קולעים למטרה

אז אולי עשיתם הפעם צעד נכון

המינוי של עדי אזולאי לבני השרון מוכיח את עצמו,ירושלים תבוא לחולון כשהיא נראית אחרת וריצ'רד הנדריקס ממשיך להראות כמה הוא חיוני לשיטת בלאט. אור שקדי סוגר מחזור

אור שקדי
ברוך בואך. קית' לנגפורד מגיע למכבי תל אביב, מול חולון (צילום: נמרוד סונדרס)

1. ירושלים חזרה

אחרי ההפסד לעירוני אשקלון במחזור השלישי, העתיד של הפועל ירושלים נראה שחור. הקבוצה עמדה על ניצחון אחד בלבד בשלושה משחקים, וגם הוא בהארכה על בני השרון החלשה, כשבאופק היורוקאפ והמשחק המאיים ביד אליהו מול מכבי תל אביב. בתום המחזור השמיני, מוצאת עצמה הקבוצה של עודד קטש במקום השני ביחד עם גלבוע/גליל, כשפתאום מלחה חזר להיות מבצר, האוהדים מרוצים ורק אירופה ממשיכה לקלקל.

המשחק בשבת מול מכבי חיפה היה אמור להיות מבחן גדול לירושלים. רגע לפני מפגש היורוקאפ מול גראבלין, שחגגה בבירה בשבוע שעבר, היא התמודדה עם קבוצה חזקה שכמעט ניצחה את מכבי תל אביב שבוע קודם. אם זה לא מספיק, בריאן רנדל חלה אחרי שנרשם למשחק, ופתאום עודד קטש נתקע עם שלושה זרים. בעיה? ממש לא. קטש מצא את האיש שלו בתקופה האחרונה, ג'ארוויס וראנדו, שרק לפני חודש נראה תמוה, והאדומים טאטאו מעליהם את מכבי חיפה.

אז נכון שירושלים נראית טוב, אבל עדיין יש באוויר תחושה שקבוצות כבר לא מפחדות להגיע למלחה. כדי ליצור איזושהי הרתעה, שחקניו של עודד קטש יצטרכו למשוך את רצף הניצחונות בעוד כמה משחקים, אבל בעיקר לעמוד במבחן הגדול שעומד בפניהם השבוע. לא מדובר במשחק האבוד מראש מול גראבלין החזקה, אלא דווקא בביקור באולם הפחים. ירושלים הפסידה בחולון בארבעה מתוך חמשת המפגשים האחרונים, בהפרש ממוצע של 16.5 נקודות. אם הפעם קטש ייצא מנצח מחולון, הוא יעשה את הצעד הראשון לקראת החזרת כוח ההרתעה.

(תוכן מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

לכתבה המלאה
למרות ההתאוששות, עוד ארוכה הדרך לשקט. עודד קטש (צילום: מגד גוזני)

2. במחצית הראשונה היא אלופה

חמש פעמים ירדה העונה מכבי אשדוד ליתרון במחצית. זה קרה לה במשחקי הבית מול עירוני אשקלון, מכבי חיפה ומכבי ראשון לציון, ובמשחקי החוץ מול הפועל חולון והפועל ירושלים. בכל חמשת המקרים אשדוד הפסידה את הרבע השלישי בהפרש ממוצע של 8.5 נקודות, והפסידה בסופו של דבר גם את המשחק. בפעמיים היחידות שהיא לא הובילה במחצית היא ניצחה את ברק נתניה והובסה מול מכבי תל אביב. גם במשחקים הללו היא הפסידה את הרבע השלישי.

עופר ברקוביץ' לא ישלם בינתיים את מחיר הכישלון של מכבי אשדוד, אף על פי שהתסכול על פניו בסיום המשחק מול ראשון לציון אומר את הכל. גם הוא הרגיש לפני המשחק שהקבוצה שלו הולכת לנצח, גם הוא ידע לקראת המחצית שהיא חייבת להגדיל את ההפרש כי הנפילה יכולה לבוא וגם הוא נשאר בהלם כשראשון לציון הכתה אותו ברצף שלשות עם פתיחת הרבע השלישי והפכה את פיגור תשע הנקודות ליתרון. הדברים הללו לא חדשים לברקוביץ', שבמהלך כל השבוע מנסה למצוא פיתרון לבעיה הזאת, שגומרת את אשדוד ונותנת ליריבה מומנטום חיובי לקראת הרבע האחרון.

מכבי אשדוד היא לא קבוצה רעה. היא עדיפה על בני השרון בסגל, לא נופלת מברק נתניה ומ.כ הבקעה וקצת יותר חלשה משאר קבוצות הליגה שהן לא מכבי תל אביב או הפועל ירושלים. אז למה היא במצב של ניצחון אחד בשבעה משחקים? בעיקר סיבות מנטאליות. אשדוד מתפרקת מהר מאוד, לא מוצאת, מלבד מאיר טפירו, עוגן בטוח, והמשחק האגרסיבי שלה עולה ביותר מדי עבירות. את הרכבת לפלייאוף העליון היא כנראה איחרה, כרגע היא תצטרך להתחיל להלחם על הכבוד ועל האמון של הקהל שלה, שהפסיק לבוא.

אין עוגן מלבדו. מאיר טפירו (צילום: ברני ארדוב)

3. אז איך בני השרון חזרה לנצח?

בשבוע שעבר ביקרתי כאן את ההחלטה של אלדד אקוניס לפטר את רועי חגאי, ואין ספק כי הטלת האשמה על המאמן הייתה לא נכונה. אלא שאחרי שכבר התקבלה ההחלטה, עשה אקוניס מהלך נכון כשלא הביא מאמן חסר ניסיון, אלא שועל קרבות כמו עדי אזולאי, שרשם על שמו שני הישגים גדולים בשנים האחרונות: הוא הציל את ראשון לציון ואשקלון מירידה וביסס את מעמדן במרכז וצמרת הטבלה עוד באותה העונה.

אז מה אזולאי הספיק לעשות בשלושה אימונים עד לניצחון על עירוני אשקלון? קודם כל, הוא ניסה להחזיר לשחקנים את החיוביות. כמי שחווה את הסיטואציה יותר מפעם אחת, ידע המאמן שכרגע זה סגל השחקנים שעומד לרשותו והוא יכול לנסות להוציא ממנו יותר. הוא השתמש בעובדה שדלרוי ג'יימס כבר היה עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה ונתן לו הזדמנות גדולה להוכיח מי הוא. ג'יימס החזיר בהצגת חייו. מארז כץ הוא קיבל פתאום יכולות של רכז ולא של שחקן מפוחד, ולאלה הוא הוסיף כמה תרגילים בסיסיים. לפתע הניצחון הגיע.

אז נכון שממול עמדה קבוצה שעדיין מלקקת את הפצעים מהפציעה של ריימר מורגן, איבדה לפני המשחק את יוני ניר ובמהלכו את ניב ברקוביץ', כך שעל הפרקט שיחקו למשך הרבה דקות אחיעד בוקרא ודודו שמריז הצעירים, אבל זה עדיין לא מוריד מערך הניצחון של בני השרון. לאזולאי יהיה שבוע שלם של שקט, אמונה מצד השחקנים שלו שניתן להמשיך בכיוון חיובי ומשחק גורלי מול ברק נתניה שיכול להוציא אותו מהתחתית תוך שני משחקים.

יודע בדיוק איך להיכנס לקבוצות במצבים כאלה. עדי אזולאי (צילום: קובי אליהו)

4. הטעות של הבקעה

לפני כשבועיים החליטה מ.כ הבקעה לשלוח את דנילו פינוק הביתה לאחר שהמשטרה תפסה אצלו בבית, בזמן מסיבה בה נכחו עוד שחקנים זרים, סמים על השולחן. במ.כ הבקעה החליטו כי במועדון שמחנך ילדים אין מקום להחזיק שחקן מסוג זה, וזכותם לעשות זאת. הבעיה עם הבקעה היא התחליף שבחר אבי אשכנזי להביא לפינוק. פרנק רובינסון הוא הדבר הכי רחוק מסמים מצד אחד, אבל הכי מבחינה מקצועית מצד שני.

רובינסון הוא שחקן בעל יכולות לא רעות - חודר טוב, קליעה סבירה ושומר לא רע - עד כאן מה שהבקעה באמת הייתה צריכה. אלא שמבט קצר על הקריירה של רובינסון מגלה שהוא מתקשה להחזיק עונה שלמה בקבוצה, גילה יכולת בינונית בליגת הפיתוח ועם מכבי חיפה נעלם להרבה משחקים וכמעט ירד לליגה השנייה. בחיפה ידעו גם לספר על שחקן רגיש מאוד, מה שהקשה על הקבוצה לתפקד.

אשכנזי והבקעה ביצעו את הבדיקות והחליטו לצרף את רובינסון, שאמור היה להגיע בכושר אחרי ששיחק שני משחקים בגיאורגיה והתאמן מעט בגרמניה. אלא שבאופן לא מפתיע בכלל, רובינסון נראה רע מאוד בנתניה בהפסד של הבקעה, לא לקח על עצמו זריקות מכריעות, כמו שפינוק היה נוהג לעשות, וכל המשחק של הקבוצה נפל על דילייני ודאוול, בשונה ממה שתוכנן בתחילת העונה. אם רובינסון לא יוכיח אחרת, האיזון הרגיש שהחזיק עד כה את קבוצת ההגנה הטובה בליגה ייפגע והיא עשויה להתחיל ליפול.

בחיפה יכולים לספר שחוסר היציבות שלו פגע בהם. פרנק רובינסון (צילום: אדריאן הרבשטיין)

5. למה הנדריקס עדיין כאן?

סוף השבוע האחרון עמד בסימן הנסיעה של מכבי תל אביב לבלגרד, ההפסד לפרטיזן והמשחק הגדול של מילאן מצ'באן (ששייך לצהובים) על הראש של שחקניו של דיוויד בלאט. לרגע עלתה השאלה למה מצ'באן לא הצליח ולא משחק במכבי תל אביב, ואילו ריצ'ארד הנדריקס שרשם משחק בינוני בבלגרד משחק בקבוצה. פתאום, התקופה הנהדרת של הנדריקס נשכחה בזכות משחק טוב אחד של שחקן אחר בכלל.

ואז הגיע המשחק השלישי בסבב של סוף השבוע הארוך - הפועל חולון ביד אליהו, וכולם ציפו לראות את מכבי נתקעת כמו בשבועות האחרונים. אלא שמכבי הלכה ברגעים המכריעים בתחילת הרבע הרביעי להנדריקס הפנטסטי, שמנע מחולון לחזור למשחק. אמנם, קית' לנגפורד היה בלתי ניתן לעצירה ברבע השלישי ויצר את הפער, אבל הנדריקס היה זה שגמר את החבורה המוכשרת של דן שמיר והוכיח שהוא שחקן ברמה אחת מעל ליגת העל.

זו בדיוק הנקודה שממנה אפשר להבין למה הנדריקס כן במכבי תל אביב ומצ'באן לא. הנדריקס מסוגל לשחק בעמדה מספר 5 גם בליגת העל ואפילו ביורוליג, ומצ'באן בקושי מסוגל לעשות את זה בישראל. עמדה מספר 4 מלאה בשחקנים. השאלה מי שחקן יותר טוב לא צריכה בכלל להיות סוגיה: מצ'באן לא התאים לסגל של מכבי תל אביב, לא השנה ולא אשתקד. בסגל שכולל את בלו, אליהו ופניני למצ'באן אין מקום. הנדריקס, שכלל לא דורך על הרגליים של השחקנים הללו, מוצא את עצמו על הפרקט, ובכושר נפלא.

בעוד הוא יכול לשחק בעמדה 5, מצ'באן מתקשה לעשות זאת. ריצ'רד הנדריקס (צילום: נמרוד סונדרס)

המדדים

השחקנים המצטיינים:

1. דלרוי ג'יימס (בני השרון/הרצליה) – שחקן השבוע של מנהלת ליגת העל
2. כריסטיאן בארנס (ברק נתניה)
3. קית' לנגפורד (מכבי תל אביב)
4. ג'ו קרופורד (מכבי ראשון לציון)
5. ג'ארוויס ורנאדו (הפועל ירושלים)

הצעירים או שחקני השנה הראשונה המצטיינים:

1. אנטון שוטבין (מכבי אשדוד)
2. שלומי הרוש (הפועל חולון)
3. גיא לביא (בני השרון/הרצליה)
4. דודו שמריז (עירוני אשקלון)
5. יחזקאל סקוורר (מ.כ הבקעה)

ציפינו מהם ליותר:

1. פרנק רובינסון (מ.כ הבקעה)
2. קרלוס פאוול (מכבי חיפה)
3. ראמל בראדלי (מכבי אשדוד)
4. ג'רמיין ג'קסון (מכבי חיפה)
5. פטריק סאליבן (הפועל חולון)

שחקן השבוע של מנהלת הליגה. דלרוי ג'יימס (צילום: קובי אליהו, קובי אליהו)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully