בקרוב מאוד אמור דמונד מאלט לחתום במכבי תל אביב. בכך ייסגר המעגל שנפתח בחודש יולי האחרון, עם עזיבתו של ג'רמי פארגו. בחמשת החודשים שחלפו מאז הספיקה מכבי להחתים את ג'ורדן פארמר ואת תיאו פפאלוקאס כמחליפים; לאבד את פארמר; לזכות בתביעה כנגד השחקן; ולהגיע לסיכום עקרוני עם מחליפו של פארמר בעמדת הרכז.
החלטת הבורר בעניין מכבי ופארגו התקבלה במועדון לפני עשרה ימים. לאחר דיון מעמיק בטענות הצדדים, הבורר סטפן נצלה חייב את פארגו לשלם למכבי פיצוי בגובה 270,000 דולר, ובפיצוי של 3,082 דולרים נוספים בגין כיסוי חלק מהוצאות הבוררות והוצאות המשפט של מכבי.
מעניין היה לראות, דרך עיון בהחלטתו המלאה של הבורר שהגיעה לידינו, כיצד באמת התרחשה הדרמה מאחורי הקלעים.
ב-24 במאי 2011 האריך פארגו את חוזהו במכבי בשנתיים נוספות. משכורתו בעונת 2010/11 עמדה על 333,250 דולר ברוטו; עלותו החדשה הוכפלה כמעט פי ארבעה בעונת 2011/12 אמור היה להשתכר 1,199,700 דולר ברוטו. "בכך הפך פארגו לשחקן היקר ביותר בסגל הקבוצה", נכתב בפסק הבוררות.
בחוזה נכלל סעיף יציאה, שלשונו היוותה את סלע המחלוקת: "מוסכם", נכתב בחוזה המקורי, "כי השחקן יוכל להשתחרר מחוזהו אם ימולאו כל התנאים הבאים: סוכניו של השחקן יספקו למועדון הודעה כתובה, לפיה השחקן יחתום על חוזה מובטח עם קבוצת NBA לעונת 2011/12 הודעה שתינתן לא יאוחר מ-1 באוגוסט 2011. במקרה שהמועדון יקבל הודעה שכזו, החוזה בין הצדדים יסתיים ולמועדון לא תהיינה תביעות נוספות כלפי השחקן לעונות 2011/12 ו-2012/13, ויספק לשחקן מכתב שחרור לפי חוקי פיב"א. אם השחקן לא יבטל את חוזהו בהתאם לסעיף, מוסכם כי החוזה ייכנס לתוקף עד לסיום עונת 2012/13".
מכבי תל אביב טענה כי ב-4 ביולי ביקרו סוכניו של פארגו בישראל, אך לא אמרו דבר באשר לכוונת השחקן לצאת מהחוזה. עם זאת, ב-12 ביולי שוחח אחד מסוכניו של הרכז עם דיוויד בלאט, והודיע כי פארגו עתיד לנצל את סעיף היציאה. הסוכן שוחח טלפונית גם עם ראשי הקבוצה, אבל מכבי מיד הודיעה כי בקשת השחרור נדחית, משום שהדברים אינם עומדים בתנאי סעיף היציאה. ב-26 ביולי שלח סוכנו של פארגו למכבי מכתב רשמי שמודיע על ביטול החוזה מצד השחקן, "בהתאם לסעיף היציאה". המועדון שלח מכתב תגובה, שעיקרו כי "תנאי סעיף היציאה לא מולאו, ולפיכך נותר החוזה בתוקף".
המחלוקת בין הצדדים נגעה לפרשנות סעיף היציאה. נציגיו של פארגו טענו כי סעיף היציאה מצריך "הודעת סוכן על כך שהשחקן יחתום על חוזה מובטח עם אחת מקבוצות ה-NBA, זאת בשל ההבנה כי לאור שביתת השחקנים לא ניתן יהיה להגיע להסכם קודם ל-1 באוגוסט עם קבוצת NBA".
פארגו טען כי לשון הדיבר "יחתום על חוזה מובטח" בסעיף היציאה מתייחס למאורע עתידי.
בכל יתר החוזים שערכה בעבר עם מכבי סוכנות פריוריטי ספורט, המייצגת את פארגו, כללו סעיפי היציאה שעוגנו בהם דרישה להצגת חוזה חתום בלבד בקבוצת NBA חוזה מלא ושלם ולא רק דרישה ערטילאית לקבלת הודעה כתובה מהסוכנות כי היכן-שהוא בעתיד אמור להיחתם חוזה בין הלקוח שלה לבין איוזהי קבוצת NBA. פארגו ונציגיו טענו כי עובדה היא שבחוזהו שלו בוטלה הדרישה להצגת חוזה ממשי חתום, זאת לאור האיסור לנהל מו"מ עם קבוצות NBA במהלך השביתה, ולכן די היה בהודעת הסוכנים על החוזה שעתיד פארגו לחתום כדי למלא את לשון סעיף היציאה.
מנגד, מכבי הדגישה בפרשנות שהעניקה לסעיף היציאה את המלים "חוזה מובטח" (..."סוכניו של השחקן יספקו למועדון הודעה כתובה, לפיה השחקן יחתום על חוזה מובטח..."), וטענה כי לאור השביתה והמגבלות על ניהול מו"מ, לא ייתכן שעד ה-1 באוגוסט החזיק פארגו בחוזה מובטח ב-NBA, או לחילופין אפילו בהבטחה לקבלת חוזה מובטח. בפועל, טענה מכבי, אין הבדל בין הסעיף הנ"ל לבין סעיף יציאה סטנדרטי בכל חוזה אחר, שמחייב הצגת חוזה חתום עם קבוצת NBA לצורך קבלת שחרור.
מכבי טענה כי קודם ל-1 באוגוסט לא התקיימו שיחות בין פארגו לבין קבוצות NBA באשר לקבלת חוזה ובוודאי שלא לגבי חוזה מובטח; וכי שום קבוצה לא שלחה הצעה פורמאלית או לא-פורמאלית לשחקן עד לתאריך האמור; וכי "מספר מועט של קבוצות NBA כלל הביעו בפארגו עניין במהלך חודש יוני, אבל ממילא חדלו מכך בחודש יולי, כשהשביתה נכנסה לתוקף והוקפאו כל המגעים בין שחקנים לקבוצות בליגה", כתבה מכבי בטענותיה; וכי לאור כל זאת, לא ברור על מה הסתמכו סוכניו של פארגו בעת שכתבו למכבי ביולי כי "השחקן יחתום על חוזה מובטח בקבוצת NBA לאחר סיום השביתה".
הבורר קבע כי אכן פארגו "לא סיפק איזושהי ראיה לכך שבעת שסוכניו שלחו את המכתב למכבי המודיע על ניצול סעיף היציאה, הם אכן החזיקו באינדיקציות שאפשרו להם להסיק כי יגיעו לחוזה מובטח עם קבוצת NBA. כשהצדדים (מכבי ופארגו, א.ג.) חתמו על החוזה הם היו מודעים לכך שהשביתה עשויה להוביל למצב שכזה, וזהו סיכון שאמור היה לשאת בו השחקן לבדו. לשחקן לא היו ראיות לכך שיחתום קודם ל-1 באוגוסט על חוזה מובטח ב-NBA, ומכאן שבעת שסירב להגיע לאימוני הקבוצה הוא הפר את חוזהו עם מכבי".
מכבי תבעה פיצויים, אותם העריכה בסכום של 1,498,053 דולר, בגין ראשי נזק שונים.
בהחלטתו כתב הבורר כי "מקובל שעובד העוזב את מקום עבודתו שלא עפ"י תנאי חוזהו חייב לפצות את מעסיקו בכל הנזקים המוכחים שנגרמו במישרין וכתוצאה מאותה הפרת חוזה".
מכבי טענה כי איבדה שירותיו של שחקן חשוב, והעריכה שהפיצוי בגין אובדן אותם שירותים אמור להיות גבוה יותר מחוזהו של פארגו בפועל הסכום האמיתי ראוי שייקבע על דרך ההפרש שבין חוזהו החדש של פארגו במכבי לבין שווי הריאלי; מכבי טענה כי סוכנו של השחקן דיווח לה קודם לחתימת ההסכם כי מועדון ספרדי מוכן לשלם לשחקן 200,000 דולר יותר מהצעתה הסופית של מכבי. מכאן שמכבי הפסידה שירותים בעלות של 200,000 דולר מעבר לסכום שהייתה אמורה לשלם לפארגו ממילא.
"זו טענה ספקולטיבית", כתב הבורר בהחלטתו. "הצדדים רק חתמו על חוזה, שהיה גבוה בהרבה מהחוזה הקודם של השחקן, ובנוסף השחקן יוצג ע"י סוכן שמתמחה בענף הכדורסל. מצד שני, אין כל הוכחה לטענת המועדון כי לפי הסוכן הסכימה קבוצה ספרדית לשלם לפארגו סכום גבוה יותר. אין קרקע משפטית או עובדתית יציבה מספיק כדי לקבוע שהמועדון הפסיד שירותים בשווי גבוה יותר מאשר חוזהו של השחקן שנחתם בפועל".
טענה אחרת של מכבי הייתה כי המועדון זכאי לפיצויים גם משום ש"הפרת החוזה של פארגו מנעה ממכבי אפשרות לקבלת דמי פיצוי מצדדים אחרים, כמו קבוצות שהיו יכולות לקנות את חוזהו של השחקן. המועדון מעריך שיכול היה להרוויח כחצי מיליון דולר כדמי פיצוי אילו הייתה מעוניינת קבוצה אחרת לקנות ממנה את חוזהו של פארגו". בין היתר הודתה מכבי בטענותיה כי "אם פארגו לא היה מפר חוזה ומגיע לאימונים, ולאחר סיום השביתה היה מקבל הצעה מקבוצת NBA, המועדון כנראה היה נענה לבקשתו להשתחרר, אבל היה דורש פיצוי מאותה קבוצת ה-NBA ולא מתפשר על פיצוי הנמוך מ-500,000 דולר".
הבורר פסק כי אף שהדרישה לפיצוי בגין אובדן דמי פיצוי עתידיים הוכרה כראש נזק עפ"י חוקי פיב"א, על מכבי היה להוכיח כי קיבלה הצעות קונקרטיות לרכישת שירותיו של השחקן מצדדים שלישיים קודם להפרת החוזה; כי אותו צד שלישי אכן היה מוכן לשלם למכבי פיצוי של 500,000 דולר; וכי מכבי הייתה מוכנה לשחרר את השחקן, דבר שסותר את טענותיה המוקדמות כי נחשב אצלה לשחקן מפתח וכי חלקו המקצועי בעונת 2011/12 אמור היה להיות משמעותי. "המועדון לא הראה כל בסיס עובדתי לדרישות האלה, ולפיכך דוחה אני את הטענה", כתב הבורר.
מכבי דרשה פיצויים בגין ראש נזק נוסף: עלויות השחקנים החדשים שנאלצה להחתים כתוצאה מנטישתו של פארגו. הקבוצה טענה כי "עלויות השכר השנתי של ג'ורדן פארמר ותיאו פפאלוקאס, שהוחתמו כמחליפים לפארגו, מגיעה ליתרה של 198,203 מעבר לשכרו השנתי של פארגו".
הבורר סירב לקבל את הטענה כי נדרשו שני שחקנים כדי למלא את מקומו של פארגו. מכבי טענה כי פארמר הוא שחקן NBA שעתיד לחזור לארה"ב עם תום השביתה, ומכאן שהייתה מוכרחת להחתים גם את פפאלוקאס; זאת ועוד: מכבי טענה כי "מר פפאלוקאס לא יכול היה לשמש מחליף מספיק לפארגו בשל גילו. הוא לא שחקן פותח ולא יכול להיות אפקטיבי מקצועית ליותר מ-20 דקות במשחק. לכן המועדון נאלץ לחפש רכז נוסף (שלישי), כדי להתכונן גם לאפשרות עזיבתו של פארמר".
הבורר קבע כי "פארגו הוחלף רק בידי פארמר, לפחות למשך התקופה בה נמשכה שביתת השחקנים. בשל העובדה שמשכורתו של פארמר הייתה נמוכה ממשכורתו של פארגו, החתמתו של פארמר לא גרמה לנזק מבחינת המועדון. יתרה מכך: פפאלוקאס הוחתם כדי לשמש כמחליף וכתוספת לפארמר. ההחתמה שלו לא יכולה להיחשב לנזק שנגרם כתוצאה ישירה מעזיבתו של פארגו. המועדון לא טען שלא היה מחתים רכז מחליף גם לו פארגו היה נשאר, ולכן עלויותיו של פפאלוקאס, לפחות עד לעזיבת פארמר, לא יכולים להיחשב לנזק שנגרם בשל הפרת החוזה מצד פארגו. מה יקרה אחרי עזיבת פארמר? לא ניתן לקבוע. אולי תבחר מכבי להישאר רק עם פפאלוקאס. אולי במקום פארמר יוחתם שחקן אחר, בשכר נמוך. בלתי-ניתן לענות על השאלות האלה, ולכן לא ניתן להעניק פיצויים בגינן".
בסופו של דבר, בחר הבורר להעניק למכבי פיצויים בשל ראש נזק אחר, שכונה "ייחודיות הספורט". למעשה, מכבי קיבלה עבור פארגו פיצויים על דרך של דמי השבחה.
"הבורר מקבל את הטענה שעזיבת השחקן גרמה לסיבוכים בניסיון הקבוצה לשמר את רמתה המקצועית, דבר שהוא בלתי-ניתן להערכה. עם זאת, הדבר לא צריך למנוע מהמעסיק לקבל פיצויים, כפי שמקובל במשפט הכללי כאשר עובד חב בפיצויים למעביד בשל עזיבתו הבלתי-מוצדקת את מקום העבודה. הבורר מקבל את טענת המועדון, כי התנהגות השחקן, שעזב למרות העובדה שהמועדון הסתמך מאוד על שירותיו לעונה הקרובה, בוודאי הפריעה לקבוצה להתכונן לפתיחת העונה כראוי, והפחיתה מסיכוייה להצליח. לכן מוצא הבורר שהתנהגותו של השחקן מצדיקה פיצוי מיוחד עבור המועדון".
כיצד חושב אותו סכום פיצוי? הבורר נתלה בחוקי הליגה הישראלית, לפיהן זכאית קבוצה לפיצוי מקבוצה אחרת כדמי השבחה, בכל מקרה ששחקן מסוים עובר מקבוצה אחת לאחרת, גם אם סיים את חוזהו בקבוצה הראשונה והפך לשחקן חופשי. הפיצוי שניתן הוא בגובה 20% מההפרש שבין חוזהו הישן של השחקן לבין חוזהו החדש. הרציונאל לפיצוי מתבסס על "תרומתה של הקבוצה הישנה להשבחת השחקן"; זהו סכום שאמור לשקף את ההשקעה הכספית בשחקן מצד קבוצתו הקודמת, השקעה ממנה נהנית כעת קבוצתו החדשה שמקבלת שחקן טוב יותר ומשופר. לחילופין, זהו סכום שגם אמור לשקף את העלייה בערכו של השחקן, ממנה נהנה כמובן השחקן עצמו באופן של שכר משודרג.
למעשה, הבורר בחר להעניק למכבי פיצוי שאמור לשקף את אותה השקעה כספית של מכבי בפארגו במהלך עונתו היחידה בקבוצה: הוא חישב את שכרו של השחקן במכבי בעונת 2010/11 333,250 דולר; ואת שכרו העתידי בעונת 2011/12 - 1,199,700; וכן את ההפרש ביניהם (866,450). 20% מההפרש הנ"ל דמי ההשבחה, כפי שמוכרים בכדורסל הישראלי הם 173,290 דולר. "זה הסכום שהייתה אמורה לקבל מכבי, אילו היה פארגו חותם על חוזהו החדש בקבוצה ישראלית אחרת", כתב הבורר. אולם למכבי הוענק בפועל סכום גבוה יותר.
"הבורר מקבל את הטענה כי ההשקעה שהשקיע המועדון בשחקן צריכה לבוא לידי ביטוי כאשר השחקן מחליט להחליף קבוצה. כשנלקחים בחשבון נסיבות המקרה כאשר השחקן עזב זמן קצר לפני תחילת ההכנות לעונה, ואת המאמצים של המועדון להגברת הפוטנציאל של השחקן, הבורר מוצא כי הפיצוי הסופי צריך להיות מבוסס על משכורת הנטו החודשית של השחקן (90,000 דולר) כפול שלושה חודשים, וסה"כ 270,000 דולר, כפיצוי הוגן וראוי".
עוד חויב פארגו לשאת ב-60% מגובה עלויות הליך הבוררות, ובחלק קטן מעלות הוצאותיה המשפטיות של מכבי תל אביב.
בתחילת השבוע חתם פארגו לשנתיים בממפיס גריזליס, תמורת שני מיליון דולר סה"כ. ייתכן כי פיצה את מכבי בפועל, גם אם בסכום נמוך בהרבה מכפי שדרשה מכבי בתחילה; מה שבטוח הוא כי במלחמה הכוללת על הגשמת חלומו ביטול הסכמיו הקודמים עם מכבי וחתימה על חוזה בקבוצת NBA הוא לגמרי ניצח.
ohad@walla.net.il