לוחם השבוע
השבוע נכיר את הלוחם הקטן עם הלב הגדול פרנקי "התשובה" אדגר. אדגר הוא האלוף הנוכחי במשקל קל, ובניגוד לרוב אלופי הקטגוריות האחרות, באמת נלחם בקטגוריה הטבעית שלו ולא חותך משקל. לוחמים רבים, ובמיוחד אלופים, חותכים משקל ולמעשה נלחמים ביריבים קטנים מהם אך לא פרנקי. אדגר בחור קטן ה"מתנשא" לגובה של 1.68 מטר ושוקל 70 ק"ג והיריבים שהוא פוגש בדרך כלל יכולים בקלות להילחם בקטגוריית משקל אחת או שתיים למעלה. חלקם גם עשו זאת.
קשה להאמין, אבל אדגר לא הצליח להתקבל לעונה החמישית של תכנית הריאליטי של ה-UFC, הלוחם האולטימטיבי, שהמנצח בה זוכה בחוזה בליגה. במקום זאת, זומן להחליף לוחם שנפצע ובקרב הראשון שלו ב-UFC פגש את טייסון גריפין, שהגיע לקרב בלתי מנוצח והיה גדול מהתשובה בצורה משמעותית. התוצאה? פרנקי הדהים את כולם וניצח בהחלטה. בקרב הבא שלו פגש אדגר את מארק בוקק הבלתי מנוצח. התוצאה? אדגר בנוקאאוט טכני. פרנקי המשיך לנצח גם בקרב הבא, אך בקרב שלאחר מכן פגש את הלוחם היחיד שניצח אותו, גריי "הבריון" מיינרד.
עכשיו, תבינו, עולם הכינויים הוא עולם מוזר ולעתים מי שנקרא "המוח" הוא למעשה הטיפש של החברה, אבל במקרה של מיינרד הכינוי פוגע בול. גריי מסתובב ביום יום סביב ה-93 ק"ג. אני חוזר, 93 ק"ג. מדובר בקטגוריית המשקל הקל, ומיינרד היה גדול על אדגר בכמה מידות והנחיל לו את הפסדו הראשון בקריירה בהחלטת שופטים. אדגר התאושש מההפסד והמשיך לנצח בקרבות הבאים שלו שלושה לוחמים, ששוב גדולים ממנו בהרבה, בהם הרמס פרנקה והאלוף לשעבר שון שרק.
ניצחונות אלו הקנו לפרנקי הזדמנות להתמודד על תואר האליפות מול האלוף הנצחי, ומי שנחשב ללוחם המשקל הקל הטוב בכל הזמנים, בי ג'יי פן. עדיפותו של פן על אדגר הייתה ברורה לכולם, והוא נחשב ללוחם הטוב יותר בעמידה, בקרקע וכמובן שהבדל הגודל ניכר גם כאן. פן גדול יותר ואף היה אלוף קטגוריית המשקל הגבוהה יותר. התוצאה? אדגר הדהים את העולם, ניצח את פן וזכה בחגורת האליפות בקרב שזכה לתואר הפתעת השנה. פן מחזיק במניות רבות ב-UFC ורוב האנשים הרגישו כי אדגר לא ניצח בקרב, אלא פן הפסיד אותו.
כדי לענות למבקרים, הסכים פרנקי לקרב חוזר מיידי, וזה נערך ארבעה חודשים לאחר מכן. האוהדים והפרשנים היו בטוחים שמדובר במעידה חד פעמית וכי האסטרטגיה של פן הייתה שגויה, שכן מדובר באלוף עולם בג'יו ג'יטסו שלא לקח את הקרב לקרקע. תוצאת הקרב החוזר? פרנקי שלט בפן הגדול והוותיק, הפיל אותו לקרקע יותר פעמים משהפילו אותו בכל הקרבות שלו סך הכל עד אותו היום, וזכה בהחלטת השופטים. היריב הבא שלו הוא גם היחיד שניצח אותו הפעם, גריי מיינרד בא לקחת את החגורה. באחד הקרבות המלהיבים והפכפכים בהיסטוריה של ה-UFC הצליח פרנקי להתאושש מסיבוב ראשון הרסני, בו רבים האמינו שהוא גמור, ובתום 25 דקות הגיע להחלטת שופטים שהחליטו על תוצאת תיקו נדירה.
תוצאת התיקו השנויה במחלוקת הביאה את אדגר להסכים לתת למיינרד סיכוי נוסף לזכות בתואר. הפעם, למרות שרבים חשבו שלאחר הפסד ותוצאת תיקו אין לאדגר יותר מה לעשות מול העוצמה של מיינרד, ניצח פרנקי בנוקאאוט את הנמסיס שלו בסיבוב הרביעי. עד קרב זה היה הבריון בלתי מנוצח, והנה הצטרף לשורה של לוחמים להם שבר פרנקי את הרצף והמאזן. ניצחון זה ביסס את אדגר סופית כאלוף לגיטימי, שמצליח להתעלות על הפרשי גודל, כישרון ונחיתות בעת הקרב.
אדגר הוא מתאבק מצוין ובעברו התאבק בדיוויזיה הראשונה בליגת המכללות האמריקנית (NCAA Division I). למרות זאת, הוא אינו נמנה על המתאבקים הטובים בענף או אפילו ב-UFC, ובניגוד למתאבקים רבים בליגה אין בעברו אף לא בחירת אול-אמריקן אחת. מה קורה בגזרת הג'יו ג'יטסו? התשובה מחזיק בחגורה חומה, שהיא חגורה שאמורה להצביע על התמצאות ברמה גבוהה בקרקע, אבל הוא לא קרוב לעילויי ה-BJJ שנמצאים בקטגוריה שלו. אותו העיקרון נמשך בממד העמידה, אדגר הוא סטרייקר טוב, אך בטח שלא הטוב הקטגוריה. מה שמתקבל הוא לוחם שטוב במספר היבטים של הקרב, אך לא בשורה הראשונה באף אחד מהם. המפתח להצלחתו של התשובה היא כפי שכבר שאמרתי, הלב שלו. הניצחונות בהחלטה, ויש לזכור שמאחוריו שלושה קרבות אליפות של עשרים וחמש דקות, מצביעים יותר על לב ונחישות מאשר על יכולת טכנית זו או אחרת. כנראה שאדגר בורך ב-H אחת גדולה ויפה ב-ADHD שלו והרבה-הרבה לב. מי שראה קרבות של פרנקי לא יכול שלא להתפעל מכך שהוא לא מפסיק לזוז לרגע ונראה תזזיתי בסוף הסיבוב החמישי כמו שנראה בתחילת הראשון.
בלילה שבין שבת לראשון הבאים יגן פרנקי על תוארו נגד אלוף ה-WEC לשעבר בן "בנסון" הנדרסון. שוב, וכנראה שלא בפעם האחרונה, יפגוש האלוף יריב שגדול ממנו פיזית עם רגליים שנראות כמו גזעי עץ וחגורה שחורה בטאיקוונדו שמוכיחה שבנסון גם יודע להשתמש בהן. המפתח להצלחה של אדגר? היאבקות, לב, לב ועוד לב. אני עם פרנקי.
פינת ההיסטוריה
השבוע לפני שבע שנים נערך ביפן אירוע PRIDE 29, שכלל חלק מהשמות הגדולים בענף. ארגון PRIDE היפני היווה אלטרנטיבה לליגת ה-UFC האמריקנית, ולדעת רבים אף עלה עליה באיכות הלוחמים והקרבות. מה שהפך את הליגה לאטרקטיבית כל כך היו החוקים המקלים יחסית לחוקים ב-UFC שאפשרו לדרוך, לתת ברכיות ולבעוט בראשו של יריב שנמצא על הרצפה. אחת הבעיטות האכזריות באותה התקופה הייתה בעיטת הכדורגל (Soccer Kick) ומי שהביא אותה לדרגת אומנות הוא מאורצ'יו "שוגון" רואה אליו נגיע בהמשך. תוסיפו לחוקים אלו את אי-מדיניות הסמים של הארגון וקיבלתם קרבות מלאי אדרנלין ואקשן.
אז מה היה לנו ב-PRIDE 29? פבריציו וורדום ערך את קרב הבכורה שלנו בארגון ולא אכזב. וורדום הגיע לקרב אחרי מספר זכיות באליפות העולם בג'יו ג'יטסו, אך היה חדש בעולם ה-MMA והיה האנדרדוג מול טום אריקסון המפלצתי לו זה היה הקרב ה-12 במספר. אריקסון הגיע לאחר ניצחונות על אגדות כמו קווין רנדלמן, גארי גודריג' וקרב שנגמר בתיקו עם אלוף ה-FC לשעבר מרליו בוסטמנטה אך הנפיל הברזילאי הראה ליפנים את איכויות הג'יו ג'יטסו הברזילאי והכניע את המתאבק הענק בחניקה אחורית.
מאורצ'יו "שוגון" פגש בלוחם היפני הירומיטצו קנהרה ועמד בסימן חילופי דורות. קנהרה הגיע לקרב לאחר שרשרת הפסדים לוונדרלי סילבה, מירקו קרו קופ ואליסטר אוברים ואילו שוגון נמצא בדרכו למעלה. איך מפגש זה נגמר? ובכן, זוכרים את בעיטת הכדורגל שהזכרנו קודם? שוגון השתמש בראשו של קנהרה כמדרגה בדרך לתואר הלוחם הטוב בעולם בקטגוריית המשקל החצי-כבד.
הקרב בין רוג'ריו "מינוטארו/ליטל נוג" נוגיירה ואליסטר "רים" אוברים היה יכול להיות קרב חילופי דורות אם היה מתקיים היום. כיום, המפלצת ההולנדית נמצאת בטופ העולמי ובקרב האחרון דרסה את המפלצת האמריקנית העונה לשם ברוק לנסר. נוגיירה לעומתו נמצא היום בסטטוס לא ברור בו הוא מנצח לוחמים וותיקים אך מפסיד לצעירים, ונראה כלוחם מרכז טבלה. למזלו של ליטל נוג, הקרב נערך ב-2005, תקופה בה היה צעיר יותר וברצף נצחנות מרשים ותקופה בה אוברים שקל 200 ק"ג פחות ועדיין נראה כמו בן אדם. נוגיירה ניצל את יתרון הניסיון שלו ואת העליונות שלו בקרקע, ניצח את הקרב בהחלטת שופטים ודחה את שליטתו של אוברים בענף במספר שנים.
להורים של שוגון היה משעמם אז הם הביאו לו אח. שמו בישראל? נינג'ה. מורליו "נינג'ה" רואה ניסה להתאושש לאחר הפסד בנוקאאוט ופגש בקוונטין "רמפייג'" ג'קסון שביקש בעצמו להתאושש מהפסד בנוקאאוט לוונדרלי סילבה האימתני. התוצאה? נינג'ה שלט בנקודות רבות בקרב אך ההכרעה עברה לשופטים שנתנו את הניצחון בהחלטה חצויה לרמפייג'. ג'קסון חשב שהניצחון היה צריך להיות של רואה וניסה לתת לו את הגביע.
הקרב המרכזי של האירוע הפגיש בין סנדק ה-GNP , מארק קולמן (זוכרים? מהבלוג הראשון) והאיש, לוחם הימ"מ, חבר הפרלמנט והסטרייקר האימתני מירקו "קרוקופ" פיליפוביץ'. זהו קרב קלאסי בין גרפלר וסטרייקר כשקולמן הביא את כישורי ההאבקות המצוינים שלו מול הידיים האימתניות ורגלו השמאלית הקטלנית של השוטר הקרואטי. כיאה למתאבק, ניסה קולמן לקחת את הקרב לקרקע שוב ושוב אך הגנה טובה של קרוקופ לא אפשרה לו ליישם את אסטרטגיית ה-GNP והקרב נשאר בעמידה. התוצאה? חבר הפרלמנט לשעבר הפליא בבעיטות ואגרופים וסיים את הקרב בנוקאאוט טכני לאחר דקה וארבעים ושבע שניות. קרב זה סימן את תחילת הסוף של קולמן בעוד קרוקופ המשיך לספק נוקאאוטים ורגעי היילייט שנכסנו לדברי ימי ה-MMA.
טכניקת השבוע חניקת משולש
חניקת המשולש עלתה לתודעה ב-UFC 4 כשהוייס גרייסי ניצח את דן "החיה" סברן וזכה בטורניר. סברן, מתאבק ענק שגדול מהוייס במספר מידות, מרח וגיהץ את הברזילאי הדקיק במשך 15 דקות וכולם חשבו שזה עניין של זמן עד שסברן יסיים את הקרב. כולל החיה עצמה. 15:40 שניות לתוך הקרב סגר הוייס את המשולש ולעיני קהל, עולם וחיה נדהמת אחת סיים את הקרב.
חניקות מתחלקות לשני סוגים; חניקה גרונית וחניקה דמית. בעוד שבחניקה גרונית עוצרים את אספקת האוויר על ידי חסימת קנה הנשימה, בחניקה דמית מפעילים לחץ על העורקים הראשיים שמספקים דם לצוואר ולראש. על ידי חסימת העורק הראשי, הקרוי גם עורק קרוטיד ואפילו עורק תרדמני, מצטמצמת או נפסקת אספקת הדם לראש ועמה אספקת החמצן למח. כדי להימנע מפגיעה המח "מכבה" את עצמו ולמעשה נרדמים.
חניקת המשולש היא חניקה דמית בה בגרסתה הקלאסית מופעל לחץ על העורקים התרדמניים מצד אחד בעזרת פנים הירך של החונק ואילו הצד שני נחסם על ידי ידו של הנחנק שלמעשה חונק עצמו לעייפה ולתרדמה. יש הטוענים שעצירת זרימת החמצן למח מסוכנת ואף יכולה לגרום למוות מוחי, ולאלו אני אומר: אל חשש. בעת החניקה עוצרת הספקת החמצן למח למספר שניות מועט, בין שניה אחת במידה שהלוחם נכנע לעשר שניות במידה והחליט להירדם. המוח האנושי יכול לחיות עד שלוש דקות ללא חמצן ולצאת ללא נזק. לאחר כ-3 דקות תאים שלא קיבלו חמצן מתחילים למות, ואז כבר נגרם נזק מוחי ולאחר כ-5 דקות ללא חמצן ניתן לקבוע מוות מוחי. המהלך בטוח לחלוטין ואין סכנה לנזק. במידה שהחונק לא משחרר את הלפיתה לאחר שלוש דקות... ייתכן שהוא עצמו סובל מנזק מוחי.
מאז אותו קרב ב-1994 הפכה חניקת המשולש לפופולרית במיוחד בקרב הלוחמים והצופים ועזרה לסיים קרבות רבים כמו נייט דיאז נגד קורט פלגרינו (ראו בוידאו למטה), אנדרסון סילבה נגד צ'ייל סונן, דימיאן מאיה נגד צ'ייל סונן ובעצם כל קרב בו סונן מפסיד. לחניקת המשולש מספר ווריאציות בהן משולש מעמדת המאונט, מריתוק צד ואפילו חניקה הפוכה בעמידה.
ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר, זה רק מפני שעוד אותו סרטון נשאר. שימו לב לסצנת הסיום של הסרט הקלאסי נשק קטלני. הכוריאוגרף של הסצנה הוא האח הבכור לבית משפחת גרייסי, ומייסד ה-UFC, הוריון גרייסי.
האתר של איתי לייבוביץ'
Itay.leibovich@gmail.com