חדשות
בשבועיים האחרונים סקרנו את פרנקי אדגר ואת קווינטון "רמפייג'" ג'קסון לקראת הקרבות שלהם ב-UFC 144 שהתרחש בשבת האחרונה. נמשיך באותה המגמה ונכיר לכם לוחמים שעומדים לפני קרבות חשובים בקריירה אך לפי כן בואו נתעכב על ביצועיהם של הלוחמים הנ"ל.
ב-UFC 144 פגש רמפייג' בלוחם הצעיר והרעב ריאן "דארת'" ביידר והרגיש את פערי הדורות והגיל. רמפייג' היה איטי מדי וחסר אונים כשביידר הצעיר שם אותו על הגב שוב ושוב, החזיק בו ומרח אותו עד לסיום הסיבוב. רמפייג' פספס את ההזדמנות שלו לקחת שליטה על הקרב במהלך הסיבוב השני כשהטיל את ביידר על הראש, אך לא הצליח לנעוץ את המסמר האחרון. ביידר היה מטושטש ולא מפוקס לאחר ההטלה, ולוחם מהיר וזריז יותר מג'קסון אולי היה מסיים את הסיפור, אך רמפייג' נשאר באותו ההילוך וראה את ההזדמנות חומקת ממנו. רמפייג' בדרך למטה, ביידר בדרך למעלה. כבר כתבו ספרים על זה. מה דעתכם? רמפייג' גמר את הסוס?
בקרב המרכזי נפגשו האלוף הקטן עם הלב הגדול, פרנקי אדגר, והטוען לכתר ה...גדול עם ה...גודל - בן "בנסון" הנדרסון. כשסקרתי את פרנקי לפני שבועיים, כתבתי שהדרך שלו לנצח את הקרב היא היאבקות, לב, לב ועוד לב, וצדקתי. רק שפרנקי הפסיד. כמו בכל קרב, חטף אדגר מכה שהייתה מפילה את רוב הלוחמים, הפעם זו הייתה בעיטה כלפי מעלה (אפקיק Up-kick) בעודו עומד מעל הנדרסון השכוב. הבעיטה שברה לאדגר את גשר האף והפילה אותו לקרשים. כמו בכל קרב, התאושש אדגר מהמכה ועלה לסיבוב הבא כאילו כלום לא קרה. אין ספור מילים נכתבו על הלב של הלוחם הקטן, ואני אגיד את המילים הבאות: פרנקי אדגר הוא הלוחם הקשוח ביותר בהיסטוריה של ה-UFC, ואולי אפילו של ה-MMA. נכון, פרנקי הפסיד את הקרב ואת החגורה, אך הוא עשה זאת מול יריב גדול בהרבה (בערך בשתי קטגוריות משקל גדול יותר) ובהחלטת שופטים, כשרוב הלוחמים היו נופלים בנוקאאוט או נכנעים בקרב זה. לאחר ששרד את ששרד הצליח להפיל את בנסון חמש פעמים, יותר מכל לוחם אחר אי פעם. כנראה שאחד הגורמים להפסד היא העובדה שבנסון נראה טרי לגמרי ואדגר, לעומתו, נראה כאילו דרסה אותו חיפושית. בגודל שלו חיפושית תספיק. מעבר לקוסמטיקה, הקרב היה שקול למדי. כבר צילמו סרטים על זה.
אגב, נשיא ה-UFC דיינה ווייט אמר שלדעתו אדגר ניצח את הקרב. אני איתו. מה אתם אומרים?
לוחם השבוע
לקראת הקרב המרכזי של UFC 145 בין הטוען לכתר והאלוף לשעבר, ראשאד "Sugar" אוואנס, לבין האלוף המכהן ג'ון "bones" ג'ונס, נסקר את שני הלוחמים. השבוע נכיר את הלוחם המתקתק שינסה להדיח את העצמות של ג'ונס.
אוואנס נחשב לאחד האתלטים המוכשרים ב-MMA. מעבר לעברו כמתאבק הוא גם שיחק פוטבול בתיכונים, ובארה"ב רמת הספורט בתיכונים גבוהה למדי. למרות מאזן ניצחונות לא מרשים באופן מיוחד כמתאבק מכללות (48:34), השיג אוואנס ניצחון על גרג ג'ונס, מי שנחשב לאחד מגדולי המתאבקים האמריקנים בכל הזמנים, והיה לאחד מתוך שלושה מתאבקים היחידים אי פעם לנצח את ג'ונס. לאחר קריירת היאבקות מוצלחת בדיוויז'ן 1 מטעם מכללת מישיגן סטייט והשלמת התואר בפסיכולוגיה חבר אוואנס לדן "החיה" סברן האגדי, והחל להתאמן ולהתחרות בקרבות MMA.
לאחר שניצח בששת הקרבות הראשונים שלו כמקצוען התקבל ראשאד לעונה השנייה של הלוחם האולטימטיבי בקטגוריית המשקל הכבד והיה הלוחם הנמוך ביותר והשני הכי קל בתכנית. בגלל הבדלי הגודל אף אחד לא ציפה מאוואנס לנצח והוא נחשב לאנדרדוג בכל קרב בתכנית. ציפיות ותוצאות לחוד, אוואנס ניצח שלושה לוחמים בהחלטה בדרך לגמר התכנית, שם ניצח בהחלטה חצויה את בראד אימס שהיה גדול ממנו ב-20 ס"מ וכ-20 ק"ג.
לאחר שזכה בתחרות, ובחוזה מובטח ב-UFC, החליט אוואנס לרדת קטגוריית משקל אחת למשקל החצי-כבד שם חשב שסיכויו להצליח גבוהים יותר. ההחלטה התבררה כנכונה והלוחם המתקתק המשיך לנצח ארבעה קרבות ברציפות, עד שפגש במבחן הקשה שלו עד לאותה הנקודה, טיטו אורטיז. קרב זה היה אמור להיות הפסדו הראשון של אוואנס בקריירה, אך החזקת מכנס לא חוקית של אורטיז הביאה להורדת נקודה ותוצאת תיקו. בקרב שלאחר מכן, בין שני זוכים של הלוחם האולטימטיבי, הנחיל אוואנס למייקל "הרוזן" ביספינג את הפסדו הראשון בקריירה, אך נראה כלוחם מוגבל שמשתמש בעיקר בהיאבקות כדי לחלץ ניצחונות בהחלטה.
הקרב הבא מול צ'אק לידל הוא שהזניק את הקריירה של ראשאד לגבהים חדשים. האייסמן הגיע לקרב לאחר ניצחון בהחלטה על וונדרלי סילבה, ורבים חשבו שהסטרייקר האימתני ישוב לפסגה אחרי שיפיל את היריב הקצר והמוגבל. התוצאה? אחד הנוקאאוטים המרהיבים בשנים האחרונות, שזכה בתואר נוקאאוט השנה לשנת 2008, הראה שראשאד פיתח משחק עמידה לא רע בכלל. הניצחון על האיש, הקרח והאגדה זיכה את אוואנס בקרב על התואר מול אלוף העולם וזוכה העונה הראשונה של הלוחם האולטימטיבי, פורסט גריפין. אוואנס גרם לגריפין להראות איטי וגמלוני (מה שלא רחוק מהמציאות) והראה יכולות סטרייקינג משופרות ומשובחות שהביאו לו ניצחון בנוקאאוט טכני ואת תואר אלוף העולם.
קרב זה השלים מהפך של אוואנס ממתאבק קטן ומוכשר ללוחם שלם וסטרייקר מהיר ומסוכן, ומיצב אותו כאחד הלוחמים הטובים בעולם. בסוף אותה שנה זכה אוואנס בתואר הלוחם הטוב ביותר לשנת 2008. מפגש עם הטוען לכתר הבלתי מנוצח, ליוטו מצ'ידה, הביא לאוואנס את ההפסד הראשון בקריירה ובצורה כואבת למדי. נחוש להחזיר לעצמו את חגורת האליפות, יצא אוואנס למסע חזרה במעלה הסולם, תוך שהוא מפתח יריבות קשה ומהנה עם קווינטון "רמפייג'" ג'קסון. השניים אימנו את הקבוצות בעונה העשירית של הלוחם האולטימטיבי, והניצוצות ביניהם גרמו לרבים לזכור את הטראש-טוק לאורך העונה כולה יותר מאשר את זהות או ביצועי הלוחמים באותה עונה. ההייפ לקרב הדגיש את השנאה של הלוחמים אחד לשני והאוהדים כססו ציפורניים, אך קיבלו לבסוף קרב חד-צדדי, בו פרט לרגע אחד בסיבוב השלישי שלט אוואנס ברמפייג' לחלוטין בעזרת הזריזות שלו, תנועת הרגליים והראש המעולה ושילוב בין סטרייקינג והורדות לקרקע. ניצחון זה זיכה את אוואנס בקרב על התואר, אך פציעה טורדנית מנעה ממנו להילחם במשך למעלה משנה.
כשאוואנס חזר מהפציעה הוא נקם בטיטו אורטיז על אותו קרב אי-שם ב-2007, כשעצר אותו בצורה משכנעת מאד בסיבוב הראשון. בינואר האחרון הראה סוכרי שהוא כשיר לקרב אליפות של חמישה סיבובים, כשניצח את הצעיר המבטיח פיל דייויס והראה עבודת ידיים מרשימה ומהירה בדרך לניצחון בהחלטת שופטים. ניצחון זה סלל סופית את דרכו של אוואנס למפגש עם האלוף ג'ון ג'ונס ב-UFC 145 שייערך באפריל הקרוב. סט הכישורים של אוואנס הופך אותו לאחד הלוחמים היחידים שיכול לדעתי לנצח את ג'ונס, הודות ליתרון מהירות הידיים והאגרוף הטכני והמסוכן שלו. שני הלוחמים התאמנו בעבר תחת גרג ג'קסון והיו יריבי אימון, ואוואנס הספיק לספר שבאימונים היה מחזיק את ג'ונס על הרצפה עד שהאחרון התחנן שייתן לו לקום. אני לא יודע עד כמה הסיפור הזה נכון, אך האתלטיות של ראשאד, סגנון הדיבור השחצני שלו וסגנון הלחימה השחצני לא פחות, הופכים אותו ללוחם מסוכן ושלם שכיף לראות וכיף לשמוע.
ה-build up בעיצומו
שיעור בהיסטוריה UFC 68 : רנדי קוטור נגד טים סילביה
השבוע לפני חמש שנים נערך אירוע UFC 68 והביא עמו את אחד מהרגעים המרגשים והמלהיבים בהיסטוריה של ה-UFC בפרט ושל ה-MMA בכלל. ל-UFC 68 הגיע טים סילביה כאלוף העולם המשקל כבד כשהוא משאיר מאחוריו שורה של גופות. לאחר שניצח את ריקו רודריגז ב-UFC 41 וזכה באליפות (זוכרים?), הגן על החגורה בהצלחה פעם אחת אך נאלץ לוותר עליה לאחר שהתגלו בגופו חומרים אסורים. כמעט שנה לאחר מכן פגש סילביה בפרנק מיר, כשהמנצח יזכה בחגורה שנותרה יתומה מאז ויתר עליה הנפיל. חמישים שניות לתוך הקרב תפס מיר את סילביה בבריח יד ושבר לו את המרפק. למרות שסילביה לא הרגיש את שקרה, עצר השופט את הקרב והכריז על מיר כמנצח בנוקאאוט טכני וכאלוף העולם החדש.
בעקבות תאונת אופנוע שעבר מיר ואי יכולתו להגן על החגורה, נערך קרב בין סילביה לפיטבול, אנדריי ארלובסקי, על תואר האלוף הזמני. בדומה לקרב מול מיר, גם את הקרב הזה הפסיד סילביה בתחילת הסיבוב הראשון אך הפעם ההפסד היה לגיטימי וארלובסקי הכניע אותו בעזרת נעילת עקב. כנראה שהפסד זה עיצבן מעט את הנפיל והוא יצא למסע הרג שכלל שישה ניצחונות רצופים, ביניהם ניצחון על אותו ארלובסקי בנוקאאוט טכני כדי לזכות בתואר אלוף העולם בפעם השנייה. אם זה לא הספיק, פגש סילביה את ארלובסקי בפעם השלישית וניצח אותו בפעם השנייה ברציפות.
את מסע ההרג הזה ליווה רנדי קוטור מעמדת הפרשן. בעקבות ההפסד לצ'אק לידל ב-UFC 57 הכריז קפטן אמריקה על פרישה ועבר, כאמור, לכיסא הפרשן ואף זכה להיכנס להיכל התהילה של ה-UFC . לאחר הקרב של טים סילביה נגד המתאבק המוצק ג'ף מונסון, בו הראה סילביה שהוא התפתח כלוחם MMA שלם ולא נשאר סטרייקר מוגבל כפי שהתחיל את דרכו בכלוב, טען קוטור כי הוא פיצח את סילביה ושהוא יכול לנצח אותו. אוהדים, לוחמים ואמרגנים כאחד התייחסו לאמירותיו של קוטור בערבון מוגבל ולקוטור כלוחם גדול אך כזה שעבר זמנו ועדיף שיישאר מאחורי שולחן הפרשן. קוטור לא ויתר והפציר בראשי ה-UFC לתת לו הזדמנות להדיח את הנפיל מכסאו ולזכות בתואר אלוף העולם בפעם השלישית.
לא די בכך שקוטור לא התחרה ולא התאמן לתחרויות ב-12 החודשים שקדמו לקרב, הוא גם לא נלחם במסגרת קטגוריית המשקל הכבד מאז שנת 2002 ונחשב ללוחם קטן מאד ואפילו קטן מדי לקטגוריה הכבדה, קל וחומר כשמולו עומד נפיל שגבוה ממנו ב-15 ס"מ, כבד ממנו בכמעט 20 ק"ג ועם יתרון של 29 ס"מ במוטת הידיים. אה כן, שכחתי פרט קטן. בזמן הקרב סילביה היה בן 30, גיל בו אתלט אמור להיות בשיאו. קוטור, לעומתו, היה בן 43, גיל בו לוחם נמצא בשיאו אם הוא נלחם בליגה למקומות עבודה ומייצג את אגף הסבלים של תדיראן. למרות גילו המופלג היה קוטור מהדמויות האהודות בעולם ה-MMA והיווה שילוב של יכולות פיזיות, אינטליגנציה, יכולת ביטוי וחזות של בחור נחמד מאד. תכונות אלו הפכו את קוטור ל"קפטן אמריקה", מגן החוק, הצדק והדרך האמריקאית (לפחות למי שעדיין לא ראה את "הסמויה"). הפופולריות של הקפטן, יחד עם הסיפור המופלא של האלוף הזקן שמנסה לחזור לרלוונטיות פעם נוספת מול האלוף הצעיר והמפלצתי, גרמו לראשי ה-UFC לראות דולרים. "נו מילא. שיהרוג את עצמו ורק שנרוויח עוד קצת כסף", חשבו לעצמם האמרגנים ולא שיערו את שעתיד לקרות.
הקהל והעולם עמדו על רגליהם והריעו ארוכות לקוטור, בזמן שהכרוז מנה כל סופרלטיב אפשרי על האייקון המזדקן. סביר שחלק גדול מהמריעים עשה זאת במחשבה שיוכל להגיד לנכדיו: "הייתי נוכח בערב בו קוטור נפח נשמתו לקולות ההמון המריע".
הקרב נפתח כשקוטור פגע בסילביה בימנית חזקה, הפיל אותו לקרקע והסתער באגרופים. הקהל והפרשנים התבלבלו בין קריאות עידוד ופליאה וחלק בלעו אוויר, מה שגרם לכאבי בטן אצל חלק גדול מהצופים. הקפטן שלט בנפיל במשך הסיבוב כולו כשהוא נדבק לו לגב כמו עלוקה ומשחרר מכה פה ומכה שם. אנשים חשבו, "בסדר, קוטור הפתיע את סילביה אבל הסיבוב השני ייראה אחרת". הם צדקו, הפעם קוטור השתמש בהיאבקות שלו לקחת את הנפיל לקרקע דקה וחצי לתוך הסיבוב השני והחל לחפור בפניו ובגופו של סילביה ב-GNP עד שהשופט העמיד את השניים. הסיבוב השני נגמר בדיוק כשקוטור הפיל את סילביה שוב והקהל השתולל. הסיבוב השלישי הראה יכולות סטרייקינג משופרת של קוטור שהזיז את הראש מצד לצד, פגע בסילביה באגרופים חזקים וניצח את הסטרייקר במשחק שלו. רוחות השינוי החלו לנשוב, וגם אם סילביה ינצח את שני הסיבובים הבאים בנקודות, קוטור עדיין ינצח את הקרב. קוטור הסתכן ולקח את סילביה לקרקע פחות מחצי דקה מתחילת הסיבוב הרביעי ושלט באלוף עד אמצע הסיבוב.
באמצע הסיבוב הרביעי פרגן קוטור לסילביה והשניים חזרו לעמוד רק כדי להפיל אותו שוב ולמרוח אותו עוד ועוד. בתחילת הסיבוב החמישי שאלו הפרשנים האם רנדי ישוב לתהילה או שטים סילביה יעניק לו נוקאאוט ויסיים את הסיפור. עד נקודה זו הקרב הזה הזכיר לי את הקרב של אנדרסון סילבה מול צ'ייל סונן. כולם ידעו שסילבה אמור לנצח, אך סונן לקח אותו לקרקע בכל סיבוב וניצח ארבעה סיבובים. לאחר כל סיבוב הייתה הרגשה שסונן יגנוב את הניצחון כנגד כל הסיכויים ושההזדמנות לנצח את העכביש לא תחזור. לא רק שהיא לא חזרה, היא כלל לא הגיעה וסילבה ניצח בסיבוב החמישי בחניקת משולש/בריח יד. אבל קפטן אמריקה יש אחד וקוטור הוא לא סונן. הקפטן הוריד את האלוף לקרקע בדקה הראשונה והפליא ב-GNP עד סוף הסיבוב וסוף הקרב, וככל שהשניות אזלו הדציבלים עלו וקוטור עשה היסטוריה. נגד הסיכויים, נגד הגיל, נגד יתרון הגודל, נגד סוכנויות ההימורים ונגד העולם, קוטור עשה היסטוריה והשלים קרב מושלם עם משפט מושלם שייזכר לנצח "Not bad for an old man".
זה החומר שממנו עשויות אגדות.
האתר של איתי לייבוביץ'
Itay.leibovich@gmail.com
עדכון ראשון: 1.3.2012, 08:00