מכבי נתניה - המספרים
הכנסות - כ-21 מיליון שקל (נתונים מהעונה האחרונה) לפי הפירוט הבא:
קהל/כרטיסים ומנויים - 1.7 מיליון שקל.
ספונסרים/ תורמים וחסויות - 4 מיליון שקל.
טלוויזיה, טוטו, גביע הטוטו ומענק מיקום - 7 מיליון שקל.
מכירת ימפולסקי ודגני, השבחת שחקנים והשאלות שחקנים - 8 מיליון שקל.
הוצאות - כ-20 מיליון שקל לפי הפירוט הבא:
תפעול שוטף - 9 מיליון שקל (שכר אנשי מינהלה, מחלקת נוער, אבטחה, ספקים, התחייבויות והוצאות שוטפות).
שכר שחקנים וצוות מקצועי - 11 מיליון שקל.
קחו בחשבון: מכבי נתניה היא החלוצה בתחום, ללא ספק. כבר שנתיים שהיא מעמידה קבוצה נפלאה, ומשדרת המון כוח ויציבות בתחום, מבלי לקבל סיוע מבעל הבית. ערב הכניסה לאצטדיון חדש, מותר לקוות שהיא תמשיך להוביל את הקו השפוי.
לאיזה תקציב היא יכולה להגיע בכוחות עצמה: כ-18 מיליון. אמנם נתניה הגיעה בעונה האחרונה ל-21 מיליון, אך כאמור כשמונה מיליון מהתקציב הגיעו מהמכירה של דלה ימפולסקי ואוראל דגני. השנה, נתניה תמשיך מעט במגמה ותמכור את חן עזרא לחיפה תמורת 3.7 מיליון, אך במועדון רואים ב-2012/13 כעונת ההתפתחות של המועדון בתקווה להגיע למצב ששחקנים ייצאו מנתניה רק לאירופה. בשל המעבר לאיצטדיון החדש, נתניה צפויה בשנים הבאות להגדיל את ההכנסות ממנויים ומכירת כרטיסים בכשלושה מיליון שקלים, לא כולל הגדלת הסכומים מפרסום, גיוס ספונסרים וחסויות. כך שגם ללא מכירת שחקנים, תוכל להעמיד תקציב של כ-18 מיליון שקל בעונה.
יתרונות: הדרך כבר מוכחת. נתניה עברה את שלב הניסוי של קיום עצמי, מבלי יותר מדי לסבול מטעייה. נתניה תוכל להמשיך בדרך הנוכחית, לשדרג אותה, לחזק אותה וביחד עם האיצטדיון החדש ליצור מועדון חזק ובריא שיכול לרוץ במתכונת הזאת שנים, יחד עם עמותת אוהדים חזקה שגייסה העונה 200 אלף שקל ויכולה בשנים הבאות לקחת חלק פעיל במועדון ולגייס לא מעט מזומנים נוספים.
חסרונות: כשיוצאים מנקודת הנחה שתמיד תהיה מכבי חיפה וגדולות אחרות עם תקציבים של 35-40 מיליון שקל, זה שם את נתניה במקום שיהיה קשה לה להתמודד בצמרת עד הסוף. התקרה תמיד תהיה אותה תקרה. יתרה מזו, מכירת השחקנים וההתבססות על תוצרת בית מחייבת את המועדון לייצר כל הזמן איכות דרך הנוער, דבר שלא יכול להיות מבוטח. בצורות של שנים קשות הן דבר קבוע במציאות כזו.
בית"ר ירושלים - המספרים
הכנסות - כ-22 מיליון שקל לפי הפירוט הבא:
מנויים וכרטיסים - 5.5 מיליון שקל.
טוטו, התאחדות וטלוויזיה - שישה מיליון שקל.
מכירת חן עזריאל לחיפה (שלושה מיליון שקל), אבירם ברוכיאן לפולוניה ורשה ( 900 אלף שקל) ו-20% מכרטיסו של טוטו תמוז לגל יוסף (1.6 מיליון שקל) - 5.5 מיליון שקל.
ספונסרים וחסויות - ארבעה מיליון שקל.
תמיכה מארקדי גאידמק - 1.1 מיליון שקל.
הוצאות - כ-25 מיליון שקל לפי הפירוט הבא:
תפעול שוטף - 11 מיליון שקל (שכר אנשי מנהלה, מחלקת נוער, תחזוקת מתקן אימונים, אבטחה, ספקים).
שכר שחקנים- 11.5מיליון שקל.
התחייבויות קודמות - 2.5 מיליון שקל.
קחו בחשבון: בית"ר סיימה את העונה בגירעון של קצת יותר מ-שלושה מיליון שקל. איציק קורנפיין מסביר זאת בציפייה למענק מיקום בחלק העליון בו לא זכתה הקבוצה, פגיעה בהכנסות כתוצאה מהמעבר לאיצדיון רמת גן בתחילת העונה וממשחקים ללא קהל שנגזרו על המועדון.
לאיזה תקציב היא יכולה להגיע בכוחות עצמה: כ-21 מיליון שקל. לבית"ר ירושלים, בשנים הסבירות, היה ממוצע הכנסות של 18 מיליון שקל, ללא מכירת שחקנים. גם היום בקרת התקציבים מאשרת לבית"ר הכנסות של 17-18 מיליון שקל בכל קיץ. הבעיה הגדולה של בית"ר היא ששנה אחרי שנה היא גוררת גרעון של משכורות שלא שולמו והתחייבויות שפוגעות בעונה שאחריה ונכנסות לתקציב החדש. גם בעונה הבאה בית"ר תגרור איתה לפחות שלושה מיליון שקל של גירעון שתצטרך להכניס למסגרת התקציב. עם 18 מיליון הכנסות בצורה נקייה וללא גירעון, פלוס יכולת למצוא את הדרך לגייס את האוהדים בכל דרך שהיא (עמותת אוהדים, חברות במועדון או כל רעיון אחר), בית"ר תוכל להרים תקציב של 20-22 מיליון שקל ולהתמודד בצורה לגיטימית בחלק העליון של הטבלה.
יתרונות: על הנייר, המודל הנוכחי של שחקני בית עם עוד כמה שחקני רכש משמעותיים, הוא האולטימטיבי מבחינת האוהדים ויכול ליצור זהות בית"רית אמיתית. צריך פשוט רק לדעת לחבר את הקהל לעניין ולהרים אולי את הפרוייקט הכי גדול בארץ של מועדון המתקיים בזכות עצמו.
חסרונות: פשוט לקחת את סעיף החסרונות של מכבי נתניה ולהגדיל אותו. בית"ר תוכל להתייצב ולייצר הרבה כח, זהות וצבע, אבל ברגע האמת תישאל השאלה האם הקהל יוכל להתמודד עם הפער התקציבי המשמעותי מהגדולות להן יש בעלים שמזרים מזומנים. לבית"ר יהיה קשה מאוד לחיות בדרג השני לאורך זמן.
הפועל תל אביב - המספרים
הכנסות - כ-24 מיליון שקל לפי הפירוט הבא:
זכויות שידור, טוטו, התאחדות, מענק מיקום - 8 מיליון שקל
ספונסרים וחסויות (שלמה סיקסט ובוני התיכון) - 3 מיליון שקל.
כרטיסים ומנויים - 10 מיליון שקל.
השאלת\מכירת שחקנים - שלושה מיליון שקל (ללא קשר למה שקרה בעונה האחרונה).
הוצאות - כ-24 מיליון שקל לפי הפירוט הבא:
תפעול שוטף - 12 מיליון שקל (שכר אנשי מנהלה, מחלקת נוער, קייטרינג, אבטחה, מחלקת נוער, ספקים, אוטובוסים, שתייה, ביגוד, תחזוקה).
שכר שחקנים - 12 מיליון שקל.
קחו בחשבון: במקרה של הפועל תל אביב, אנחנו לא יכולים באמת להתייחס לשנים האחרונות בנוגע לתקציב שכר השחקנים. הפועל הציגה בתחילת העונה צפי תקציב של 35 מיליון שקל שכולל 19 מיליון שכר שחקנים, וזה משהו שלא יכול להתרחש כאשר הקבוצה מתקיימת בזכות הכנסותיה. לפחות בשנים הראשונות של בניית הדרך החדשה. הנתונים לא כוללים עלייה לשלב הבתים של הצ'מפיונס או הליגה האירופית, נתח שעליו בהפועל תל אביב בהחלט יכולים לפנטז. בלעדיו, הפועל תל אביב תחזור למיימדים שפויים יותר משנים רחוקות יותר.
לאיזה תקציב היא יכולה להגיע בזכות עצמה? כ-25 מיליון שקלים. הפועל תל אביב יכולה לייצר באופן קבוע כ-5,000 מנויים שתמיד יילכו אחריה, בניגוד לאוהדי בית"ר ירושלים שרגילים לרכוש כרטיסים למשחקים ספציפיים. יחד עם נאמנות הקהל, להפועל תל אביב יש הרבה מאוד נכסים שהיא צברה בשנים האחרונות וייקח לה הרבה זמן לאבד אותם.
יתרונות: למרות שהפועל תל אביב תמיד נהנתה מבעלים כזה או אחר, לאורך השנים היא עלתה וירדה לפי מצב הרוח שלהם. נוהל העבודה האוטרקי יוכל להכניס יציבות למועדון. כך הפועל תל אביב תרוויח ניהול נקי ושקוף, זהות ואחדות בין מחנות האוהדים. מנגון ההכנסות שהפועל יצרה בשנים האחרונות מבטיח לה הרבה יכולת לעמוד באתגר של קיום עצמי.
חסרונות: מחלקת הנוער של הפועל תל אביב, אחרי שנים של התבססות על ליגון זרים בקבוצה הבוגרת, תתקשה לעמוד בדרישות הרבות. התלות הזו ברכש יכולה לפגוע בהפועל תל אביב בעתיד. הפועל תל אביב לא תוכל לקנות את הכישרונות הכי גדולים בארץ, מה שהחזיק אותה בצמרת. הפועל תל אביב לא רגילה לאורח חיים שכזה, ותתקשה להתרגל אליו כשהיא תראה אנשים כמו מיטש גולדהאר ויעקב שחר עוקפים אותה בסיבוב.
