אוגוסט 1975, פרו מארחת את צ'ילה למשחק במסגרת בית ב' בקופה אמריקה, שאז התקיים במתכונת של בית-חוץ. דקה 52, חלוץ הנבחרת המקומית, חואן קרלוס אובליטס, מקבל את הכדור בתוך הרחבה עם הגב לשער, מקפיץ פעם ראשונה ברגל ימין, פעם שנייה על ברך שמאל ובועט במספרת פנימה. קרוב ל-40 אלף צופים באסטדיו נסיונאל בלימה חוגגים 0:3 שהוא הרבה יותר מעוד ניצחון על השכנה מדרום.
הביצוע של אובליטס לא היה המספרת הקלאסית תנועת מספריים עם שתי הרגליים, כשכל הגוף באוויר והשחקן שולח טיל אדיר לחיבורים - אבל היא הביאה לשער כל כך סימבולי בוויכוח עתיק יומין בין פרו לבין אותה צ'ילה ובזכות מה שהיא סימלה, עד היום היא אחת מהמספרות הכי גדולות ומפורסמות בתולדות הכדורגל הפרואני.
מזה שנים ארוכות מנהלות שתי המדינות הדרום אמריקאיות מאבק איתנים סביב שאלת המצאת בעיטת המספרת. בעוד הפרואנים מכנים את הבעיטה הזו Chalaca (צ'לאקה) וטוענים ל"בעלות" על הפטנט, ברוב המדינות דוברות הספרדית הבעיטה נקראת Chilena (צ'ילנה), על שם המדינה בה על פי גרסאות אחרות, היא הומצאה.
רמון אונסאגה הוא איש מפתח בהיסטוריה של הכדורגל הצ'יליאני. הוא לא הפציץ כמו מרסלו סאלאס, איבן סמוראנו או קרלוס קסלי, הוא לא זכה במקום השלישי בגביע העולמי כמו לאונל סאנצ'ס בעל בעיטות הפצצה והוא לא זכה בתואר "כדורגלן השנה בדרום אמריקה" שלוש פעמים ברציפות כמו גדול שחקני צ'ילה בכל הזמנים, הבלם אליס פיגרואה, אבל הוא המציא את בעיטת המספרת - לפחות על פי הגרסה המקובלת על חלק גדול מהעולם.
אונסאגה בכלל נולד בבילבאו ומשמש גאווה באסקית עד היום, אבל הוא היגר עם הוריו לצ'ילה כשהיה בן 12. בגיל 18 החל לשחק בקבוצות חובבניות וכשהיה בן 20, עשה היסטוריה. הכדורגלן הכישרוני עסק באותה תקופה גם במקצועות של ריצה וקפיצה והיה אתלט מצטיין, מה שבוודאי סייע לו לביצוע האווירי. על פי הסיפור, את בעיטת המספרת הוא הציג בפעם הראשונה במשחק שהתקיים בינואר 1914 באצטדיון אל מורו בעיר טלקהואנו.
כעבור שנתיים אונסאגה הוזמן לנבחרת צ'ילה שיצאה לאליפות דרום אמריקה (שהיום נקראת קופה אמריקה) שהתקיימה בארגנטינה, וגילה לכל היבשת את המספרת עם כמה ביצועים מרהיבים. העיתונאים הנלהבים הדביקו לבעיטה את השם "צ'ילנה" והפיצו אותו לכל היבשת בדיווחיהם, ומאז הצ'יליאני-באסקי הוא האדם המזוהה ביותר עם ההמצאה.
המצאה? לא על פי הפרואנים.
ב-25 בנובמבר 2006, אירחה ברצלונה את ויאריאל והביסה אותה 0:4. את הקינוח הגיש רונאלדיניו עם מספרת יפהפייה בדקה ה-87 - שער שזכה לתשואות בכל העולם. העורך הראשי של מדור הספורט של העיתון הנפוץ בספרד, "אל פאיס", החליט שהביצוע ראוי לסיקור נרחב ושלח את אחד מכתביו לעבוד על אייטם היסטורי אודות המספרת.
המרואיין המרכזי בכתבה היה העיתונאי והסופר הארגנטינאי, חורחה בראסה, שנחשב להיסטוריון בכיר של הכדורגל ביבשת ועל כן הוא העד האהוב ביותר וגם השמיש למדי של הצד הפרואני בוויכוח. בראסה, שמשמש כעורך הראשי של מגזין הכדורגל הרשמי של ההתאחדות לכדורגל הדרום אמריקאית, ערך מחקר משלו זמן רב לפני כן, והוא סיפר ל"אל פאיס" על הגרסה המפורסמת והמקובלת בפרו, זו שהוא בעצמו תומך בה:
במאה ה-19 שימשה עיר הנמל החשובה קייאו שבפרו, תחנת מעבר לספינות מסחר רבות שהפליגו מבריטניה לכיוון דרום תבל. המקומיים נהגו להזמין את המלחים הבריטים לשחק איתם כדורגל וב-3 באוגוסט 1892, אף ערכה קבוצת הכדורגל של מועדון הקריקט האנגלי בלימה, משחק נגד קבוצה מקומית.
בהתמודדות הזו, כך על פי היסטוריונים פרואנים שבראסה ראיין לצורך המחקר, נראתה לראשונה בעיטת המספרת, אותה ביצע אחד מהשחקנים המקומיים. בפרו תושבי העיר קייאו מכונים "צ'לאקוס", ועל כן הבעיטה זכתה לשם "צ'לאקה".
בראסה הוסיף וטען גם שהצ'יליאנים בעצמם קרו לבעיטת המספריים "צ'לאקה" בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, עד בואה של אותה אליפות דרום אמריקה ב-1916, בה כאמור נולד שם חדש. הצ'יליאנים והפרואנים מתווכחים על המצאת המספרת, אבל תמימי דעים לגבי דבר אחד מי שהמציא את הכינוי "צ'ילנה" הייתה התקשורת הארגנטינאית שכל כך התלהבה מהביצועים של רמון אונסאגה.
המספרת המפורסמת של רונאלדיניו בנובמבר 2006, ביחד עם הסיקור ב"אל פאיס" שהגיע אחריה, הציתו מחדש את הוויכוח הניצח לאורך החוף המערבי של דרום אמריקה.
יו"ר ההתאחדות הפרואנית, מנואל בורגה, הכריז על קמפיין של ממש להכרה במספרת כהמצאה מקומית ואמר: "למרות שהצ'יליאנים חברים טובים שלי, השער הגאוני של רונאלדיניו הוא המצאה פרואנית. הוויכוח הזה נמשך במשך שנים ועכשיו החלטנו לחפש הוכחות כדי לפתור אותו אחת ולתמיד. התושבים של קייאו היו הראשונים לחזות בביצוע האקרובטי ועכשיו אנחנו מנסים לברר את שמו של הכדורגלן שביצע את הבעיטה הזו. אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של חיפוש הוכחות".
יו"ר ההתאחדות לכדורגל של צ'ילה, הרולד מיין-ניקולס, לא התרשם והציע נחמה: "הראשון לבעוט את המספרת היה כדורגלן צ'יליאני מטלקהואנו ב-1914, אבל זה לא חדש שגם הפרואנים תרמו להתפתחות של הבעיטה. בכל מקרה, הם קוראים לביצוע הזה 'צ'לאקה', בעוד רוב העולם קורא לו 'צ'ילנה'".
בשנות ה-20 המאוחרות יצאה קולו קולו הצ'יליאנית למסע משחקים בספרד והחלוץ המפורסם, דויד אראנו, ביצע כמה מספרות והפליא את הספרדים, ששמעו על ה"'צ'ילנה", עכשיו גם זכו לראות אותה ואימצו בששון את הכינוי. אחר כך הגיע גם תורו של אסקניו קורטס, מראשוני הכדורגלנים הצ'יליאנים שעברו לשחק בארגנטינה (ריבר פלייט), ושבעצמו נודע בבעיטות המספרת שלו בשנות ה-30 וה-40.
שניהם אראנו וקורטס ביחד עם הסיפור ההיסטורי של ראמון אונסאגה, קיבעו את המעמד של צ'ילה כ"מדינת מספרות" ובדיעבד בנו ביצורים סביב "צ'ילנה", השם הנפוץ והידוע ביותר לבעיטה הזו ברוב המדינות דוברות הספרדית עד היום, אם כי גם השם "צ'לאקה" נשמע מדי פעם.
הפרואנים מצדם, לא יכנעו, אבל כל האנשים שהיו באותו משחק בקייאו לפני 120 שנה כבר מתו, עדויות מצולמות אין וההשקעה ביחסי הציבור הגיעה באיחור של 100 שנה. יחד עם זאת, לעד הם יקראו לבעיטת המספרת "צ'לאקה" ולעולם שדר כדורגל מקומי כנראה לא ישמש בביטוי "צ'ילנה".
חילוקי הדעות הללו סוקרו באינספור כתבות דפוס, ערוצי טלוויזיה בדרום אמריקה שידרו עליהם אייטמים, היסטוריונים ניסו למצוא אמת אחת ועיתונאים חיפשו תשובה סופית. בסופו של דבר, בהנחה שלא תבנה מכונת נסיעה בזמן, הוויכוח הזה "צ'לאקה" או "צ'ילנה" - יוותר ללא פתרון.