כמו אוויר לנשימה: המחוות של קבוצות הספורט לשורדי השבי

במגרש הספורט, ולא משנה באיזה ענף מדובר, אין דבר נכסף יותר מהניצחון. כולם כמהים לתחושה הזו בסוף משחק או תחרות. בשנה האחרונה, עם חזרת החטופים, זכינו כולם - אוהדים, שחקנים, אנשי צוות ואנשי תקשורת כאחד - לחוות את התחושה הזו עוד לפני שריקת הפתיחה. בלי קשר לתוצאת הסיום. הנפת היד העוצמתית של גדי מוזס בן ה-81, בעודו מתרגש עד דמעות לפני משחק העונה באצטדיון טרנר, סימלה זאת טוב מכל תמונה אחרת.

אז חזרנו אל הרגעים הללו. כאשר הגיבורים שנחלצו ממלתעות ארגון טרור רצחני, ביניהם גם כאלה שאיבדו את יקירהם, נעטפו בחום ואהבה על ידי קבוצות ועשרות אלפי אוהדים שרק ביקשו להעניק להם, ולכולנו, מעט אוויר לנשימה.

הם היו חטופים יותר משנה. כעת הם צריכים להסתגל לחיים שבחוץ. "הדרך אל החופש" - פרויקט מיוחד

האחים מיה ואיתי רגב מהרצליה נחטפו ממסיבת הטבע ברעים ושוחררו משבי חמאס. מיה בת ה-21 שוחררה ראשונה, אחרי כ-50 ימים בשבי, ואיתי בן ה-18 שוחרר כמה ימים לאחר מכן. היא הגיעה עם פציעה ברגלה כתוצאה מירי של המחבלים, וטופלה. מספר ימים לאחר מכן גם אחיה הקטן שוחרר, ותועד האיחוד המרגש של האחים בבית החולים.

עוד בזמן ששני ילדיו היו חטופים, אביהם התארח באימון בית"ר ירושלים, וב-23 בדצמבר עלה איתי לכר הדשא באצטדיון טדי לפני המשחק מול הפועל באר שבע ונופף בצעיף צהוב-שחור לעבר היציעים. באותו ערב הוא גם נכנס לחדר ההלבשה של הירושלמים והתקבל באהבה על ידי השחקנים.

אחרי 54 ימים בשבי חמאס, אופיר אנגל, שנחטף מבית חברתו בקיבוץ בארי, שוחרר ב-29 בנובמבר 2023 ומיד זכה לברכה מקבוצת הכדורסל האהובה עליו: "הפועל ירושלים שמחה, גאה ומאושרת להכריז על החתמתו של אופיר אנגל לכל החיים. כמה טוב שבאת הביתה".

כשבועיים לאחר מכן הוא חגג עם הקבוצה ניצחון בליגת האלופות בבלגרד, ורגע השיא הגיע בסיום העונה, כאשר נקרא להניף את גביע המדינה ב-16 במאי 2024 יחד עם הקפטן ליוואי רנדולף וריגש גם את אוהדי היריבה ואת כל מי שצפה בשידור באותו ערב.

מרגע חטיפתו של אור לוי ב-7 באוקטובר, נשאו אוהדי מכבי ראשון לציון בכדורסל את תמונתו והשלט הקורא להחזרתו לכל משחק. כך במשך שנה וחצי. הוא יצא מהגיהנום החמאסי לאחר 491 ימים ולמציאות קשה, ללא אשתו עינב שנרצחה במסיבת הנובה. אור זכה להתאחד עם בנו הקטן אלמוג וכחודש לאחר מכן, ב-7 במרץ, גם התארח לראשונה במשחק של קבוצתו האהובה בליגה הלאומית מול מכבי רעננה.

הרגע בו פרץ בצחוק על הפרקט, הרטיט את לב כל הנוכחים, ואחיו מיכאל הודה בשמו לקהל הכתום: "לא עזבתם אותנו לרגע, לא יכול להסביר כמה התמונות של אור בכל משחק וכל מגרש שהייתם בו זה חיזק אותנו. יש עוד 59 חטופים שצריכים לחזור הביתה, וכמו שליוויתם אותנו אל תעזבו אותם עד שכולם יחזרו". האח גם ביקש ניצחון "בשביל אור", שחקני מכבי ראשון לציון סיפקו את הסחורה ובסיום המשחק רקדו ושמחו יחד עם שורד השבי במרכז המגרש.

"כשחוזרים מהשבי אחרי 498 יום, ברור שעוברים מעל טרנר", הסביר יאיר הורן בצורה פשוטה מדוע זה היה הדבר הראשון שביקש לעשות עם שחרורו מידי ארגון הטרור. האוהד המושבע של הפועל באר שבע לבש מיד לאחר שחרורו ב-15 בפברואר 2025 את החולצה האדומה, חלף עם המסוק מעל האצטדיון הביתי לפני המשחק מול עירוני טבריה ובדיוק חודש לאחר מכן כבר הגיע לראשונה למשחק כאורח הכבוד.

יאיר עלה עם בני משפחתו לכר הדשא וקיבל שי מהבעלים אלונה ברקת, כשברקע התנגן השיר "כמה טוב שבאת הביתה". ברקת העניקה לו את חולצת המועדון עם שמו וחולצה נוספת עם שמו של אחיו איתן שנותר בשבי, כשהקבוצה קראה להשבת כל החטופים. "הפועל באר שבע נתנה לי כוח בכל הזמן שהייתי בשבי והרגשתי את זה", סיכם יאיר.

הראשונה נחטפה מביתה בכפר עזה, השנייה ממסיבת הנובה לאחר שנורתה. בתקופת השבי נרקם ביניהן קשר יוצא דופן, וסגירת המעגל התרחשה לעיני יותר מ-20 אלף צופים באצטדיון בלומפילד. אמילי דמארי, אוהדת מכבי תל אביב, ורומי גונן, אוהדת הפועל חיפה חדשה ("לפני השבי לא ידעתי כלום על כדורגל, תודה שלא הפסקתם להילחם עליי", כתבה), סיפקו פתיחה מצמררת למשחק הפלייאוף העליון בין שתי הקבוצות ב-15 במרץ. או כפי שהיטיב לתאר איתן, אביה של רומי שזכה לליווי חם ואוהב מצד הפועל חיפה לאורך התקופה הקשה: "אני חושב שהצלחנו לגרום למאות אלפים ואולי מיליונים כמה דקות של אושר צרוף ממש".

רומי הודתה להפועל חיפה על התמיכה האדירה, ואז אמילי פנתה לקהל הצהוב: "בימים הכי חשוכים שלי, הייתם האור שלי. כששמעתי בשבי שלקחנו אליפות, צרחתי כשאסור היה לי לצרוח. כשחזרתי שמעתי על המאבק שלכם, על הקריאות, השלטים והתפילות. מכבי היא משפחה, הוכחתם את זה בכל רגע, והלב שלי מלא באהבה אליכם". לאחר שביקשה להמשיך לפעול להחזרת גלי וזיוי ברמן ("התאומים היקרים, הנשמות שלי"), הקפיצה אמילי את האצטדיון עם שירי עידוד וקראה לקהל להצטרף כדי "שישמעו אותי עד למנהרות".

484 ימים היה שבוי קית' סיגל בידי מחבלי חמאס. במשך תקופה ארוכה הוא העביר את הימים הקשים לצד החייל החטוף מתן אנגרסט, שהדביק אותו באהבה למכבי חיפה. מועדון הכדורגל לא נותר אדיש לסיפור והזמין את סיגל להתארח במשחק הביתי מול בית"ר ירושלים ב-16 במרץ.

"זה משחק הכדורגל הראשון שאני נמצא בו ב-65 שנותיי ואני מתרגש מאוד", פנה קית' לאוהדים. "אני מתרגש כשאני חושב על מתן. הוא כל כך אוהב אתכם, הוא חלק מכם וחלק מהמשפחה הזו - מועדון מכבי חיפה. ברגעים הכי קשים בשבי, מה שחיזק את מתן הייתה האהבה העצומה למועדון. אתם מחזקים את מתן והוא יודע את זה". שורד השבי סיפר לעשרות אלפי הצופים כיצד מתן לימד אותו את שירי הקבוצה בזמן השבי, וסחף את כולם לשיר יחד איתו: "אני רואה ירוק בעיניים".

משפחת ביבס הפכה לאחד מסמלי 7 באוקטובר כבר מהשעות הראשונות ועוד בטרם התבררו מימדי הטבח הנורא. תמונת הילדים הג'ינג'ים בידי אמם, שברגעי האימה עדיין עטפה אותם כלביאה ושמרה עליהם מכל משמר, רדפה מדינה שלמה. למגינת הלב, אריאל, כפיר ושירי נרצחו בעודם בשבי ארגון הטרור הרצחני. האב ירדן שוחרר לבדו אחרי 484 ימים, וקבר את משפחתו לאחר החזרת הגופות.

קבוצת בני יהודה, הכתומה, אימצה את המשפחה לחיקה ("כולנו ביבס"), ערכה מחוות עוד טרם השלמת העסקה ולאחריה גם הגיעה לנחם את ירדן במהלך השבעה וקראה לשתיים מקבוצות הילדים של המועדון על שמם של אריאל וכפיר. ב-28 במרץ גם הזמינה את ירדן לטקס מרגש באצטדיון בלומפילד, לפני הדרבי בליגה הלאומית מול הפועל תל אביב. "אני רוצה להודות לכם על המחווה שעשיתם בשביל משפחתי ולמעני", אמר ירדן בסוף פברואר, לאחר שהזהובים עלו עם ציור פניהם של שירי, אריאל וכפיר על מדי המשחק מול רמת השרון. "אני לא רואה את זה כמובן מאליו. אני מעריך את זה מאוד, זה ריגש אותי. אני לא חושב שאני יכול להסביר כמה אני רואה את זה ומקבל צמרמורת! תודה רבה על כל התמיכה".

בתחילת חודש פברואר ערכה גם בית"ר ירושלים מחווה מרגשת למשפחה, כשעלתה לשחק במדים כתומים.

במשך 482 ימים, בגיל 80, שרד גדי מוזס בתנאים בלתי אנושיים בשבי חמאס. את יום הולדתו ה-81 כבר זכה לחגוג בחיק משפחתו בישראל וכמה ימים לאחר מכן, ב-31 במרץ, עלה עם נכדיו לכר הדשא באצטדיון טרנר - כאורח הכבוד של הפועל באר שבע במשחק העונה נגד מכבי תל אביב.

מוזס, ממקימי קיבוץ ניר עוז, עלה לצלילי השיר "אין לי ארץ אחרת", אותו בחר, וקיבל מהבעלים אלונה ברקת חולצה מספר 59, לבקשתו - כמניין החטופים שנותרו מאחור בידי חמאס. מוזס נראה נרגש מאוד במהלך הטקס, וסימן לקהל תנועת ניצחון לפני שניגב את הדמעות. "אף עין לא נותרה יבשה", סיכמה היטב מנהלת הליגות בהודעתה על השורד העוצמתי ש"ריגש את כולנו".