וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המרקל והגזר: כך יבנו בפילדלפיה קבוצות חלומות סביב מרקל פולץ

21.6.2017 / 17:00

הוא: כוכב על לעתיד שמדליק את הדמיון של כל מי שרואה אותו על הפרקט. היא: קבוצה חבוטה שצללה לתהום כדי לאסוף כישרונות והשיגה שני סופרסטארים מבטיחים לצידו. האם הבחירה הצפויה במרקל פולץ במקום הראשון בדראפט השבוע תהפוך את פילדלפיה לקונטנדרית? אורן לוי מנתח

AP

"פולץ אחד ביד עדיף על שני דונצ'יצ'ים על העץ...".

דרק בודנר, אחד מהאנשים הכי רציניים שמסקרים את הסיקסרס, סיכם בצורה מושלמת את הטרייד שהכה גלים ברחבי ה-NBA מהצד של פילי. פילדלפיה מצידה לא שמרה בסוד את כוונותיה לגבי הבחירה הראשונה של הדראפט, שיערך בלילה שבין חמישי לשישי. הטרייד היווה מעין יריית פתיחה לעונת המלפפונים, עם שני טריידים גדולים שבאו בעקבותיו.

אמנם, השלמת הטרייד הייתה מותנית בהגעתו של מרקל פולץ לפילדלפיה, למקבץ הסטנדרטי של אימון, ראיון וקבלת דו"ח רפואי. אך כל זה היה נראה כמו הקפת ניצחון יותר מאשר חלק מתהליך סקאוטינג בסיסי. האימון, שהיה פתוח לתקשורת, הועבר בשידור חי ברשת, וחלק משחקני הסגל – ג'ואל אמביד ובן סימונס ביניהם – הגיעו לצפות, לצייץ ולהצטלם עם מי שעתיד לפתוח עמם את השנה הבאה מעמדת הרכז. כאילו כדי להוכיח את הנקודה, האימון עצמו היה נוראי. אפשר היה לבנות יחידת דיור מהלבנים שפולץ השליך לעבר הסל, הוא איבד את הכדור (באימון של אחד-על-אפס...), וגם מהקו, החיסרון המרכזי שלו בקולג', הוא לא היה ממש מאופס.

אבל מי סופר? באבחת טרייד, פילדלפיה דילגה מעל מינסוטה, מילווקי, וכל טוענת אחרת לכתר, בתור "קבוצת העתיד" הבלתי מעורערת. הם עתידים להחזיק בשלושת השחקנים המוכשרים ביותר של שלושת הדראפטים האחרונים. תנו לזה לחלחל רגע.

עוד בנושא

אטלנטה נפטרה מדווייט הווארד, הלייקרס קיבלו את ברוק לופז
קליבלנד בטירוף: השמועות על עזיבת לברון רק הולכות וגוברות
מחפשים את נוביצקי הבא: האירופאים שיכבשו את דראפט 2017

החיבור הצפוי של פולץ עם סימונס בן ה-21 ואמביד בן ה-23 שם אותנו על רכבת ההייפ המהירה בתבל, אך לפילי יש גם סגל מפותח ולא חף מכישרון סביבם, וכמה טריקים נוספים בשרוול. דריו שאריץ', טימות'י לוואו קאבורו ורישון הולמס הראו ניצוצות של שחקני רוטציה קבועים בקבוצה טובה. גם אחרי עונת הבלהות שלו, אין מי שיערער על הכישרון של ג'אליל אוקפור, ואולי מאמן הקבוצה, ברט בראון, ישכיל לחצוב לו תפקיד מרכזי מהספסל. בנוסף לאלה, יש לסיקסרס ערמת נכסים ומקום תחת תקרת השכר כדי להכות גלים, באוף-סיזן הזה ואלה שאחריו. את חלוקת הקרדיט, שתסביר כמה מכל הטוב הזה הגיע בזכות סם הינקי שהועזב, וכמה בזכות GM הקבוצה הנוכחי, בריאן קולאנג'לו, אפשר להשאיר לפעם אחרת.

בכלל, חייבים לקחת רגע כדי לשמוח עבור קואץ' בראון, שקיבל לידיו סגל שחקנים אמיתי, עם שאיפות כנות להתחיל לאגור ניצחונות. מה שהוא נאלץ לעבור בעידן הינקי לא היה פשוט, לטוב או לרע, והוא עמד מול סופת ההפסדים הרב-שנתית הזו באצילות מרשימה. אך האתגר האמיתי של בראון עוד לפניו. עכשיו עליו לפתור פאזל כמעט בעיניים עצומות, כי לא ראינו שתיים מהחתיכות המרכזיות משחקות בתפאורה של משחק NBA.

פולץ בן ה-19 ייכנס כרוקי היישר לחמישייה, ככל הנראה. סימונס – פוינט-פורוורד אתלטי עם ים של כישרון – נבחר ראשון בעונה שעברה אך הושבת עקב פציעה, ויחשב כרוקי בעצמו. בעונתו השלישית בסגל הקבוצה, אמביד שיחק לראשונה בעונה שעברה, לפני שפציעה השביתה גם אותו. 31 המשחקים של הסנטר מקמרון הספיקו לנו כדי לדעת שמדובר בשחקן פרנצ'ייז, עם סיכוי ריאלי להיות אחד מחמשת שחקני הכדורסל הטובים בעולם, בבוא העת. האפקט שלו בשני צדי המגרש היה פנומנלי, ורק סכנת הפציעות שמרחפת מעליו תדיר עשויה לקלקל את המסיבה.

על הנייר, ההתאמה של פולץ למשחק של אמביד וסימונס מושלמת. אך בראון יצטרך להמציא מתכון מאוזן שיחלק את הכדור בין הגארד, הפורוורד והסנטר, תוך שהוא מנצל את היתרונות הגולמיים שכל אחד מהם מביא לפרקט. המשימה שלו עם פולץ מורכבת במיוחד, דווקא בגלל שאין לו חסרונות של ממש בהתקפה, בניגוד לסימונס, שצריך את הכדור אצלו ביד כדי להיות אפקטיבי.

מאמן פילדלפיה סיקסרס ברט בראון. AP
מי יקבל את המושכות? ברט בראון/AP

לפני הגעתו של פולץ, בראון סיפר לכל מי שהיה מוכן להקליט אותו "און רקורד", שסימונס הוא הרכז של הקבוצה. סימונס יהיה זה שיקרא לכדור אחרי ריבאונד או סל של היריבה, סימונס יניע את ההתקפה ויזיז שחקנים למקומות שלהם על הפרקט. סימונס הוא הבוס. איך החזון הזה מתיישב עם הגעתו של מי שאמור להיות אחד הרכזים הטובים בעולם? למעשה, יכול להיות שפולץ ימצא את עצמו בלי הכדור יותר ממה שציפה, ולו רק כי הוא מהווה איום גדול בהרבה מהאוסטרלי, שעדיין צריך לשפר את הקליעה שלו ממרחק. בגדול, הריווח שפולץ יספק לסימונס יהיה גדול בהרבה מהריווח שסימונס יספק לו בחזרה. האם יש בסיס לחשוש שכמות הנגיעות של פולץ תהיה מוגבלת מראש בתקרה שישים לה סימונס? ועוד לא הזכרנו את הנפיל שמסמן לכדור בפוסט אפ, עם 36 אחוזי היוסג' רייט שדרש בעונה שחלפה.

יש סיבה שפולץ נחשב לפרס של דראפט 2017 כבר כמה חודשים. הוא נמצא בטופ של כל מוק שמכבד את עצמו מהמשחק השני שלו בוושינגטון, פחות או יותר, ומבט זריז על סט היכולת שלו מראה למה. הוא השחקן היחיד בשנתון עם פוטנציאל להיות שחקן פרנצ'ייז מובהק.

משחק ההתקפה של פולץ, כאמור, נטול פגמים אמתיים, אבל זו לא דרך טובה לדבר על המשחק שלו. כי הוא לא רק "לא טועה", מה שהוא עושה על הפרקט הופך אותו למיוחד. לפולץ יש תכונות של כוכב-על. הוא אתלט נהדר, בעיקר במובן של קואורדינציה ותנועה. המשחק מורכב מאלף החלטות ומיקרו-החלטות, ופולץ הוכיח שיש לו יצירתיות והבנה אינטואיטיבית של מה לעשות ומתי. כשרואים אותו ספק מדלג ספק דואה עם הכדור במעלה המגרש, הוא נראה כאילו אין נקודה על המגרש שחסומה בפניו, ואין החלטה שתברר כשגויה. בפשטות, כשצופים בפולץ עם הכדור, התחושה השולטת היא סקרנות.

גם בהשוואה לסופרסטארים אחרים מעמדות הגארד, פולץ מתקדם מאוד לגילו – בהבנת המשחק, ביכולות בפיק-אן-רול, בקליעה מכדרור, והרשימה לא עוצרת שם. הדברים שעשה בוושינגטון ממשחק למשחק השאירו את השדרנים חסרי מילים. ההשוואות לג'יימס הארדן, ברנדון רוי, פני הארדאווי ודוויין ווייד לא נראות מוגזמות כלל, לא כשמסתכלים על הכישרון נטו. מצד אחד, קשה לראות אותו נכשל, מצד שני זה עדיין מחמיץ משהו מהותי ממה שהוא מביא לשולחן.

שחקן מכללת וושינגטון מרקל פולץ. AP
נראה כאילו אין נקודה על המגרש שחסומה בפניו, מרקל פולץ/AP

בהגנה, סימני השאלה מתחילים להתגנב. וושינגטון שיחקה הגנה מחרידה תחת לורנזו רומאר, ופולץ לא הבדיל את עצמו מהמאמץ הקבוצתי, ואולי המילה "מאמץ" לא ממש הולמת את מה שהלך שם. מעבר להבלחות של חסימות מרהיבות בהגנת מעבר, א-לה לברון, פולץ נראה כבוי, וכמעט שלא התכופף מספיק כדי "לשבת" בהגנה בעמידת מוצא, לאורך העונה כולה(!). רומאר פוטר בתום העונה, אגב, הרבה בגלל איך שהקבוצה שלו נראתה בהגנה. פולץ הראה ניצוצות בצד הזה של המגרש, גם באליפות העולם מתחת לגיל 18 בקיץ 2016, שם לקח את תואר ה-MVP. אבל אם הרצון לא שם, מה כל זה משנה? ב-NBA, תחרותיות היא הכל, ובראון יצטרך למצוא דרך להדליק אש תחת הרכז בעל המבט הישנוני.

מה שכן , בניגוד לקלישאות, הגנה היא ממש לא חצי מהמשחק. לא בשביל השחקנים עצמם, בכל אופן. אם יש לכם ספק, פשוט תשאלו את רואי החשבון של טוני אלן, פטריק בברלי, ושיין באטייה. הם יגידו לכם איזה צד של הפרקט מתגמל יותר. כשאתה כוכב, הכדור ימצא אותך, בהגנה, לעומת זאת, יש לא מעט דרכים להחביא אותך ולחפות עליך. בזמן שכוכבים מניעים את ההתקפה, לאימון יש תפקיד מרכזי בצד השני, בהכללה גסה. השאלה לגבי פולץ היא אם אפשר להגיע למצב שלא צריך להחביא אותו כלל? הרי הכלים הפיזיים כבר שם.

אחרי שבטחו בתהליך שנים רבות, הסיקסרס חוזרים להיות רלוונטיים, ואולי ינסו להתגנב כבר לפלייאוף הבא. וגם אם לא, הצירוף של פולץ לסימונס ואמביד סידר להם טריו צעיר ומרתק – כולם על חוזה רוקי עדיין – שאי אפשר לבקש הרבה יותר ממנו כדי להרכיב קונטנדרית לעתיד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully