1. כשהשחקן הכי חשוב שלך נפצע
הדקה הראשונה במשחק בין עירוני אשקלון למ.כ הבקעה תהיה, ככל הנראה, הדקה שתשנה את כל העונה של אשקלון. כמו בכל פציעה מיותרת, גם הפעם הרצפה באולם בגני תקווה הייתה חלקה, וכשריימר מורגן בא לסיים התקפה נאה בדאנק הוא החליק, יישר את הברך שנשאה את כל כובד המשקל שלו ונפל. זעקות השבר והדמעות כבר סיפרו את הסיפור של אחד מהשחקנים המצטיינים בכדורסל הישראלי בשנה וחצי האחרונות. פשוט חבל.
באותה הדקה עירוני אשקלון גמרה את המשחק מול מ.כ הבקעה, הראש של השחקנים היה עם מורגן, תוכנית המשחק השתבשה ולשחקניו של אריק אלפסי כבר לא היה סיכוי. אלא שההפסד מול הבקעה לא צריך לגרום לאלפסי להרפות. העובדה שמורגן לא גמר את העונה אלא ייעדר לשלושה חודשים תכריח אותו להוציא יותר מהסגל הקיים ולצרף שחקן אחר במקומו בתקופה הקרובה.
הדבר הגרוע ביותר שיכול עוד לקרות לאשקלון הוא התפרקות של הקבוצה בגלל הפציעה. אלפסי יכול להרים טלפון לרועי חגאי ודיוויד בלאט, שאיבדו בשנה האחרונה את בן רייס ודורון פרקינס, אמנם שחקנים שביניהם הבדלים גדולים, אבל החשיבות לקבוצה דומה, ולבדוק מה עושים כדי לא לאבד את הקבוצה. בדיוק בשלב הזה מגיעה הקלישאה שבכדורסל אין ואקום, לאשקלון יש סגל רחב ואם אלפסי יגרום לשחקנים להאמין שהם מסוגלים להיכנס לנעליים הגדולות של מורגן, סיפור ההצלחה עוד יכול להימשך.
2. כשאתה מאבד מהלגיטימיות שלך
הנהלת בני השרון החליטה, בצעד תמוה, לפטר את רועי חגאי אחרי פתיחת עונה לא טובה של הקבוצה. למה תמוה? כי בדרך כלל בכישלונות של קבוצה מכובדת, ובני השרון הוכיחה בשנים האחרונות שהיא מנסה להיות מועדון גדול בכדורסל הישראלי, מנסים למצוא את האשם או את הבעיה ולתקן אותה. במקרה הנוכחי, פיטוריו של רועי חגאי הם הטלת האשמה על הש.ג.
את העובדות יהיה קשה למחוק. מי שבנה את בני השרון העונה, אמנם בתקציב הנמוך בתולדותיה, ככל הנראה, הוא אלדד אקוניס. אקוניס הוא גם זה שמינה את חגאי, אמנם מאמן חסר ניסיון, אבל בעל קשר למועדון. אותו אקוניס, בגיבוי של הבעלים לני רקנאטי, היה גם זה שהחליט לא לעשות את הצעד הנוסף ולחזק את הקבוצה בשחקן ישראלי, אלא להמשיך ברכבת של שחקני NBA. שלושה שחקני NBA היו בסגל של בני השרון בשישה מחזורי ליגה. ביחד, הם נטלו חלק בשני משחקים.
אלא שבני השרון לא יכולה במצבה הנוכחי להביא ישראלי איכותי כמו משה מזרחי, כי בשבילו היא תצטרך להגדיל את התקציב, ומזרחי לצערו, הוא לא שחקן NBA, רק שחקן קבוצתי שיכול לתרום. כל המטרה של הבאת שחקני ה-NBA היא בניסיון להפוך קבוצה ללא קהל לרלוונטית וכבר הפכה לסוג של אבסורד.
הפשע של חגאי היה שהוא בכלל הסכים לקחת את הקבוצה הזאת במצבה הנוכחי. כשאין כסף לבצע שינויים גדולים מדי והמאמן שלך כבר לא שותק על הנעשה, אין לאקוניס ברירה אלא לשלוח אותו הביתה. כשמפטרים מישהו, הוא הבעיה של הקבוצה. אז ככל הנראה המאמן הבא של בני השרון יוביל את הקבוצה לאליפות, או לפחות לזכייה באליפות ה-NBA, כי משם מגיעים כל השחקנים.
3. בריאנט דאנסטון הגרסה המשופרת
במהלך העונה שעברה הגיע בריאנט דאנסטון ביחד עם אריס סלוניקי למשחק מול הפועל ירושלים ביורוקאפ והרשים מאוד. אחרי ששוחרר מאריס הגיע לבני השרון, פתח את העונה מצוין, אך נחלש ביחד עם כל הקבוצה דווקא ברגעי ההכרעה ובני השרון סיימה עונה נוספת ללא הצלחה. בקיץ יכלו בבני השרון להשאיר את דאנסטון בזכות אופציה בחוזהו, אבל העדיפו לוותר עליו בגלל חוסר ודאות כלכלית בתאריך שבו פגה האופציה.
עם מינוי דן שמיר כמאמן הפועל חולון, החליט שמיר לצרף את דאנסטון ביחד איתו ועם דן גרונפלד, ומקבל מהשחקן הרבה יותר ממה שנתן בבני השרון. דאנסטון הוא עדיין כוח משמעותי בחסימות ובריבאונד ההגנה, בדיוק כמו בעונה שעברה, אבל העונה הוא גם כוח רציני במשחק ההתקפה של חולוניה, משאבת ריבאונד התקפה, מסיים לעתים את ההתקפות גם מחצי מרחק ושיפר פלאים את הקליעה הרעה מאוד שלו מהעונשין.
אז נכון שדאנסטון הוא עדיין לא שון וויליאמס ממכבי חיפה, לא שון ג'יימס ואפילו לא אלטון בראון שהיה בהפועל חולון בעונת האליפות, אבל הוא בחור חרוץ שעובד קשה, בא להוכיח שמקומו אכן ברמה הגבוהה של הכדורסל האירופי ובטח בכדורסל הישראלי. העובדה שמשחק ההתקפה שלו השתפר כל כך נובעת, אולי, גם מהמעמד שלו בקבוצה, בניגוד לשנה שעברה, אז היה שחקן משלים. הוא עושה את זה בזכות עבודה קשה, וכדאי שלא מעט שחקנים ייקחו את ההתקדמות שלו כדוגמא.
4. יש מציאות גם מעבר לפינה
באחת מההחלטות הטובות שנלקחו באיגוד הכדורסל בשנים האחרונות, הועלה מספר הזרים בליגה הלאומית לשניים. רבים טענו כי השחקן הישראלי ייפגע, אך בפועל השחקן הישראלי מקבל עוד תחרות לקראת עלייה אפשרית לליגת העל. בינתיים, הפכה הליגה הלאומית לכור גידול לזרים עבור קבוצות ליגת הע. מכבי חיפה עשתה זאת בעונה שעברה עם קרית טבעון והשנה עם הוד השרון, כשגם מכבי אשדוד עזרה לנס ציונה למצוא את הזרים.
למרות זאת, מאמני ליגת העל לא ממהרים לקחת שחקנים זרים מהליגה השנייה בטענה שההבדלים ברמה בין שתי הליגות גדולים. הטענה הזאת נכונה, אבל לא כדי לפסול זרים. אדריאן יוטר, שחקן השבוע של מנהלת ליגת העל, פגש השבוע את חברו בעונה שעברה בהפועל תל אביב בריאן אסברי כשראשון לציון ונתניה נפגשו. יוטר ואסברי היו צריכים להיות מזמן בליגה הראשונה, אלא שרק כשהפועל תל אביב הגדולה לקחה אותם, השתכנעו הקבוצות שאולי יש בזרים הללו משהו.
תופעת הזרים הטובים בלאומית לא חדשה. אריק קמפבל, ג'רמיין הול, דרק שארפ וטוני וושהאם, כולם באו מליגת המשנה והצליחו בגדול בליגה הראשונה. מאמני ליגת העל שמחפשים חיזוק צריכים להפסיק להסתכל על הליגות בפולין, טורקיה והליגות השניות בצרפת וספרד, אפשר להסתכל גם בימי שלישי על הליגה הלאומית. אין סיבה אמיתית לכך שרמון קלמנטה ונייט מילר מבלים עוד עונה בליגה השנייה. הגיע הזמן לוותר על הכבוד ולהתחיל להביט קצת למטה.
5. חלום שחלמתי על רוממה
המשחק בין מכבי חיפה למכבי תל אביב היה משחק כדורסל שלא התעלה לרמה הגבוהה ביותר, אבל האווירה שסיפקו הירוקים, השנאה שלהם למכבי תל אביב והכמעט הפתעה שיצאה מנשר סיפקו תמונה אופטימלית. לכאורה, אי אפשר לבקש הרבה יותר. אלא שאפשר גם אפשר. בעדיפות ראשונה אולם ותנאים שיתאימו לקבוצה בליגת העל בשנת 2011, מה שהאולם בנשר לא מספק.
בחדר האירוח בנשר תלויה מודעה שמציגה את מראהו של אולם רוממה בעונה הבאה. המראה הזה גורם להזלת ריר, בלי קשר לכיבוד שמונח מתחת. זהו אולם שיכבד את מכבי חיפה ואת הניסיון העיקש והמעניין שלה להפוך לשם דבר, לא רק בכדורסל הישראלי אלא גם בזירה האירופית.
בשבוע בו מכריזה מועצת ההימורים על בניית אולמות כדורסל מפוארים בחולון וראשון לציון, ועם בניית הארנה בירושלים ורוממה, ניתן יהיה לראות בעתיד הקרוב שבעה אולמות ברמה גבוהה מאוד בישראל, יחד עם האולמות באשקלון, נהריה ויד אליהו, כמובן. המאמן הלאומי אריק שיבק טען יותר מפעם אחת שחלק מהעלייה בכדורסל הבלגי נבעה מהשיפור ברמת המתקנים. אם הכדורסל הישראלי יצמח כמו האולמות, יהיה ניתן בהחלט להכריז על עתיד ורוד לענף הכדור המצליח במדינה.
המדדים
המצטיינים:
1. אדריאן יוטר (מכבי ראשון לציון)
2. בריאנט דאנסטון (הפועל חולון)
3. דיון דאוול (מ.כ הבקעה)
4. ריצ'ארד הנדריקס (מכבי תל אביב)
5. צ'ייסון אלן (גלבוע/גליל)
הצעירים או שחקני השנה הראשונה המצטיינים:
1. יחזקאל סקוורר (מ.כ הבקעה)
2. גלעד קרני (מכבי אשדוד)
3. שלומי הרוש (הפועל חולון)
4. אור סולומון (מכבי ראשון לציון)
5. גיא לביא (בני השרון/הרצליה)
ציפינו מהם ליותר:
1. מרקו קילינגסוורת' (עירוני אשקלון)
2. כריסטיאן בארנס (ברק נתניה)
3. שון וויליאמס (מכבי חיפה)
4. קני לאוסון (בני השרון/הרצליה)
5. אלכס טיוס (מכבי אשדוד)
