תביאו לפחות את הגביע הזה

עניין של השקפה

הליגה האדריאטית מייצרת כשרונות, אבל הישראלית יציבה יותר כלכלית. איזו מהן טובה יותר, לטווח הקצר והארוך?

  • הליגה האדריאטית
אור שקדי

עוד לפני שנפתחה העונה החלו במכבי תל אביב להלין על הסיטואציה הקשה שתיפול על הקבוצה בשבועות בהם היא תקיים שלושה משחקים, מתוכם בחוץ ביורוליג ובליגה האדריאטית, ולשוב למשחק בליגת העל. ההגרלה הייתה קשה, הטיסות לא תמיד הכי נוחות, אבל את העונה בשני המפעלים המשניים יותר עבור הצהובים, מסיימת הקבוצה עם שלושה הפסדים בסך הכל, מתוכם שני הפסדי בית בליגה, ורק הפסד חוץ בליגה האדריאטית.

עוד בוואלה! NEWS

הכי פשוט, הכי שווה: תחפושת קומיקס מעולה ב-5 שלבים קלים

לכתבה המלאה
למרות החששות והדיבורים על עייפות, סיימו את הליגה האדריאטית עם הפסד חוץ בודד. ליאור אליהו, טל בורשטיין והחברים (צילום: קובי אליהו)

בימים בהם נערך ביד אליהו פיינל פור האדריאטית ופלייאוף ליגת העל נפתח, קשה שלא לנסות ולהשוות בין המפעלים, כשנקודת ההשקה הברורה היא מכבי תל אביב. הצהובים התקשו העונה יותר בליגת העל, בה, מלבד ההפסדים, רשמו שבעה משחקים בהם ניצחו עד חמש נקודות הפרש. בליגה האדריאטית מכבי ניצחה רק משחק אחד עד חמש נקודות הפרש, וחוץ מההפסד לק.ק. זאגרב, לא רשמה משחק צמוד אחד.

בפעם שעברה שמכבי ביקרה בליגה האדריאטית התמונה הייתה שונה: ארבעה הפסדים במסגרת האדריאטית ועוד שני משחקים בהם ניצחו בהפרש עד חמש נקודות, ושני הפסדי ליגה ועוד שני משחקים בהם ניצחו בהפרשים הללו. אז האם ליגת העל באמת טובה יותר מהאדריאטית?

מה ההבדל מבחינתו בין ליגת העל לאדריאטית? סופוקליס שחורציאניטיס בין שחקני צדביטה (צילום: ברני ארדוב)

שתי ליגות חלשות

"הליגה האדריאטית השנה היא ברמה פחות גבוהה מהפעם הקודמת שמכבי הייתה במפעל הזה", טוען צביקה שרף. "הרבה מאוד שחקנים בכירים עזבו, ורואים את זה אפילו בחולשה של פרטיזן והכוכב האדום בלגרד, שבשנים הקודמות לא היו מפסידות כל כך הרבה משחקים, ובעצם העובדה שלובליאנה לא מצליחה להגיע לפיינל פור, שהיא קבוצת פאר במפעל הזה. ליגת העל אחרי המקום הראשון של מכבי תל אביב חלשה. ראיתי השבוע את אשקלון, שהמאמן שלה אמר שהם היו בשיפור גדול וקלעו 61 נקודות מול ראשון, אז איך הם היו לפני זה? הליגה שלנו לא הייתה טובה השנה. חוץ ממכבי תל אביב אף קבוצה מליגת העל לא הייתה מגיעה לפיינל פור בליגה האדריאטית, אין לי ספק בכך".

גם שחקן בכיר במכבי תל אביב לא מתלהב מהליגה האדריאטית אבל נותן לה כבוד. "יש קבוצות במפעל הזה - נובו מסטו, לאשקו, דומז'אלה - שהן באמת קבוצות מביכות לפעמים, היו לנו מולן משחקים מאוד משעממים, אבל הן לא הקבוצות המייצגות. גם בישראל יש קבוצות כמו מכבי חיפה ובני השרון שפשוט חלשות מאוד. אם מסתכלים מקבוצות הביניים ומעלה, הקבוצות באדריאטית טובות מקבוצות ליגת העל. אתה יכול בכלל להשוות בין ציבונה זאגרב למכבי ראשון? כל ההבדל זה שאנחנו לא משחקים עם כל הסגל שלנו בליגה".

שרף מוסיף: "זה כמו לעשות השוואה בין ברצלונה לריאל מדריד בכדורגל. קשה לקבוע, אבל לדעתי בגדול הליגה האדריאטית הרבה יותר טובה מליגת העל. אם נוציא את מכבי תל אביב החוצה, העומק בסגלים בקבוצות הללו, בשחקנים הגבוהים ובשחקנים הכישרוניים הרבה יותר גדול מאשר בקבוצה ישראלית, והעובדה היא שחלק מהקבוצות האלה הן כאלה שהגיעו לפיינל פור ועברו סיבובים במפעלים האירופיים, מה שקבוצות ישראליות לא עושות".

למרות היחלשותה של הליגה האדריאטית, משוכנע כי היא עדיפה על הישראלית. צביקה שרף (צילום: ברני ארדוב)

בוסמנים מול אמריקאים

אז מה באמת עושה את ההבדל בין הליגות? לדעת רבים, ההבדל העיקרי נעוץ ברמת הזרים שמגיעים לישראל, לעומת השוק החופשי באירופה. "אנחנו לא מעריכים ויודעים את חוק הבוסמן, שבו נותנים לבוסמנים לשחק בכל הקבוצות האלה. בקבוצה קרואטית יש בוסנים, קרואטים, סרבים ומונטנגרים, בלובליאנה לא משחקים רק סלובנים. בישראל בוסמנים נחשבים לזרים, בניגוד לליגה האדריאטית, וזה הבדל משמעותי", מסכים שרף.

פרשן הכדורסל הקרואטי בויאן אלקסיץ' מוסיף: "ההבדל בין השחקנים הבוסמנים למקומיים לא גדול בהבנת משחק, כולם בסופו של דבר גדלים בשיטות פחות או יותר זהות, אבל מדובר בשחקנים יחסית איכותיים. זה יוצר קבוצות מלוכדות שיותר קלות לאימון, יותר קל לעצב אותן מאשר קבוצות שבהן אתה מכניס שחקנים אמריקאים, שעם כל התוספות והאתלטיות שהם נותנים, בסופו של דבר הם באים עם מנטאליות שונה, ורק האיכותיים באמת תורמים. קבוצות אירופיות לא יביאו שחקנים זרים אם הם לא חושבים שהם באמת יכולים לעזור להם".

אחד המאמנים הבכירים בליגת העל מספר על בניית הקבוצה שלו בקיץ: "מאוד רציתי להביא פורוורד סרבי בן 19 כדי להוסיף לקבוצה. יש שחקן שאני עוקב אחריו לא מעט זמן ושוחחתי איתו, אבל בסופו של דבר, בשיקולים של עלויות, מיסים וניסיון להביא אותו לארץ, אפילו בתור זר חמישי, זה לא משתלם לנו. לקבוצות יותר זול להביא אמריקאים, אין מה לעשות, גם אם הם לפעמים פחות טובים מאופציות אירופיות. האופציות האירופיות הן יותר יקרות, רק תראה כמה מילאן מצ'באן עלה למכבי תל אביב, ותבין לבד".

בקבוצה קרואטית יש בוסנים, קרואטים, סרבים ומונטנגרים, בלובליאנה לא משחקים רק סלובנים. מאמן לובליאנה סאשו פיליפובסקי (צילום: ברני ארדוב)

תוצרת מקומית עדיפה

ההבדל השני, לדעת רבים, הוא רמת השחקנים המקומיים. כאן היתרון בולט לטובת הקבוצות האדריאטיות, שהנבחרות הצעירות שלהן והבוגרות פשוט טובות יותר מנבחרת ישראל. "אתה משחק בכל שבוע מול שחקן סרבי או קרואטי אחר בן 18 ולא תופס עד כמה הם עמוקים, זה פשוט לא נגמר", מספר אחד משחקני מכבי תל אביב, "אין ספק שלא מדובר בשחקנים הטובים ביותר של אותן מדינות, אבל רוב הישראלים בישראל לא ברמה של השחקנים הללו. באדריאטית, המקומיים מובילים את הקבוצות, בישראל, זה הזרים, ואת זה רואים גם בלכידות של הקבוצה".

"קרה דבר בליגה האדריאטית השנה, כשהרבה קבוצות הלכו על שחקנים צעירים מוכשרים, וכל השחקנים שיכלו לקבל עבודות בחוץ יצאו מהקבוצות", מסביר שרף, "יכול להיות שבעוד כמה שנים השחקנים הללו יהיו יותר טובים, כי באמת, בכל הקבוצות היו שחקנים בני 18 או 19, שבליגה שלנו לא זוכים בכלל לדרוך על הפרקט. אתה מסתכל על קבוצה כמו בודוצ'נוסט, קבוצה מצוינת, שמסורתית מגדלת שחקנים מצוינים, כולל ל-NBA. לכל קבוצה בליגה הזאת יש מסורת אחרת. אם מסתכלים על הקבוצות המובילות, הן מסתמכות בעיקר על תוצרת מקומית ומתחזקות באמת בזרים".

אלקסיץ' מסתכל על הכדורסל הישראלי מהצד ואומר חד משמעית: "נכון שכל שחקן קרואטי, סרבי וסלובני טוב לא נשאר יותר מדי בקבוצות שמשחקות בליגה האדריאטית, אבל גם השחקנים בני 19-23, שהם הרוב שמרכיבים את הקבוצות בליגה הזאת, הם שחקנים שכבר נמצאים על סף הנבחרות המקומיות, וזה הבמה שלהם להוכיח שהם שחקני צמרת. השחקנים הישראלים שמרכיבים את נבחרת ישראל נמצאים במכבי תל אביב, באירופה וקצת בליגה. הנבחרות הצעירות שלכם בדרג ב', ובמילא הליגה מלאה יותר בשחקנים ותיקים מאשר בצעירים, לכן לא משנה שהן לא מצליחות".

אחד ממאמני ליגת העל מתבייש להודות אבל מסכים: "אנחנו צוחקים על השחקנים שמשחקים בלאשקו, נובו מסטו וקבוצות בסגנון דומה, אבל המקומיים שלהם יכולים בהחלט להיות שחקני חיזוק עבור קבוצות בליגה שלנו. רוב השחקנים בליגה שלנו לא יכולים לחזק קבוצות זרות בכלל, ואם כבר הם עושים את זה, זה בזכות דרכון אירופי. בסופו של יום, ההבדלים גדולים מאוד, ולא לכיוון שאליו היינו רוצים שיילכו".

"באדריאטית, המקומיים מובילים את הקבוצות, בישראל, זה הזרים, ואת זה רואים גם בלכידות של הקבוצה". דרווין קיצ'ן ממכבי ראשון לציון (צילום: קובי אליהו)

מצב כלכלי רע ברוב הקבוצות

אך כמעט כל הפרשנים ואנשי הכדורסל מסכימים שהפערים בין ליגת העל לליגה האדריאטית הולכים ומצטמצמים עם השנים, בעיקר בשל עזיבת השחקנים המובילים באדריאטית לאירופה, והמצב הכלכלי הקשה בקבוצות המובילות שם. "קבוצה כמו ציבונה זאגרב, מהמובילות במפעל הזה בשנים הקודמות, פשוט קרסה השנה כלכלית", מסביר אלקסיץ', "המצב בקרואטיה ובסרביה אחרי המשבר פגע בצורה חמורה גם בכדורסל. אם המצב לא ישתפר בקרוב, רמת ההשקעה בספורט תרד, וזה ישפיע על כל התחומים בסוף".

בכדורסל הישראלי אנו חוזים, אמנם, במצב כלכלי לא טוב, אבל בזכות תמיכה כלכלית של מועצות מקומיות ומנהלת הליגה בעזרת גופים כלכליים, ליגת העל מצליחה לשרוד לא רע. תקציב המינימום יעלה בשנים הקרובות, מה שאמור לשפר גם את רמת הזרים שמגיעים לקבוצות. בשביל שרף זה לא מספיק: "כדי לסגור את הפער, יותר קבוצות ישראליות צריכות להשתתף במפעלים האירופיים, ויותר שחקנים ישראלים ככה יקבלו את דקות המשחק. אין מה לעשות, כדי לצמצם פערים, צריך לעבוד ולשנות דברים, אין פתרונות קלים".

כדי לסגור את הפער, קבוצות ישראליות צריכות להשתתף במפעלים האירופים וגם להביא הצלחות. יובל נעימי מהפועל ירושלים (צילום: מגד גוזני)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully