דניאל פרץ יעמוד גם הערב (ראשון, 19:00, ספורט1) במוקד העניינים במשחקה השני של הנבחרת הצעירה של ישראל ביורו עד גיל 21, בו תפגוש את אנגליה החזקה. אחרי שעצר שני פנדלים ב-1:1 ההירואי מול גרמניה, השוער שכבר זוכה לשלל הצעות מקבוצות מסקרנות ותופס כותרות ברחבי אירופה התראיין לפודקאסט "הפודיום" על התחושות שלו ושל חבריו לנבחרת, אלו כמה מדבריו המרכזיים:
עצירת הפנדל הראשון -
"לא הייתי בלחץ. אני תמיד מגיע לכל משחק מוכן מראש למקרה שיהיו פנדלים. אני עושה ניתוח ואנליזה של כל בועטי הפנדלים האפשריים. יש המון משתנים כמו באיזו דקה ישרק הפנדל, מה התוצאה וכמה לחץ יהיה על השחקן. מעבר לזה - משאיר הרבה מקום להרגשה ולאינטואיציה שיש באותו רגע. בריצה של מוקוקו לכדור, הוא הסתכל המון לפינה השניה דווקא, נתן הרגשה שהוא רוצה לזרוק אותי, זה אמנם פרק זמן של מאיות שניה אבל במוח זה הרגיש יותר, כי אתה מעבד את המידע במהירות".
עצירת הפנדל השני -
"בפנדל השני, צעקתי לבועט 'אני זז ימינה, אני מזנק ימינה' כדי לשחק לו בראש. עשיתי הכנה וידעתי שהוא תמיד מאט ומחכה לראות לאן השוער מזנק, אז נשארתי באמצע ובשבריר שניה הבנתי שהוא יבעט שמאלה. זינקתי ואני מאוד שמח שעצרתי שוב".
עוד על הנבחרת הצעירה ביורו
על הנאום הנדיר בחר ההלבשה בפתיחת המשחק:
"בימי משחק אני מאוד מאוד שקט. אני ב-ZONE שלי, לא מאלה שלפני החימום ולפני המשחק צועקים. אני עם האוזניות עד לרגע שאני יוצא לחימום, אבל היה לי מאוד מאוד בוער לדבר עם השחקנים, רציתי באמת להראות כמה שהאמונה בעצמנו חשובה. הרגשתי שאנחנו מאמינים אבל אני ממש ממש האמנתי ורציתי באמת לתת את העוד פוש הזה, שבאמת כולם ירגישו את זה. ירגישו כמה שזה אפשרי".
הקשר והשיחות עם ערן זהבי:
"מערן אני לוקח המון - בעיקר דוגמא של איך להתנהל מסביב, איך להתייחס למקצוע, כמה להשקיע וכמה זה חשוב באמת כל החבילה של להיות שחקן. הוא גם לימד אותי איך לשחרר, לפעמים הוא לוקח אותי לצד ואומר לי שאני כל הזמן 'מאה על מאה'. זה לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן - הוא מעיד על עצמו אפילו שהוא נשחק מזה. זו עצה שהוא נותן לי המון - להוריד מעצמי כמה דברים, לדעת לשחרר ולסמוך על עצמי יותר".
איך התחיל בכלל להיות שוער:
"כילד קטן הייתי שחקן שדה. יום אחד בגיל 5,6 הסתובבתי עם אמא שלי בקניון וראיתי כפפות שוער בחנות ספורט - אני ממש זוכר את זה בבירור - זה מה שעשה לי חשק להיות שוער. יום למחרת באימון, התחננתי למאמן עופר דקל ז"ל שישים אותי בשער. אני זוכר שהיו נכנסים לשער כל ילד בתורו לפי סבב וממש שיגעתי את עופר שיגיע תורי כבר. מאז שנכנסתי, התאהבתי בזה".