שי רקנאטי שומע את תלונותיו של דיוויד בלאט בעניין הליגה האדריאטית, אבל מסרב להתרגש. "תמיד, מבחינת המאמן והשחקנים, קל יותר עם פחות משחקים ופחות עומס", אומר סגן יו"ר מכבי תל אביב בשיחה עם וואלה! ספורט. "גם לי יהיה יותר קל אם אעבוד עד 12 בצהריים. ובכל זאת", הוא מדגיש, "אני כן רואה את מכבי בליגה האדריאטית גם בשנים הקרובות".
"פנאתינייקוס, שגם לה יש בעיות עם הליגה המקומית ביוון, נלחמה כל הקיץ כדי להיכנס לליגה האדריאטית. אבל היה רק 'וויילד קארד' (כרטיס חופשי, א.ג.) אחד ובאדריאטית העדיפו לתת אותו לנו", מגלה רקנאטי. "זה אומר שיש עוד קבוצות גדולות שרוצות לשחק בשלוש מסגרות. בעונה שעברה היה ניסיון להקים ליגה ים-תיכונית, עם השמות הכי אטרקטיביים כמו מכבי, פאו, ברצלונה וריאל מדריד. זה לא התאפשר, גם כי ליגה כזאת מאיימת על היורוליג. אבל אני יכול להגיד לך שרוב הקבוצות הגדולות באירופה מחפשות להשתתף בליגה נוספת.
"עד היום הייתה לנו בעיה, כי לא היו מספיק משחקים ביורוליג. אם היו מספיק משחקים ולקראת העונות הקרובות מדברים על הגדלה משמעותית של הכמות אז אולי לא יהיה לנו צורך בליגה נוספת. ואם ישנו את חוקי הזרים בליגה הישראלית, שהיום מתירים שיתוף של ארבעה זרים בלבד, יהיה לנו עוד תמריץ לוותר על האדריאטית. אבל כל עוד בליגה אנחנו צריכים להשאיר בכל משחק שלושה-ארבעה זרים בחוץ, וביורוליג המצב הוא שאתה יכול לסיים את העונה שלך בתוך עשרה משחקים, אז זה בעייתי עבורנו. בקיץ ראינו את הבית שהוגרלנו אליו ביורוליג ולא היינו בטוחים שנמשיך הלאה. זה סיכון שקשה לקחת, כי אנחנו מוכרים מנויים".
אם כך, היכן הקבוצות הספרדיות, האיטלקיות והיווניות? מדוע רק קבוצות אירופאיות בודדות העמיסו על עצמן שלוש מסגרות?
"לגבי הספרדיות אני חושב שהסיפור שונה, כי הליגה הספרדית הרבה יותר חזקה מיתר הליגות באירופה. באיטליה אין קבוצת כדורסל יציבה בשנים האחרונות, והתקציב של הקבוצות האיטלקיות לא בדיוק מאפשר להן לבנות סגלים מספיקים לשלוש מסגרות. מעבר לזה, אם שמת לב, האיטלקיות לא בדיוק ממלאות אולמות של 10,000 צופים וגם לא של 8,000 צופים.
"תראה, בתחילת העונה לא ידעתי כ"כ למה לצפות מהאדריאטית, אבל חימם לי את הלב לראות שאנחנו ממלאים את יד אליהו בכל משחק. מגיעות משפחות שלמות לראות אותנו במוצאי שבת, וזה מרגש אותי. אז יכול להיות שהשחקנים שלנו, שמקבלים ממילא משכורות מאוד יפות, מתאמצים קצת יותר, אבל מצד שני אנחנו נותנים לקהל שלנו הרבה יותר. אם היו באים אלף איש למשחקים, הייתי אומר שאולי עשינו טעות. אבל כשאני מסתכל ליציע ורואה אבות עם ילדים, אני אומר לעצמי: עשינו משהו נכון.
"יש בארץ קהל שאוהב כדורסל ומבין כדורסל. והקבוצות של הליגה האדריאטית משחקות כדורסל טוב ומעניין יותר מהקבוצות הישראליות. העובדה היא שבליגה המגרש לא מלא, ואנחנו עוד מחלקים הרבה כרטיסים בחינם לחיילים ולגורמים אחרים, ומצד שני לאדריאטית אי-אפשר להשיג כרטיסים. הקהל רוצה חוויה, והוא מקבל את זה באדריאטית. יש שם 3-4 קבוצות ברמת יורוליג, וכמעט כל קבוצה שם טובה יותר מהקבוצות של הליגה הישראלית. ובכלל, הכדורסל שמוצג שם שונה, אז בכלל הקהל מגיע. לא האמנתי שהאולם יהיה מלא, ועדיין כל היום אנשים מבקשים ממני כרטיסים לאדריאטית. אני מסכים במאה אחוז שקשה יותר עם ליגה נוספת, ואולי זה גם משפיע עלינו במסגרות האחרות, אבל בסה"כ אני חושב שזו חוויה חיוביות. אם זה היה עולה לנו בהעפלה לטופ-16 הייתי אומר לך שזו הייתה החלטה לא טובה, אבל זה לא המצב. מעבר לכך: אם פיינל פור האדריאטית יתקיים בתל אביב, כפי שאנחנו מצפים, אז הקהל שלנו יקבל חוויה נוספת. האוהדים שלנו יראו כאן פיינל פור אירופאי ראשון מאז 2004, ואז הייתה חוויה בלתי רגילה, שגם הביאה הרבה כבוד למדינה המארחת".
***
הכל טוב ויפה, ועדיין הבעיה היא שכל המהלך הזה של האדריאטית למעשה נכפה על המאמן ועל השחקנים. וזה מתחבר לבעיה אחרת: נראה שההנהלה כל הזמן מתערבת בעבודה המקצועית של המאמן. זה לא רק האדריאטית. גם ג'ורדן פארמר הגיע בניגוד לדעתו של בלאט. ואז, כשהקבוצה נקלעת לצרות, כמו עכשיו, ההנהלה נאלמת ונעלמת. הגיבוי נעלם.
"הגיבוי נעלם? זה לא נכון. כל ההנהלה של מכבי עומדת במאה אחוז מאחורי דיוויד בלאט. יש לדיוויד חוזה לעוד עונה במכבי, הרי הוא חתם בזמנו על חוזה לשלוש שנים. דיוויד יהיה במכבי שלוש שנים מלאות, לפחות. אני מקווה שאפילו יותר. לגבי התערבות ההנהלה, כלפי חוץ זה נראה הרבה יותר דרמטי מכפי שזה באמת. אם היית יושב בישיבות ההנהלה, היית רואה שכל מה שדנים בו זה לגבי המחיר של השחקן שהצוות המקצועי רוצה. עם זאת, לפעמים קורה שההנהלה כן צריכה להתערב בהחלטות שנקרא להן 'מקצועיות', למרות שהן לא בדיוק כאלה.
"לדוגמה, בהתחלה מאמן כזה או אחר (רקנאטי מכוון בדבריו לבלאט, א.ג.) לא רצה בסגל את גיא פניני ואת ליאור אליהו, ומצד שני ההנהלה חשבה שאלו שני ישראלים שצריכים להיות במכבי, כי הם סוג של סמל עבור הקבוצה, וחשובים מאוד לציביון הישראלי שלה. ההנהלה הצליחה לשכנע את הצוות המקצועי שהם שחקנים חיוניים, גם עבור קהל האוהדים, שזה אלמנט נוסף שההנהלה צריכה לקחת בחשבון. מבחינה מקצועית נטו, אולי היה עדיף שהיו במכבי עשרה זרים, אבל להנהלה יש שיקולים נוספים מלבד כדורסל נטו. גם שחקן כמו שחורציאניטיס, שהצוות המקצועי רצה פחות, הגיע אחרי הרבה שיחות. בקיץ שעבר חשבנו בהנהלה שכדאי להביא את סופו, שהיה שחקן גמור ואף אחד באירופה לא רצה אותו. אנחנו ראינו הזדמנות מקצועית וכלכלית, ובסוף הצוות המקצועי השתכנע. ככה זה: זה לא וויכוחים, אלא ההנהלה והמאמנים פשוט מנסים לשכנע אחד את השני. לא יקרה שיגיע למכבי שחקן שהצוות המקצועי התנגד אליו נחרצות.
"לגבי פארמר, הוא הוצע על ידי הסוכן שלו לשמעון (מזרחי). נאמר לנו שפארמר מאוד היה רוצה לבוא ולשחק במכבי, בתור יהודי. ואז הלכנו לדיוויד בלאט ואמרנו לו 'יש שחקן שקוראים לו פארמר, הוא רוצה להגיע אבל יוכל לשחק כאן עד לסיום השביתה'. נכון שכל הקיץ היינו בדעה של הצוות המקצועי, שאנחנו לא רוצים להביא שחקן NBA על חוזה זמני, אבל אחרי שהשם של פארמר עלה, דיוויד בלאט הלך וחשב. בלאט אמר: 'שמעו, זו לא הנטייה שלי, אבל הייתי רוצה לדבר עם השחקן'. הוא דיבר עם פארמר וכל כך התרשם ממנו, עד שהחליט שהוא רוצה להביא אותו. במקרה של פארמר ההנהלה לא עשתה כלום, באמת. לא היה כאן אישיו מבחינתנו. זה שחקן שהגיע בזמן הנכון, כשהבנו שיש בעיות עם ג'רמי פארגו וכשלא היה פוינט גארד אחר בשוק. הייתה תחושה, גם לנו וגם לבלאט, שיתר הקבוצות מתחזקות בשחקנים ברמת NBA, ולפי ההגרלה ידענו שהמשימה להגיע לטופ-16 תהיה קשה. אבל אני יכול להגיד לך שאם פארגו היה נשאר, פארמר לא היה מגיע. ג'ורדן פשוט הגיע ברגע הנכון מבחינתנו".
פארמר הגיע לכאן, מראש, על זמן שאול. ידעתם את זה, ולא פעלתם כדי למצוא מחליף. כולם הזהירו, והנה, התחזיות האפוקליפטיות מתגשמות. מכבי נראית לא טוב.
"גם אנחנו בהנהלה לא התעלמנו. דאגנו מה יקרה אחרי פארמר. ידענו הרבה זמן שהשביתה בסוף תסתיים, וניסינו להתכונן. אבל אין הרבה רכזים בשוק. יש כמה שחקנים, אבל הם לא שיחקו כדורסל כבר 6-8 חודשים. בשלב מסוים רצינו להחזיר את יותם (הלפרין), אבל זה לא יצא. בקיץ חיפשנו שחקן שנוכל להתמודד איתו על ההעפלה לטופ-16, כי ראינו לאיזה בית מפחיד נפלנו, ואמרנו לעצמנו שאנחנו פשוט לא יכולים להיות מודחים בשלב המוקדם. אז הבאנו את פארמר, וזה הוכיח את עצמו: עלינו. אם היינו מביאים רכז פחות טוב, לא בטוח שהיינו עולים. תראה את מילאנו, עם כל הכסף שהשקיעו שם, הם כנראה בחוץ. אם היינו מוצאים בקיץ רכז טוב שהיה נישאר כאן שנה מלאה, כולם בהנהלה היו מעדיפים ללכת על האופציה הזאת ולא על שחקן זמני. אתה חושב שאנחנו נהנים מהתקופה האחרונה, שאין רכז ואנחנו צריכים לחפש מישהו? בטח כשעובר זמן ואנחנו לא מוצאים מישהו רלוונטי. קיווינו ש(דורון) פרקינס יחלים, וזה לא המצב".
***
תאר לי, מנקודת מבטו של חבר הנהלה, כיצד מתרחש התהליך הזה בקיץ; כיצד מתבצעת הלכה למעשה המעורבות שלכם בתחום המקצועי.
"קודם כל, יש לנו צוות סקאוטינג. אז הסקאוטים שלנו מגיעים אלינו עם שמות. דבר שני, סוכנים כל הזמן מציעים שחקנים. הם מתקשרים ישירות לחברי ההנהלה, ואומרים 'יש לי בשבילכם שחקן שלדעתי יכול להתאים'. אנחנו הולכים עם זה לצוות המקצועי. לפעמים יש שחקן שעולה 100,000 דולר, אבל הצוות המקצועי רוצה במקומו שחקן שעולה 200,000 דולר. ואז אנחנו, בהנהלה, צריכים להחליט האם זה עומד במסגרת התקציבית שלנו".
מצד אחד, בעשור האחרון מכבי עוברת מודרניזציה. מבחינה שיווקית זו המערכת המשומנת ביותר באירופה; נכון יותר, מכבי היא קבוצת הכדורסל המצליחה בעולם ברמה השיווקית מחוץ ל-NBA. אבל מצד שני, מבחינת ההיררכיה המקצועית אתם תקועים שנים רבות מאחור. ב-NBA עובדים רק עם ג'נרל מנג'רים. גם באירופה המון קבוצות עובדות עם GMים. ברצלונה כבר הרבה שנים מחזיקה GM. וגם באיטליה ובצרפת זה קורה. במכבי, סוכנים עדיין מתקשרים לשמעון מזרחי ומציעים לו סחורה. אתה מדמיין את פאבלוס ינאקופולוס מציע שחקנים לז'ליקו אובראדוביץ'? זה סגנון התנהלות שנראה לא נורמלי במושגים של הכדורסל המודרני.
"אני לא מבין בכדורסל כמו מאמן, אבל יש אנשים כמו שמעון מזרחי ודייויד פדרמן שכן מבינים בכדורסל, כי יש להם ניסיון של 40 שנה. לשמעון יש יותר ניסיון בכדורסל מכל מאמן שאימן כאן. הוא אולי לא עבר קורס מאמנים, אבל את הניסיון שלו אי-אפשר לקנות. הדוגמה של אובראדוביץ' שנתת היא טובה, אבל בכדורסל האירופאי זה מקרה ייחודי. אין עוד מאמנים כמו אובראדוביץ' שמחזיקים עשר שנים באותה קבוצה. ואני גם לא יודע עד כמה זה דבר בריא. אבל במקרה של אובראדוביץ', הוא מאמן ברמה אחרת".
זה מתחבר לכך שבשנים האחרונות העסקתם אינספור מאמנים, וכולם סיימו רע: ספאחיה, קטש, שרף, בירנבוים, פיני. חלקם התלוננו על מעורבות-היתר של ההנהלה בעבודה שלהם.
"ההנהלה מכבדת ומעריכה את כל מה שהמאמנים שהזכרת עשו למען מכבי, כולל ספאחיה וצביקה שרף. לפעמים יש שיקולים שונים שבגינם הצדדים מחליטים לא להמשיך יחד. עם כל חילופי המאמנים, לכמה פיינל פורים באירופה הגענו בעשור הזה? אז אולי עשינו גם דברים נכונים. היו חילופי מאמנים מוצדקים, והיו חילופי מאמנים פחות מוצדקים. מבחינתנו, להיות בפיינל פור היורוליג זה להיות בטופ האירופאי, והיינו ב-80 אחוז מהפיינל פורים בשנים האלה".
צביקה שרף לקח אתכם לגמר, ועדיין פיטרתם אותו. טעיתם במקרה שלו?
"אני לומד מטעויות ולא נוטה להצטער. צביקה הוא מכביסט וגורם שהיה ושיהיה חשוב למכבי. אנחנו עדיין מתייעצים איתו. מצד אחד, צביקה הגיע לגמר אליפות אירופה. מצד שני אפשר לומר שהקבוצה שלו הפסידה אליפות".
מה לגבי ג'נרל מנג'ר? בתור אחד ממנהלי העתיד של המועדון, אתה רואה את מכבי תל אביב עוברת בשנים הקרובות למודל של מנהל מקצועי?
"יכול להיות שיהיה ג'נרל מנג'ר במכבי יום אחד. הבעיה היא שבדרך כלל המאמנים שלנו מאוד דעתניים. ב-NBA שיטת ההתנהלות היא אחרת. אבל אולי יהיה בשנים הקרובות ג'נרל מנג'ר במכבי. עוד לא חשבנו על שמות, אבל זה בהחלט אפשרי".
נראה לי שבסופו של דבר, הכל מתקשר לאתוס הזה של ניצחון בכל מחיר, שבמכבי אסור להפסיד אף משחק. לקחתם החלטות נמהרות כתוצאה מהפסדים בודדים פה ושם. יש תחושה שבמכבי אין למאמן באמת סיכוי להצליח. כי מצד אחד, ההנהלה מחליטה להצטרף לאדריאטית. מצד שני, ההנהלה לא מוכנה לעמוד בהשלכות הטבעיות של מהלך שכזה, כמו ריבוי הפסדים ונפילות מתח. הלחץ שנוצר הוא בלתי-אפשרי. אפילו בלי האדריאטית, דווקא המאמנים הישראלים המנוסים והמעוטרים ביותר, פיני גרשון וצביקה שרף, איבדו אצלכם שתיים מארבע האליפויות האחרונות.
"אתה צודק. אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד להתרגל להפסדים. וזה אפשרי. הייתי רוצה לקוות שכולם בהנהלה יבינו שלא כל הפסד הוא סוף העולם, בייחוד אם מדובר במשחק שלא קובע כלום. אבל מצד שני, אני חושב שהרצון לנצח כל השנים, בכל משחק, הוכיח את עצמו מבחינת ההישגים שהגענו אליהם. גם לי עדיין קשה להפסיד במשחקים, אפילו משחקים חסרי חשיבות מקצועית אמיתית, אולי כי ה-DNA המכביסטי הזה נמצא בתוכי, אבל זה נכון שגם קבוצות מהטופ העולמי מפסידות וממשיכות הלאה. במכבי צריכים להפנים שממשיכים הלאה אחרי הפסדים, בלי לחשוב יותר מדי".
כמי שנחשב לדור העתיד בהנהלת הקבוצה, לצד דני פדרמן מהו החזון הניהולי שלך?
"היינו רוצים להביא את מכבי לתקציב מאוזן. אנחנו קרובים למקסם את יכולות ההכנסה שלנו, בטח ביחס לאוכלוסייה הקטנה של ישראל, ומנסים כל הזמן לחשוב על מקורות הכנסה חדשים. אם היינו יכולים, היינו מגדילים את ההיכל. אני חושב שהיינו יכולים למלא מגרש הרבה יותר גדול. אבל זה לא דבר מעשי".
שינוי מרענן אחד בטוח יתרחש כשתקבל באופן מלא את המושכות: ההנהלה תפסיק לשבת על הספסל.
"באופן אישי, אני לא חושב שאני צריך לשבת שם. יש לי את המקום שלי, בשורה הראשונה על הפרקט, וטוב לי שם. למרות שאני לא חושב שזה מזיק שההנהלה יושבת ליד הספסל".
***
מה דעתך על הכדורסל שמכבי מציגה העונה?
"לפעמים אני שמח ממנו, ולפעמים לא. אני חושב שיש לנו עוד הרבה מה לשפר, אבל נקווה להגיע בעוד כמה חודשים לשיא".
איך אתה מסביר את הבעיות עם תיאו פפאלוקאס? הסיפור הזה פשוט מוזר.
"בעיקרון, אתה צודק. אבל מצד שני, המאמן יכול לשחק רק עם חמישה שחקנים, וגם הופתענו מאוד-מאוד לטובה מהיכולת שמציג יוגב (אוחיון). ועדיין, אני חושב שיש מקום גם לפפאלוקאס. אני חושב שמערכת היחסים בינו לבין בלאט היא מקצועית נטו. דיוויד עולה לפרקט עם הסגל שהוא חושב שאיתו אפשר לנצח, ולכן הוא מאמן מוצלח. פפאלוקאס פתח את העונה, ונעלם. יש שחקנים שיש להם עליות וירידות".
פפאלוקאס יסיים במדי מכבי את העונה?
"אני לא יודע. זה דבר שתלוי גם בשחקן".
טעיתם כשהשאלתם את מילאן מצ'באן לפרטיזן?
"אני לא חושב שעשינו טעות עם מצ'באן. היה העונה לחץ מאוד גדול על עמדת הפאוור פורוורד. יש לנו שם את ליאור אליהו, שלדעתי הוא ה-4 הכי טוב באירופה, ואת דיוויד בלו, ועוד שחקנים. אם אתה זוכר, ניקולה וויצ'יץ' הושאל בזמנו לוילרבאן וכשחזר הפך לאחד השחקנים הכי משמעותיים במכבי, אם לא המשמעותי שבהם. מצ'באן הגיע מראש כמחליף לליאור (אליהו), וכשראינו שיש שם הרבה שחקנים חשבנו שכדאי להשאיל אותו. אני מקווה שבעתיד יוכח שזו הייתה החלטה נכונה מבחינתנו".
מה דעתך על פרשת ג'רמי פארגו?
"התאכזבתי ממנו. הוא היה שחקן מכבי, וכולם במכבי ציפו שיישאר. כל הבעיות עם הרכזים שיש לנו נגרמו בגלל מה שקרה עם פארגו. זה היה מאכזב מאוד שהוא בחר בסוף שלא להגיע, אפילו שהיה חתום. אבל אני חושב שקיבלנו עבור זה פיצוי הולם".
ohad@walla.net.il
