פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כל הנוצץ, גולדהאר

        היושר הנדיר של מיטש גולדהאר הוא המשענת להצלחה של מוטי איוניר והבסיס לדפוס המחשבה המקצועי שמכבי תל אביב אימצה אליה מחדש. חמי אוזן סוגר מחזור, מזהיר את המוליכה מאשליית מכבי חיפה ומצדיע לגיא צרפתי

        Like

        בזמן שמכבי תל אביב הושפלה מול רמת השרון, התמקדה המצלמה לא אחת בשפת גופו של הבעלים הקנדי מיטש גולדהאר. הראש השמוט, המבט הנוקב, הזעם העצור, כאילו חיכו לפרוק הכל ברגע שהשופט ישרוק לסיום. כל כך הרבה פעמים חיכינו לרגע הזה. לרגע שבו גולדהאר יוריד מעליו את חליפת הג'נטלמן ויסגור חשבון עם כל מי שעבד עליו, כמו טייקון כדורגל אמיתי. כל כך הרבה הפסדים, כל כך הרבה מפחי נפש, אבל לרגע אחד מול רמת השרון, אחרי שחשב כבר עלה על דרך המלך, זה נראה באמת כאילו הפעם גולדהאר עומד להפוך את עורו. במחצית של אותו משחק הוא כבר ירד לדשא, הזעזוע המתבקש היה רק עניין של זמן ואיתו כמובן אותו לחץ ידוע והרסני של אחרי הפסד במכבי תל אביב.

        אלא שגולדהאר נשאר גולדהאר. מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל. מה שאתה שומע זה גם מה שקורה. אין תחפושת מגלומאנית מאחוריו, אין כתר של אגו שאף אחד לא קולט, לא ארקדי, לא גומא, פשוט גולדהאר. השקט הניהולי שהוא מנסה למכור הוא לא מנטרה. זה האיש. הגישה הקרה, המקצועית, העניינית, האמריקאית, לא היתה נאום של אוליגרך שבא לכאן לזמן קצר ומנסה להחביא את אישיותו וכוונותיו עד ההתפרצות הראשונה. מה שהוא אמר ביום הראשון שלו בישראל זה מה שהוא שאומר היום. מה שהוא משדר. מה שהוא מקרין. הכוח שזה נותן למכבי תל אביב הוא הרבה מעבר ליכולת לצלוח שבוע שאחרי הפסד לרמת השרון. הוא אולי התנאי הראשון להצלחה שלה בתחילת העונה.

        זה כוח מנטלי חשוב כדי ללמוד מטעויות לאורך הדרך וזה גם כוח חשוב שמאזן את המאמן מוטי איוניר, עליו הימר עם אותו יושר שבזכותו העניק הזדמנות הוגנת לאבי נמני. היכולת של איוניר לשלוט בסגל כזה, לגרום לשחקנים בכירים לקום מהספסל ולתת יותר מאלו שכועסים או ממורמרים במכבי חיפה והפועל תל אביב, נובעת מאותו אמון. כמו בוס טוב, אי אפשר לדעת מה באמת הוא מרגיש כלפיו. את אבי נמני הוא פיטר בהפתעה גמורה, אחרי שתקופה ארוכה שידר ההפך לגמרי. ייתכן שבפנים הוא חושב אותו דבר על איוניר. אבל שמץ מכך לא זולג לשחקנים. גולדהאר לא נותן להם רבע של הזדמנות לטפס על המאמן שלו, אלא שולח אותם להילחם את המעמד שלהם אצלו. כי במכבי תל אביב שלו הכל מקצועי. וזה דפוס מחשבה שמכבי תל אביב איבדה לפני זמן רב.

        בעלי מכבי תל אביב מיטש גולדהאר (ברני ארדוב)
        השקט הניהולי שהוא מנסה למכור הוא לא מנטרה. גולדהאר (צילום: ברני ארדוב)

        ליגת העל: מחזור 6:

        צפו בכל תקצירי המחזור השישי

        שלום תקווה על המועמדת מס' 1 לאליפות

        מכבי חיפה שידרה מסר מחודש לליגה

        הפועל תל אביב יצאה אופטימית לפולין

        רף הלחץ בבאר שבע ממשיך לנסוק

        Share

        קשה לומר בדיוק מה חסר לגיא צרפתי כדי להפוך לאגדת מעמד ביניים קלאסית של ליגת העל. האם אלה הויכוחים עם השופטים, האם זה המיעוט בכוח אלקטוראלי ביציע ובמדיה. כי חוץ מאותו אלמנט חמקמק שהגיע הזמן שידבק בצרפתי, יש לו הכל כדי לזכות להכרה המוצדקת הזו. המשחק המצוין והאלגנטי שלו מול בית"ר ירושלים היה בסך הכל עוד משחק מצוין ואלגנטי של שחקן שמגיע בכל שבוע לעבודה. הוא אולי לא הפך להיות אבי נמני כמו שניבאו לו בנוער של מכבי תל אביב, אבל זה לא ייאש אותו ולא קבר את רוחו. כמו בכל קבוצה בה עבר, מקטנה ועד בינונית, הוא תמיד סיפק את הסחורה. תמיד בא לעבודה. תמיד היה גיא צרפתי. תמיד אותו פס מדויק, אותה מסירה חכמה. בגיל 32 הוא עדיין נשק מאוד משמעותי בליגת העל. אולי אם ישאיר את הפועל פתח תקוה בליגה, אותה תהילה עממית תגיע גם אליו ותעניק לו תשורה הולמת יותר על קריירה שגם במבט לאחור היא לחלוטין מספקת ואפילו מוצלחת.

        בהפועל פתח תקוה לא נרגעו מהתנהגותו של יובל נעים

        גיא צרפתי שחקן הפועל פתח תקוה (למטה) מול שי חדד שחקן בית"ר ירושלים (ברני ארדוב)
        עוד משחק מצוין ואלגנטי של שחקן שמגיע בכל שבוע לעבודה. צרפתי (צילום: ברני ארדוב)

        Comment

        1. ניר קלינגר וראובן עטר הימרו הקיץ על שוערים לא מספיק טובים כנראה. זה הרגיש ככה מהרגע שהם הוחתמו, זה נראה ככה מרגע שהם החלו לשחק, אלא שאז הגיע הרגע ששני המאמנים נפרדו. לעטר היה מספיק יושר כדי להביא את השוער השני ממכבי חיפה, אמיר אדרי, בזמן שקלינגר התקשה להודות בטעות שלו ונתקע עם שוער מביך בכל קנה מידה, מרצ'ין צ'באי. הבעיה של הפועל באר שבע היא שקלינגר הוא רק השליח של מערכת שמזהה כך בעיות ומטפלת בהן, בדיוק כמו שעטר הוא חוד החנית של השפיות במכבי נתניה.

        2. לא מובן למה אביתר אילוז הוא לא המגן של הפועל באר שבע ואבי יחיאל כן. אילוז הוא מקרה קלאסי של קשר בינוני שיכול להיות מגן מעולה. יש לו כמעט את כל הנתונים, אבל אומרים שאין לו את היכולת להגן. קלינגר לא הצליח להחדיר בו את זה, כמו רוב המאמנים שהיו לפניו. השאלה, במקרה הזה, היא מה חושב על כך אביתר אילוז. האם הוא מעדיף להיות קשר בינוני ולא לקפוץ כיתה כמגן. האם יש לו מספיק בינה כדי לעזור למאמנים שלו להפוך אותו למגן. האם הוא רוצה להיות מה שאומרים לו ברחוב או מה שהוא יכול להיות באמת. איכשהו, במשל הזה של בין רצוי למצוי, מסתתרות גם לא מעט תובנות על הפועל באר שבע. אילוז הוא סמל, לא?

        האם הפעם הגיעה לקיצה דרכו של קלינגר בבאר שבע?

        שוער הפועל באר שבע מרצ'ין צבאי (ברני ארדוב)
        קלינגר התקשה להודות בטעות שלו ונתקע עם שוער מביך בכל קנה מידה. צבאי (צילום: קובי אליהו)

        המחזור הבא: מכבי תל אביב - מכבי חיפה

        למרות כל מה שראינו ממכבי תל אביב עד כה, בואו רק לא נשכח: בעונה שעברה כמות השערים שלה מול מכבי חיפה עמדה על אפס וכמות הנקודות היתה בדיוק אותו דבר. שלושה הפסדים חלקים, ברורים, נטולי ספק, מחקו פרץ התלהבות זמני. מכבי תל אביב של העונה, נכון, נראית אחרת. יש רוח אחרת. יש תחושה אחרת ברחוב. מכבי תל אביב כבר עברה קבוצות כמו פנאתינאיקוס, אבל עדיין לא דילגה מעל מכשולים אמיתיים כמו מכבי חיפה. השבוע הקרוב, שעובר קודם במשחק קשה מול דינמו קייב, הולך להגדיר לא מעט את הדרך הנכונה עליה עלתה מכבי תל אביב, וכמה היא תתארך.

        השבוע הזה יכול להסביר למכבי תל אביב שהדרך למטרה היא לא כל כך מהירה, כמו גם להסתיים עם שני הישגים שיעמידו אותה מרחק לא גדול משם. בכל מקרה, בזמן שמכבי תל אביב עושה את החישובים האלה, אסור לה לשכוח את הנתונים היבשים מהעימותים מול מכבי חיפה בעונה שעברה ולהאמין, כמו נבחרת ישראל מול יוון, שמה שחושבים זה גם מה שקורה. כמו נבחרת יוון האפורה ההיא, מכבי חיפה עדיין זוכרת כמה דברים במשחקים גדולים שמכבי תל אביב שכחה מזמן בשלומיאליות.

        גיא חיימוב עשוי להיעדר מול דינמו קייב

        ליגת העל בוואלה! ספורט

        סאבו פאביצ'ביץ' שחקן מכבי תל אביב (ימין) מול אייל משומר שחקן מכבי חיפה (ברני ארדוב)
        אסור לצהובים לשכוח את המפגשים בעונה שעברה (צילום: ברני ארדוב)