מכבי תל אביב, מועדון כנוע

בעידן הנוכחי היה מאוד קל לבוז לדרור קשטן. בעידן שבו כולם שואפים לכדורגל ברמה של מחשב כמו ברצלונה ומשרבטים על נייר כל מיני תרשימים מודרניים שאמורים להוות קבוצה, ל"כדורגל מעמד הפועלים" של דרור קשטן לא היה מקום. לערכים שהוא מייצג לא היו מאזינים. לא צריך בשבילם תוכנות מחשב, הם לא כוללים מילים גדולות ופנטזיות מעולם המדע הבדיוני, אלא דברים מאוד יבשים ולקוניים: עבודה, משמעת, סדר, סבלנות, חוסן, יציבות, חיבור ומבט קדימה. כל הזמן מבט קדימה. מי שמסתכל לאחור בכדורגל קופא. קשטן יודע שיש רק ברצלונה אחת. שהחיים האמיתיים הם לא ברצלונה, אלא הפועל תל אביב. אלי טביב ואלרואי כהן. לפעמים, מה לעשות, האמת על החיים האלה קצת משעממת.

לכן אנחנו גם נמשיך לא להתייחס לאמת המשעממת הזו. הרבה יותר כיף לדבר על יחסי איוניר וגולדהאר, יעקב שחר ואלישע לוי, אבל דרור קשטן הוא אחד הדברים הכי חשובים שמתרחשים לנגד עינינו. האופן שבו הוא סירב לפרוש אחרי הכישלון בנבחרת והלך להרוויח את לחמו מחדש מהמקום הכי קטן ולא מרחם כמו בני יהודה. הצורה שבה הוא לא מצמץ כנגד אמירות שטויות וריקות מתוכן כמו כדורגל מיושן. קשטן, בדרך שכל אחד מאיתנו יכול להבין אבל לרוב מסרב, מסביר לכם שאין כדורגל מודרני. יש כדורגל. קודם כל כדורגל. בלי כדורגל אין סיכוי לדבר על כדורגל מודרני. כמו בסרטים הישנים האלה על קבוצות משנות ה-50 וה-60, עם המאמן הקשוח באופן כמעט קלישאתי שאצלו הכל מתחיל ונגמר במשמעת. המשמעת הזו היא שמעירה מדי בוקר את קשטן ושולחת אותו להשיג את מה שכבר השיג מזמן. משמעת שהיא התחלה וסוף אצל כל ספורטאי, וקשטן הוא ספורטאי דגול. הבוז כלפיו, לא רק בתחילת העונה של הפועל תל אביב אלא הרבה לפני כן, נובע קודם כל מחוסר היכולת התרבותי להפנים זאת. להפנים ערכים שכולם רוצים לשכוח.

כאשר אבי נמני בכל זאת בחר לספר משהו מעניין על ימיו האחרונים כמאמן מכבי תל אביב, הוא דיבר על כמה שנמאס לו. על כמה שהוא היה מרוקן. על חוסר יכולת ליהנות במקום שבו אנשים לא מרוצים בניצחונות ולא מרוצים בהפסדים. להזכירכם, מדובר באבי נמני הגדול. אחד הווינרים הכי גדולים בתולדות המועדון הכי ווינרי, אדם שכבש את הקבוצה ומשל בה כפי שאף אחד מכל הסופרסטארים שהיו לפניו עשו זאת. אפילו הוא התחיל לוותר.

קשה היה שלא היה להיזכר בכך בימיו האחרונים של מוטי איוניר. האופן שבו התחיל להרים ידיים ולשדר חוסר חשק הוא חזק יותר וחשוב יותר מכל סיפור שיצוץ בנושא וינסה לתמרן כעת את הציבור לכיוון מי באמת אשם במצב. הסיפור הוא הכניעה של איוניר – בין אם תרצו לחשוב שמדובר במהלך אמיץ ובין אם תראו בכך מהלך פחדני של אדם שחייב לדעת להתמודד במצבים כאלה. הסיפור הוא חיוורון של מאמן. חוסר הרצון שלו להמשיך בכל זה.

אפשר להגיד הרבה דברים על מוטי איוניר, אבל לא שהוא פחדן. לא שהוא בורח. אלו הדברים שצריכים באמת להטריד את מכבי תל אביב. למה אנשים כמו איוניר ונמני, למה אנשים שכל כך רוצים להצליח עם המועדון הענק הזה, לא נהנים. למה הם ממהרים להרים ידיים. על מה הם ממהרים לוותר. עבודת המאמן היא לא מספקת כמעט באף מועדון, אבל במכבי תל אביב היא ממררת לבן אדם את החיים. במקום שבו אין סיכוי לשמחה, הכניעה לעצב היא מהירה מאוד.

מכבי תל אביב הפך להיות פשוט מועדון כנוע. מה שהיה פעם אגדת מנצחים הפך למסורת של כנועים. לא רק איוניר נכנע מהר. זה קורה לכל המועדון הזה לפני כל דרבי, לפני כל משחק גדול, והיום אפילו לפני משחקים לחוצים בעכו. הבעיה היא שבעשור הקודם המנטליות הזו חלחלה בעיקר לשחקנים שבאו והלכו. בשנים האחרונות החולשה הזאת חזקה גם מהמאמנים. גם ממי שאמורים להיות חזקים, מה שמצביע מן הסתם על שלב נוסף וכמעט אחרון בהידרדרות ההיסטורית של המועדון הזה. שלב הכניעה.

אלרואי כהן עושה שירות נהדר לעירוני קרית שמונה גם כאשר הוא משחק בהפועל תל אביב. כל שער שלו, כל דריבל, משפר את הסיכוי שילדים נוספים בצפון ירצו להיות שחקני כדורגל ולפתח עוד קצת את הענף באזור. אבל גם להצלחה של שחקן רכש כמו שמעון אבוחצירא במועדון יש ערך רב. ראשית, כי אבוחצירא סוגר לקרית שמונה חוליית התקפה שבהחלט יש לה מה למכור בצמרת, אבל גם כי הוא מראה להרבה מאוד שחקנים מסוגו שאפשר לבוא ולהשתקם בקרית שמונה. שזה מועדון בריא לפרוח איתו ולגדול איתו.

אחד המחסומים הגדולים של קרית שמונה בדרך אל שוויון ההזדמנויות והתנאים היה הקושי לייבא שחקנים טובים מאזורים אחרים בארץ שמוכנים להעתיק את חייהם לגליל. הפועל באר שבע מתמודדת עם אותה בעיה, או ליתר דיוק – לא מתמודדת. שירצקי חיפה על כך בעבר ובהווה בעזרת מחלקת נוער חזקה וארגון מקצועי מעל הממוצע. בעתיד, בזכות הצלחות כמו אבוחצירא, הוא יסבול מכך פחות. לקרית שמונה יש כרגע את הקבוצה הכי טובה, מאורגנת ומחוברת בארץ, אבל לא את השחקנים הכי טובים. עם האופק החדש שפותח כישרון מבוזבז שהתחנן לבית כמו אבוחצירא ומנהלים כמו שירצקי ובן שמעון, גם זה ישתפר. כמו כל דבר בעירוני קרית שמונה של השנים האחרונות.

טל בנין צריך להגיד תודה שהדרבי החיפאי מגיע דווקא עכשיו. לקבוצה שמנצחת אחרי חילופי מאמנים יש בדרך כלל זמן מאוד קצר עד שהשתן עולה לראש. אתגר כמו מכבי חיפה ייתן לבנין את הבסיס להגיע אל השחקנים שלו השבוע, ויכניס את כולם לריכוז שלא היה ניתן להשיג אותו אחרי פסטיבל מכבי תל אביב. יתרה מזו, אחרי הרבה שנים להפועל חיפה יש סיכוי אמיתי לנצח את מכבי חיפה. זה מספיק כדי לא ללכת לישון.

בנין מדבר על דרך סבלנית ובנייה של צעירים, אבל מוטב שיפנים את הלקח של מכבי חיפה בהקשר הזה. לא לשקר לעצמך ולהפוך את עורך יותר מדי פעמים. זה מה שמכבי חיפה עשתה. למרות שכבר שנים היא תחת מדיניות הצעירים שלה, המנגנון הירוק כנראה עדיין לא עיכל לגמרי את המציאות החדשה. מכבי חיפה מביאה טאלנטים לא שלמים כדי שיבשילו אצלה, היא כבר לא קונה כוכבים מוגמרים, אבל אין לה את הסבלנות האמיתית בשבילם. אולי רק ליחידי סגולה. היא מנסה, וזורקת לספסל. היא מחזירה להרכב, אבל שוב מתייאשת. אחד הופך להיות סתימה כמגן ימני. אחר סתם מתייבש ביציע. הבלבול בין האינסטינקט הישן של להצליח כאן ועכשיו למה שבעצם קורה במועדון ב-2011 הוא עדיין בעייתי.

אותו דבר בעניין הרכש. כשטייקונים מתחרים משתוללים, יעקב שחר מדבר על מדיניות שפויה. אבל כשהם נעלמים מהשטח ומוותרים, הוא קונה מכל הבא ליד. ועוד סחורה לא משהו. פתאום פחות שחקנים עולים מהנוער. כל שחקן זניח שיש בשוק מגיע למכבי חיפה רק כי הוא פנוי וצריך לשים עליו את היד. אבל אז הוא מגיע ומגלה שלקבוצה אין באמת את הסבלנות לגדל אותו. וזה באמת לא חשוב אם קוראים לו מוחמד גדיר או תמיר כהן. עלי עוסמאן או איציק כהן. מה שחשוב זו הדרך שבה מהר מאוד הם הופכים לפאסה בעיני כולם. ככה לא פותרים בעיות ומסתירים את השטויות שנעשו בתחילת העונה. ככה רק מעמיקים אותן.

מכבי תל אביב:

לגולדהאר שוב נמאס: מוטי איוניר פוטר מאימון הקבוצה

ניר לוין מונה למאמן זמני במקום איוניר, כרמלי פוטר

האריס מדוניאנין קרא למאמן "ליצן", והושעה לעשרה ימים בלבד

הפועל תל אביב:

שער העונה, שער של אליפות: צפו בקונצרט של האדומים מול חיפה

עומר דמארי: "שחטנו את מכבי חיפה? כן"

שלום תקווה מסביר למה הפועל תיקח אליפות השנה

מכבי חיפה:

לראשונה העונה: ביקורת קשה בקבוצה על יניב קטן

אוהדי חיפה לתמיר כהן: "אתה לא מתאים לפה"

קשר מניגריה יגיע למבחנים, חשש מהפציעה של עמאשה