לו הוראות נראה העכביש כאילו העצות מציקות לו באוזן ובהבעת פנים מאוסה אמר שלא ידאגו. הכל בשליטה. השליטה של העכביש הייתה מוחלטת כל כך עד שבשלב מסוים ניתק בונר מגע וזז לאחור ובעוד שכל לוחם אחר היה מנצל את ההזדמנות לזוז מהכלוב, סילבה חזר להישען אחורה וקרא לבונר שיגיע אליו. כל זאת בזמן שידיו שמוטות מטה וראשו זקוף קדימה בתנוחת "אני לא סופר אותך so give me your best shot". בונר נתן. זה לא עזר. סילבה החליט שהקרב הזה לא צריך להימשך מעבר לסיבוב אחד וברגע שהחליט, הפיל את בונר, פגע בו עם ברך חזקה לסרעפת והפיל אותו לקרשים.

מעבר לניצחון ה-17 במספר (16 בארגון מהם 14 בעצירה) הוסיף סילבה הישג נוסף לרזומה המפואר שלו: הלוחם הראשון אי-פעם שהצליח לעצור את סטפן בונר, להזכירכם, זו משימה שג'ון ג'ונס, רשאד אבנס, פורסט גריפין וליוטו משידה כשלו בה. סילבה פגע בבונר 19 מ-27 מהמכות שהוציא (70%) והביא את אחוז הדיוק שלו ל-67.6% בקריירה. מדויק בכמעט 10% יותר מכל לוחם אחר בארגון אי-פעם.

כעת נותר רק לראות אם ג'ורג' סיינט פייר יחזור לעצמו לאחר הניתוח שעבר וינצח את קרלוס קונדיט ב-UFC 154 . אם כן, הרי שקרב סילבה-סיינט פייר יתרחש מתישהו ב-2013. זה חייב לקרות... חייב.

בונר? טוב לו אם יפרוש עכשיו כפי שתכנן לעשות אלא אם כן קרב שלישי עם פורסט גריפין יראה באופק.

בקרב השני של הערב נפגשו אלוף פרייד וה-UFC לשעבר אנוטיניו רודירגו "מינוטארו" נוגיירה ודייב הרמן. לנוגיירה היה זה קרב החזרה לאחר השבר האכזרי בידו שספג מפרנק מיר ב-UFC 140 ואיזו חזרה מתוקה זו הייתה. ה-UFC דאגו לקרב חזרה קליל ונעים לביג נוג בן ה-85 כאשר היריב הצעיר שלו (28), למרות מאזן של 15-0 בתחילת הקריירה, רכב על רצף של שני הפסדים ב-UFC.

אחד החוקים הלא כתובים בעולם אומר שאם אתה עולה לקרב MMA בברזיל, נגד ברזילאי, שבמקרה ניצח 21 קרבות בקריירה בהכנעה, אל תסתלבט על הג'יו ג'יטסו הברזילאי. בראיון שלפני הקרב אמר הרמן כי הוא מעולם לא הוכנע ושכולם יודעים שג'יו ג'יטסו ברזילאי לא עובד באמת. אני בטוח שהרמן החביב רצה רק לגרום להייפ סביב הקרב אך כמו שדיינה ווייט אמר "you can't fix stupid". הרמן דווקא הצליח לפגוע מספר מכות אך בסיבוב השני התחיל לשפוך מנוע ואז השיג ביג נוג את העמדה השולטת וסיים את הקרב בהכנעה.

מה הלאה? נוגיירה זקן ופצוע אך הצהיר שהוא רוצה מועמד מהטופ-10. כמה עוד יש לו במיכל? לא הרבה אך מספיק כדי להיות סוג של שומר שער בפני הלוחמים החדשים. והרמן? אחרי 3 הפסדים רצופים אני לא אתפלא אם ה-UFC יחתכו אותו.

בקרב השני שלו בארגון האריך גלובר טישיירה את רצף הניצחונות שלו ל-17 כשהוא חובט ללא רחם בבן ארצו הברזילאי פאביו מלדונאדו. טישיירה שלט בקרב לחלוטין תוך שהוא מציג עדיפות בקרקע ובעמידה. השליטה שלו הרשימה במיוחד מכיוון שלמלדונאדו מאזן של 22-0 באגרוף מקצועני (21 נוקאאוטים) כולל 12 ניצחונות בנוקאאוט מתוך 18 ניצחונות בקרבות MMA. טישיירה חבט במלדונאדו עד שפניו נראו כעיסה. טישיירה לקח את הקרב לקרקע בסיבוב הראשון עם הוק שמאלי והמשיך עם גראונד אנד פאונד עד לניסיון לחניקה משולש-יד שלא צלח. לאחר שהשופט העמיד את השניים הצליח מלדונאדו לפגוע בטישיירה עם הוק שמאלי שהוציא אותו מפוקוס אך הסטרייקר העיסתי לא הצליח לנצל את המצב לטובתו. הסיבוב השני היה שידור חוזר של הראשון שטישיירה עלה למאונט וחבט במלדונאדו עד לסיום הסיבוב. למורת רוחו של מלדונאדו הרופא לא אישר לו לעלות לסיבוב השלישי והניצחון הוענק לטישיירה בנוקאאוט טכני.

שנים רבות חיכו שטישיירה יגיע ל-UFC ועכשיו שהוא שם הוא מצדיק את ההייפ סביבו עם ניצחון שני ברציפות וביעילות מרשימה. במקור אמור היה טישיירה להילחם ברמפייג' ג'קסון אך האחרון נפצע. לאחר הקרב אמר טישיירה שהוא עדיין מעוניין בקרב עם רמפייג' ואף ציין שהוא היה המודל שלו לחיקוי בתקופתו בפרייד. ייתכן שזה קרב הפרישה אותו רמפייג' לא צריך אך כזה שיקבל.

ג'ון פיץ חזר לאוקטגון לאחר היעדרות של 11 חודשים ושלט בצעיר העולה אריק סילבה עד לניצחון בהחלטת שופטים. פיץ עשה את מה שפיץ יודע לעשות, הוא כפה את רצונו על סילבה, התיש אותו בקלינץ' וכתש אותו על הקרקע. סילבה הגיע לקרב ברצף מטורף כשההפסד האחרון שלו היה אי שם ב-2006 (ותרשו לי להתעלם מההפסד בפסילה מידיו של מריו יאמאסקי ב-UFC 142). השליטה של סילבה ביריביו, במיוחד באלו שפגש ב-UFC גרמה לו להיות זחוח ומזלזל והדבר ניכר בשפת הגוף שלו בכלוב – הוא לא ספר את פיץ. אלא אם כן אתה אנדרסון סילבה זה מסוכן מאד לא לספור את היריב שלך, במיוחד כשהוא לוחם שמ-2003 הפסיד רק לסיינט פייר ובאגרוף מקרי לג'וני הנדריקס. סילבה הצליח לפגוע בפיץ' בסיבוב הראשון עם אגרוף חזק וכמעט והכניע את פיץ בסיבוב השני עם חניקה אחורית, אך פיץ, שמחזיק בשיא ההגנות מהכנעות של ה-UFC בכל הזמנים (23), הוסיף התחמקות נוספת לרזומה והאריך את השיא ל-24. אם השיא הזה אינו מרשים מספיק, פיץ פגע בסילבה 176 מכות ועבר את סיינט פייר ברשימת כל הזמנים עם 2,149 מכות שפגע ב-17 קרבות ב-UFC. בסיבוב השלישי סילבה כבר היה גמור ורצוץ ופיץ' המשיך לטחון ולטחון ולימד את ינוקא שיעור חשוב בענווה. אני מאמין שסילבה ילמד וישתפר מהקרב הזה ושעדיין מדובר בפרוספקט גדול מאד.

איש לא ידע איזה פיץ' נראה לאחר הנוקאאוט בדצמבר והפציעה שספג לפני מספר חודשים, אך פיץ' נראה חד וטוב מתמיד. עדיין מוקדם לדבר על קרב עם סיינט פייר או קונדיט אך קרב עם ג'ייק אלנברגר, מרטין קמפמן או אפילו קרב חוזר עם ג'וני הנדריקס בהחלט ייתכנו. מספר ניצחונות רצופים יכניסו אותו לתמונת האליפות אך אני לא מאמין שידרשו לו קרבות רבים כל כך כמו בפעם הקודמת.

בקרב השני שלו בקטגוריית המשקל המעורב הראה אשף הג'יו ג'יטסו דיימיאן מאיה שעל העולם להיזהר. מאיה פרק את ריק סטורי הסימפטי כפי שאף אחד לא פרק מעולם. סטורי, מתאבק עם ידיים כבדות, השיג מאזן של 8 ניצחונות ו-3 הפסדים ב-UFC כשכל ההפסדים הגיעו בהחלטת שופטים. המאזן של סטורי מחוץ ל-UFC עומד על 7 ניצחונות ו-2 הפסדים גם הם בהחלטה. במילים אחרות, סטורי הקשוח מעולם לא נעצר בזירה. כשמאיה הגיע ל-UFC הוא עשה זאת בסערה וניצח את 5 הקרבות הראשונים שלו בהכנעה ואז החליט שהוא רוצה להיות סטרייקר. התוצאה הייתה 4 ניצחונות ו-4 הפסדים שקרב אחד נגמר בנוקאאוט לרעתו וה-7 האחרים הגיעו להחלטות שופטים משעממות. לאחרונה נזכר מאיה שהוא אחד הגרפלארים הטובים בעולם ובטח שבעולם ה-MMA והדבר ניכר. שני ניצחונות ברציפות שמים את מאיה על דרך המלך. בניגוד לקרבות הקודמים מאיה לא ניסה לעמוד עם סטורי ונכנס ישר לעבודה כדי לקחת אותו לקרקע. מאיה פגע 6 מכות משמעותיות בשני הקרבות האחרונים שלו יחד לעומת 51 מכות שפגע בקרב האחרון בקטגוריית המשקל הבינוני נגד כריס וויידמן. מאיה שלט בסטורי על הקרקע, תפס לו גב וניסה לחנוק. סטורי הכניס את הסנטר וחשב שיצא מסכנת החניקה אך מאיה שינה את הלחץ והפך את הלפיתה ל-Neck Crank ו... לחץ. כמה לחץ? עד שכלי הדם מאפו של סטורי התפוצצו ודם נשפך מהם. כן... התפוצצו.

האירוע כלל לא מעט שמות גדולים מעולם הג'יו ג'יטסו הברזילאי אך הקרב המרכזי היה ללא ספק בין הלוחם המעוטר ביותר בהיסטוריה הוג'ר גרייסי לבין הכוכב הצעיר, אלוף העולם לשנת 2012, מי שהשתתף בקרב שרבים מחשיבים לטוב אי-פעם ומי שרבים רואים בו כדבר הגדול הבא, מרכוס "בוששה" אלמידה. הקרב (כמעט) קיים את מה שהבטיח שכן למרות ש-20 הדקות חלפו ללא הכנעה, ואין דבר שהקהל ציפה יותר מהכנעה טובה לסיום האירוע, אך המאבק בין השניים היה לא פחות ממדהים. בוששה הצעיר ניצל את כל היתרונות הפיזיים שהיו לו על הוג'ר וסיכן אותו פעמיים; פעם אחת בתחילת הקרב עם בריח על הקרסול ובפעם השנייה ממש בשניות הסיום אז התפרץ בוששה לסדרה של מהלכים שהסתיימה בבריח יד על גרייסי האגדי. הוג'ר הצליח לשרוד ולצאת מהבריח בשניות האחרונות והשאלה שנשארה היא מי גדול יותר (כרגע) בוששה שכמעט והכניע את הוג'ר? או הוג'ר שהצליח לשרוד את הניסיונות. אי אפשר לדעת איך קרב לפי חוקת הפדרציה העולמית לג'יו ג'יטסו ברזילאי היה מתנהל (יש הסבורים שלטובתו של הוג'ר) אך מה שראינו כאן היה קרב טכני ביותר ועם כניסתו של הוג'ר לעולם ה-MMA בשנים האחרונות, אולי גם העברת הלפיד לדור הצעיר.

אלוף העולם ואלוף אבו דאבי לשנת 2011, אנדריי גלבאו, פגש את נכדו של מייסד השיטה ואחד האחים האחראים על קיום התחרות, הירון גרייסי. הקרב היה שנוי במחלוקת, יש שרואים בו קרב משעמם בו גלבאו שלט בהירון אך לא הצליח לעשות כלום ויש שרואים בקרב תצוגה הגנתית מופלאה והדגשת היבט ההגנה העצמית אותו מנסים האחים גרייסי להבליט.

אין ספק שבקרב שלט גלבאו ואם היה זה קרב בתחרות רגילה היא גרייסי מפסיד בנקודות אך כאמור בתחרות זו לא היו נקודות. לשרוד 20 דקות מול אלוף עולם זה לא דבר פשוט. גלבאו עבר את הגארד של הירון מתי שרצה והירון לעומתו לא עשה הרבה פרט לניסיון הכנעה אחד כ-15 דקות לתוך הקרב. היריון חייך והיה ברוח טובה לפני, במהלך ואחרי הקרב ואילו גלבאו היה מתוסכל וממורמר. ההתפתחות של ההיבט הספורטיבי של הג'יו ג'יטסו הברזילאי וכן התפתחות ה-MMA הובילו את רוב המועדונים בעולם להתמקד בהיבט הספורטיבי של השיטה אך זו בראש ובראשונה נוצרה כאמנות לחימה להגנה עצמית ורק אח"כ כענף ספורט. זו הייתה צוואתו של מייסד השיטה גראנד מאסטר הליו גרייסי וזה המסר העיקרי של האחים הצעירים. הירון נכנס לקרב כדי להגן על עצמו מול יריב עדיף ולכן התיקו היה ניצחון. גלבאו נכנס לקרב כדי לנצח ולכן התיקו היה הפסד. אם תצפו בקרב במטרה לראות מהלכים מרהיבים תתאכזבו, אך אם אתם מעוניינים לראות את ההיבט ההגנתי מול יריב עדיף אני בטוח שתיהנו.

אחד הקרבות הטכניים, המהירים והמהנים שהיו בתחרות היה גם היחיד בו הלוחמים לא לבשו גי (חליפת הג'יו הג'יטסו). לוחם ה-UFC לשעבר ואלוף אבו דאבי לשנת 2011 דין "בוגימן" ליסטר פגש באחד הלוחמים המעוטרים בהיסטוריה בדמותו של שאנז'ה היבריו. השניים העבירו 5 דקות בניסיון ללמוד אחד את השני אך ברגע שהגיעו לקרקע שאנז'ה לא בזבז זמן וכמעט ותפס את ליסטר בקימורה. שאנז'ה עבר את הגארד של ליסטר מתי שרק רצה וסיכן אותו בלא מעט ניסיונות הכנעה אך הבוגימן הצליח להתחמק מכולן. גם הקרב הזה נגמר בתיקו אך ניסיונות ההכנעה של היבריו והיציאות המרשימות של ליסטר הפכו את הקרב לתאווה לעיניים.

באחד הקרבות השקולים של הערב הכניע קרון גרייסי, בנו של היקסון האגדי, את אלוף העולם לשנת 2012 אוטביו סוזה. 3 דקות לסיום הקרב לקח קרון את היד של אוטביו הביתה ולמרות שזה הניצחון השלישי של קרון על אוטביו, היה זה המנצח שנתן כבוד למפסיד. "אני חייב לו תודה על שהסכים לקרב כי הוא האלוף. יש לו תואר שאני עובד קשה להשיג והוא נחשב לאלוף העולם... אולי יום אחד גם אני אהיה אלוף עולם".

מאחד הקרבות השקולים למבדר שבהם בו ניצח קאיו טרה את ג'ף גלובר בבריח יד. לשניים יש היסטוריה כאשר בתחרות קודמת ניצח גלובר בנקודות אך הפעם כאמור ידו של טרה הייתה על העליונה. הקרב היה דינמי ומהנה עם הרבה אתנחתות קומיות אך לא פחות מזה, רמה גבוהה של ג'יו ג'יטסו מצד השניים.

לסיכום, היה אירוע מהנה ומעניין אך כדי שהקהל הרחב יוכל להתחבר לג'יו ג'יטסו יש צורך בהכנעות ובקרבות קצרים יותר. במידה ולקרב לא תהיה מגבלת זמן חשיבותה של העליונות הטכנית עולה לעומת קרב בו יש מגבלת זמן, אז לנתונים הפיזיים יש חלק מכריע יותר. בסוף הקרב עם אוטביו סוזה אמר קרון גרייסי שאם הקרב היה נערך תחת חוקי הפדרציה (10 דקות) הוא לא רואה איך היה מנצח משום שסוזה חזק מאד וטוב מאד בהגנה. אז אולי לקרון יהיה סיכוי פחות גבוה לנצח אך אם רוצים שהתחרות הבאה תדבר לקהל רחב יותר קרבות קצרים יותר הם כמעט הכרח.

האתר של איתי לייבוביץ'

Itay.leibovich@gmail.com