רמת הטסטוסטרון של אליסטר אוברים שינתה לנו את כל הקארד של UFC 146 ומי שינסה לקחת את חגורת האליפות מג'וניור דוס סאנטוס יהיה פרנק מיר. השבוע נראה מי הוא האלוף המכהן ובשבוע הבא נרד לעובי הקורה העונה לשם פרנק מיר. השבוע גם נבדוק מי זכה בריקוד דטרויט הידוע לשמצה ב-UFC 9.
לוחם השבוע: ג'וניור דוס סאנטוס
ג'וניור "צ'יגנו" דוס סאנטוס הוא בחור עדין, נחמד וחייכני שמעולם לא חלם להיות לוחם מקצועני, אפילו לא כשהתחיל להתאמן בג'יו ג'יטסו ברזילאי. הוא החל להתאמן לצורכי כושר ובריאות לפני כשבע שנים ולאחר זמן מה הוצע לו להצטרף לקבוצת ה-MMA של המועדון. קרב הבכורה שלו הגיע כשנה מאוחר יותר בגיל 21 בלבד ולאחר שבעה קרבות בליגות מקומיות בברזיל הגיע למאזן של שישה ניצחונות והפסד אחד. כל הניצחונות שלו הגיעו בעצירה, חמש פעמים בנוקאאוט/נוקאאוט טכני והכנעה אחת, והקרבות שלו לא עברו את הסיבוב הראשון. ההפסד היחיד שלו הגיע בהכנעה ללוחם שאותו ניצח שני קרבות מוקדם יותר.
את הבכורה עשה צ'יגאנו (צועני בפורטוגזית) ב-UFC 90 בגיל 24 כשפגש את הגראפלר המסוכן פבריצ'יו וורדום. וורדום, אלוף אבו דאבי, 4 פעמים אלוף עולם בג'יו ג'יטסו ורזומה שכולל ניצחונות על גבריאל גונזגה, אליסטר אוברים וברנדון וורה, היה יריב מסוכן ומנוסה ונראה שהצועני לא יכול היה לבקש יריב מסוכן יותר. אפר-קאט אכזרי בדקה 1:21 הפילה את וורדום ובישרה לעולם ה-MMA שג'וניור הגיע ושהוא לא כל כך קטן. וכדי להוסיף דובדבן על הקצת, צ'יגנו זכה גם בנוקאאוט הערב. שאפו. בקרב השני שלו היה דוס סאנטוס ה"וותיק" ונבחר לערוך זובור ללוחם החדש סטפן סטרוב ההולנדי, ואיזה זובור זה היה. במחווה לאסון התאומים, גרם דוס סאנטוס לגורד השחקים ההולנדי, על כל 211 הסנטימטרים שלו, לקרוס בנוקאאוט טכני לאחר סדרה מהירה וחזקה של אגרופים. זה היה הפסדו השלישי בלבד של סטרוב ב-23 קרבות מקצועניים.
בקרב השלישי שלו קיבל דוס סאנטוס לוחם אגדי שהיה אמור להיות גדול על מידותיו היות ומשחק העמידה האהוב על דוס סאנטוס היה הלחם והחמאה של יריבו הקרואטי, מירקו פיליפוביץ. קרו קופ, עם מאזן קריירה של 20 נוקאאוטים ב-40 קרבות MMA, 11 נוקאאוטים ב-24 קרבות קיקבוקסינג ו-31 נוקאאוטים ב-45 קרבות איגרוף (סה"כ של 62 נוקאאוטים ב-109 קרבות למי שאיבד ספירה) היה אמור להנחיל לצועני את הפסדו הראשון בארגון בעזרת עבודת ידיים ורגליים עדיפה. כנראה שהעדיפות של קרוקופ דווחה בקרואטית והברזילאי לא הבין אותה כי ברך ואפרקט מהקלינץ' באמצע בסיבוב השלישי השאיר את השוטר הקרואטי חסר אונים והוא נאלץ להיכנע לאחר שטען כי אינו יכול לראות. גם את היריב הבא חתך דוס סאנטוס בלי בעיה כשהפיל את גילברט אייבל הוותיק בנוקאאוט טכני לפני מחצית הסיבוב השני.
בקרב הבא שלו פגש צ'יגנו פעם נוספת באלוף עולם בג'יו ג'יטסו בדמותו של גבריאל 'נאפו' גונזגה. נאפו ניסה להחליף מהלומות עם בן ארצו אך גילה שהוא איטי ומגושם מדי, אכל מנה אחת אפיים, אפילו שתיים, ונפל בנוקאאוט בסיבוב הראשון מה שזיכה את ג'וניור בנוקאאוט הערב בפעם השנייה. חמישה חודשים לאחר מכן ב-UFC 11 הגיע דוס סאנטוס לראשונה בקריירה למלוא 15 הדקות של הקרב וניצח בהחלטה את רוי נלסון השמנמן אך הקשוח. נלסון הציג קשיחות מרשימה כשחטף מצ'יגנו מכות שהיו מפילות סוס (לקרב דומה נא לצפות בנלסון חוטף מוורדום) (לקרב דומה לקרב השני נא לצפות בנלסון חוטף מפרנק מיר) אך הפסיד את כל הסיבובים 10:9.
הניצחון שם את דוס סאנטוס בפסגת הפירמידה ולא כל כך בגלל הקרב הספציפי הזה אלא יותר בגלל רצף הניצחונות המדהים והדרך בה הוא הושג. דוס סאנטוס היה אמור להילחם על התואר מול האלוף דאז קיין וולסקז אך פציעה של האלוף שינתה את התכניות. כדי להעביר את הזמן עד לקרב על התואר זכה דוס סאנטוס בכבוד שזוכים לו לוחמים פופולאריים בלבד לאמן בעונה ה-13 של הלוחם האולטימטיבי מול האלוף לשעבר ברוק לסנר. השניים היו מיועדים להילחם לאחר סיום התכנית אך לסנר חלה בפעם השנייה בשנתיים ונאלץ לפרוש מהקרב. במקומו פגש הברזילאי במתאבק האמריקאי עב הבשר וגדול הכפפות שיין קארווין, כשהמנצח עתיד לפגוש את האלוף. קארווין ידוע בידי הנפץ שלו ומספיק שהאגרוף שלו יעבור ליד אוזן היריב כדי לגרום זעזוע מח. בנוסף לכך, קארווין הוא גם מתאבק מעוטר והחשש היה שהורדה לקרקע תלווה בגראונד אנד פאונד ותסיים את רצף הניצחונות של הברזילאי.
בדומה לקרבותיו הקודמים השתמש דוס סאנטוס במהירות המרשימה שלו ושלט בקרב לחלוטין, פגע בקארווין שוב ושוב וניצח בהחלטת שופטים אחידה, כשאת אחד הסיבובים אף ניצח בתוצאה 8:10. סוף סוף זה הגיע, באירוע UFC on FOX נפגשו דוס סאנטוס וואלסקז בקרב הראשון של ה-UFC ברשת כבלים מרכזית ולא באירוע PPV. זו היה הרגע לו כולם חיכו, הנקודה בה יפרוץ ה-MMA אל לב המיינסטרים עם משבצת פריים טיים בתחנה מרכזית. על פניו, ולא בפעם הראשונה, היה דוס סאנטוס האנדרדוג מול ואלסקז. האלוף היה סטרייקר לא רע בכלל בכלל ואול-אמריקן בהאבקות עם יכולות סיבולת לא הגיוניות ללוחם במשקל כבד. לא רק שוואלסקז היה האלוף, הוא גם היה בלתי מנוצח (0:9) וסיים בנוקאאוט את בן רוטוול, מינוטארו נוגיירה (המאמן והמנטור של דוס סאנטוס) והיה הראשון לפרק לגורמים את ברוק לסנר. נכון שפרנק מיר היה שם קודם, אבל ואלסקס פשוט פירק את לסנר. אגב, שמונה ניצחונות השיג האלוף בנוקאאוט/נוקאאוט טכני ורק אחד בהחלטה.
אלוף, עדיף, בלתי מנוצח וכזה שסיים קרבות. מה היה לדוס סאנטוס להציע? אוברהנד ימנית. מה הוא קיבל? תואר "נוקאאוט הערב" שלישי במספר ותואר אלוף עולם ראשון. ואת זה הוא עשה... נכון, בסיבוב הראשון. מה שמדהים בקרב הזה הוא שדוס סאנטוס כלל לא תכנן שכך הוא יתנהל. תכנית הקרב הייתה למשוך את ואלסקז ולגרום לו לעשות טעות, אך פציעה ברגל גרמה לו לשנות את תכנית הקרב ברגע האחרון ולחפש את המגע. הוא מצא אותו.
לדעתי, ג'וניור דוס סאנטוס הוא אחד האלופים החד-ממדיים שהיו ב-UFC. יכולת העמידה שלו עילאית, אך הוא לא בועט יותר מדי ועדיין לא ראינו ממנו משחק קרקע ראוי או כלשהו. הוא אמנם חגורה חומה תחת מינוטארו נוגיירה, אבל עם כל הכבוד לביג נוג, ויש המון, המון - המון כבוד, אני לא מכיר הרבה תלמידים של נוגיירה. למען האמת, אני לא מכיר אף תלמיד של נוגיירה למעט אנדרסון סילבה (ומשהו אומר לי שסילבה עדיין היה סילבה גם אם היה מתאמן תחת טרוויס לות'ר). נוגיירה טוען שהביא את החברה' הטובים בעולם לעבוד עם צ'יגנו, אבל עדיין מדובר בחגורה חומה שהתחילה לצבור פז"ם לפני שבע שנים. מיר, לעומתו, מחזיק בחגורה שחורה בג'יו ג'יטסו, מתאמן תחת אלוף העולם ואלוף אבו דאבי רוברט דרייסדייל ומחזיק ברזומה MMA מרשים ביותר. מיר הוא כנראה השילוב הטוב והמסוכן ביותר של ניסיון, קרקע ועמידה שדוס סאנטוס פגש עד כה, ואם הוא לא ייזהר הוא ימצא עצמו שותף לגורל של לסנר ורוברטו טראבן או יותר גרוע, של טים סילביה והמנטור שלו ביג נוג. אם מיר ייקח אותו לקרקע כנראה שהמשחק גמור, אבל ג'וניור פגש אלופי עולם הג'יו ג'יטסו (וורדום וגונזגה) ומתאבקים מחוננים (קארווין וולסקז) שלא הצליחו לכפות עליו את המשחק שלהם. הדרך בה ניצח את וולסקז היא הדרך לנצח את מיר. הוא מהיר יותר והאגרופים שלו עוצמתיים יותר. אם יתקוף הקרב שלו, אם יהסס הוא ימצא את עצמו על הרצפה.
שיעור בהיסטוריה UFC 9
השבוע לפני 16 שנים התקיים אירוע UFC 9 בו נפגשו שתי אגדות ה-MMA; דן "החיה" סברן וקן "שמרוק" בפעם השנייה כדי לקבוע מי יהיה אלוף הסופרפייט. בתקופה ההיא ב-UFC עדיין לא הייתה חלוקה למשקלים ולא היו אליפויות לפי קטגוריות. התחרויות התקיימו בשתי מתכונות, טורניר וסופרפייט בנוסף בין לוחמים בעלי פרופיל גבוה (97 לפחות). בתקופה ההיא לא היו לוחמים עם פרופיל יותר גבוה משני אלו (חוץ מהוייס גרייסי, שהחזיק בפרופיל של 98.5). כשקן שמרוק הגיע ל-UFC הראשון הוא שווק כאלוף העולם ב-Submission fighting, אף על פי שלמעשה ערך רק שלושה קרבות הארגון פנקרייס היפני. בטורניר הראשון הפסיד שמרוק בסיבוב השני להוייס גרייסי וחזר ליפן כדי להמשיך להילחם. ב-UFC 3 הגיע שמרוק לגמר אך פרש כשגילה שהוייס המותש וויתר על המשך הטורניר ושב ליפן שנית להמשיך להתחרות. ב-UFC 5 פגש סוף סוף את גרייסי בקרב שיקבע מי הוא אלוף הסופרפייט. הקרב הסתיים בתיקו לאחר 36 דקות בהן שלט בגרייסי לחלוטין וזאת מכיוון שבתקופה זו עדיין לא היו שופטים ולא היה ניקוד. התיקו גרם לכך שהחגורה לא הוענקה וכך לאחר שנות אכזבה על אדמת ארה"ב קיבל שמרוק הזדמנות נוספת לרשום את שמו בספרי ההיסטוריה כשפגש את דן סברן בקרב על האליפות.
כמו שמרוק, גם סברן הגיע ל-UFC טרי יחסית, והדגש על "יחסית". ב-UFC 4 ערך סברן את קרב הבכורה שלו ב-MMA אך בניגוד שלמרוק כבר החזיק מאחוריו קריירת האבקות מרשימה עם שלל תארים והישגים. למעשה, הוא היה המתאבק הראשון ברמה עולמית שהגיע ל-MMA והדבר היה ניכר כבר בקרבות הראשונים כשניצח את שני הקרבות שלו בחניקות לאחר שמרח את יריביו רסלינג סטייל. בגמר פגש את הוייס "סלבדור" גרייסי ולאחר שמרח אותו במשך 15 דקות נכנע לחניקת המשולש הראשונה שנראתה ב-MMA. זו לא בושה להפסיד לסלבדור הגדול וסברן חזר ל-UFC 5 וניצח את הטורניר. בשלב זו נפגשו שני הלוחמים לראשונה כששמרוק, שהיה וורסטילי יותר בהכנעות, ניצח את הענק המשופם שתי דקות לתוך הסיבוב הראשון כדי לזכות באליפות הסופרפייט הראשונה בתולדות ה-UFC. שני הלוחמים המשיכו לצבור הערכה ואוהדים כשהאלוף המשיך להילחם ביפן ואף הגן על התואר נגד קימו ליאופולד ב-UFC 7. סברן לא נח על זרי דפנת ההפסד, השתתף וזכה ב-Ultimate Ultimate 1995, אירוע ה-UFC שנערך ביפן ושכלל אלופים וסגני-אלופי אירועי ה-UFC שקדמו.
כך הגיע לו UFC 9 ועמו ההזדמנות של סברן לנקום בשמרוק על ההפסד ההוא ולקחת ממנו את חגורת האליפות באותו הזמן. העדר האהבה בין השניים תדלקה את ההייפ לקרב שזכה לשם "התנגשות הטיטנים 2". כגודל ההייפ כך גודל האכזבה, והקרב נחשב לאחד הגרועים בהיסטוריה אם לא הגרוע שבהם וזכה לשם The Detroit Dance. שני הלוחמים חגו אחד סביב השני במשך כ-17 דקות בלא שתקפו אחד את השני. לאחר 17 דקות ניצל שמרוק ניסיון כושל לטייקדאון של החיה והגיע למאונט. לאחר ארבע וחצי דקות הצליח סברן לנער מעליו את שמרוק ונכנס לגארד של האירי תוך שהוא נוגח בו ומכה בו באגרופים ובמרפקים חזקים.
לאחר עצירת השופט כדי לנקות קצת מהדם של שמרוק חזרו השניים לרקוד ונמנעו ממגע עד ל-19 שניות לסיום אז הגיעו לקלינצ' ולפני שנעשה נזק מיוחד נגמר הקרב. בהחלטת שופטים חצויה זכה סברן באליפות הסופרפייט ונקם את הפסדו לשמרוק שספג שנה קודם לכן. איך הפך הקרב הגדול של השנה לפלופ הגדול אי פעם? מבולבלים? גם אנחנו. מסתבר שביום הקרב ניסה התובע המחוזי של מישיגן לאסור את קיום האירוע והפשרה הייתה שהקרבות יתקיימו כל עוד לא ייעשה שימוש באגרופים סגורים ולא בנגיחות. הלוחמים קיבלו את שינויי החוקים מספר שעות לפני הקרב ושמרוק, שסחב עמו פציעות, חשב שעם שינוי החוקים הסיכויים שלו לנצח פחתו משמעותית. ביטול הקרב משמעותו קריסת האירוע כולו ולאחר תחנונים של ראשי ה- UFC הסכים שמרוק להילחם. בדיעבד, טוען שמרוק, הסכמתו להשתתפות בקרב הייתה ההחלטה הגרועה בקריירה שלו. תחזרו רגע לאחר ותחשבו מה היה מצליח שמרוק לעשות עם גראונד אנד פאונד מהמאונט אם היה יכול להשתמש באגרופים, כנראה שהיה מנצח. לעומתו, סברן נגח ואיגרף ולמעשה פעל נגד החוקים שהוכתבו להם וששניהם הסכימו להם, לא שהייתה להם ברירה אבל כנראה שרק אחד מהם לחם לפיהם.
זו הייתה פסגת הקריירה של שמרוק שלאחר מכן עזב ל-WWF למשך 4 שנים. במאי 2000 שב ל-MMA וצבר מאזן "מרשים" של 4 ניצחונות ו-10 הפסדים בהם הפסיד לדון פריי, טיטו אורטיז (3 פעמים) וריץ פרנקלין. למרות זאת, שמו של שמרוק כחלוץ בתחום יישאר לנצח גם אם בכרותו ביישה את נעוריו.
סברן המשיך לקריירה ענפה שנמשכת עד היום. לפני פחות מחודש נלחם סברן בקרב ה-127(!) שלו והשיג את הניצחון ה-101(!) שלו בהחלטת שופטים אחידה בגיל 53. בעוד פחות מחודש יחגוג סברן את יום הולדתו ה-54. למרות שאת הופעתו האחרונה ב-UFC עשה איי שם בשנת 2000 (הפסיד לפדרו היזו ב-UFC 27) ואת רוב הקרבות שלו לאחר מכן עשה בליגות בינוניות, תמיד ייזכר סברן בזכות 3 דברים; כמות הקרבות הבלתי נתפסת שלו, האתלט ברמה העולמית הראשון שהגיע ל-UFC והלוחם ש"הציג" לעולם את חניקה המשולש.
לאתר של איתי לייבוביץ'
itay.leibovich@gmail.com